הבוקר היה מאוד קשה להתעורר עקב הלילה העמוס של אתמול שנגמר לקראת הבוקר שלמחרת.
היום אמור להיות יום מיוחד במינו - אני אמור לעבור במעבורת מהאי הצפוני לאי הדרומי של NZ.
התחלתי להתארגן ולהעמיס את כל הציוד והאוכל לתוך הרכב. ממש הרבה ציוד ואוכל צברתי לי בתק' האחרונה מאז שהגעתי כאן ל- Wellington ...
אמרתי שלום בפעם האחרונה ל- Corinne ויצאתי לדרכי. Corinne אמורה לקחת את המעבורת של עוד יומיים וקיוויתי שאולי ניפגש אי שם בהמשך הדרך באי הדרומי (בפועל לא יצא שנפגשנו שוב).
יצאתי מרח' Port התלול בפעם האחרונה, לאורך Major-Banks St עד שיצאתי משכונת Mt.Victoria.
הנסיעה עד למעגן המעבורות דרך מרכז העיר ממש לא היתה בעיה, בעיקר בשל העובדה שחרשתי את כל מרכז העיר ברגל והכרתי את כל הפניות וקיצורי הדרך לרוב האיזורים.
הגעתי עם רכבי למעגן המעבורות של Inter-Islander וממש שיחק לי המזל הבוקר. איך שהגעתי, פתחו שורה חדשה של רכבים ואני הייתי, איך לא - הראשון בתור. ממש טוב שהגעתי לכאן יחסית מוקדם (9:00 בבוקר).
לקראת 9:30 הרכבים התחילו בדרכם לכיוון בטן ה- Ferry וממש הורגש שה- NZ שולטים בעסק - לא היו צפירות, אף אחד לא נדחף עם רכבו והכל זרם ותיקתק כמו שעון.
סדר תנועת הרכבים היה שלמפלס התחתון יכנסו קודם הרכבים הגדולים (Camper-Vans) ואח"כ למפלס העליון יכנסו כל יתר הרכבים הפרטיים.
החניתי את הרכב בתוך בטן הספינה ועליתי עם התיק הטיולים הקטן שלי לסיפון 5 (מקום משכנם של הנוסעים).
ממש בנס מצאתי פינת ישיבה ליד החלון באיזור יחסית שקט מאנשים ומטילטולים לאורך המסע הימי.
טיפ שימושי מס' 1
כאשר תעברו בין שני האיים של NZ (לא משנה הכיוון), מאוד מומלץ לקחת לסיפון העליון תיק עם אוכל ושתיה כי במהלך ההפלגה, לא ניתן לחזור לרכב ולקחת משם משהו ששכחתם או שרציתם.
זה תופס לא רק לגבי אוכל + שתיה, אלא גם לגבי בגדים חמים שחובה לקחת למעלה גם אם בחוץ יש שמש חמימה.
טיפ שימושי מס' 2
מאוד מומלץ לבחור מקום ישיבה כזה שלא יפריע ויגרום לבחילות במהלך ההפלגה. אני מצאתי שמקום זה נמצא בירכתי המעבורת ושם גם יש פינות ישיבה שניתן להסב אותן גם לפינות נימנום.
בתור אחד שבד"כ אין לו בעיה עם הפלגות ובחילות אצלי זה מאוד נדיר, יצא לי לעלות לסיפון העליון, היכן שממוקמת המסעדה ובית הקפה וכבר אחרי 5 דק' הרגשתי שאני עוד שניה עומד להקיא !
בשעה 10:30 בידיוק יצאה המעבורת לדרכה (לעמוד בזמנים זה ערך עליון וחשוב עבור ה- NZ).
אני הוצאתי את הספר המצוין שמלווה אותי כבר תק' מאוד ארוכה ומרוב שהייתי שקוע בקריאתו, בכלל לא שמתי לב לרעש הרב שהגיע מה- T.V שהיתה בידיוק מעל הראש שלי.
לקראת 12:30, המעבורת נכנסה לאחד המקומות המדהימים והראשונים שיצא לי לראות באי הדרומי של NZ.
למקום קוראים: Marlborough Sounds והוא מאופין בכמות לא קטנה של מיצרים ומפרצונים קטנים שיוצרים ביחד תמונת נוף כה מרהיבה שטרם ראיתי כמותה (לפחות לא באי הצפוני של NZ).
עליתי לסיפון העליון והפתוח של ה- Ferry ולא הפסקתי לצלם את המחזה הבאמת יוצא דופן שהיה לי מול העיניים.
ממש אני מקנא בכל אותם אנשים שהצליחו לשים את ידם על פיסת איזור זה ולבנות להם כאן בית נופש.
מידי פעם יצא לי לראות חוף פרטי שנבנו לידו - מעגן סירות ובית נופש מפואר שלא היה מבייש אפילו את הוילות המפוארות שבקיסריה ...
הזמן ממש טס והשעה היתה כבר 13:40 כאשר המעבורת הגיעה ליעד הסופי - העיירה Picton.
יחסית לעיר הבירה Wellington, העיירה הקטנטונת Picton ממש לא מדד להשוואה. מעגן המעבורות כאן ממש קטנטן והעיירה עצמה לא כזאת גדולה. מה שנקרא - ברוכים הבאים לאי הדרומי של NZ, משום שרוב העיירות כאן הן ממש קטנות וכמות האוכלוסיה כאן גם מאוד מצומצמת לעומת האי הצפוני.
האנשים כאן מאוד נחמדים וקיבלתי תזכורת לכך כאשר הגעתי לחניון במרכז העיירה ורציתי למצוא חניה.
אני לא צריך לספר לכם כי הכל היה כאן בתשלום, אך בחורה מאוד נחמדה שזה עתה יצאה עם רכבה
מהחניון - עצרה לידי ושאלה אם אני מעוניין לקבל את כרטיס החניה שלה שתקף ליום שלם והיא כבר לא תזדקק לו יותר.
איזו בחורה זהב, מה הסיכוי שבישראל יהיה מקרה כמו זה. לפי המנטליות הישראלית שאני ממש לא סובל אותה, אנשים יעדיפו למות לפני שיתנו מתנה למישהו זר שהם בכלל לא מכירים !
נכנסתי ל- i-site שהיה ממוקם ליד המרינה וגם כאן קיבלה אותי בחורה מאוד נחמדה שעזרה לי לסגור את כל הפינות הנדרשות בכדי שכבר מחר אני אוכל להתחיל את הטרק הראשון שלי באי הדרומי -
Queen Charlotte Track.
זאת ועוד, עקב כך שלא הזמנתי מראש את מקום הלינה להיום בערב, מצאתי את עצמי ללא קורת גג משום שכל האכסניות, בתי המלון וה- B&B היו בתפוסה מלאה לכל השבוע הקרוב !
הרגשתי שהמקרה של Parnell שב- Auckland חוזר על עצמו שנית, אולם הפעם היתה לצידי בחורה זהב שגם כאן מאוד עזרה לי והקטע המצחיק זה שהיא במקרה שאלה על הדרך אם אני צריך מקום לינה להיום בערב ...
לאחר סבב טלפונים אינטנסיבי, היא מצאה עבורי מקום לינה בודד שהיה האחרון שנשאר כאן בעיירה ואני כמובן קפצתי על אופציה זו.
שילמתי לאותה הבחורה שעבדה ב- i-site עבור הטרק של מחר ושמתי לב כי זהו טרק עם הרבה מאוד לוגיסטיקה על הדרך. ראשית, נדרש לקחת סירת מונית (שיוצאת דיי מאוחר על הבוקר) לנק' ההתחלה ורק אח"כ ניתן להתחיל את הטרק. שנית, כל הביקתות לאורך המסלול היו בתפוסה מלאה לכל השבוע בגלל ריבוי חתונות (מה הסיכוי שזה יקרה דווקא בשבוע שאני כאן ?) ואני הייתי צריך להשכיר ציוד קמפינג בנפרד (אוהל ומזרן).
ושלישית, המחיר עצמו של הטרק עלה לי למעלה מ- 150$ בגלל שזהו טרק פרטי וגובים עמלה מטופשת רק על הזכות להיכנס לאדמות פרטיות שלאורך המסלול.
יצאתי מה- i-site כשכל סידורי הלינה והלוגיסטיקה למחר כבר מאחורי. נכנסתי לרכב והגעתי לאכסניית ה- BBH
בשם The Juggler Rest. משרד קבלה בכניסה לא היה והרשיתי לעצמי להיכנס למטבח ורק שם פגשה אותי בחורה "היפית" שהיתה בעלת המקום ועשיתי Check-in דרכה.
קצת מוזר היה שהיא טענה כי מקום זה לא מקבל כרטיסי Eptpos אלא רק מזומן (26$) בגלל
שזוהי מדיניות ה- BBH.
לא רציתי להתווכח עימה ושילמתי במזומן (עבורה זה כסף שחור ...). בדיעבד, מה שהיא טענה שכל אכסניות
ה- BBH אמורות לקבל אך ורק מזומן זה קישקוש אחד גדול ! יצא לי לשהות בלא מעט אכסניות וכמעט כולם קיבלו Eftpos.
אכסניה זו קיבלה דירוג עלוב למדי של 77% ודיי אפשר להבין למה. ראשית היא מרוחקת 1.5 ק"מ ממרכז העיירה Picton ומאוד כדאי שיהיה לכם רכב אם ברצונכם להגיע לכאן. שנית, ה- Facilities של המקום ברמה סבירה פלוס (לא משהו מדהים שגורם לכם להגיד: וואו) ושלישית - הבעלים לא משהו ויש אווירה דיי דכאונית כאן.
טיפ שימושי מס' 3
לפני המעבר לאי הסמוך, מאוד מומלץ לשריין מקום באחד מאכסניות ה- BBH בעיירה Picton, אשר זכתה לדירוג גבוה. אתם ממש לא רוצים להיתקע באכסניה עם דירוג עלוב ובטח שלא להיתקע ללא קורת גג בכלל.
התמקמתי לי בחדר ה- Share-4, לקחתי את "תיק היום" שלי ויצאתי לחקור מה יש בסביבה.
ממש ממול ל- Nelson Square היתה לה האכסניה המפוארת בשם: Sequoya Lodge אשר שמעתי עליה ביקורות מעולות, אך היא היתה בתפוסה מלאה לכל השבוע (כמו יתר האכסניות הטובות בעיר).
צעדתי לי לפרברים הנידחים של Picton וטיפסתי לפיסגת ההר החולש על כל האיזור. באותו היום היתה שמש מאוד חמימה ומצאתי את עצמי מגיע לפיסגה נוטף מזיעה. זה ממש לא הפריע לי כי למעלה היתה רוח קרירה ויצא לי לראות נוף כה מדהים שפיצה אלף מונים על המאמץ שנדרש היה לטפס לכאן.
הדרך למטה כבר היתה סיפור אחר לגמרי. צעידה של 35 דק' במדרון יצא לי לסיים ב- 13 דק' בלבד וטרק חביב זה היה הכנה מושלמת לקראת הטרק האמיתי שיהיה מחר - 71 ק"מ ב- 3 ימי צעידה בלבד !
חזרתי לאכסניה והתחלתי להכין א.ע עשירה שכללה קומרה+תפו"א מבושלים, סלט אבוקדו ואומלט.
יצא לי לפגוש במטבח זוג גרמנים (איך לא) שהיו ממש נחמדים ולראשונה בטיול, הם אלו ששמו לב לספר הייחודי שהבאתי עימי ושאני קורא בו יום יום.
קטע ממש מרגיז - שהיה רעש של מוסיקה מאוד חזקה בחוץ ואני מצאתי את עצמי ערני עדיין ב- 23:00 בלילה, כאשר מחר אני אמור לקום מוקדם לקראת הטרק הארוך. ממש חוסר התחשבות מצידם !
סוף יום ה' !
מבחר סרטונים מיום זה:
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
היום אמור להיות יום מיוחד במינו - אני אמור לעבור במעבורת מהאי הצפוני לאי הדרומי של NZ.
התחלתי להתארגן ולהעמיס את כל הציוד והאוכל לתוך הרכב. ממש הרבה ציוד ואוכל צברתי לי בתק' האחרונה מאז שהגעתי כאן ל- Wellington ...
אמרתי שלום בפעם האחרונה ל- Corinne ויצאתי לדרכי. Corinne אמורה לקחת את המעבורת של עוד יומיים וקיוויתי שאולי ניפגש אי שם בהמשך הדרך באי הדרומי (בפועל לא יצא שנפגשנו שוב).
יצאתי מרח' Port התלול בפעם האחרונה, לאורך Major-Banks St עד שיצאתי משכונת Mt.Victoria.
הנסיעה עד למעגן המעבורות דרך מרכז העיר ממש לא היתה בעיה, בעיקר בשל העובדה שחרשתי את כל מרכז העיר ברגל והכרתי את כל הפניות וקיצורי הדרך לרוב האיזורים.
הגעתי עם רכבי למעגן המעבורות של Inter-Islander וממש שיחק לי המזל הבוקר. איך שהגעתי, פתחו שורה חדשה של רכבים ואני הייתי, איך לא - הראשון בתור. ממש טוב שהגעתי לכאן יחסית מוקדם (9:00 בבוקר).
לקראת 9:30 הרכבים התחילו בדרכם לכיוון בטן ה- Ferry וממש הורגש שה- NZ שולטים בעסק - לא היו צפירות, אף אחד לא נדחף עם רכבו והכל זרם ותיקתק כמו שעון.
סדר תנועת הרכבים היה שלמפלס התחתון יכנסו קודם הרכבים הגדולים (Camper-Vans) ואח"כ למפלס העליון יכנסו כל יתר הרכבים הפרטיים.
 | ||||||||||||||||||
| My car is on the first line |
ממש בנס מצאתי פינת ישיבה ליד החלון באיזור יחסית שקט מאנשים ומטילטולים לאורך המסע הימי.
טיפ שימושי מס' 1
כאשר תעברו בין שני האיים של NZ (לא משנה הכיוון), מאוד מומלץ לקחת לסיפון העליון תיק עם אוכל ושתיה כי במהלך ההפלגה, לא ניתן לחזור לרכב ולקחת משם משהו ששכחתם או שרציתם.
זה תופס לא רק לגבי אוכל + שתיה, אלא גם לגבי בגדים חמים שחובה לקחת למעלה גם אם בחוץ יש שמש חמימה.
טיפ שימושי מס' 2
מאוד מומלץ לבחור מקום ישיבה כזה שלא יפריע ויגרום לבחילות במהלך ההפלגה. אני מצאתי שמקום זה נמצא בירכתי המעבורת ושם גם יש פינות ישיבה שניתן להסב אותן גם לפינות נימנום.
בתור אחד שבד"כ אין לו בעיה עם הפלגות ובחילות אצלי זה מאוד נדיר, יצא לי לעלות לסיפון העליון, היכן שממוקמת המסעדה ובית הקפה וכבר אחרי 5 דק' הרגשתי שאני עוד שניה עומד להקיא !
 |
| Inter-Islander Ferry |
אני הוצאתי את הספר המצוין שמלווה אותי כבר תק' מאוד ארוכה ומרוב שהייתי שקוע בקריאתו, בכלל לא שמתי לב לרעש הרב שהגיע מה- T.V שהיתה בידיוק מעל הראש שלי.
לקראת 12:30, המעבורת נכנסה לאחד המקומות המדהימים והראשונים שיצא לי לראות באי הדרומי של NZ.
למקום קוראים: Marlborough Sounds והוא מאופין בכמות לא קטנה של מיצרים ומפרצונים קטנים שיוצרים ביחד תמונת נוף כה מרהיבה שטרם ראיתי כמותה (לפחות לא באי הצפוני של NZ).
 |
| Marlborough Sounds |
ממש אני מקנא בכל אותם אנשים שהצליחו לשים את ידם על פיסת איזור זה ולבנות להם כאן בית נופש.
מידי פעם יצא לי לראות חוף פרטי שנבנו לידו - מעגן סירות ובית נופש מפואר שלא היה מבייש אפילו את הוילות המפוארות שבקיסריה ...
הזמן ממש טס והשעה היתה כבר 13:40 כאשר המעבורת הגיעה ליעד הסופי - העיירה Picton.
יחסית לעיר הבירה Wellington, העיירה הקטנטונת Picton ממש לא מדד להשוואה. מעגן המעבורות כאן ממש קטנטן והעיירה עצמה לא כזאת גדולה. מה שנקרא - ברוכים הבאים לאי הדרומי של NZ, משום שרוב העיירות כאן הן ממש קטנות וכמות האוכלוסיה כאן גם מאוד מצומצמת לעומת האי הצפוני.
האנשים כאן מאוד נחמדים וקיבלתי תזכורת לכך כאשר הגעתי לחניון במרכז העיירה ורציתי למצוא חניה.
אני לא צריך לספר לכם כי הכל היה כאן בתשלום, אך בחורה מאוד נחמדה שזה עתה יצאה עם רכבה
מהחניון - עצרה לידי ושאלה אם אני מעוניין לקבל את כרטיס החניה שלה שתקף ליום שלם והיא כבר לא תזדקק לו יותר.
איזו בחורה זהב, מה הסיכוי שבישראל יהיה מקרה כמו זה. לפי המנטליות הישראלית שאני ממש לא סובל אותה, אנשים יעדיפו למות לפני שיתנו מתנה למישהו זר שהם בכלל לא מכירים !
 |
| Welcome to the South Island of NZ |
Queen Charlotte Track.
זאת ועוד, עקב כך שלא הזמנתי מראש את מקום הלינה להיום בערב, מצאתי את עצמי ללא קורת גג משום שכל האכסניות, בתי המלון וה- B&B היו בתפוסה מלאה לכל השבוע הקרוב !
הרגשתי שהמקרה של Parnell שב- Auckland חוזר על עצמו שנית, אולם הפעם היתה לצידי בחורה זהב שגם כאן מאוד עזרה לי והקטע המצחיק זה שהיא במקרה שאלה על הדרך אם אני צריך מקום לינה להיום בערב ...
לאחר סבב טלפונים אינטנסיבי, היא מצאה עבורי מקום לינה בודד שהיה האחרון שנשאר כאן בעיירה ואני כמובן קפצתי על אופציה זו.
שילמתי לאותה הבחורה שעבדה ב- i-site עבור הטרק של מחר ושמתי לב כי זהו טרק עם הרבה מאוד לוגיסטיקה על הדרך. ראשית, נדרש לקחת סירת מונית (שיוצאת דיי מאוחר על הבוקר) לנק' ההתחלה ורק אח"כ ניתן להתחיל את הטרק. שנית, כל הביקתות לאורך המסלול היו בתפוסה מלאה לכל השבוע בגלל ריבוי חתונות (מה הסיכוי שזה יקרה דווקא בשבוע שאני כאן ?) ואני הייתי צריך להשכיר ציוד קמפינג בנפרד (אוהל ומזרן).
ושלישית, המחיר עצמו של הטרק עלה לי למעלה מ- 150$ בגלל שזהו טרק פרטי וגובים עמלה מטופשת רק על הזכות להיכנס לאדמות פרטיות שלאורך המסלול.
יצאתי מה- i-site כשכל סידורי הלינה והלוגיסטיקה למחר כבר מאחורי. נכנסתי לרכב והגעתי לאכסניית ה- BBH
בשם The Juggler Rest. משרד קבלה בכניסה לא היה והרשיתי לעצמי להיכנס למטבח ורק שם פגשה אותי בחורה "היפית" שהיתה בעלת המקום ועשיתי Check-in דרכה.
קצת מוזר היה שהיא טענה כי מקום זה לא מקבל כרטיסי Eptpos אלא רק מזומן (26$) בגלל
שזוהי מדיניות ה- BBH.
לא רציתי להתווכח עימה ושילמתי במזומן (עבורה זה כסף שחור ...). בדיעבד, מה שהיא טענה שכל אכסניות
ה- BBH אמורות לקבל אך ורק מזומן זה קישקוש אחד גדול ! יצא לי לשהות בלא מעט אכסניות וכמעט כולם קיבלו Eftpos.
אכסניה זו קיבלה דירוג עלוב למדי של 77% ודיי אפשר להבין למה. ראשית היא מרוחקת 1.5 ק"מ ממרכז העיירה Picton ומאוד כדאי שיהיה לכם רכב אם ברצונכם להגיע לכאן. שנית, ה- Facilities של המקום ברמה סבירה פלוס (לא משהו מדהים שגורם לכם להגיד: וואו) ושלישית - הבעלים לא משהו ויש אווירה דיי דכאונית כאן.
טיפ שימושי מס' 3
לפני המעבר לאי הסמוך, מאוד מומלץ לשריין מקום באחד מאכסניות ה- BBH בעיירה Picton, אשר זכתה לדירוג גבוה. אתם ממש לא רוצים להיתקע באכסניה עם דירוג עלוב ובטח שלא להיתקע ללא קורת גג בכלל.
התמקמתי לי בחדר ה- Share-4, לקחתי את "תיק היום" שלי ויצאתי לחקור מה יש בסביבה.
ממש ממול ל- Nelson Square היתה לה האכסניה המפוארת בשם: Sequoya Lodge אשר שמעתי עליה ביקורות מעולות, אך היא היתה בתפוסה מלאה לכל השבוע (כמו יתר האכסניות הטובות בעיר).
צעדתי לי לפרברים הנידחים של Picton וטיפסתי לפיסגת ההר החולש על כל האיזור. באותו היום היתה שמש מאוד חמימה ומצאתי את עצמי מגיע לפיסגה נוטף מזיעה. זה ממש לא הפריע לי כי למעלה היתה רוח קרירה ויצא לי לראות נוף כה מדהים שפיצה אלף מונים על המאמץ שנדרש היה לטפס לכאן.
 |
| Picton |
הדרך למטה כבר היתה סיפור אחר לגמרי. צעידה של 35 דק' במדרון יצא לי לסיים ב- 13 דק' בלבד וטרק חביב זה היה הכנה מושלמת לקראת הטרק האמיתי שיהיה מחר - 71 ק"מ ב- 3 ימי צעידה בלבד !
חזרתי לאכסניה והתחלתי להכין א.ע עשירה שכללה קומרה+תפו"א מבושלים, סלט אבוקדו ואומלט.
יצא לי לפגוש במטבח זוג גרמנים (איך לא) שהיו ממש נחמדים ולראשונה בטיול, הם אלו ששמו לב לספר הייחודי שהבאתי עימי ושאני קורא בו יום יום.
קטע ממש מרגיז - שהיה רעש של מוסיקה מאוד חזקה בחוץ ואני מצאתי את עצמי ערני עדיין ב- 23:00 בלילה, כאשר מחר אני אמור לקום מוקדם לקראת הטרק הארוך. ממש חוסר התחשבות מצידם !
סוף יום ה' !
מבחר סרטונים מיום זה:
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
 |
| Marlborough Sounds |
 |
| Marlborough Sounds |
 |
| Marlborough Sounds |
 |
| Beach House in Marlborough Sounds |
 |
| Picton |
 |
| Jet Boat in Picton Harbour |
 |
| Navy Frigates |
 |
| Track to Picton Lookout |
 |
| Crossing small Creek |
 |
| Inter-Islander Ferry |
 |
| Picton & Marlborough Sounds |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה