ניצלתי את היום בעיקר בשביל לנוח.
מאז שהגעתי לאי הדרומי של NZ יצא שכל יום צעדתי או נסעתי וממש לא היה לי זמן למנוחה ובימים האחרונים כבר ממש הרגשתי זאת.
יצא לי לשיון כמו שצריך הבוקר והתעוררתי לקראת 10:00, כאשר כל האנשים בחדר כבר פינו את חפציהם ועזבו.
ירדתי לכיוון המטבח ופגשתי שם את דן. הוא אמר לי שיש ביקוש מאוד גבוה לכרטיס ל- Milford Track ושהוא צריך תשובה אם ברצוני לרכוש את הכרטיס או שלא. אמרתי לו שלא ידאג וכי אני בטוח מתכוון לקנות את הכרטיס, גם אם זה לא הסתדר כ"כ מבחינת הלו"ז הצפוף שהיה לי. שנינו יצאנו מרוצים מהשיחה ואני המשכתי לדרכי.
התפנקתי לי על ארוחת "בוקר גורמה" של מוזלי עם פירות טריים, כוס קפה וחבילת טים-טם מתקתקה (תענוג).
לאחר מכן קפצתי לחדר ופגשתי על הדרך קב' נחמדה של מטיילים מאוסטריה. הבחורה שבחבורה היתה כזאת מצחיקה ואת כל הסיפורים שיצא לה לעבור בטיול כאן ב- NZ, היא סיפרה בחוש הומור.
ממה שכן הבנתי, המטיילים האוסטרים (שמעט ולא רואים אותם כאן ב- NZ), מאוד לא אוהבים שכל הזמן פוגשים אותם מטיילים מגרמניה ומתחילים לדבר עימם בשפה הגרמנית ...
יותר מאוחר, אני ודן צעדנו לכיוון מרכז ה- DOC האיזורי שהיה ממוקם 10 דק' צעידה מהאכסניה.
באותו היום התקיימה תחרות ה- Iron Man וטוב שהלכנו ברגל, כי כל הכבישים היו חסומים.
לא היתה בעיה להחליף את השמות ע"ג הכרטיסים לטרק ה- Milford ולכל ההסעות לשם ובחזרה. מה שכן, הם גבו רק עמלה סמלית של 2$ (ממש זניח).
ניצלתי את ההזדמנות כשאני כבר כאן, ושיניתי גם את התאריכים של היציאה לטרקים
של ה- Kepler & Routeburn. מבחינתי - עדיף היה לשלם עמלת פקיד נוספת ולהיות בטוח שכל העניינים כבר עכשיו סגורים מאשר לחסוך זאת ולעשות זאת דרך האינטרנט בזמן כלשהו בעתיד.
טיפ שימושי מס' 1
כפי שכבר ציינתי זאת בעבר, אני מאוד הייתי ממליץ לסגור את כל ענייני הרישום והלוגיסטיקה בטרקים - ישירות מול הפקיד שעובד במשרד ה- DOC האיזורי. היתרונות לכך - ניתן לשלם בכרטיס Eftpos ובכך לחסוך את עמלות ההמרה של כרטיס האשראי (אם מזמינים דרך האינטרנט). כמו כן - לפקח (שבדר"כ אדיב וסובלני) שעובד כאן יש את כל המידע הדרוש לטרקים שבסביבה ומאוד ישמח לעזור בתכנון הטיול, לרבות שיבוץ ביקתות הלינה לפי התאריכים הזמינים לכם. דבר קטן נוסף שלפי דעתי מאוד חשוב - לא בכל מקום עם אינטרנט יש מדפסת בשביל להדפיס את שוברי הלינה לביקתות, ובמשרד ה- DOC הם עושים זאת בחינם.
תו"כ ההתעסקות עם סידורי הלוגיסטיקה, יצא לנו לפגוש 2 מטיילות חביבות מישראל שהגיעו לכאן בכדי לבטל את הרישום לטרק שהן הזמינו עוד מהארץ ל- Kepler. הן טענו כי שמעו סיפורים מלא מעט אנשים שטרק זה מאוד קשה ושהן לא יהיו מסוגלות לעשות אותו ... מה נסגר איתן ? הן עשו את כל הדרך מישראל ועד לכאן בשביל לחטוף רגלים קרות ולבטל ברגע האחרון ?
אני ודן ניסינו לשכנע אותן שהן עושות טעות ושיצטערו על כך בעתיד כי טרק זה מאוד מאוד יפה.רמת הקושי היא מעל הממוצע, אך עדיין לא מעט משפחות עם ילדים עשו זאת ועוד יעשו בעתיד, כך שכ"א יכול.
בסוף זה לא עזר ומה שנותר עוד לעשות זה לאחל להן בהצלחה בהמשך הטיול שלהם.
חבל"ז כמה יקר היה הרישום ל- Milford Track. יצא לי שכל החבילה עלתה למעלה מ- 300$ וזה נחשב
לטרק הכי יקר בכל NZ !
מה שכן, יצאתי מאוד מאושר מהמקום כאשר בניתי לעצמי תוכנית מסלול ב- Routeburn שתחסוך לי את כל העניין הלוגיסטי כי המסלול אינו מעגלי. מסתבר שיש אופציה להפוך אותו למעגלי אם צועדים עוד כמה ימים
דרך טרק ה- Greenstone\Caples.
טיפ שימושי מס' 2
באם אתם מתכננים לצעוד את טרק ה- Routeburn, בוודאי שמעתם המון סיפורים על נושא הלוגיסטיקה הבעייתי שטרק זה טומן בחובו.
הטרק עצמו מסתיים בנק' שנקראת - The Divide (הסבר על האיזור יבוא בהמשך) ומשם נדרש לקחת טרמפ או אוטובוס ולהגיע חזרה לעיירה Te-Anau ומשם לחזור עוד 200 ק"מ עד לנק' ההתחלה ולהגיע לרכב שהושאר שם (רוב המטיילים שוכרים רכב).
שמעתי על לא מעט "קומבינות" (בעיקר של ישראלים) שעשו בשביל לפתור את הבעיה - חלקם תיאמו עם עוד זוג שטייל באיזור וכ"א התחיל לצעוד מנק' התחלה שונה ובאמצע הם החליפו מפתחות של הרכבים ונפגשו בנק' באמצע שהיתה מוסכמת על שני הצדדים. אחרים שילמו הון תועפות (150$ לא כולל הוצאות דלק) עבור מישהו שיקפיץ את הרכב שלהם מנק' ההתחלה ועד לנק' הסיום של הטרק. אופציה נוספת היתה פשוט לצעוד את הטרק ולקחת אוטובוס שעשה חתיכת סיבוב והגיע מ- Te-Anau ועד ל- Queenstown (ממש סיוט).
בניתי לי מסלול מעגלי שיצא מנק' ההתחלה המקורית (Routeburn Shelter), הגיע כמעט עד לנק' הסיום
ב- The Divide ומשם המשיך לעוד מסלול ב- Caples שהשלים מסלול מעגלי והסתיים ליד העיירה Kinloch.
אתם לא מאמינים כמה כאב ראש תכנון זה פותר !!!
חזרתי ממשרד ה- DOC לאכסניה והתחלתי להתארגן לקראת הימים הקרובים שעתידים לבוא.
בשל העובדה שהזמנתי היום את טרק ה- Milford (ממש בנס), כל התוכניות שלי השתנו והייתי צריך לתכנן הכל מההתחלה.
טיפ שימושי מס' 3
באם אתם מתכננים לקחת את הפיתרון שאני יישמתי, הייתי ממליץ לשריין מקום באכסניה שבעיירה Kinloch.
מקום פסטורלי זה ממוקם ממש בתחילת ובסוף המסלול ויש להם שירותי הסעה לנק' אלו.
אם יש ברשותכם כרטיס BBH, המצב עוד יותר טוב כי הם נותנים הנחה משמעותית לחברי מועדון.
מה שכן - מאוד מומלץ להזמין מקום מראש ללילה שלפני הטרק ב- Routeburn וכן את הלילה של היום בו אתם מסיימים את הטרק ב- Greenstone\Caples.
טיפ שימושי מס' 4
מאוד מומלץ לבנות תוכנית מסלול ולשריין ימי לינה באכסניות כמה שיותר מהר, בעיקר כאשר מדובר על איזור
ה- Fiordland. אני בניתי לי תוכנית מאוד צפופה ויעילה (מפאת חוסר הזמן), כך שמראש ידעתי לאיזו אכסניה אני הולך לאחר כל טרק וכן שריינתי את כל העניינים הלוגיסטיים של ההגעה והחזרה מהטרקים.
קטע מאוד לא נעים קרה לי באכסניה, כאשר שמתי לב כי מישהו "עקץ" אותי פעמיים.
משום מה אני תמיד שם מדבקה עם השם שלי על כל האוכל שמושאר בארונות האחסון וכן במקרר, אך הפעם מישהו חצוף החליט לסיים את כל מיכל החלב שלי וכן לשדוד לי את מגש הפיצה הביתית שקניתי רק אתמול ועוד לא הספקתי לטעום ממנה ! פשוט חלאות אדם !
מרוב שהתעסקתי עם כל סידורי הלוגיסטיקה, לא שמתי לב והשעה היתה כבר 19:00 ...
מהר מאוד טסתי למקלחת, התארגנתי ויצאתי עם הרכב לכיוון Cinema Paradiso (איך לא) בשביל לראות את הסרט החדש שיצא (Drive) וכן גם להספיק ולטעום את יתר העוגיות שעוד לא טעמתי אתמול.
כמו אתמול, גם היום השתמשתי בטריק של לעמוד ממש ליד הקופאי ונכנסתי ראשון לאולם הקולנוע.
תפסתי לי מקום ממש מושלם עם משענת לראש ומספיק מקום לרגלים.
הסרט היה ממש מאכזב , אך לפחות התענגתי לי על 2 עוגיות בטעמים שאתמול לא יצא לי לטעום.
הטעמים של Ginger & Fudge היו מאוד חביבים, אך כאמור לא השתוו ל- Chocolate-Chip של אתמול.
ביציאה מהסרט, ראיתי את דן שעמד לו ראשון בתור והודה לי על הטיפ השימושי שנתתי לו אתמול.
בדרך חזרה לאכסניה עוד ראיתי מתחרים שהמשיכו לרוץ בתחרות ה- Iron Man. חבל"ז - התחרות התחילה
ב- 6:00 בבוקר ועכשיו כבר אחרי 22:30 ועדיין אנשים עוד מתחרים ורצים כאן.
יצא לי לפגוש היום בחדר 2 בחורות גרמניות ממש סקסיות שכל הגברים באכסניה דיי הזילו ריר כאשר ראו אותן משתזפות כמעט עירומות בחצר של האכסניה.
היה מאוד חביב לראות שגם כאן בחדר הן לא התביישו יותר מידי והתחילו להתפשט באין מפריע ...
בשלב מסוים כבר ראיתי שהן ממש בקטע של אחת עם השניה ומאוד שמחתי שיצא לי להישאר בחדר הזה גם היום בלילה ...
סוף יום שבת !
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
מאז שהגעתי לאי הדרומי של NZ יצא שכל יום צעדתי או נסעתי וממש לא היה לי זמן למנוחה ובימים האחרונים כבר ממש הרגשתי זאת.
יצא לי לשיון כמו שצריך הבוקר והתעוררתי לקראת 10:00, כאשר כל האנשים בחדר כבר פינו את חפציהם ועזבו.
ירדתי לכיוון המטבח ופגשתי שם את דן. הוא אמר לי שיש ביקוש מאוד גבוה לכרטיס ל- Milford Track ושהוא צריך תשובה אם ברצוני לרכוש את הכרטיס או שלא. אמרתי לו שלא ידאג וכי אני בטוח מתכוון לקנות את הכרטיס, גם אם זה לא הסתדר כ"כ מבחינת הלו"ז הצפוף שהיה לי. שנינו יצאנו מרוצים מהשיחה ואני המשכתי לדרכי.
התפנקתי לי על ארוחת "בוקר גורמה" של מוזלי עם פירות טריים, כוס קפה וחבילת טים-טם מתקתקה (תענוג).
לאחר מכן קפצתי לחדר ופגשתי על הדרך קב' נחמדה של מטיילים מאוסטריה. הבחורה שבחבורה היתה כזאת מצחיקה ואת כל הסיפורים שיצא לה לעבור בטיול כאן ב- NZ, היא סיפרה בחוש הומור.
ממה שכן הבנתי, המטיילים האוסטרים (שמעט ולא רואים אותם כאן ב- NZ), מאוד לא אוהבים שכל הזמן פוגשים אותם מטיילים מגרמניה ומתחילים לדבר עימם בשפה הגרמנית ...
יותר מאוחר, אני ודן צעדנו לכיוון מרכז ה- DOC האיזורי שהיה ממוקם 10 דק' צעידה מהאכסניה.
באותו היום התקיימה תחרות ה- Iron Man וטוב שהלכנו ברגל, כי כל הכבישים היו חסומים.
לא היתה בעיה להחליף את השמות ע"ג הכרטיסים לטרק ה- Milford ולכל ההסעות לשם ובחזרה. מה שכן, הם גבו רק עמלה סמלית של 2$ (ממש זניח).
ניצלתי את ההזדמנות כשאני כבר כאן, ושיניתי גם את התאריכים של היציאה לטרקים
של ה- Kepler & Routeburn. מבחינתי - עדיף היה לשלם עמלת פקיד נוספת ולהיות בטוח שכל העניינים כבר עכשיו סגורים מאשר לחסוך זאת ולעשות זאת דרך האינטרנט בזמן כלשהו בעתיד.
טיפ שימושי מס' 1
כפי שכבר ציינתי זאת בעבר, אני מאוד הייתי ממליץ לסגור את כל ענייני הרישום והלוגיסטיקה בטרקים - ישירות מול הפקיד שעובד במשרד ה- DOC האיזורי. היתרונות לכך - ניתן לשלם בכרטיס Eftpos ובכך לחסוך את עמלות ההמרה של כרטיס האשראי (אם מזמינים דרך האינטרנט). כמו כן - לפקח (שבדר"כ אדיב וסובלני) שעובד כאן יש את כל המידע הדרוש לטרקים שבסביבה ומאוד ישמח לעזור בתכנון הטיול, לרבות שיבוץ ביקתות הלינה לפי התאריכים הזמינים לכם. דבר קטן נוסף שלפי דעתי מאוד חשוב - לא בכל מקום עם אינטרנט יש מדפסת בשביל להדפיס את שוברי הלינה לביקתות, ובמשרד ה- DOC הם עושים זאת בחינם.
תו"כ ההתעסקות עם סידורי הלוגיסטיקה, יצא לנו לפגוש 2 מטיילות חביבות מישראל שהגיעו לכאן בכדי לבטל את הרישום לטרק שהן הזמינו עוד מהארץ ל- Kepler. הן טענו כי שמעו סיפורים מלא מעט אנשים שטרק זה מאוד קשה ושהן לא יהיו מסוגלות לעשות אותו ... מה נסגר איתן ? הן עשו את כל הדרך מישראל ועד לכאן בשביל לחטוף רגלים קרות ולבטל ברגע האחרון ?
אני ודן ניסינו לשכנע אותן שהן עושות טעות ושיצטערו על כך בעתיד כי טרק זה מאוד מאוד יפה.רמת הקושי היא מעל הממוצע, אך עדיין לא מעט משפחות עם ילדים עשו זאת ועוד יעשו בעתיד, כך שכ"א יכול.
בסוף זה לא עזר ומה שנותר עוד לעשות זה לאחל להן בהצלחה בהמשך הטיול שלהם.
חבל"ז כמה יקר היה הרישום ל- Milford Track. יצא לי שכל החבילה עלתה למעלה מ- 300$ וזה נחשב
לטרק הכי יקר בכל NZ !
מה שכן, יצאתי מאוד מאושר מהמקום כאשר בניתי לעצמי תוכנית מסלול ב- Routeburn שתחסוך לי את כל העניין הלוגיסטי כי המסלול אינו מעגלי. מסתבר שיש אופציה להפוך אותו למעגלי אם צועדים עוד כמה ימים
דרך טרק ה- Greenstone\Caples.
טיפ שימושי מס' 2
באם אתם מתכננים לצעוד את טרק ה- Routeburn, בוודאי שמעתם המון סיפורים על נושא הלוגיסטיקה הבעייתי שטרק זה טומן בחובו.
הטרק עצמו מסתיים בנק' שנקראת - The Divide (הסבר על האיזור יבוא בהמשך) ומשם נדרש לקחת טרמפ או אוטובוס ולהגיע חזרה לעיירה Te-Anau ומשם לחזור עוד 200 ק"מ עד לנק' ההתחלה ולהגיע לרכב שהושאר שם (רוב המטיילים שוכרים רכב).
שמעתי על לא מעט "קומבינות" (בעיקר של ישראלים) שעשו בשביל לפתור את הבעיה - חלקם תיאמו עם עוד זוג שטייל באיזור וכ"א התחיל לצעוד מנק' התחלה שונה ובאמצע הם החליפו מפתחות של הרכבים ונפגשו בנק' באמצע שהיתה מוסכמת על שני הצדדים. אחרים שילמו הון תועפות (150$ לא כולל הוצאות דלק) עבור מישהו שיקפיץ את הרכב שלהם מנק' ההתחלה ועד לנק' הסיום של הטרק. אופציה נוספת היתה פשוט לצעוד את הטרק ולקחת אוטובוס שעשה חתיכת סיבוב והגיע מ- Te-Anau ועד ל- Queenstown (ממש סיוט).
הפיתרון המומלץ
אני כמובן לא חשבתי בכיוון של אף אחת מהאופציות שהועלו לעיל ובחרתי בדרך מקורית משלי.בניתי לי מסלול מעגלי שיצא מנק' ההתחלה המקורית (Routeburn Shelter), הגיע כמעט עד לנק' הסיום
ב- The Divide ומשם המשיך לעוד מסלול ב- Caples שהשלים מסלול מעגלי והסתיים ליד העיירה Kinloch.
אתם לא מאמינים כמה כאב ראש תכנון זה פותר !!!
חזרתי ממשרד ה- DOC לאכסניה והתחלתי להתארגן לקראת הימים הקרובים שעתידים לבוא.
בשל העובדה שהזמנתי היום את טרק ה- Milford (ממש בנס), כל התוכניות שלי השתנו והייתי צריך לתכנן הכל מההתחלה.
טיפ שימושי מס' 3
באם אתם מתכננים לקחת את הפיתרון שאני יישמתי, הייתי ממליץ לשריין מקום באכסניה שבעיירה Kinloch.
מקום פסטורלי זה ממוקם ממש בתחילת ובסוף המסלול ויש להם שירותי הסעה לנק' אלו.
אם יש ברשותכם כרטיס BBH, המצב עוד יותר טוב כי הם נותנים הנחה משמעותית לחברי מועדון.
מה שכן - מאוד מומלץ להזמין מקום מראש ללילה שלפני הטרק ב- Routeburn וכן את הלילה של היום בו אתם מסיימים את הטרק ב- Greenstone\Caples.
טיפ שימושי מס' 4
מאוד מומלץ לבנות תוכנית מסלול ולשריין ימי לינה באכסניות כמה שיותר מהר, בעיקר כאשר מדובר על איזור
ה- Fiordland. אני בניתי לי תוכנית מאוד צפופה ויעילה (מפאת חוסר הזמן), כך שמראש ידעתי לאיזו אכסניה אני הולך לאחר כל טרק וכן שריינתי את כל העניינים הלוגיסטיים של ההגעה והחזרה מהטרקים.
קטע מאוד לא נעים קרה לי באכסניה, כאשר שמתי לב כי מישהו "עקץ" אותי פעמיים.
משום מה אני תמיד שם מדבקה עם השם שלי על כל האוכל שמושאר בארונות האחסון וכן במקרר, אך הפעם מישהו חצוף החליט לסיים את כל מיכל החלב שלי וכן לשדוד לי את מגש הפיצה הביתית שקניתי רק אתמול ועוד לא הספקתי לטעום ממנה ! פשוט חלאות אדם !
מרוב שהתעסקתי עם כל סידורי הלוגיסטיקה, לא שמתי לב והשעה היתה כבר 19:00 ...
מהר מאוד טסתי למקלחת, התארגנתי ויצאתי עם הרכב לכיוון Cinema Paradiso (איך לא) בשביל לראות את הסרט החדש שיצא (Drive) וכן גם להספיק ולטעום את יתר העוגיות שעוד לא טעמתי אתמול.
כמו אתמול, גם היום השתמשתי בטריק של לעמוד ממש ליד הקופאי ונכנסתי ראשון לאולם הקולנוע.
תפסתי לי מקום ממש מושלם עם משענת לראש ומספיק מקום לרגלים.
הסרט היה ממש מאכזב , אך לפחות התענגתי לי על 2 עוגיות בטעמים שאתמול לא יצא לי לטעום.
הטעמים של Ginger & Fudge היו מאוד חביבים, אך כאמור לא השתוו ל- Chocolate-Chip של אתמול.
ביציאה מהסרט, ראיתי את דן שעמד לו ראשון בתור והודה לי על הטיפ השימושי שנתתי לו אתמול.
בדרך חזרה לאכסניה עוד ראיתי מתחרים שהמשיכו לרוץ בתחרות ה- Iron Man. חבל"ז - התחרות התחילה
ב- 6:00 בבוקר ועכשיו כבר אחרי 22:30 ועדיין אנשים עוד מתחרים ורצים כאן.
יצא לי לפגוש היום בחדר 2 בחורות גרמניות ממש סקסיות שכל הגברים באכסניה דיי הזילו ריר כאשר ראו אותן משתזפות כמעט עירומות בחצר של האכסניה.
היה מאוד חביב לראות שגם כאן בחדר הן לא התביישו יותר מידי והתחילו להתפשט באין מפריע ...
בשלב מסוים כבר ראיתי שהן ממש בקטע של אחת עם השניה ומאוד שמחתי שיצא לי להישאר בחדר הזה גם היום בלילה ...
סוף יום שבת !
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
 |
| Cinema Paradiso |
 |
| Inside of Cinema Paradiso |
 |
| Nice Boat in Lake Wanaka |
 |
| Nice Garden in Wanaka |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה