ממש כיף היה לישון כאן בביקתה הפרטית והממוזגת. הלילה לא שמעתי נחירות ויצא לי לקום רענן כבר ב- 7:30.
אני חייב לציין שזאת היתה הפעם הראשונה לאורך הטיול ב- NZ שאני נאלץ להוציא את כובע הגרב מפאת קור הכלבים שהיה בחוץ !
מזל שהכנתי לעצמי א.ב כי הארוחה הגדולה והמפוארת שהגברת המאורית (בעלת ה- Lodge)
הבטיחה - היתה למעשה מס' מאפינים ולחם כפרי שעלו הון תועפות ובטח לא מתקרבות לציפייה שהיא יצרה.
ארגנתי לי את כל הציוד ויצאתי לדרך.
נק' האטרקציה הראשונה של היום היתה כמובן סלעי הפנקייק המפורסמים (Pancake Rocks).
תוך פחות מ- 2 דק' נסיעה כבר מצאתי את עצמי בחניון הרכבים ויכולתי להתחיל את היום בניחותה.
Pancake Rocks
הכניסה למתחם היא בחינם (טוב שכך) ולאחר מס' דק' של הליכה - נגלה אחד הנופים היותר יפים שיצא לי לראות כאן ב- NZ. המצלמה עבדה ללא הרף וצילמה את הסלעים שבאמת הזכירו את הצורה של
המאכל - פנקייק !!!
במקום יש עוד נק' אטרקציה Blow Hole, אך נדרש להגיע לכאן בשעת הגאות בכדי לראות איך הגלים העצומים מתנפצים כאן בתוך בור ענקי. אני פיספתי את ההגעה בחצי שעה ונאלצתי לראות רק פרצי גלים קטנים שעלו להם לשמים. מאוד נחמד אך בטח שלא מדהים כפי שיכולתי לראות אם הייתי מגיע לכאן מוקדם יותר ...
Blow Hole
לאחר סיבוב ארוך במקום הנפלא הזה, חזרתי לרכב ועברתי ל- Tramp Mode.
החזרתי את המלצמה הגדולה והכבדה לרכב ובמקומה לקחתי את מצלמת הכיס הקומפקטית שמלווה אותי במשך שנים. כמו כן לקחתי עימי את מקל הטיולים וצידה מספיקה ליום שלם בשטח ויצאתי לדרכי.
צעדתי מה- i-site של Punakaiki חזרה לכיוון האכסניה שישנתי בה לילה קודם לכן. על הדרך ראיתי מס' מטיילים שניסו נואשות לעצור טרמפים, אך ללא הצלחה מרובה (לא עוצרים כאן הרבה טרמפים). החלפתי עימם שיחה קצרה ואיחלתי להם בהצלחה בהמשך דרכם.
ממש ליד נק' התצפית לעבר קו החוף של Punakaiki, ישנה כניסה למערה מיסתורית וחביבה. אני כמובן נכנסתי פנימה וחקרתי מה יש למקום זה להציע (בדיעבד, ניתן לוותר על מקום זה ...)
המשכתי הלאה ונכנסתי סוף סוף לתחילת המסלול שאמור להיות מעגלי ולהוביל אותי בחזרה ל- i-site.
Punakaiki Shorline
מקטע הצעידה הראשון של Porarari River Track, הוביל מחניון הרכבים ונכנס פנימה
לאורך Porarari River. רוב הצעידה היתה בתוך הבוש וזה מאוד הקל על החיים כי היתה היום שמש מאוד חמימה.
קטע ממש מצחיק היה כשראיתי מס' חותרי קיאקים שהגיעו לנהר כאן וניסו לחתור כנגד הזרם.
מה נסגר איתם ואף יותר חמור - מה נסגר עם מפעילי השכרת הסירות שאפשרו למטיילים תמימים שסה"כ רצו לכייף ב- NZ והביאו אותם למקום כזה גרוע לחתירה (גם הנהר מלא בסלעים וגם החתירה היא כנגד הזרם).
אני כמעט בטוח שאותם חותרים מסכנים (שבטח שילמו הון תועפות), דיי סיננו מס' מילים כאשר נוכחו לדעת שעבדו עליהם בעיניים והביאו אותם לכאן.
מקטע ההליכה הוגדר כ- Walkway (מאוד נינוח) וצעידה שהוערכה בכ- שעה ורבע, הצלחתי לסיים כעבור פחות מ- 37 דק' קלילות.
Purarari River Track
מקטע הצעידה השני של המסלול כבר היה יותר מאתגר (Tramp) ונכנס יותר פנימה לתוך הסבך האינסופי של הבוש. מס' ימים קודם לכן ירד כאן גשם חזק, ומצאתי את עצמי צועד בתוך הבוץ (לפחות זה לא כמו בארץ).
גם כאן הצלחתי לסיים את המסלול (שהוערך בשעה של צעידה) במחצית מהזמן.
Purarari River
נק' הסיום של הטרק מאוד יפיפיה - בכדי להגיע לגדה השנייה של המסלול, נדרש לחצות ע"ג Swing Bridge מאוד מרשים ורואים שהאנשים המקומיים כאן ב- NZ חשבו על הכל בכדי להקל על התיירים.
קצת היה מבעס לחזור את כל הדרך חזרה ל- i-site במסלול שרובו עבר לצד הכביש ...
לפחות יצא לי לראות מס' סוסים גזעיים ומרשימים תו"כ הצעידה. הם ממש לא פחדו ויכולתי להתקרב עד למרחק נגיעה מהם.
Beautiful Horse in the Track
היה מאוד מייגע, אך הצלחתי להגיע בסוף לרכב שחנה ליד ה- i-site.
נכנסתי לקחת מפה של הערים שאני עתיד לעבור בהם היום (Greymounth & Hokitika) ואח"כ התפנקתי לי על ארוחת בוקר מאוחרת.
טיפ שימושי מס' 1
באם אתם מתכננים להגיע לאיזור Punakaiki ולראות את ה- Pancake Rocks, חובה להיכנס לאחד מבתי הקפה שליד ה- i-site ולאכול ארוחת פנקייק מלאה !!!
לאורך כל המסע שלי ב- NZ, תמיד דמיינתי לעצמי איך זה יהיה לבוא לכאן ולאכול את הפנקייק המפורסם.
אני יכול לציין כי הארוחה היתה מאוד טעימה (פנקייק עם פירות יער, גלידה וקצפת) והייתי חוזר לכאן שוב פעם.
עזבתי מקום זה רענן ומאושר ובהחלט אני יכול לומר כי זהו אחד המקומות הטובים כאן ב- NZ.
עליתי על SH-6 והמשכתי לנסוע על כביש החוף המערבי.
מסיפורים של אנשים (והמלצות באתר "למטייל") - הבנתי כי יש בעיירה Greymouthאכסניה של משפחה ישראלית (Duke Backpackers) - בבעלות שושי ודורי, אך אני לא מצאתי לנכון לעצור כאן והעדפתי להמשיך הלאה בנסיעה דרומה.
טיפ שימושי מס' 2
אומנם Duke Backpackers נחשב לדבר מה בעיני הישראלים, אני שמעתי לא מעט אנשים מאוכזבים וכן מהדירוג של ה- BBH (שאף פעם לא משקר), נראה כי מקום זה דיי בינוני, מוזנח וצפוף רצח. לשיקולכם ...
הגעתי לאחר זמן מה לעיירה הציורית - Hokitika.
מה שמייחד מקום זה, שכאן מייצרים את אבן הברקן המפורסמת (Jade Stone) וזהו מקום מושלם לערוך קניות למזכרות (אבני ברקן, יצירות דקורטיביות של קריסטלים וחיתוכי לייזר מרהיבים).
אני עשיתי טעות מרה ולא קניתי מזכרות כבר כאן. בדיעבד קניתי את כל המזכרות ב- Christchurch וראיתי שכל המזכרות היפות - מיוצרות כאן ב- Hokitika.
לאורך כל קו החוף המערבי לא מצאתי אף תחנת דלק שהציעה מחיר שהיה הגיוני. בסופו של דבר, נאלצתי להיכנס לאחת מתחנות הדלק ב- Hokitika ולשלם סכום מופרז של 2.19$ לליטר בנזין 91.
כמו כן, לאורך כל החוף המערבי של האי הדרומי - לא מצאתי אף סופרמרקט של Pack&Save וכך נאלצתי גם הפעם להיכנס לרשת New-World ולשלם סכום מאוד גבוה עבור הקניות לימים הבאים.
מהעיירה Hokitika (חובה לתדלק שם) מתחילה דרך מאוד ארוכה ומעייפת (180 ק"מ ללא תחנות דלק) עד שמגיעים לעיירה הציורית Franz Josef Glacier.
מפאת חוסר הזמן, יכולתי רק לחלוף ע"פ מקום נפלא זה ולדמיין איך יראו המסלולים הרבים שיש למקום זה להציע.
מהעיירה Franz Josef Glacier, מתחילה נסיעה מאוד איטית (30 קמ"ש) לאורך 25 ק"מ עד שמגיעים לעיירה הנחמדה Fox Glacier.
עשיתי Check-in מהיר באכסניית ה- BBH המקומית ומיד טסתי לחברת הטיולים המקומית ונרשמתי לסיור היומי המלא שהם מוציאים לקרחון המקומי.
עבור סכום סמלי של 160$, נרשמתי ליום הסיור המלא ולפי מה שהבנתי - הקרחון Fox נחשב לפחות עמוס מאשר אחיו - הקרחון Franz Josef. זהו אחד השיקולים החשובים שלקחתי בחשבון כשהגעתי לכאן !
הגעתי חזרה לאכסניה שקיבלה דירוג מאוד עלוב - רק 75% ומיד הבנתי על מה המהומה.
ראשית המקום היה מאוד מאוד עמוס במטיילים צעירים (צ'ונגים אני קורא להם) ולא ניתן היה לקבל פרטיות בשום חלק באכסניה. קטע ממש מרגיז היה שסיכמתי איתם מראש שאהיה בחדר ל- 4, אך בסוף דחפו אותי בחדר צפוף ל- 6 . איפו היו הימים השקטים של פעם ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה