איזה לילה קשה עבר עלי הלילה.
גם הלילה שכחתי לקחת את אטמי האזניים והיו בחדר מס' אנשים לא נחמדים שנחרו לאורך כל הלילה ובשלב מסוים רציתי להחטיף להם כהוגן על מעשיהם הרעים !
כנראה שאני צריך לתת לגוף שלי יותר מנוחה כי ההצטננות ממש לא עברה ודיי החמירה בימים האחרונים.
ממש לא נעים ללכת לישון כאשר האף סתום והגרון כואב רצח ...
בנוסף לכך, משום מה - דווקא הלילה התחילה אצלי גרדת עצבנית מרוב כל העקיצות שחטפתי מאותם זבובי חול שפגשתי בטרקים הרבים מאז שהגעתי לאי הדרומי של NZ.
תוסיפו לזה דיכאון קל שקיבלתי לאחר שקראתי פרק מאוד עצוב בספר שהבאתי עימי ובהחלט ניתן לומר כי לילה זה היה אחד הגרועים שיצא לי לחוות כאן ב- NZ.
טיפ שימושי מס' 1
כאשר אתם מגיעים לאי הדרומי של NZ, חובה ללכת עם בגדים ארוכים ולמרוח טונה של חומר דוחה יתושים.
זבובי החול הרבים ששורצים כאן ינצלו כל רגע בכדי לעקוץ וזוהי חוויה ממש לא נעימה. עקיצה אחת מהמנוולים הללו יכולה להישאר ולהמשיך לגרד גם אחרי 3 שבועות שלמים !!!
קמתי מאוד עייף על הבוקר והתחלתי להתארגן לקראת הטיול המפרך שצפוי לי היום על הקרחון.
ארוחת הבוקר מאוד זכורה לי לטובה בעיקר בגלל חטיף המאפין החדש שקניתי (עם מילוי קרם שמנת) ובכלל מאוד נחמד לקנות חטיפים שונים בכל פעם והמגוון כאן ב- NZ פשוט עצום (בניגוד ל ...)
טיפ שימושי מס' 2
באם אתם מתכננים לעשות את המסע היומי על הקרחון כאן ב- Fox, מאוד מומלץ להישאר לעוד לילה לאחר מכן. הסיבות לכך הן מאוד פשוטות - גם יש אפשרות לנוח ולצבור כוחות לאחר יום מפרך זה וגם לא צריך למהר על הכביש כי נק' היעד הבאה בעיירה Wanaka - ממוקמת במרחק נסיעה מאוד ארוך מהעיירה שכאן.
יצאתי מהאכסניה ב- 9:00 בבוקר ותוך פחות מ- 2 דק' כבר הגעתי לדלפק של החברה שהפעילה את הסיורים המודרכים על Fox Glacier. בהחלט ניתן לומר כי עיירה זו היא מאוד קטנטונת ויש בה אווירה מקסימה.
שילמתי 160$ עבור הסיור היומי המלא (7 שעות לערך) ולאחר הדרכה קצרצרה על התנאים ששוררים על הקרחון, התארגנו על הציוד. במקום זה מספקים כמעט את כל הציוד הדרוש בשביל לטפס על הקרחון - החל מכפפות, גרביים, נעלים (לא נוחות בשיט) + Harpoons, מכנסי סערה ומעיל רוח סביר פלוס.
ממרכז המבקרים של המקום, לקח אותנו האוטובוס עד לחניית הקרחון שהיתה ממוקמת - מרחק של 10 דק' נסיעה בלבד. מחניון הרכבים מתחיל טרק קצרצר ונינוח עד לטיפוס על הקרחון העצום והמרשים.
חבל רק שנתנו לנו נעלי טיולים מאוד לא נוחות שאפילו נעלי הצבא הכבדות - יותר נוחות לצעידה מאשר אלו.
Entrance of Fox Glacier
יצא לי לפגוש בטיול כאן - קב' של 5 מטיילים ישראלים אינפנטיליים. יחסית אני מסתדר עם רוב האנשים ולאורך כל הטיול כאן ב- NZ התחברתי כמעט עם כולם, אך משום מה - הם היו קב' מאוד סגורה של צפון-בונים מפונקים שכל הזמן דיברו בעברית וקיללו את המדריך, את תנאי מז"א ואת הח'ברה הגרמנים שהיו יחד איתנו בקב'.
בתור אחד שדובר את השפה, מאוד לא היה לי נעים לשמוע את כל מה שהם אמרו לאורך כל הדרך.
מה שכן, זכור לי שאחד מהם כל הזמן אמר: "סימקין ... צלם אותי" בטון של ילד בן 3 !
ממש לפני הצעידה על הקרח, המדריך עצר למנוחה ואנו יכולנו לשים את ה- Harpoons (מעין דוקרני קרח) על הנעלים וכך לצעוד בצורה בטוחה מבלי להחליק.
Fox Glacier
אני חייב לציין כי ההליכה והטיפוס על הקרחון - ממש לא מפחידה ולא קשה כפי ששמעתי מאנשים שהיו כאן.
המדריך (James) לקח אותנו למקומות רבים שהרבה קב' לא הגיעו אליהם ומידי פעם היה משתמש בגרזן הקרח הענקי שסחב עימו בכדי לחצוב לנו מדרגות קרח מלאכותיות ושיהיה לנו יותר קל לטפס למעלה.
ממש מדהים המקום שכאן - הנוף, הנהרות הקפואים, המנהרות התת-קרקעיות והמפלים העצומים שהיו מ- 2 צדדיו של הקרחון. James הסביר לנו על ההיסטוריה של היווצרות הקרחונים ואמר שלפני כמה עשרות
שנים - הקרחון הגיע ממש עד לאיזור של חניון הרכבים וכי בשנים האחרונות הוא בנסיגה מתמדת (עד לנק' מסויימת שבה הוא שוב פעם יחזור ויגיע אף יותר רחוק מאיזור חניית הרכבים).
Fox Glacier נחשב לשלישי בגודלו ב- NZ (רק Tasman & Franz Josef Glaciers יותר גדולים ממנו) והוא הרבה פחות מתוייר לעומת אחיו - Franz Josef.
Me in Fox Glacier
טוב שעשינו הפסקה לצהרים כי האנשים היו מאוד רעבים (ודי קפואים) לאחר כמה שעות על הקרחון.
למזלי - הצטרפתי לקב' של 12 מטיילים שהיו צעירים ובעלי כושר (לעומת הקב' השנייה) וכך יכולנו לצעוד ולשהות יותר זמן על הקרחון מאשר קב' אחרות שהגיעו לכאן לאורך השנים.
כמובן "שנוף" הישראלי המכוער היה גם כאן בפינה הקסומה והמבודדת של Fox Glacier. מה שקרה היה שהח'ברה הישראלים שממש אף אחד לא התחבר אליהם, הוציאו גזייה והכינו קפה טורקי. עד כאן הכל סבבה, אך בסוף הארוחה - הם שפכו את כל הקפה "בוץ" לתוך הנהר התת-קרקעי ודיי זיהמו אותו !
נחמה אחת יצאה מכל הסיפור והיא שראיתי עד כמה אחד מהם התפתל מכאבים, כאשר היה זה שנדפק והיה צריך לשטוף את הכוסות במים הקפואים ...
James היה מאוד מופתע לראות עד כמה הקב' היתה בכושר ונאלץ לעבוד מאוד קשה היום.
בחלקים העליונים של הקרחון (היכן שרוב המטיילים לא מגיעים) - אין מסלול מוגדר ו- James נעזר בגרזן הקרח והכשיר לנו דרך מאוד נוחה שהובילה למקומות חדשים (כאלו שהוא בעצמו לא ראה כמדריך).
Fox Glacier
את הדרך חזרה למטה, העברתי עם צמד מטיילים מדנמרק והיה מאוד סבבה להעביר את הזמן בשיחה קלילה ומעניינת. הגענו לבסוף לחניון הרכבים ושם ראיתי לראשונה את הציפור הכ"כ מוכרת שכולם מפחדים וחוששים ממנה - Kea Bird .
מעט על הציפור - Kea
ישנם לא מעט סיפורים אודות הציפור המיתולוגית הזאת שיכולה לכרסם כל דבר שנקלע לדרכה - החל מווישרים ועד לניקוב צמיגים של רכבים. כמו כן ציפור זו מאוד חכמה ובקלות רבה יכולה להערים אפילו על בני אדם ולשדוד אותם מחפצים יקרי ערך שמושארים ללא השגחה.
לא סתם אנשים חוששים פחד מוות מציפור זו ואסור להשאיר שום חפץ בשטח ללא השגחה (אפילו לא תרמיל טיולים כי הם יודעים איך לפתוח את הרוכסן של התרמיל ולגנוב את האוכל שבפנים).
כמו כן, ציפור זו מוגנת עפ"י החוק ב- NZ ואסור לפגוע בה (גם אם היא בידיוק תפסה לכם את המצלמה היקרה והתעופפה לה לדרכה).
ה- Kea גם מוגדרת כ- World only Alpine Parrot ובניגוד ל- Kakapo, ה- Kea בהחלט יכולה להגן על עצמה ולהשיב מלחמה כשצריך. מה שנקרא - ציפור פלאים !
ממבט ראשוני נראה כי ציפור זו מאוד חברותית וכלל לא פוחדת מבני-אדם. אני מאוד אהבתי לראות אותה בפעם הראשונה ולפי דעתי - היא מאוד מיוחדת בצבעים הנדירים שלה.
Unique Kea Bird
שמח ומאושר חזרתי עם ההסעה בחזרה לעיירה הציורית - Fox Glacier. החזרתי את כל הציוד והמשכתי לצעוד לכיוון משרד ה- DOC האיזורי שהיה ממש בסביבה.
קניתי מס' עלוני מידע על הטרקים באיזור ה- Fiordlandואח"כ גם ניסיתי לדלות מעט מידע על סידורי הלוגיסטיקה של הטרק Routeburn. הבחורה שהיתה במקום ניסתה מאוד לעזור לי, אך כל המידע לכך היה בכלל במשרד ה- DOC של איזור ה- Fiordland (בעיירה Te-Anau) והבחורה שם שענתה לי לטלפון - היתה דיי סנובית או שממש מיהרה לסגור את המשרד ולעוף כבר הביתה.
חזרתי לאכסניה ועשיתי מקלחת מאוד חמימה לאחר יום שלם וקפוא על הקרחון (ממש תענוג).
טוב שערכתי קניות יום קודם לכן, כי מצאתי את עצמי טורף מכל הבא ליד. הכנתי תבשיל אורז עם ירקות
וכן 700 גרם של חזה עוף עסיסי שטובל ונצלה עם המקום. כנראה שבאמת הייתי רעב היום ...
לאחר שנרגעתי מעט, המשכתי הלאה ביום הבלתי נגמר הזה ונסעתי לראות את האגם הנפלא והמפורסם שהיה ממש ליד העיירה- Lake Matheson.
חובה אבל פשוט חובה לבוא לכאן ולראות את האגם המדהים הזה. אני הגעתי לכאן לקראת השקיעה והבנתי מלא מעט אנשים שיותר כדאי לבוא לכאן דווקא בזריחה.
על מה כל המהומה ???
אגם זה מאוד מפורסם בשל ההשתקפות (Reflection Mirror) של הנוף וההרים אל עבר האגם.
פשוט אין דרך לתאר עד כמה מחזה זה הינו מרהיב ביופיו (יעידו על כך התמונות).
Lake Matheson
יש במקום מסלול היקפי של שעה וחצי, אך גם עם סנדלים ולאחר יום צעידה מפרך על הקרחון - מצאתי את עצמי מסיים את כולו כעבור פחות מ- 40 דק' נינוחות.
יש לא מעט נק' תצפית אל עבר האגם ומאוד מומלץ לצעוד את כל המסלול ולא רק את חלקו.
Mirror Reflection in Lake Matheson
שמח ומאושר יצאתי מכאן ונסעתי בחזרה ל- Fox Glacier Town.
נכנסתי לאכסנייה ופגשתי שם צמד מטיילים אוסטרלים חביבים שזה עתה הגיעו לביקור ב- NZ.
לאחר שיחה קצרצרה, אמרתי להם לילה טוב ועפתי לישון.
סוף יום ד' !
מבחר סרטונים מיום זה:
מבחר תמונות מיום עמוס זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה