ממש חבל שלא הבאתי מפצל חשמל לטיול ב- NZ, כי מצאתי את עצמי ער כל הלילה לבדוק אם מטען הסוללות סיים להטעין בכדי שאוכל להטעין גם את הפלאפון שלי.
קמתי ב- 6:30 והתחלתי להתארגן לקראת המסע. בשעה 7:30 בכל בוקר הוגש לחם הבית שנאפה על המקום וזאת היתה אחלה של דרך לפתוח את הבוקר.
סיכמתי עם בעל האכסניה שהוא יקפיץ אותי היום לכיוון ה- i-site וממש לא היתה בעיה מצידו לעשות זאת.
בארץ תמיד הייתי חושש איך הנהגים יגיבו לבקשה כזאת (בטוח היו גובים עמלה על כך).
הגעתי לאחר כ- 5 דק' של נסיעה לחניית מרכז המבקרים ומיד הנהג של המיניבוס ניגש אלי ועזר לי עם התרמיל הכבד. כל הכבוד לו ...
התחלנו בנסיעה חזרה לכיוון Abel Tasman National Park כאשר בדרך אנו אוספים עוד מטיילים שגם הם תיכננו לצעוד בטרק ה- Heaphy.
חבל"ז כמה איטית היתה הטילטולית הזאת. נסיעה איטית ורגועה שאצלי לקחה אתמול כשעה ורבע, לקחה לנהג הטילטולית קרוב לשעתיים וחצי !
עשינו עצירה קלה בעיירה Collinwood וכמעט פיספסתי את ההסעה.
כולם ירדו לשירותים + קניות ואני לא הייתי יוצא מן הכלל. נכנסתי לאחת המכולות לקנות כוס קפה והבחורה שם ממש לקחה את הזמן (יותר מ-10 דק' להכנת כוס קפה פשוט). בידיוק כשיצאתי החוצה - ראיתי שהטילטולית מתחילה לנסוע בלעדי וטסתי אחריה כאשר אני מנופף עם הידיים שיבחינו בי.
לבסוף מישהו שם לב אלי ואמר לנהג לעצור. סוף טוב הכל טוב !
המשכנו בנסיעה צפונה לכיוון Kahurangi National Park והכביש הנוח והסלול הפך במהרה לדרך Gravel קופצנית. לא סתם קראתי למיניבוס - טילטולית כי הוא היה איטי רצח וגם ההרגשה תו"כ הנסיעה היתה כמו לנסוע בטילטוליות שבצבא.
נחמד היה כשהטילטולית חצתה מס' Ford (יובלי מים על הדרך) וכולנו הרגשנו כמו בטיול ספארי 4X4.
בשעה 12:00 הגענו לבסוף לנק' ההתחלה של הטרק (לאחר שעה וחצי של עיכוב בשדה התעופה של Nelson).
לאחר מתיחות השרירים, יצאתי לדרכי ב- 12:15 וכבר על ההתחלה ראיתי מס' מטיילים שהגיעו עימי בהסעה, כאשר הם פורקים את הציוד בביקתה הראשונה של הטרק (Brown Hut).
עצרתי ושאלתי אותם איך כבר הם עוצרים למנוחה לאחר 2 דק' הליכה בלבד.
הם ענו לי כי היה חוסר במקומות לינה לתאריך של היום וכי הם העדיפו להישאר כאן ללילה ורק למחרת להתחיל את הטרק כאשר יתפנו מספיק מקומות לינה בביקתות (הם היו משפחה גדולה).
התחלתי לצעוד בטרק ה- Heaphy שנחשב גם הוא לאחד מתשעת Great Walks ב- NZ.
פגשתי בחורה בלונדינית מנורווגיה שנראתה לא רע אך צעדה בקצב יחסית איטי ובשלב מסוים אמרתי לה בהצלחה והמשכתי לדרכי.
קצת היה קשה להתרגל לסחוב תרמיל כבד לאחר שבימים האחרונים צעדתי רק עם תרמיל יום קליל.
מה שטוב היה במסלול כאן, זה שלאחר כל שעה של צעידה (בקצב שלי) - היה ספסל ישיבה עם נוף יחסית טוב (למרות שהיה מאוד מעונן הבוקר).
בשלב מסוים של הצעידה התחיל גשם טורדני שדיי הקשה על הצעידה. אני מצאתי את עצמי מעדיף להמשיך ולצעוד מאשר לעצור ולהירטב סתם כך.
פגשתי על הדרך אב ובנו שהתחילו לצעוד כשעה לפני, והם היו בקצב ממש טוב יחסית לכל האחרים שכבר מזמן "עקפתי בסיבוב".
כשהגעתי למחסה (Aorere Shelter), כבר התחיל מבול של ממש. עשיתי עצירה קלילה למנוחה במקום ולאחר מכן הוצאתי סוף סוף את מעיל הגשם החדש שלי ויצאתי לדרך.
נק' הסיום של היום ב- Perry Saddle Hut, היתה מרוחקת כשעה של צעידה מ- Aorere Shelter, אך הגשם השוטף שירד, נתן את התחושה כאילו הצעידה ארוכה הרבה יותר.
המשכתי לצעוד בגשם וסוף סוף פגשתי יריב ראוי לצעידה. אלו היו אב ובנו שגם התחילו לצעוד הרבה לפני והיה מאוד מאתגר לצעוד בקצב המהיר שלהם.
בשלב מסוים העברתי הילוך והצלחתי לעקוף גם אותם. פשוט זה לא היה, אך אני שמח שהוכחתי לעצמי כי אין עוד יריב ראוי לאורך טרק זה שיצעד בקצב מהיר משלי !
המסלול של היום מ- Brown Hut ל- Perry Saddle Hut הוערך ב- 5 שעות של צעידה במז"א נינוח ואני מצאתי את עצמי מסיים אותו כעבוק 3:45 שעות עם הפסקות מנוחה וצילומים. שמתי לב כי רוב האנשים שהתחילו יחד איתי, הגיעו לביקתה מאוד מאוחר (הרבה אחרי 5 שעות הצעידה המוערכות) וזה רק מעיד על כמה קשה היה היום לצעוד עם מז"א שהתחיל טוב והפך במהרה לסערה של ממש.
Perry Saddle Hut נמצאת בגובה 860 מ' מעל פני הים וממש מרגישים ברוח הקרירה והעזה שנושבת כאן.
הביקתה עצמה מאוד מרווחת (2 חדרי שינה גדולים + הול) ושמתי לב כי היא לא היתה מפוצצת עד אפס מקום. אם רק הייתי יודע זאת, הייתי יכול להמליץ למשפחה שפגשתי בביקתה הראשונה, שאין בעיית מקום כאן.
שמתי לב כי רוב המטיילים שפגשתי כאן בביקתה ולאורך כל היום בטרק, הינם אנשים יחסית מבוגרים וכמעט כולם תושבים מקומיים (קיווים). זה רק מעיד על כך שטרק זה לא הכי פופולארי לתיירים ואני מאוד שמח שהגעתי לכאן לחוות אווירה קיווית מקומית.
הסבר קצרצר על טרק ה- Heaphy
Heaphy Track נחשב לאחד מתשעת Great Walks ב- NZ, ובכ"ז הרבה מטיילים לא בוחרים לצעוד בו.
אומנם הוא מאוד יפייפה ומאוד בתולי, אך מפאת מרחק הנסיעה הרב שנדרש לנסוע מסוף המסלול ועד תחילתו, הרבה מאוד מטיילים מעדיפים לוותר עליו ולהמשיך הלאה.
באם יש לכם זמן פנוי, הרבה סבלנות וכבר שכרתם רכב, הייתי ממליץ להשאיר אותו בעיירה Nelson, לצעוד את הטרק ולחזור חזרה באוטובוס (שכבר דאגתם להזמין מראש עוד ב- i-site של העיירה Nelson).
טיפ שימושי מס' 2
באם לא שכרתם רכב עדיין ואתם מאוד מעוניינים לצעוד את טרק ה- Heaphy, הייתי ממליץ לקחת אוטובוס
(או מטוס) לנק' ההתחלה של הטרק, ליד העיירה Collinwood.מכאן מתחילה צעידה של 4/5 ימים (תלוי בקצב של כ"א) ומנק' הסיום ב- Karamea ניתן פשוט להמשיך הלאה בטיול לאורך NZ ולנסוע דרומה לאיזור המערבי ולקרחונים המפורסמים. אתם לא יודעים כמה זמן, כסף וטירחה זה יכול לחסוך !
מס' עובדות שגיליתי בטרקים
רוב הטרקים הלא פופולאריים לתיירים, הינם סופר אטרקטיביים עבור התושבים המקומיים של NZ.
אני מצאתי את עצמי מוקף בקיווים לאורך כל המסלול ב- Heaphy ולשם שינוי, זה היה מאוד נחמד לצעוד עם מישהו מקומי שגר כאן שנים ולא עם עוד תייר.
רוב המטיילים (בעיקר המבוגרים) גם נדבק במחלה הקטלנית (מבחינה כלכלית) של ה- Back Country.
זהו מותג של ארוחות יבשות בשקית הרמטית, שנדרש להוסיף רק מים חמים או קרים, לחכות מס' דק' ואז הארוחה מוכנה (מאוד מזכיר מנה חמה). הבעיה העיקרית זה שכל שקית כזו עולה הון תועפות (12$-15$).
לאחר ארוחת הערב, התפניתי לדבר עם הבחורה מנורווגיה והשיחה זרמה בסבבה.
לקראת סוף הערב, כאשר כל האנשים היו עם רגל וחצי בתוך השק"ש, הגיעו לפתע זוג מטיילים מצרפת שהתחילו בזמן שאני התחלתי וממש לקחו את הזמן במסלול.
יצא לי לשוחח עימם מעט והסתבר כי הם סוחבים את כל הבית על הגב משום שהם אמורים להמשיך לטייל לאורך החוף המערבי של NZ בסוף טרק ה- Heaphy.
מצד אחד כל הכבוד להם שהם לא יצטרכו לחזור את כל הדרך חזרה ל- Nelson, אך מצד שני - הם כנראה "יסבלו" את המשקל העודף לאורך כל יתר ימי הצעידה כאן וזה קצת חבל.
תליתי את כל הבגדים הרטובים מהצעידה הרטובה של היום - על הקולבים הרבים שהיו פזורים בתוך הביקתה ולאחר מכן התפניתי לישון.
סוף יום ה' !
מבחר סרטונים מיום זה:
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
קמתי ב- 6:30 והתחלתי להתארגן לקראת המסע. בשעה 7:30 בכל בוקר הוגש לחם הבית שנאפה על המקום וזאת היתה אחלה של דרך לפתוח את הבוקר.
סיכמתי עם בעל האכסניה שהוא יקפיץ אותי היום לכיוון ה- i-site וממש לא היתה בעיה מצידו לעשות זאת.
בארץ תמיד הייתי חושש איך הנהגים יגיבו לבקשה כזאת (בטוח היו גובים עמלה על כך).
הגעתי לאחר כ- 5 דק' של נסיעה לחניית מרכז המבקרים ומיד הנהג של המיניבוס ניגש אלי ועזר לי עם התרמיל הכבד. כל הכבוד לו ...
התחלנו בנסיעה חזרה לכיוון Abel Tasman National Park כאשר בדרך אנו אוספים עוד מטיילים שגם הם תיכננו לצעוד בטרק ה- Heaphy.
חבל"ז כמה איטית היתה הטילטולית הזאת. נסיעה איטית ורגועה שאצלי לקחה אתמול כשעה ורבע, לקחה לנהג הטילטולית קרוב לשעתיים וחצי !
עשינו עצירה קלה בעיירה Collinwood וכמעט פיספסתי את ההסעה.
כולם ירדו לשירותים + קניות ואני לא הייתי יוצא מן הכלל. נכנסתי לאחת המכולות לקנות כוס קפה והבחורה שם ממש לקחה את הזמן (יותר מ-10 דק' להכנת כוס קפה פשוט). בידיוק כשיצאתי החוצה - ראיתי שהטילטולית מתחילה לנסוע בלעדי וטסתי אחריה כאשר אני מנופף עם הידיים שיבחינו בי.
לבסוף מישהו שם לב אלי ואמר לנהג לעצור. סוף טוב הכל טוב !
המשכנו בנסיעה צפונה לכיוון Kahurangi National Park והכביש הנוח והסלול הפך במהרה לדרך Gravel קופצנית. לא סתם קראתי למיניבוס - טילטולית כי הוא היה איטי רצח וגם ההרגשה תו"כ הנסיעה היתה כמו לנסוע בטילטוליות שבצבא.
נחמד היה כשהטילטולית חצתה מס' Ford (יובלי מים על הדרך) וכולנו הרגשנו כמו בטיול ספארי 4X4.
בשעה 12:00 הגענו לבסוף לנק' ההתחלה של הטרק (לאחר שעה וחצי של עיכוב בשדה התעופה של Nelson).
לאחר מתיחות השרירים, יצאתי לדרכי ב- 12:15 וכבר על ההתחלה ראיתי מס' מטיילים שהגיעו עימי בהסעה, כאשר הם פורקים את הציוד בביקתה הראשונה של הטרק (Brown Hut).
עצרתי ושאלתי אותם איך כבר הם עוצרים למנוחה לאחר 2 דק' הליכה בלבד.
הם ענו לי כי היה חוסר במקומות לינה לתאריך של היום וכי הם העדיפו להישאר כאן ללילה ורק למחרת להתחיל את הטרק כאשר יתפנו מספיק מקומות לינה בביקתות (הם היו משפחה גדולה).
 |
| Me in the Entrance of Heaphy Track |
פגשתי בחורה בלונדינית מנורווגיה שנראתה לא רע אך צעדה בקצב יחסית איטי ובשלב מסוים אמרתי לה בהצלחה והמשכתי לדרכי.
קצת היה קשה להתרגל לסחוב תרמיל כבד לאחר שבימים האחרונים צעדתי רק עם תרמיל יום קליל.
מה שטוב היה במסלול כאן, זה שלאחר כל שעה של צעידה (בקצב שלי) - היה ספסל ישיבה עם נוף יחסית טוב (למרות שהיה מאוד מעונן הבוקר).
 |
| NZ Bush in Heaphy Track |
פגשתי על הדרך אב ובנו שהתחילו לצעוד כשעה לפני, והם היו בקצב ממש טוב יחסית לכל האחרים שכבר מזמן "עקפתי בסיבוב".
כשהגעתי למחסה (Aorere Shelter), כבר התחיל מבול של ממש. עשיתי עצירה קלילה למנוחה במקום ולאחר מכן הוצאתי סוף סוף את מעיל הגשם החדש שלי ויצאתי לדרך.
נק' הסיום של היום ב- Perry Saddle Hut, היתה מרוחקת כשעה של צעידה מ- Aorere Shelter, אך הגשם השוטף שירד, נתן את התחושה כאילו הצעידה ארוכה הרבה יותר.
 |
| Heaphy Track |
בשלב מסוים העברתי הילוך והצלחתי לעקוף גם אותם. פשוט זה לא היה, אך אני שמח שהוכחתי לעצמי כי אין עוד יריב ראוי לאורך טרק זה שיצעד בקצב מהיר משלי !
המסלול של היום מ- Brown Hut ל- Perry Saddle Hut הוערך ב- 5 שעות של צעידה במז"א נינוח ואני מצאתי את עצמי מסיים אותו כעבוק 3:45 שעות עם הפסקות מנוחה וצילומים. שמתי לב כי רוב האנשים שהתחילו יחד איתי, הגיעו לביקתה מאוד מאוחר (הרבה אחרי 5 שעות הצעידה המוערכות) וזה רק מעיד על כמה קשה היה היום לצעוד עם מז"א שהתחיל טוב והפך במהרה לסערה של ממש.
Perry Saddle Hut נמצאת בגובה 860 מ' מעל פני הים וממש מרגישים ברוח הקרירה והעזה שנושבת כאן.
הביקתה עצמה מאוד מרווחת (2 חדרי שינה גדולים + הול) ושמתי לב כי היא לא היתה מפוצצת עד אפס מקום. אם רק הייתי יודע זאת, הייתי יכול להמליץ למשפחה שפגשתי בביקתה הראשונה, שאין בעיית מקום כאן.
שמתי לב כי רוב המטיילים שפגשתי כאן בביקתה ולאורך כל היום בטרק, הינם אנשים יחסית מבוגרים וכמעט כולם תושבים מקומיים (קיווים). זה רק מעיד על כך שטרק זה לא הכי פופולארי לתיירים ואני מאוד שמח שהגעתי לכאן לחוות אווירה קיווית מקומית.
הסבר קצרצר על טרק ה- Heaphy
Heaphy Track נחשב לאחד מתשעת Great Walks ב- NZ, ובכ"ז הרבה מטיילים לא בוחרים לצעוד בו.
אומנם הוא מאוד יפייפה ומאוד בתולי, אך מפאת מרחק הנסיעה הרב שנדרש לנסוע מסוף המסלול ועד תחילתו, הרבה מאוד מטיילים מעדיפים לוותר עליו ולהמשיך הלאה.
באם יש לכם זמן פנוי, הרבה סבלנות וכבר שכרתם רכב, הייתי ממליץ להשאיר אותו בעיירה Nelson, לצעוד את הטרק ולחזור חזרה באוטובוס (שכבר דאגתם להזמין מראש עוד ב- i-site של העיירה Nelson).
טיפ שימושי מס' 2
באם לא שכרתם רכב עדיין ואתם מאוד מעוניינים לצעוד את טרק ה- Heaphy, הייתי ממליץ לקחת אוטובוס
(או מטוס) לנק' ההתחלה של הטרק, ליד העיירה Collinwood.מכאן מתחילה צעידה של 4/5 ימים (תלוי בקצב של כ"א) ומנק' הסיום ב- Karamea ניתן פשוט להמשיך הלאה בטיול לאורך NZ ולנסוע דרומה לאיזור המערבי ולקרחונים המפורסמים. אתם לא יודעים כמה זמן, כסף וטירחה זה יכול לחסוך !
מס' עובדות שגיליתי בטרקים
רוב הטרקים הלא פופולאריים לתיירים, הינם סופר אטרקטיביים עבור התושבים המקומיים של NZ.
אני מצאתי את עצמי מוקף בקיווים לאורך כל המסלול ב- Heaphy ולשם שינוי, זה היה מאוד נחמד לצעוד עם מישהו מקומי שגר כאן שנים ולא עם עוד תייר.
רוב המטיילים (בעיקר המבוגרים) גם נדבק במחלה הקטלנית (מבחינה כלכלית) של ה- Back Country.
זהו מותג של ארוחות יבשות בשקית הרמטית, שנדרש להוסיף רק מים חמים או קרים, לחכות מס' דק' ואז הארוחה מוכנה (מאוד מזכיר מנה חמה). הבעיה העיקרית זה שכל שקית כזו עולה הון תועפות (12$-15$).
לאחר ארוחת הערב, התפניתי לדבר עם הבחורה מנורווגיה והשיחה זרמה בסבבה.
לקראת סוף הערב, כאשר כל האנשים היו עם רגל וחצי בתוך השק"ש, הגיעו לפתע זוג מטיילים מצרפת שהתחילו בזמן שאני התחלתי וממש לקחו את הזמן במסלול.
יצא לי לשוחח עימם מעט והסתבר כי הם סוחבים את כל הבית על הגב משום שהם אמורים להמשיך לטייל לאורך החוף המערבי של NZ בסוף טרק ה- Heaphy.
מצד אחד כל הכבוד להם שהם לא יצטרכו לחזור את כל הדרך חזרה ל- Nelson, אך מצד שני - הם כנראה "יסבלו" את המשקל העודף לאורך כל יתר ימי הצעידה כאן וזה קצת חבל.
תליתי את כל הבגדים הרטובים מהצעידה הרטובה של היום - על הקולבים הרבים שהיו פזורים בתוך הביקתה ולאחר מכן התפניתי לישון.
סוף יום ה' !
מבחר סרטונים מיום זה:
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
 |
| River near Brown Hut |
 |
| River near Brown Hut |
 |
| Heaphy Track |
 |
| Kahurangi National Park |
 |
| Small rest on the Track |
 |
| Heaphy Track |
 |
| Cloudy weather |
 |
| Amazing view of the Fog |
 |
| Bench on the Track |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה