מאוד חביב היה לישון כאן תחת מעטה של 3 שכבות של שמיכות. אמנם העונה כאן קיץ, אך משום מה הלילות מאוד קפואים (במיוחד כאן בדרום NZ שקרוב לאנטרקטיקה).
בחוץ מז"א היה מאוד מעונן וכבר אתמול בחדשות הודיעו כי סופה אמורה להגיע לכל האיזורים ב- NZ.
שמח לא יהיה היום ...
התארגנתי לי לקראת היציאה, כאשר עדיין זכור לי לטובה הערב הנפלא של אתמול - בירות, נשנושים, בדיחות גסות והרבה שמח. בגבול הטעם הטוב, בירה טובה יכולה לשמח כל לבב אנוש.
כמו שסיכמתי עם Marianne אתמול, בשעה 8:30 בידיוק חיכתה לי ארוחת הבוקר העשירה והמזינה
ש- Marianne הכינה. כל הכבוד לה שהכינה ארוחת גורמה במיוחד עבורי.
השולחן היה כ"כ עמוס שכבר לא יכולתי לראות את הסוף - היו ביצים קשות (מהתרנגולות שרבצו להן בחצר),
סלט ירוק (שזה עתה נקטף מהגינה), 4 סוגי ריבות תוצרת ביתית, יוגורטים, מאפים שזה עתה יצאו מהתנור ולקינוח היה כוס קפה עם מאפה מתוק ועסיסי. את המקום הנפלא הזה עם האנשים הנהדרים אני לא אשכח לעולם.
לשם שינוי, הפעם יצאנו שלושתנו לגינה האחורית והצטלמנו עם נוף קצת יותר יפה.
Dick & Marianne דיי התבדחו על התמונה המשותפת שלהם עם יוני ואפרת כאשר הנוף מאחוריהם הוא למעשה הנוף של המוסך שבו עובד Dick ...
Me, Dick & Marianne
שאלתי באדיבות אם זה יהיה בסדר שאני אחזור לכאן בשנית, כאשר אסיים את כל הטרקים באיזור
ה- Fiordland.
תשובה חיובית כמובן שהגיעה על המקום ואני מאוד הודיתי להם על האירוח הממש מופלא והתחלתי להתארגן לקראת היציאה למסע. Marianne שריינה ביומן את התאריך שבו אני עתיד להגיע אליהם ואח"כ נופפתי להם לשלום ויצאתי לדרכי.
יצאתי מהפרבר החביב (Benhar) ונכנסתי לעיירה Balclutha. הרבה לא היה מה לעשות כאן חוץ מלתדלק.
עליתי על אחד הכבישים המופלאים שאותו אני לא אשכח לעוד המון זמן - Southern Scenic Rd שחצה את כל איזור ה- Catlins עד ל- Invercargill ואף יותר מזה צפונה (סיפורים על כך יבואו בהמשך).
נק' העניין הראשונה שלי להיום היה הכפרKaka Point. באם אתם מתכננים לישון כאן, זוהי אחלה של נק' עצירה להתרעננות, אך יותר מזה לא תמצאו כאן. אני לא ראיתי לנכון ששווה להישאר כאן יותר מידי והמשכתי הלאה.
Beach near Kaka Point
לאורך 8 ק"מ הבאים, הדרך הפכה ל- Gravel קופצני שאותו כ"כ אהבתי. כמובן שלרכב לא היתה שום בעיה לצלוח מרחק זה והגעתי דיי מהר לנק' העניין הבאה במסלול הארוך שלי היום - Nugget Point.
מחניון הרכבים מתחיל מסלול קצרצר של 1 ק"מ עד למגדלור הכי מפורסם של האי הדרומי של NZ.
Nugget Point Lighthouse
טיפ שימושי מס' 1
כאשר אתם צועדים לכיוון המגדלור ב- Nugget Point, אל תשכחו להביא עימכם מעיל רוח טוב כי הרוחות שם ממש חזקות ומקפיאות עצמות. גם אם יש שמש באותו היום מומלץ להצטייד בביגוד חם !
הנוף מהמגדלור בהחלט שווה כל טיפת מאמץ של צעידה ונהיגה לכאן.
מול העיניים נגלה כל היופי של האוקיינוס וכן רצועת סלעים מאוד ייחודית בשם Nugget. חובה לבוא לכאן !
Nugget Point
חזרתי לרכב והמשכתי לעוד נק' מעניינת - Surat Bay. מחניון הרכבים מתחיל טרק קו חוף מאוד מדהים ביופיו.
יצא לי לצלם ולהסריט ממש מקרוב מס' אריות ים (Seals) אשר רבצו להם על החוף וממש לא הפריע להם שבני אדם מוזרים מתקרבים אליהם ומשתמשים בהתקן מוזר שיוצר אור בוהק לשבריר השנייה.
NZ Seal in Surat Bay
ניצלתי את המקום היפייפה הזה בשביל לרשום מס' הקדשות על החול ואח"כ נאלצתי לחזור חזרה מפאת אילוצי לו"ז. באם יש לכם מספיק זמן, טרק קו החוף ממשיך עוד הרבה הלאה ומגיע כמעט עד ל- Cove (מפרצון).
טיפ שימושי מס' 2
ממש ליד תחילת טרק קו החוף ב- Surat Bay, ניצבת לה אכסנייה של BBH (לא פחות ולא יותר).
אני הייתי ממליץ לאלו שלא קצרים בזמן ורוצים להישאר באיזור ה- Catlins יותר מיום אחד, שיבואו לישון כאן לפחות לילה אחד. אומרים שיש כאן פינגווינים שיוצאים מהים לכיוון החוף בשעת רדת החשיכה.
Nice Decoration in Surat Bay
ממש חבל שאין לי מספיק זמן היום כי ממש רציתי לנסוע ולראות את Jack Blowhole. אולי בפעם אחרת ...
במקום זאת, נסעתי לראות את גולת הכותרת של איזור ה- Catlins והוא: Purakaunui Falls.
הליכה סופר קצרה של פחות מ- 5 דק' וכבר נגלה מול העיניים מפל עצום מימדים שהיה באמת רמה אחת מעל כל המפלים היפים שראיתי עד כה ב- NZ. לפי כמות התיירים שראיתי כאן, אני יכול לומר בוודאות כי זהו המפל הכי יפה ב- NZ !!!
Purakaunui Falls
המשכתי הלאה בדרכי והגעתי לעוד 2 מפלים שהיו מאוד יפים, אך ממש לא אותו דבר אם הייתי משווה אותם למפל הקודם שבו הייתי עד לא מזמן. למפלים קוראים: Matai & Horse-Shoe Falls וגם הם נמצאים במרחק הליכה מאוד קצר מחניון הרכבים (משהו כמו 30 דק' הלוך ושוב).
Horse-Show Falls
נק' האטרקציה הבאה היתה - Lake Wilkie ושם היה טרק חביב, אך לא מדהים. בכדי לחסוך בזמן, צעדתי רק את חלקו והמשכתי הלאה לנק' תצפית ב- Florence Hill Lokkout.
הרגשתי כאילו ישראלי מטומטם עומד מולי כי פשוט אין לי דרך לתאר את החוצפה של נהג הג'יפ שחסם לגמרי את כביש הגישה לחניון והלך לו לדבר עם עוד נהג שחנה לידו. צפירות ממש לא עזרו. חוצפן !
בשלב זה כבר התחילה לה מיני סופה שרק הלכה והתחזקה ככל שהיום חלף לו.
את נק' העניין המפורסמת שהיתה בהמשך הדרך (Cathedral Caves) כבר פיספסתי כי נדרש היה לבוא לכאן בשעת השפל שהיתה לפני מס' שעות. לא נורא, עדיף היה לשהות יותר זמן ב- Surat Bay ולהתחבר לטבע, מאשר להגיע לכאן, לשלם עבור הכניסה ולהתאכזב קשות מהמערות הדלות בתוכן (כפי שלא מעט מטיילים שביקרו כאן טענו).
הרגשתי ממש כמו קיווי אמיתי כאשר יצאתי לעוד טרק בגשם השוטף. לא עשיתי מעניין הגשם יותר מידי בלאגן, תפסתי לי את מעיל הגשם, החבאתי בתוכו את המצלמה ויצאתי לראות את Mclean Falls.
מפל זה מאוד מרשים בשל הגובה הרב שממנו הוא נופל (22 מ' גובה).
Mclean Falls
קטע מצחיק היה שהמשכתי הלאה לנק' ממש חסרת פרופורציה. למקום קוראים Niagara Falls וממש אין קשר למפלים המקוריים והעצומים אשר נמצאים בגבול ארה"ב-קנדה.
פשוט טעות לבזבז זמן יקר כאן, משום שחוץ מנחל בעל דרגת אשד 2, לא ראיתי כאן כלום !
Fake Niagara Falls
מאוד רציתי להספיק ולהגיע עד ל- Curio Bay ששם יש נק' תצפית מרהיבה אל עבר פינגווינים צהובי עין שמגיעים לחוף לקראת החשיכה וישנים שם את הלילה, אך הגשם השוטף מאוד הוציא לי את החשק.
עליתי על דרך Gravel משובשת ומאוד ארוכה (32 ק"מ) שהובילה עד לנק' האטרקציה האחרונה שלי להיום.
כמובן שאין צורך לספר שהנק' נקראת -Slope Point והיא למעשה הנק' הכי דרומית שבאי הדרומי של NZ.
למרות שבחוץ כבר התחוללה לה סופה טרופית עם ממטרים עזים ורוחות של יותר מ- 80 קמ"ש, אני לא ויתרתי לעצמי וצעדתי לכיוון הנק' הכי מפורסמת שכאן.
לא לקחתי עימי כלום חוץ ממעיל הגשם ומצלמת הכיס שהוחבאה טוב טוב מפני הגשם.
כבר על השנייה הראשונה שיצאתי מהרכב, כולי הפכתי לשלולית מים אחת גדולה. נאלצתי לצעוד בקור, בגשם וברוח העזה שהצליפה בי ללא רחמים עד שהגעתי לבסוף לשלט שמורה כי כאן זה הסוף של הסוף.
מצאתי מחסה זמני מפני הרוח מאחורי קיר של מיכל מים ולפחות כך יכולתי להוציא את המצלמה ולצלם תמונות בצורה בטוחה.
End of the World - Slope Point
מסתבר שאני לא המטורף היחידי שהגיע עד לכאן במז"א הקיצוני הזה. היה עוד בחורצ'יק שהחליט לא לוותר, אך בניגוד אלי - הוא היה עם מכנס גשם וסנדלים, כך שרטוב הוא לא היה.
חזרתי לרכב, כאשר כולי נוטף מים. זה היה מאוד לא נעים שכל המושב ספג את הכמות הנכבדה של
המים והוא התייבש רק לאחר מס' ימים !
לסיכמו של עניין - אני מאוד שמח שיצא לי להגיע לסוף העולם (של NZ לפחות). למרות מז"א הקיצוני ששרר כאן, הצלחתי בכ"ז להגיע כמו גדול לשלט שהיה עבורי מעין סגירת מעגל במסע. היה זכור לי שרק "אתמול" ביקרתי בנק' הכי צפונית של האי הצפוני של NZ, הלא הוא המגדלור ב- Cape Reinga וכבר היום אני נמצא בקצה השני של NZ.
טיפ שימושי מס' 3
כאשר יורד גשם וקר, אוטומטית יש אינסטינקט להדליק את המיזוג החמים באוטו. הבעיה היא שדבר זה גורם לאדים רבים על חלונות הרכב וזה מאוד מייאש כל הזמן להיאבק עם עניין האדים (שלא לדבר על עניין הבטיחות).
אני מצאתי לנכון שאם מפעילים את המיזוג דווקא על קור, האדים נעלמים בשניות.
בשל אילוצי הגשם, נאלצתי לוותר על הנק' הבאה ב- Waipapa Point (במקום יש אנדרטה לזכר הרוגי ספינה שעלתה כאן על שירטון). שלא לדבר על העובדה כי נדרש לנסוע עוד 25 ק"מ על Gravel מעצבן ואיטי.
עשיתי בשכל ולקחתי קיצור דרך שיצא מה- Gravel ותוך שעה כבר הגעתי לנק' הסיום - Invercargill.
ממש הרגשתי שעשיתי טעות, כאשר לא הצטיידתי מראש במפה של העיר הענקית הזאת, ושלא לדבר על מציאת הכתובת של המארחים מ- "חיבורים" שאני אמור לישון אצלם היום.
קיצור, היה מאוד שמח לעשות סיבובים ע"ג סיבובים עד אשר התאפסתי על עצמי והגעתי ל- i-site.
הבחורה הנחמדה שעבדה במקום הסבירה לי במדויק איך אפשר להגיע אל Ron & Rozalie אשר התגוררו ברח' Anglesey 29, אך כאשר הגעתי לאיזור מגורם, הלכתי ממש לאיבוד. האדים הרבים שכיסו את כל חלונות הרכב ממש לא עזרו לאווירה הרגועה וכן אף אחד ברחוב לא ידע להסביר לי איך בכלל מגיעים לרח' המיסתורי הזה. פשוט תעלומה ...
לבסוף עצרתי לשאול 2 מכונאי רכב שהיו בדרכם לעבודה ולאחר זמן מה של מחשבה, הם נתנו לי כיוון שבהתחלה היה נראה לי ממש לא נכון, אך בסופו של דבר הוביל אותי לנק' הסיום.
סוף טוב הכל טוב.
פגשתי במקום את Rozalie & Ron אשר גרים בבית מאוד מושקע ומגדלים על הדרך 2 חתולות מקסימות.
Ron במקצועו הוא כומר אשר מייעץ גם בענייני משפחה. בזמנו הפנוי הוא קונה מכוניות ענתיקות, משפץ אותם ולבסוף מוכר במחיר כפול או לפעמים משולש ממחיר הקנייה הראשוני. פשוט איש עסקים !
את ארוחת הערב העברתי עם צמד המארחים המקסימים והיה מאוד טעים לנסות את פשטידת הירקות המקומית ולקינוח לטעום מסלט הפירות שהוגש יחד עם גלידה.
יותר מאוחר הגיעו עוד זוג ישראלים שסיכמו להישאר כאן ללילה והיה מאוד נחמד לפגוש עוד מטיילים מישראל אצל מארחים כאן ב- NZ.
מה שממש לא התחברתי אליו היתה העובדה כי ב- 22:00 התקשרו אל Ron & Rozalie קב' של ישראלים שרצתה לבוא ולהתארח אצלם (ממש בדקה ה- 90 נזכרו). Rozalie ענתה להם כי הבית מלא באורחים וכי אין ביכולתם לארח היום בלילה, אך הם המשיכו להתעלק ואמרו כי הם מסכנים ורק רוצים לבוא ולבשל במטבח שלהם. Rozalie אישה מאוד טובת לב שלא יכלה לסרב לבקשה שנשמעה בהתחלה מאוד פשוטה, אך אני ידעתי מראש את הטריק המלוכלך שקב' זו עתשה כאן. הם בנו על טוב הלב של המארחים אשר לא יסלקו אותם ב- 22:00 בלילה אם הם כבר שם.
מסתבר שעניין הישראלי המכוער תופס גם כאן ב- NZ ובפעם הראשונה לאורך הטיול הרגשתי כה עצוב בלהיות ישראלי. לא צריך להמשיך ולספר כי אותם האורחים החצופים נשארו גם לישון בביתם של Ron & Rozalie ולמעשה מאוד הכבידו על האירוח שהם רצו לתת לי ולזוג הישראלים הנוסף שסיכמנו מראש על הלינה מולם כאן בלילה זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה