Main Picture

Main Picture

יום שלישי, 31 בינואר 2012

Routeburn & Caples Tracks - Day1

בניגוד ללילה של אתמול, היום לא היו נחירות מעצבנות וטיילת אינסופית לתוך ומחוץ לחדר.
אחד היתרונות כשמגיעים לאכסניה שהיא דיי מבודדת, זה שרוב הסיכויים שתקבלו חדר Dorm ותהיו היחידים שמאכלסים אותו.

יצאתי מחוץ לחדר וחשכו עיני - מז"א היה מאוד מעונן ובשלב מסוים התחיל גם לטפטף. בהחלט לא רציתי שהבוקר יתחיל בצורה שכזו.

התחלתי להתארגן וכן אכלתי לי א.ב משביעה וגדולה כי בימים הקרובים לא תהיה לי הזדמנות כזו כשאהיה בטרק.
לאחר שסיימתי להתענג על קפה, קערת קוואקר וחטיף אנרגיה, התחלתי להעמיס את כל האוכל בחזרה לתא המטען של הרכב. אני ממש לא סומך על רמת התברואה שבמקום אחרי שאתמול עכברים כרסמו לי את שקיות המזון.

כאשר לקחתי את התרמיל לקבלה של Kinloch Lodge, שמתי לב כי הוא שוקל ממש הרבה וזה הוביל אותי ל-2 השערות: או שמזמן כבר לא סחבתי תרמיל עם משקל על הגב (פעם האחרונה הייתה אי שם בטרק
ה- Heaphy), או שבאמת התפרעתי הפעם ולקחתי יותר אוכל וציוד ממה שבדר"כ הייתי לוקח.

קצת חבל שנאלצתי לחכות עד השעה 9:30 בבוקר בכדי שההסעה תגיע לכאן ותיקח אותי. לפחות פגשתי בחור אוסטרלי נחמד (איאן) ושוחחתי עימו עד שהגיעה ההסעה המיוחלת. מז"א רק הלך והחמיר ככל שהזמן חלף וכל ניסיונות השכנוע בבקשה לצאת מוקדם יותר - לא הצליחו.
יצא לי לעשות סיבוב במקום ולראות כי יש כאן אחלה של נוף.

Jetty in Kinloch
לאחר נסיעה דיי ארוכה (25 דק') לאורך ה- Gravel, הגענו לבסוף לנק' ההתחלה (Routeburn Shelter) של אחד הטרקים היותר מפורסמים והיותר פופולריים שיש ל- NZ להציע - Routeburn Track.

אני ואיאן קיבלנו עוגיית הפתעה מבעל ה- Lodge שהקפיץ אותנו וזאת הייתה אחלה של דרך להתחיל את המסלול.
נראה לי שזוהי הייתה העוגייה השנייה הכי טובה שאכלתי לאורך כל הטיול ב- NZ. כמובן שאי אפשר להשוות אותה לזאת שאכלתי עד לפני מס' ימים ב- Cinema Paradiso, אך בכ"ז אין שלישית לה.

בשעה 10:05, לאחר שמתחתי היטב את השרירים וכיסיתי את התרמיל בכיסוי נגד גשם (כי ממש התחיל לרדת מבול), יכולתי להתחיל סוף סוף לצעוד. ממש ליד נק' המחסה של תחילת המסלול (או סוף המסלול לאלו שמגיעים מהכיוון הנגדי), ישנו שלט עם טבלת מרחקים וזמנים משוערכים. הצטלמתי לידו למזכרת והמשכתי הלאה.

Me in Routeburn Shelter

יעד הסיום שלי אפילו לא הופיע על טבלת המרחקים וכנראה שאף אחד לא מטורף מספיק כמוני לצעוד 2 מקטעי הליכה ביום אחד ...
התחלתי לצעוד בתוך הבוש ה- NZ ומידי פעם יצא לי לחצות מס' Swing Brides אשר היו מתוחזקים כראוי והיו מאוד קלים לחצייה (בניגוד לאלו שבטרק ה- Heaphy). מז"א נע לסירוגין בין גשם קל למבול של ממש.

Routeburn River
מקטע הצעידה הראשון היה מנק' ההתחלה ב- Routeburn Shelter ל- Routeburn Flat Hut.
זה היה יותר חימום לקראת המשך הדרך וכלל לא עצרתי למנוחה במקום. זמני הצעידה שאנשי ה- DOC העריכו נעו בין שעה וחצי לשעתיים וחצי של צעידה (אני דיי לקחתי את הזמן והגעתי לכאן כעבור פחות משעה וחצי).

Routeburn Flat Valley
מקטע הצעידה השני להיום טיפס מ- Routeburn Flat Hut עד ל- Routeburn Falls Hut.
בטיפוס זה הרגשתי כהוגן את משקל התרמיל שסחבתי על גבי. לא מעט פעמים נאלצתי לעצור ולהסדיר את הנשימה וככל שעליתי מעלה ומעלה, הגשם הוסיף להתחזק יותר ויותר.
מקטע זה מוערך בין שעה לשעה וחצי, אך אני הצלחתי לתזמן קצב טוב וסיימתי אותו כעבור 35 דק' בלבד.

עשיתי במקום הפסקה קלילה לארוחת הצהרים וראיתי בפעם הראשונה למה הבקתות שכאן ממש יקרות.
ראשית היו שירותים עם מים זורמים, מטבח גדול וכן היו 2 קומות של מגורים משותפים האמורים להכיל 55 מטיילים ביום עמוס.

Routeburn Falls Hut
בדרך לכאן פגשה אותי פקחית של ה- DOC שעובדת באחת הבקתות הראשונות ואמרה לי כי אם מז"א יחמיר, אני תמיד אוכל להישאר ב- Falls Hut ולא להמשיך הלאה (פשוט לדבר עם הפקחית של הבקתה ולהסביר לה שמז"א הסוער - מונע ממני להמשיך הלאה ליעד המקורי שלי).

לאחר התלבטות מאוד קשה, ניערתי את המים מהתרמיל, שמתי אותו על הגב ויצאתי למסע הקשה והרטוב.
איך שיצאתי מהמחסה - קידם אותי מטר עצום של גשם זלעפות שכמוהו לא יצא לי לחוות אפילו בימים
הגשומים של טרק ה- Heaphy. תוך פחות מדקה של צעידה - כולי הייתי רטוב מכף רגל ועד ראש.

יצא לי לפגוש ממש בהתחלת הדרך את הפקחית של בקתת Falls Hut והיא הזהירה אותי לגבי הרוחות העזות שיש שם למעלה ושאני ממש צריך להיזהר כי מז"א מאוד סוער היום (אפילו בקנה מידה שלה, והיא עובדת כאן שנים).
הודיתי לה על הטיפים ומיד טסתי לי לדרכי.

מ- Routeburn Falls Hut מתחיל מקטע טיפוס ממש לא פשוט לעבר Harris Saddle.
הרוחות העזות שהבחורה מה- DOC הזהירה אותי מפניהן - ממש הצליפו בי במהלך כל הטיפוס ובחלקים מסוימים הרגשתי כי עוד שנייה אני עף לתהום.

טיפ שימושי מס' 1
לא משנה באיזה יום תטפסו על Harris Saddle, תמיד תהיה שם רוח חזקה ומקפיאת עצמות. הטריק להימנע מלעוף לתהום הוא פשוט להתכופף, להיצמד למצוק ולמצוא מחסה מהרוח עד שהיא תחלוף לה.

מרוב שירד גשם כה חזק, זו הייתה הפעם הראשונה שלאורך כל הטיול ב- NZ שהנעליים שלי שהיו Gore-Tex, איכשהו נרטבו מבפנים (כנראה בגלל הגרביים הרטובות) והצעידה בהמשך הדרך היה פשוט זוועה ! 

למזלי היה על הפסגה נק' מחסה (Harris Saddle Shelter) ויכולתי לנוח מעט, לאגור כוחות ולנער מעט את כיסוי הגשם של התרמיל, שכבר ספג כמויות בלתי רגילות של מים והפך ללא יעיל בכלל.

שמתי לב לשלט אזהרה שהיה כתוב בכמה שפות ורמז שאסור להישאר ולישון כאן במחסה ומי שעובר על
החוק - צפוי לקנס מכובד של יותר מ- 500$.
אני אומר לעצמי שזה לא יתפוס במקרי חירום ואם מישהו קצת פחות מנוסה ועם פחות כושר סיבולת היה מגיע עד לכאן במז"א שכזה לקראת סוף היום - הוא בהחלט היה נשאר לישון כאן ולא להסתכן ולצעוד בסערה שהייתה בחוץ.

לאחר ההפסקה הרגועה במקום, חזרתי ללב הסערה ונאלצתי להתמודד עם גשם טורדני ורוחות מקפיאות.
תחילת המסלול היה ממש סבבה ויכולתי לעשות את רובו בריצה. המשך הדרך ממש לא הייתה פשוטה והייתי מגדיר אותה כמסלול Route (או Tramp מאוד קשה) משום שהמסלול לא היה ברור כ"כ והיה מסומן רק בעזרת Poles.

קטע ממש מלחיץ היה שבשלב מסוים של המסלול - הייתה נק' פיצול נסתרת שממש לא רציתי לטעות שם.
ישנו מסלול צדדי של 5 שעות שמוביל לעבר אחד האגמים ומשם נדרש לחזור חזרה למסלול המקורי ולהמשיך לבקתה.

קיבלתי עידוד קל מכך שפגשתי עוד קב' של 7 מטיילים מבוגרים שגם הם צעדו להם במסלול שאני צעדתי ואמרתי לעצמי שאין סיכוי שאני וגם הקב' הזאת - פספסנו את הפנייה הנכונה.

כמובן שלא היה קשה לעקוף אותם (כפי שעקפתי לא מעט מטיילים מהבוקר), רק חבל שאחד מהם היה ממש מטומטם וכשביקשתי ממנו בנימוס אם אפשר לעקוף אותו, הוא עמד לו בהתחלה למשך 2 דק' ואח"כ זז 2 ס"מ ואמר לי שאני יכול לעקוף. מה הוא מטומטם בשכל - הוא לא זז בכלל והדרך היחידה שאפשר היה לעקוף אותו הייתה תו"כ הסתכנות בצעידה על קו המצוקים התלול והחלקלק (מאוד מסוכן).  
בסוף רמזתי לו על כך שהוא אידיוט והוא הבין את הרמז ונתן לי לעקוף (יש עוד סיפור מעצבן עם אותו מטומטם אך אשמור זאת להמשך).

המסלול המשיך הלאה בעליות ובירידות לסירוגין ובשלב מסוים הגיע לנק' תצפית אל עבר אגם
מאוד יפיפה - Lake Harris. מכאן כבר ראיתי את הבקתה שבה אני אמור לישון הלילה. חבל רק שהיה כזה מבול ולא יכולתי לצלם את נוף האגם המרהיב מלמעלה ...

עייף ומותש הגעתי לבסוף ל- Mckenzie Hut ויכולתי סוף סוף להוריד את התרמיל הרטוב, את הנעלים שהיו ממש ספוגות במי גשם ולהחליף לבגדים נקיים וחמימים.

הבקתה כאן הייתה מאוד מפוצצת במטיילים אשר כולם הגיעו או מה- Divide או מ- Falls Hut. אני הייתי המטורף היחידי שעשה את כל הדרך לכאן מ- Routeburn Shelter ועוד במז"א הסוער של היום ... 
לפי ההערכות של ה- DOC, המסלול שאני עשיתי היום הוערך ב- 12 שעות אינטנסיביות, אולם אני תיזמנתי שיא חדש וסיימתי את המסלול הקשה והסוער כעבור 4.5 שעות בלבד !!!

יום זה אני בהחלט ארצה לשכוח כי בנוסף לכך שלא הצלחתי לצלם בשיט והראות הייתה מאוד מוגבלת, נעלי הטרקים שלי נרטבו כהוגן ומצאתי את עצמי במשך כל הלילה מנסה לייבש אותן בדרכים שונות.

לפחות יש כאן בבקתה תנור חימום שכל המטיילים הניחו לידו את הבגדים הרטובים שלהם לייבוש.
מה שכן, היה לי קטע לא נעים (ואף מרגיז) עם אותו מטייל אידיוט ממקודם. מסתבר שהוא הגיע לטיול עם ביגוד ממש לא מתאים שספג הרבה מים (כותנה) וברגע שהוא הגיע לבקתה, הוא מיד הלך לתנור החימום, העיף את כל הבגדים של המטיילים האחרים ששמו לייבוש ובמקומם - שם את הבגדים שלו.
על הדרך הוא העיף גם את הגרביים שלי על שפת התנור הלוהטת וגרם לשרפתן !!!

אני לא אשכח שהייתי באותו הזמן באמצע הכנת ה- א.ע במטבח ושמעתי מס' אנשים שאמרו כי הם מריחים שמשהו נשרף ובסופו של דבר כשבאתי לראות על מה המהומה - מצאתי את הגרביים שלי עולות בעשן ואת המנוול הזה לידן כאשר הוא עם מבט תמים של: "מה אתה רוצה ממני, זה לא אני". באותו הרגע רציתי לחנוק אותו !

בסופו של דבר הרגעתי את עצמי ולא נתתי לדבר שכזה להעלות לי את העצבים.
ראיתי כי המקום שכאן מאוכלס ביותר מ- 10 ישראלים שאת רובם היה ממש קל לזהות, אך משום מה - היו גם כאלו עם מבטא זר שממש לא זיהיתי כי הם ישראלים (רובם כמובן גם לא זיהה שאני ישראלי).

כמה טוב שלמדתי את הלקח מטרק ה- Heaphy והגעתי לכאן מצויד עם גזייה ניידת משום שבשלב כלשהו לאורך הערב, גז הבישול נגמר לגמרי ולא מעט אנשים עוד לא התחילו בבישול ארוחת הערב שלהם.
הפתרון של חימום מים על תנור החימום היה לא הכי אפקטיבי והרבה אנשים אכלו קש באותו הערב !

יותר מאוחר דיברתי עם מס' מטיילים והלכתי לישון לאחר יום באמת קשה לאורך המסלול.

סוף יום ג' !
מבחר סרטונים מיום זה:


מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)  

Kinloch Lodge
Routeburn Track 
Swing Bridge on the Track
Routeburn River
Routeburn River
Routeburn River
Swing Bride on Routeburn Track
Stairs on the Track
Climbing to Routeburn Falls Hut
Routeburn Flat Valley
Routeburn Track 
Info Sign on the Track
Holliford Valley
Routeburn Falls Hut

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה