איזה כיף להתחיל שנה חדשה כאן ב- NZ !!!
קמתי לי להנאתי ומאוד אהבתי את המגורים שקיבלתי כאן. במטבח פגשתי את Judy שכבר החלה בהכנות לארוחת הבוקר ועזרתי לה לקראת הסוף.
זכיתי לארוחת בריאות של ממש גם הבוקר - מוזלי, ביצים קשות, סלט ירקות, טוסטים, גבינות קשות וריבת פטל ש- Judy הכינה בעצמה. היה ממש סבבה ואני לא אשכח את ארוחת הבוקר הנפלאה שהיתה הראשונה
לשנת 2012.
בחוץ מז"א לא התחדש בהרבה מאתמול, קרי המשיך לרדת מבול ואני כבר דמיינתי שאני אלך לבלות את רוב היום בתוך האוטו ולא באטרקציות הרבות שתיכננתי להיום.
יצאתי מהעיירה Greytown על כביש SH-57 לכיוון היעד העיקרי של היום - Cape Palliser.
הנסיעה במרחבים הפתוחים והשוממים של האיזור מאוד תרמה לאווירה הנינוחה של היום ומאוד אהבתי לנסוע לבד על הכביש ומידי פעם לעצור בצד הדרך, לראות את הנוף המדהים והפראי וכן גם לצלם פרות וכבשים שרעו להם בשדות הפתוחים.
ראיתי שלט צדדי שהפנה לדרך עפר המגיעה עד ל- Lake Wairarapa ואמרתי לעצמי: למה לא.
התחלתי בנסיעה קופצנית ומאתגרת על דרך 4X4 והרכב סחב כמו גדול. חבל רק שממש לא מצאתי את הכניסה לאגם והשביל המפותל הוביל ל- Dead-End.
מאוד דאגתי שאני הולך להיתקע באמצע שום מקום, בגלל שכאשר עשיתי פניית פרסה בשטח, הרכב שקע בתוך הבוץ הרב ולא משנה מה עשיתי - הוא לא זז מהמקום.
ניסיתי להעביר להילוך נמוך יותר ואף לנסות לנסוע אחורה, אך כל מה שראיתי זה רק עשן סמיך ומדאיג שיצא מהמנוע.
לבסוף נזכרתי בכל טיולי השטח שעדי היה עושה והייתי מתלווה אליו, ותמיד היה זכור לי שנדרש לשים מדרגה מתחת לגלגלים בכל פעם שיש מכשול בלתי עביר לרכב השטח.
עשיתי סיבוב בכל הסביבה ואספתי מס' קורות עץ עבות וחזקות. לקחתי אותן עימי ושמתי אותן מתחת לכל הגלגלים ששקעו בבוץ. אני חייב לציין שזה מה שהציל אותי לבסוף, וברגע הראשון שלחצתי על דוושת
הגז - הרכב יצא ללא שום בעיה מהבוץ ואני יכולתי לנשום לרווחה ולהמשיך הלאה בדרכי. ממש חוויה עברתי היום בבוקר !
חזרתי חזרה לכביש והמשכתי דרומה על הכביש השומם עד שהגעתי למסלול חביב בשם: Putangirua Pinnacles. החניתי את הרכב בחניון הרכבים המפוצץ וכבר שמתי לב כי אחת המקומיים שם עין על הרכב שלי ברגע שנעלתי אותו והייתי בדרכי לתחילת הטרק. זה הדליק אצלי נורה אדומה ונזכרתי בכל האזהרות על פריצות רכבי התיירים שהפכה למכה של ממש ב- NZ לאורך השנים האחרונות.
הטרק כאן ממש לא משולט כהלכה וחבל שלא לקחתי עימי מפה עדכנית של הטרק כי מצאתי את עצמי מתברבר לא מעט ודיי תוהה אם בכלל זהו המסלול המדובר שקיים כאן. יעידו על כך האתגרים הבאים שעד כה לא יצא לי לחוות לאורך הטרקים ב-NZ: חציית נהרות שוצפים במים ללא מעבר נוח בדמות גשר או קורות עץ מוגבהות, המסלול בכלל לא היה משולט וקשה היה לדעת להיכן לעזאזל צריך לצעוד וכן הבוץ הרב והעובדה שחלק מהמסלול היה בכלל חסום עקב מפולות הבוץ הרבות - מאוד הקשו על הצעידה עצמה.
סה"כ המסלול מאוד חביב, אך נדרש להגיע לכאן עם מפה עדכנית של הטרק וכן לבוא בזמן טוב מבחינת מז"א
(מאוד לא מומלץ להגיע לאחר שבוע שלם של מבול כשכל האיזור בוצי והנהר שוצף במים).
River in Putangirua Pinnacles Track
חזרתי חזרה לרכב והמשכתי הלאה בדרכי.
מאוד אהבתי לנסוע לאורך Cape Palliser Rd שמאוד מזכיר נסיעה לשום מקום (וכאן באמת סוף העולם).
עצרתי לא מעט פעמים לצלם את הנוף המדהים שהיה לאורך הדרך וכן את האוקיינוס השקט שהעיד על כך שאני באמת בקצה של הקצה של דרום האי הצפוני של NZ.
Shoreline near Cape Palliser
בשלב מסוים של הנסיעה הגעתי למכשול בלתי צפוי. עקב הגשמים העזים שירדו לאחרונה, הנהרות בכל האיזור עלו על גדותיהן ושפך הנהר שזרם עד לאוקינוס היה ממש חזק וגבוה.
עצרתי את הרכב ודיי תהיתי מה לעזאזל אני אמור לעשות עכשיו כי דרך קיצור אחרת לא קיימת באיזור וחייבים איכשהו לחצות את הנהר. לבסוף ראיתי רכב מסוג Van פרטי שהחליט בכ"ז לחצות את הנהר והוא עשה זאת ללא שום קושי.
לי אומנם היה רכב מאוד נמוך, אך לא רציתי לפספס את האיזור הכי יפה בדרום NZ והוא: Cape Palliser.
התחלתי בנסיעה איטית וחציתי את הנהר. בשלב מסויים הרגשתי שגובה פני המים מגיע כמעט עד לשמשת הרכב ושעוד שניה הסחף החזק מעיף אותי לתוך האוקינוס !
ממש מפחיד היה רגע זה, אך לבסוף הרכב שרד זאת ומצאתי את עצמי אחרי המכשול שמח ומאושר.
החניתי את הרכב על מפרצון סמוך למכשול וראיתי שיש לא מעט אנשים נוספים בצד השני של הנהר שדיי מתלבטים אם אפשרי בכלל לחצות את הנהר. צעקתי להם שזה בטוח ואם רכב כמו שלי (שבכלל לא רכב שטח ויחסית נמוך) - עבר בהצלחה את הנהר, גם הרכב שלהם (ג'יפ 4X4) בטוח יוכל לעשות כן.
Crossing flooded River
ממש בסמוך לנק' חציית הנהר, ישנה אטרקציה חביבה של: Seal Colony.
יצא לי לצלם ולהסריט לא מעט את החמודים הללו שרבצו להם על הסלעים וממש לא חששו שבני אדם מתקרבים אליהם עד למרחק של נגיעה. תמיד הזהירו אותנו שחייבים לשמור על מרחק בטוח ואף פעם לא לעמוד בין כלב הים ובין הים שאותו הוא מחשיב כמקום מבטחים ויעשה הכל (כולל מעשי תוקפנות) באם מישהו יסכן אותו.
מאוד אהבתי את העובדה שלמרות מז"א, למרות כל הקשיים והדרך המחורבנת עד לכאן, הצלחתי להגיע בסופו של דבר לנק' הכי דרומית של האי הצפונישל NZ !!!
מה שנקרא - הגשמתי עוד חלום במסע המופלא שלי ב- NZ.
NZ Seals near Cape Palliser
הגעתי משם למגדלור הכי דרומי של האי הצפוני של NZ, הלא הוא: Cape Palliser.
מחניון הרכבים מתחיל טיפוס לאורך 250 מדרגות (יצא לי לספור אותן) עד שמגיעים למגדלור שחולש על כל האיזור.
נוף מדהים ועוצר נשימה חיכה לי למעלה וממש שמחתי שהגעתי למקום נפלא זה.
לפי דעתי, מקום זה אף יותר יפה מהמגדלור של Cape Reianga שבצפון הרחוק, אך משום מה - הוא הרבה פחות מתיור ממנו וקצת חבל שהרבה אנשים לא מבינים שבכדי לראות את NZ האמיתית והפראית, נדרש גם לנסוע לאיזורים היותר נידחים והפחות מתויירים !
Cape Palliser Lighthouse
טיפ שימושי מס' 1
באם אתם מגיעים לאיזור Wellington ויש לכם יום פנוי, נצלו אותו בכדי להגיע למגדלור הכי דרומי של האי הצפוני ב- NZ, הלא הוא: Cape Palliser. לפי דעתי הנוף מכאן לא פחות יפה מהנוף שב- Cape Reianga ויצא לכם גם לראות מושבה ענקית של כלבי ים חמודים. מה שנקרא - 2 אטרקציות במקום אחד.
חזרתי במורד במדרגות ונסעתי לעיירת דייגים הצמודה למגדלור - Mangatoetoe. מה שמיוחד במקום נידח זה היה לראות את כמות הטרקטורים והסירות העצומה שחנו להם במעגן וחלקם בכלל יצאו משימוש והיו לתצוגה בלבד.
החניתי את הרכב וצעדתי לאורך הטיילת כאשר לא הפסקתי להתפעל מהנוף ולהגיד: וואו !
מכאן המשכתי חזרה, חציתי ללא שום בעיה את הנהר שעלה על גדותיו והגעתי לאחר כחצי שעה לעיירה חביבה בשם: Lake Ferry. אפילו לסיים את ארוחת הצהרים במקום לא הצלחתי כי התחיל שוב פעם לרדת גשם חזק ואני נאלצתי להגיד שלום לעיירה הקטנה והנידחת שכאן ולהמשיך הלאה בדרכי.
Lake Ferry
מאוד רציתי להמשיך ולעשות עוד טרק בשמורת יער Haurangi, אך בשל הערפל הכבד והגשם הרב
שירד - כנראה שפיספסתי את הפניה לשם ומאוד היה חבל.
חזרתי לעיירה Greytown דרך עיירה נוספת ומאוד משעממת בשם Martinborough. לפני שהגעתי ל- Judy, קפצתי לאחת מהמכולות של Four-Square וקניתי על הדרך מצרכים לארוחת הערב וגם מתנה קטנה ל- Judy על האירוח הנפלא.
הפעם אני בישלתי את ארוחת הערב והיה ממש מעולה. Judy מאוד הודתה לי על העזרה בבישולים ובניקיון הבית ומאוד שמחתי שיכולתי לעזור לה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה