Main Picture

Main Picture

יום שלישי, 31 בינואר 2012

Routeburn & Caples Tracks - Day1

בניגוד ללילה של אתמול, היום לא היו נחירות מעצבנות וטיילת אינסופית לתוך ומחוץ לחדר.
אחד היתרונות כשמגיעים לאכסניה שהיא דיי מבודדת, זה שרוב הסיכויים שתקבלו חדר Dorm ותהיו היחידים שמאכלסים אותו.

יצאתי מחוץ לחדר וחשכו עיני - מז"א היה מאוד מעונן ובשלב מסוים התחיל גם לטפטף. בהחלט לא רציתי שהבוקר יתחיל בצורה שכזו.

התחלתי להתארגן וכן אכלתי לי א.ב משביעה וגדולה כי בימים הקרובים לא תהיה לי הזדמנות כזו כשאהיה בטרק.
לאחר שסיימתי להתענג על קפה, קערת קוואקר וחטיף אנרגיה, התחלתי להעמיס את כל האוכל בחזרה לתא המטען של הרכב. אני ממש לא סומך על רמת התברואה שבמקום אחרי שאתמול עכברים כרסמו לי את שקיות המזון.

כאשר לקחתי את התרמיל לקבלה של Kinloch Lodge, שמתי לב כי הוא שוקל ממש הרבה וזה הוביל אותי ל-2 השערות: או שמזמן כבר לא סחבתי תרמיל עם משקל על הגב (פעם האחרונה הייתה אי שם בטרק
ה- Heaphy), או שבאמת התפרעתי הפעם ולקחתי יותר אוכל וציוד ממה שבדר"כ הייתי לוקח.

קצת חבל שנאלצתי לחכות עד השעה 9:30 בבוקר בכדי שההסעה תגיע לכאן ותיקח אותי. לפחות פגשתי בחור אוסטרלי נחמד (איאן) ושוחחתי עימו עד שהגיעה ההסעה המיוחלת. מז"א רק הלך והחמיר ככל שהזמן חלף וכל ניסיונות השכנוע בבקשה לצאת מוקדם יותר - לא הצליחו.
יצא לי לעשות סיבוב במקום ולראות כי יש כאן אחלה של נוף.

Jetty in Kinloch
לאחר נסיעה דיי ארוכה (25 דק') לאורך ה- Gravel, הגענו לבסוף לנק' ההתחלה (Routeburn Shelter) של אחד הטרקים היותר מפורסמים והיותר פופולריים שיש ל- NZ להציע - Routeburn Track.

אני ואיאן קיבלנו עוגיית הפתעה מבעל ה- Lodge שהקפיץ אותנו וזאת הייתה אחלה של דרך להתחיל את המסלול.
נראה לי שזוהי הייתה העוגייה השנייה הכי טובה שאכלתי לאורך כל הטיול ב- NZ. כמובן שאי אפשר להשוות אותה לזאת שאכלתי עד לפני מס' ימים ב- Cinema Paradiso, אך בכ"ז אין שלישית לה.

בשעה 10:05, לאחר שמתחתי היטב את השרירים וכיסיתי את התרמיל בכיסוי נגד גשם (כי ממש התחיל לרדת מבול), יכולתי להתחיל סוף סוף לצעוד. ממש ליד נק' המחסה של תחילת המסלול (או סוף המסלול לאלו שמגיעים מהכיוון הנגדי), ישנו שלט עם טבלת מרחקים וזמנים משוערכים. הצטלמתי לידו למזכרת והמשכתי הלאה.

Me in Routeburn Shelter

יעד הסיום שלי אפילו לא הופיע על טבלת המרחקים וכנראה שאף אחד לא מטורף מספיק כמוני לצעוד 2 מקטעי הליכה ביום אחד ...
התחלתי לצעוד בתוך הבוש ה- NZ ומידי פעם יצא לי לחצות מס' Swing Brides אשר היו מתוחזקים כראוי והיו מאוד קלים לחצייה (בניגוד לאלו שבטרק ה- Heaphy). מז"א נע לסירוגין בין גשם קל למבול של ממש.

Routeburn River
מקטע הצעידה הראשון היה מנק' ההתחלה ב- Routeburn Shelter ל- Routeburn Flat Hut.
זה היה יותר חימום לקראת המשך הדרך וכלל לא עצרתי למנוחה במקום. זמני הצעידה שאנשי ה- DOC העריכו נעו בין שעה וחצי לשעתיים וחצי של צעידה (אני דיי לקחתי את הזמן והגעתי לכאן כעבור פחות משעה וחצי).

Routeburn Flat Valley
מקטע הצעידה השני להיום טיפס מ- Routeburn Flat Hut עד ל- Routeburn Falls Hut.
בטיפוס זה הרגשתי כהוגן את משקל התרמיל שסחבתי על גבי. לא מעט פעמים נאלצתי לעצור ולהסדיר את הנשימה וככל שעליתי מעלה ומעלה, הגשם הוסיף להתחזק יותר ויותר.
מקטע זה מוערך בין שעה לשעה וחצי, אך אני הצלחתי לתזמן קצב טוב וסיימתי אותו כעבור 35 דק' בלבד.

עשיתי במקום הפסקה קלילה לארוחת הצהרים וראיתי בפעם הראשונה למה הבקתות שכאן ממש יקרות.
ראשית היו שירותים עם מים זורמים, מטבח גדול וכן היו 2 קומות של מגורים משותפים האמורים להכיל 55 מטיילים ביום עמוס.

Routeburn Falls Hut
בדרך לכאן פגשה אותי פקחית של ה- DOC שעובדת באחת הבקתות הראשונות ואמרה לי כי אם מז"א יחמיר, אני תמיד אוכל להישאר ב- Falls Hut ולא להמשיך הלאה (פשוט לדבר עם הפקחית של הבקתה ולהסביר לה שמז"א הסוער - מונע ממני להמשיך הלאה ליעד המקורי שלי).

לאחר התלבטות מאוד קשה, ניערתי את המים מהתרמיל, שמתי אותו על הגב ויצאתי למסע הקשה והרטוב.
איך שיצאתי מהמחסה - קידם אותי מטר עצום של גשם זלעפות שכמוהו לא יצא לי לחוות אפילו בימים
הגשומים של טרק ה- Heaphy. תוך פחות מדקה של צעידה - כולי הייתי רטוב מכף רגל ועד ראש.

יצא לי לפגוש ממש בהתחלת הדרך את הפקחית של בקתת Falls Hut והיא הזהירה אותי לגבי הרוחות העזות שיש שם למעלה ושאני ממש צריך להיזהר כי מז"א מאוד סוער היום (אפילו בקנה מידה שלה, והיא עובדת כאן שנים).
הודיתי לה על הטיפים ומיד טסתי לי לדרכי.

מ- Routeburn Falls Hut מתחיל מקטע טיפוס ממש לא פשוט לעבר Harris Saddle.
הרוחות העזות שהבחורה מה- DOC הזהירה אותי מפניהן - ממש הצליפו בי במהלך כל הטיפוס ובחלקים מסוימים הרגשתי כי עוד שנייה אני עף לתהום.

טיפ שימושי מס' 1
לא משנה באיזה יום תטפסו על Harris Saddle, תמיד תהיה שם רוח חזקה ומקפיאת עצמות. הטריק להימנע מלעוף לתהום הוא פשוט להתכופף, להיצמד למצוק ולמצוא מחסה מהרוח עד שהיא תחלוף לה.

מרוב שירד גשם כה חזק, זו הייתה הפעם הראשונה שלאורך כל הטיול ב- NZ שהנעליים שלי שהיו Gore-Tex, איכשהו נרטבו מבפנים (כנראה בגלל הגרביים הרטובות) והצעידה בהמשך הדרך היה פשוט זוועה ! 

למזלי היה על הפסגה נק' מחסה (Harris Saddle Shelter) ויכולתי לנוח מעט, לאגור כוחות ולנער מעט את כיסוי הגשם של התרמיל, שכבר ספג כמויות בלתי רגילות של מים והפך ללא יעיל בכלל.

שמתי לב לשלט אזהרה שהיה כתוב בכמה שפות ורמז שאסור להישאר ולישון כאן במחסה ומי שעובר על
החוק - צפוי לקנס מכובד של יותר מ- 500$.
אני אומר לעצמי שזה לא יתפוס במקרי חירום ואם מישהו קצת פחות מנוסה ועם פחות כושר סיבולת היה מגיע עד לכאן במז"א שכזה לקראת סוף היום - הוא בהחלט היה נשאר לישון כאן ולא להסתכן ולצעוד בסערה שהייתה בחוץ.

לאחר ההפסקה הרגועה במקום, חזרתי ללב הסערה ונאלצתי להתמודד עם גשם טורדני ורוחות מקפיאות.
תחילת המסלול היה ממש סבבה ויכולתי לעשות את רובו בריצה. המשך הדרך ממש לא הייתה פשוטה והייתי מגדיר אותה כמסלול Route (או Tramp מאוד קשה) משום שהמסלול לא היה ברור כ"כ והיה מסומן רק בעזרת Poles.

קטע ממש מלחיץ היה שבשלב מסוים של המסלול - הייתה נק' פיצול נסתרת שממש לא רציתי לטעות שם.
ישנו מסלול צדדי של 5 שעות שמוביל לעבר אחד האגמים ומשם נדרש לחזור חזרה למסלול המקורי ולהמשיך לבקתה.

קיבלתי עידוד קל מכך שפגשתי עוד קב' של 7 מטיילים מבוגרים שגם הם צעדו להם במסלול שאני צעדתי ואמרתי לעצמי שאין סיכוי שאני וגם הקב' הזאת - פספסנו את הפנייה הנכונה.

כמובן שלא היה קשה לעקוף אותם (כפי שעקפתי לא מעט מטיילים מהבוקר), רק חבל שאחד מהם היה ממש מטומטם וכשביקשתי ממנו בנימוס אם אפשר לעקוף אותו, הוא עמד לו בהתחלה למשך 2 דק' ואח"כ זז 2 ס"מ ואמר לי שאני יכול לעקוף. מה הוא מטומטם בשכל - הוא לא זז בכלל והדרך היחידה שאפשר היה לעקוף אותו הייתה תו"כ הסתכנות בצעידה על קו המצוקים התלול והחלקלק (מאוד מסוכן).  
בסוף רמזתי לו על כך שהוא אידיוט והוא הבין את הרמז ונתן לי לעקוף (יש עוד סיפור מעצבן עם אותו מטומטם אך אשמור זאת להמשך).

המסלול המשיך הלאה בעליות ובירידות לסירוגין ובשלב מסוים הגיע לנק' תצפית אל עבר אגם
מאוד יפיפה - Lake Harris. מכאן כבר ראיתי את הבקתה שבה אני אמור לישון הלילה. חבל רק שהיה כזה מבול ולא יכולתי לצלם את נוף האגם המרהיב מלמעלה ...

עייף ומותש הגעתי לבסוף ל- Mckenzie Hut ויכולתי סוף סוף להוריד את התרמיל הרטוב, את הנעלים שהיו ממש ספוגות במי גשם ולהחליף לבגדים נקיים וחמימים.

הבקתה כאן הייתה מאוד מפוצצת במטיילים אשר כולם הגיעו או מה- Divide או מ- Falls Hut. אני הייתי המטורף היחידי שעשה את כל הדרך לכאן מ- Routeburn Shelter ועוד במז"א הסוער של היום ... 
לפי ההערכות של ה- DOC, המסלול שאני עשיתי היום הוערך ב- 12 שעות אינטנסיביות, אולם אני תיזמנתי שיא חדש וסיימתי את המסלול הקשה והסוער כעבור 4.5 שעות בלבד !!!

יום זה אני בהחלט ארצה לשכוח כי בנוסף לכך שלא הצלחתי לצלם בשיט והראות הייתה מאוד מוגבלת, נעלי הטרקים שלי נרטבו כהוגן ומצאתי את עצמי במשך כל הלילה מנסה לייבש אותן בדרכים שונות.

לפחות יש כאן בבקתה תנור חימום שכל המטיילים הניחו לידו את הבגדים הרטובים שלהם לייבוש.
מה שכן, היה לי קטע לא נעים (ואף מרגיז) עם אותו מטייל אידיוט ממקודם. מסתבר שהוא הגיע לטיול עם ביגוד ממש לא מתאים שספג הרבה מים (כותנה) וברגע שהוא הגיע לבקתה, הוא מיד הלך לתנור החימום, העיף את כל הבגדים של המטיילים האחרים ששמו לייבוש ובמקומם - שם את הבגדים שלו.
על הדרך הוא העיף גם את הגרביים שלי על שפת התנור הלוהטת וגרם לשרפתן !!!

אני לא אשכח שהייתי באותו הזמן באמצע הכנת ה- א.ע במטבח ושמעתי מס' אנשים שאמרו כי הם מריחים שמשהו נשרף ובסופו של דבר כשבאתי לראות על מה המהומה - מצאתי את הגרביים שלי עולות בעשן ואת המנוול הזה לידן כאשר הוא עם מבט תמים של: "מה אתה רוצה ממני, זה לא אני". באותו הרגע רציתי לחנוק אותו !

בסופו של דבר הרגעתי את עצמי ולא נתתי לדבר שכזה להעלות לי את העצבים.
ראיתי כי המקום שכאן מאוכלס ביותר מ- 10 ישראלים שאת רובם היה ממש קל לזהות, אך משום מה - היו גם כאלו עם מבטא זר שממש לא זיהיתי כי הם ישראלים (רובם כמובן גם לא זיהה שאני ישראלי).

כמה טוב שלמדתי את הלקח מטרק ה- Heaphy והגעתי לכאן מצויד עם גזייה ניידת משום שבשלב כלשהו לאורך הערב, גז הבישול נגמר לגמרי ולא מעט אנשים עוד לא התחילו בבישול ארוחת הערב שלהם.
הפתרון של חימום מים על תנור החימום היה לא הכי אפקטיבי והרבה אנשים אכלו קש באותו הערב !

יותר מאוחר דיברתי עם מס' מטיילים והלכתי לישון לאחר יום באמת קשה לאורך המסלול.

סוף יום ג' !
מבחר סרטונים מיום זה:


מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)  

Kinloch Lodge
Routeburn Track 
Swing Bridge on the Track
Routeburn River
Routeburn River
Routeburn River
Swing Bride on Routeburn Track
Stairs on the Track
Climbing to Routeburn Falls Hut
Routeburn Flat Valley
Routeburn Track 
Info Sign on the Track
Holliford Valley
Routeburn Falls Hut

יום שני, 30 בינואר 2012

Queenstown to Kinloch

הבוקר התחיל בתזמורת של לא פחות מ- 4 פלאפונים. השכנים לחדר הלילה מאוד עצבנו אותי והעובדה כי לא היה אכפת להם שהפלאפון ממשיך וממשיך לצפצף בקולי קולות רק העידה על חוסר ההתחשבות הבוטה שלהם.
לפחות אני מתחפף היום מהאכסניה ולא אצטרך לסבול את חבורת הטמבלים הללו.

כמו אתמול, גם היום הייתה ארוחת בוקר מאוד סבבה וחינמית. לא יכולתי להפסיק לאכול מרוב שהיה כ"כ טעים.

יצא לי לשוחח קצת עם ליאנה והיא סיפרה לי מס' חדשות מעציבות על התחרות כלבים שלא הלכה כ"כ טוב ועל לאימה.
ממש כאב לי הלב כאשר היא סיפרה לי על השבוע הקשה שהולך להיות לה וממש לא הייתי רוצה להיות במקומה.
קשה, קשה ... :-((((

לפני שיצאתי לדרכי, הספקתי עוד לצלם את כלבת ה- Alaskan Malamut המקסימה שרבצה לה במרפסת ונהנתה מעוד יום עם שמש חמימה. ממש מותק הכלבה הזאת.

Alaskan Malamut

ממש מזל שנזכרתי בדקה ה- 90 לאסוף את הכרטיסים לטרק של ה- Routeburn ממרכז ה- DOC שכאן בעיירה.
אם חס וחלילה הייתי שוכח לעשות זאת, הייתי מוצא את עצמי בסיטואציה ממש לא נעימה !

טיפ שימושי מס' 1
לטרקים הגדולים של Routeburn, Kepler & Milford - נדרש בנוסף לרישום מראש, גם להגיע פיזית למשרדים האזוריים של ה- DOC ולאסוף שוברים נוספים לזיהוי. זהו דבר שממש לא כדאי לשכוח !!!
לטרק של ה- Routeburn נדרש להגיע למשרד שב- Queenstown. ל- Kepler & Milford נדרש להגיע
ל- Te-Anau.

איזה משרד ענק יש ל- DOC כאן ב- Queenstown. המיקום שלו הוא בקומה השנייה מעל חנות עצומה של ציוד ואביזרי ספורט וקמפינג, ויש כאן את כל מה שדרוש בשביל לצאת אל חיק הטבע ב- NZ.
ניתן לעשות Online Booking דרך אחת מעמדות האינטרנט הפזורות במקום, וכן להתעדכן בתחזית מז"א המעודכנת ולהתייעץ עם הפקחים הנחמדים שעובדים כאן.

לאכזבתי המרה, מחר אמור להיות מז"א סופר סוער - סופות רעמים מלוות ברוחות עזות (למה דווקא מחר ???)
לפי מה שהבנתי מהפקחים, הם אומרים שזה יהיה משהו באמת חריג ומאוד המליצו לי לשנות את תאריך היציאה.
כמובן שסירבתי כי כל לוח הזמנים שלי היה כבר מסודר ולא יכולתי לסטות ממנו במילימטר. קיוויתי רק שמז"א יהפוך לסוער רק לקראת הצהריים, כאשר אהיה לקראת סוף היום וקרוב יחסית לבקתה.

חזרתי חזרה לאכסניה והתחלתי להעמיס את הרכב עם כל האוכל והציוד שפרקתי לפני מס' ימים.
נוכחתי לראות כי כמעט ולא השתמשתי באוכל שהבאתי לכאן וכי ארוחת הבוקר הייתה כ"כ ממלאת שהספיקה עד הצהריים. מה שעוד עשיתי - הכנתי סנדוויצ'ים ל- א.צ מהמלאי שהיה בארוחת הבוקר וכך חסכתי אוכל לעוד מס' ימים.

מאוד שמחתי שסוף סוף עפתי מהעיירה הממוסחרת והמגעילה שכאן.
אחת מנק' היעד שלי להיום הייתה - העיירה Glenorchy, אך לפני כן קפצתי לטייל בעוד מס' טרקים על הדרך.
עצרתי בנק' מאוד מקסימה והתחלתי לצעוד ב- Bob Cove & Bridle Tracks.

הצעידה כאן לאורך החוף מאוד הזכירה לי את הטרק ב- Abel Tasman אך בגרסה מצומצמת (אין מה להשוות).
שמתי לב כי מסלול זה מאוד לא פופולרי, כי מצאתי את עצמי מפלס דרכים חדשות במסלול ועובר מעל לא מעט עצים שקרסו וחסמו לגמרי את נתיב הצעידה.
Bob Cove הננו מפרצון קטנטן שמאוד שקט ופסטורלי עבור אלו שמחפשים מקום לא רועש ובעל נוף יפיפה.

Bob Cove
המשכתי הלאה לעיירה Glenorchy ומשום מה, לא מצאתי כאן תחנת דלק
(כפי שנכתב במדריך ה- Lonely Planet). ממש מזל שתדלקתי כשעוד הייתי ב- Queenstown.

המשכתי בנסיעה והגעתי לעוד מסלול נחמד בשם: Diamond Creek.
המסלול אינו מעגלי ודיי לא נעים היה לחזור את אותה הדרך לאורך הנהר, שזה עתה צעדתי בה.


Diamond Creek

מה שכן, הנוף מכאן לעבר העמקים של Rees-Dart הוא לא מהעולם הזה. לא סתם בחרו לצלם
את Isengard (הבסיס של המכשף הרשע מהסרט LOTR) כי המקום שכאן הוא פשוט גן עדן !

Paradise Vallley - Heaven on Earth

המשכתי הלאה והגעתי אח"כ לחוות סוסים עצומה (High Country). כבר ב- Queenstown ראיתי לא מעט פרסומות על חוות הרכיבה הפופולרית שכאן והייתי חייב לבוא ולראות על מה המהומה.
יצא לי לראות לא פחות מ- 30 סוסים גזעיים ומשובחים שרעו להם בחוות הענקית ובאמת המקום נראה על רמה.

Horse in High Country

טיפ שימושי מס' 2
מומלץ לבדוק מראש לגבי תאריכים ורישום לרכיבה בחווה שכאן, דרך האתר - Bookme.co.nz.
אני ראיתי כי הם מציעים 50% הנחה עבור ימים ושעות מסוימים ואם הייתי נערך לכך מראש, זה היה יכול להיות דיל ממש משתלם וכדאי.

לאחר שסיימתי להשתעשע עם הסוסים ולראות את יתר חיות המשק שבחווה, חזרתי לרכב ונסעתי לנק' הסיום
בעיירה - Kinloch. כ- 9 ק"מ לפני ההגעה לעיירה, כביש האספלט הנינוח - התחלף לו בדרך Gravel קופצנית.
לי זה ממש לא הזיז "ונתתי בגז" !

האכסניה של Kinloch Lodge היא משותפת עבור YHA & BBH וטוב שכך.
בתמורה ל- 30$, יצא שקיבלתי הלילה חדר משלי והיה מאוד סבבה להתארגן כך בשקט ובנוחות לפני הטרק של מחר.

2 דברים שלא אהבתי במקום
א. מכת זבובי החול הטורדניים חזרה ובגדול !
ב. יש במקום מכה נוראית של מכרסמים

מצאתי את עצמי נעקץ "על ימין ועל שמאל" ומיד טסתי לחדר בכדי למרוח כמות מאוד נדיבה של חומר דוחה יתושים.
כמו כן נוכחתי לראות כי מישהו מסתורי התחיל לכרסם לי את כל שקיות האוכל ובהתחלה התעלמתי מכך. רק לאחר מס' שעות שמתי לב לפתק קטן ומסכן שציין כי במקום יש בעיה של עכברים וכי נדרש לעטוף את האוכל במס' שכבות של ניילון.
טוב שנזכרו להודיע לאלו שמתאכסנים כאן ...

לאחר ארוחת הערב המשביעה, הלכתי לראות על מה המהומה כשבעל המקום ציין כי יש Happy Hour על כל המשקאות בבר המקומי. אני חייב להודות כי מאוד התאכזבתי לגלות כי ההנחה המשמעותית שציפיתי לה, הסתכמה רק ב- 1$ עלוב.
כמו כן, היה משהו בבירה שגרם לי לכאב בטן לאורך כל הלילה ובדר"כ כמות מזערית של 330 מ"ל לא משפיעה עלי בכלל.

יותר מאוחר, הגיעו קב' של גרמנים ברברים שעשו רעש ולא שטפו את הכלים אחריהם.
היות והייתי צריך מס' כלי מבטח (ולא היה עם מי לדבר), מצאתי את עצמי שוטף את הכלים שלהם ומכין לי עוד ארוחה לפני השינה.

סוף יום ב' !
מבחר סרטונים מיום זה:


מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן

Bob Cove
Bob Cove Track
Bob Cove
Bob Cove Breach
Rees-Dart Valley
Diamond Creek
Nice Horse in High Country
Nice Horse in High Country
Newfoundland Dog in High Country

יום ראשון, 29 בינואר 2012

Queenstown

קטע לא נעים היה בבוקר כאשר לא שמתי לב שהשעון המעורר צלצל והודיע לי כי אני חייב להזיז את הרכב מהחניה בתשלום. הקטע המעצבן כאן זה שצריך להתעורר לפני 8:00 בבוקר בכדי לשים כרטיס חניה חדש, וכך זה קורה כל יום ביומו. מרוב שהייתי עייף לא שמתי לב גם, כי 2 הבחורות הגרמניות שישנו לצידי בחדר, כבר מזמן יצאו להן מהחדר.

התעוררתי אחרי 9:00 ומיד טסתי לראות אם פקח חביב השאיר לי "מתנה".
לשמחתי הגדולה, לא הייתה שום הפתעה שחיכתה לי על שמשת הרכב, ויכולתי להזיז אותו לחניה שהייתה ליד הגונדולה.

חזרתי חזרה לאכסניה ומאוד שמחתי לראות את ארוחת הבוקר החינמית שהוגשה במטבח.
היה שם מס' דגני בוקר, חלב, ריבות, לחמים ועוד. יצא לי לנסות את שיטת הבישול החדשה שלמדתי
מ- Rozalie אשר כוללת חימום קוואקר במיקרוגל ל- 2 דק', במקום לחכות לפחות 10-15 דק' תו"כ הבישול על הגז (יצא ממש טוב).

מאוד חבל היה ש- Christi עזבה היום (עם הדר) לכיוון דרום.
עזרתי לה לקחת ולהעמיס את כל הציוד שלה לרכב ולאחר חיבוק חם, נפרדתי ממנה לשלום ואמרתי לה שאולי ניפגש עוד על הדרך. מי יודע ...

לאחר שסיימתי להתארגן כאן, יצאתי לחקור את הסביבה. לקחתי את הרכב לתחילת המסלול שיצא ממש
מהעיירה - Queenstown Hill Track ולמען האמת, אפשר היה גם להתחיל אותו מהאכסניה ללא צורך ברכב.

Before starting Queenstown Hill Track
הטיפוס על הגבעה היה מאוד חביב ולא קשה. הגעתי מהר מאוד לנק' התצפית שהשקיפה אל העיירה המשגשגת שכאן וכן אל עבר כל העמק שהיה מסביב. מאוד זכור לי לטובה - גלי האבנים שהיו בתוך הבוש
ה- NZ שאנשים יצרו, ועם השנים כמות מגדלי האבנים רק הלכה וגדלה.

Queenstown Hill Lokkout
מנק' התצפית כמובן שהחלטתי לטפס עד לפסגה ומשם נגלה לפני נוף עוד יותר מרהיב אל כל העמק.
הפסגה כאן בגובה של יותר מ- 1000 מ' מעל פני הים וממש הרגשתי זאת כאשר הגעתי לשם. רוח מקפיאת עצמות חייבה אותי ללבוש מיד כפפות ולתפוס מחסה מאחורי אחד מגלי האבנים העצומים שאנשים בנו כאן.

Me on Queenstown Hill Summit
את הדרך למטה עשיתי כבר בריצה ושמתי לב כי יש כאן לא מעט מטיילים שהעדיפו את חיק הטבע ע"פ האטרקציות הממוסחרות של העיירה. סה"כ יצא לי לצעוד במסלול המעגלי קצת יותר משעה, בעוד שההערכות היו 2-3 שעות לפחות).

חזרתי לרכב ונסעתי לעוד מסלול חביב שהתחיל ממש מנק' הכניסה לגונדולה. למסלול קוראים - Tiki Trail והוא מטפס בתלילות מהעיירה ועד לנק' התצפית שאתמול ביקרתי בה (נק' העצירה של הגונדולה על הפסגה).

כמו מפעמים קודמות, גם הפעם הצלחתי להגיע לפסגה כעבור 50 דק' בלבד (מסלול של קרוב לשעתיים) ועל הדרך יצא לי לפגוש 2 ישראלים סטלנים שחשבו שמסלול זה יהיה קליל עבורם, אך טעו ובגדול !
על הפסגה היה מאוד נעים ורוח צוננת וקרירה קידמה את פני. היה ממש שווה להישאר כאן להפסקת סנדוויץ' קלה.

Tiki Trail
האנשים שעובדים כאן ב- Queenstown קודם כל חושבים על איך לחלוב ממך כסף (וכמה שיותר) ורק אח"כ באמת עוזרים לך. אתמול שאלתי את הבחור שעבד בכניסה לגונדולה אם יש מסלול שמטפס או יורד מהפסגה לעיירה ומיועד גם להולכי רגל (ולא רק לרוכבי אופני DownHill). הוא אמר שאין אף מסלול של הולכי רגל ושהדרך היחידה לעלות למעלה היא דרך הגונדולה (ולשלם הרבה כסף על הדרך). פשוט בושה וחרפה !!!

בתור אחד שעובד במקום עשרות שנים, הייתי מצפה שהוא יכיר קצת יותר טוב את העיירה ואת המסלולים שבאזור.
בכל אופן - יש מסלול צעידה להולכי רגל גם בעליה וגם בירידה ובדיעבד, לא הייתי משלם סכום כסף אסטרונומי, אם הייתי יודע על קיום מסלול כזה (כפי שנוכחתי לראות היום, כשצעדתי במסלול - Tiki Trail).

טיפ שימושי מס' 1
באם כבר הגעתם לפסגה תו"כ הטיפוס (על השביל שעובר בתוך היער), ישנה אופציה חינמית לרדת עם הגונדולה עד למרכז העיירה ולא לחזור על עקבותיכם ברגל.

קטע נוסף שממש לא אהבתי זה שבכניסה לגונדולה עומדת בחורה (שנראית ממש לא רע) ומצלמת כ"א שנכנס לגונדולה. רעיון ממש נחמד, רק שהמחיר שהם גובים עבור התמונות הוא פשוט אסטרונומי (18$ עבור תמונה מסכנה).
מה עוד שהם עושים לך רגשות אשם ממש נוראיות כאשר אתה מחליט לא לרכוש את התמונות. מנוולים !

Queenstown Gondola
היום היה עוד מוקדם והחלטתי לעשות עוד משהו מטורף. צעדתי ל- i-site ונרשמתי לשייט ה- JetBoat הכי מפורסם והכי פופולרי שיש לעיירה זו להציע. אמנם התענוג עלה בהתאם (119$ עבור שיט של 25 דק' בלבד), אך בדיעבד - אני מאוד שמח שיצא לי לעשות זאת דווקא כאן ולא באף מקום אחר ב- NZ.

מרוב שהמקום הזה מאוד ממוסחר, מצאתי את עצמי מחכה רק רבע שעה עד שההסעה (של חברת
Shotover Jet) הגיעה ולקחה אותנו לאזור הקניונים הצרים והמפורסמים ששם אנו אמורים לשוט
בקרוב - Shotover Canyons.

איזו חוויה יוצאת דופן הייתה כאן בשיט הסוער ב- JetBoat. השיט עבר בין קניונים מאוד צרים ומפותלים ולא מעט פעמים הייתי בטוח שאנחנו עוד שנייה מתרסקים לגזרים כאשר סירת המירוץ הייתה במרחק של מס' סנטימטרים מפגיעה חזיתית עם אחד מהסלעים החדים והמשוננים של הקניון.

אקשן ואדרנלין ללא סוף היה לאורך כל השיט אשר כלל בין היתר סיבובים של 360 מעלות (השיט היחידי ב- NZ שמציע אופציה זו), שיט על קטע ממש רדוד של הנהר שאף סירת מנוע לא הייתה מסוגלת לחצות וכן פיתולים אינסופיים והתחמקויות מסלעים ועצים רבים שהיו בתוך נהר ה- Shotover על הדרך.

Sotover Jet

טיפ שימושי מס' 2
ב- Queenstown יש 3 חברות המפעילות שיט JetBoat. אל תבזבזו את הזמן והכסף במקום אחר
ותגיעו ל- Shotover Jet.
חברה זו מציעה את התמורה הכי טובה לכסף. שיט זה העלה בי את רמת האדרנלין בצורה שרק הצניחה החופשית שעשיתי לפני חודש ב- Taupo יכלה.

כיאה לכל אתר מסחרי, גם כאן צילמו והסריטו אותנו. הכל טוב ויפה, רק שהם גבו 39$ על התמונות ו- 59$ על הסרט וראיתי שאף אחד שהיה עמי בשיט, לא התפתה ליפול "במלכודת הדבש" הזאת !

המשכתי מכאן לארוחת הצהרים במקום הכי מפורסם ב- Queenstown. מסתבר שיש בעיירה הזאת המבורגרייה מצוינת שחייבים לבקר בה (השמועה עוברת במהירות מפה לאוזן) - Fare-Burger.

התור בכניסה היה ממש מרקיע שחקים (למרות שהגעתי בשעות של אחרי העומס) ונאלצתי לחכות דיי הרבה זמן.
קניתי לי את ההמבורגר המפורסם (10$) וכן גם קערת צ'יפס (4.5$) וצעדתי לכיוון Queenstown Gardens בכדי לעשות שם את הפסקת הצהרים.

גולת הכותרת של הגנים - הוא משחק פריזבי מטופש שנדרש לשלם סכום עתק בשביל לשכור צלחת מעופפת ולנסות להטיס אותה לאורך כל מיני מכשולים לאורך הפארק. נחמד, אבל לא וואו !

אני חייב לציין שהאווירה כאן על המדשאות הירוקות והנוף של האגם ממול - מאוד עזרו והיה מאוד כיף לאכול את ארוחת הצהרים, הרחק מכל ההמולה של העיר הגדולה. הצ'יפס וההמבורגר היו באמת מאוד טעימים כפי שכולם טוענים.

Famous Fare Burger

לאחר ארוחת הצהרים הדשנה, חזרתי למרכז העיירה בשביל לראות סרט חביב שהוקרן
ב- Cinema Reading. הסרט War Horse באמת ענה על כל הציפיות והיה מאוד מושקע וחובה לראותו עבור כל אוהבי הסוסים.

לאחר הסרט המשכתי לאטרקציה השנייה שחובה לעשות כאן ב- Queenstown
(לאחר קנית Fare-Burger), והיא - קניית גלידת Patagonia.
שמעתי לא מעט סיפורים אודות הגלידה המהוללת שמוכרים רק כאן ובאמת היא ענתה על כל הציפיות.
בדיעבד, הייתי צריך להזמין רק כדור (Scoop) גלידה אחד כי כמות ההגשה הייתה מעל ומעבר.

היום כבר התחיל להיות מאוחר והחלטתי לחזור לאכסניה.
הספק לא רע היה לי היום - 3 טרקים, נסיעה בגונדולה, שיט סוער ב- JetBoat, סיור בפארק המקומי וסרט מצוין בקולנוע.

טיפ שימושי מס' 3
שמתי לב (באיחור ממש גדול) כי יש אתר קופונים (www.bookme.co.nz) שריכז מס' נק' אטרקציות והציע הנחות עתק עבור תאריכים מסוימים. בין היתר יכולתי לרכוש את שיט ה- JetBoat בהנחה משמעותית.

סוף יום א' !
מבחר סרטונים מיום זה:



מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)  

Lookout on Queenstown Hill Track
Limestones on Queenstown Hill Track
Queenstown Hill Track
Nice Rock on Queenstown Hill Track
Queenstown Hill Track
Wood Burnt on Queenstown Hill Track
Queenstown Hill Lookout
View from Queenstown Hill Summit
After conquering Queenstown Hill Summit
Queenstown Hill Track
View Toward Kelvin Heights
Shotover Canyon
Shotover Jet Boat
Shotover Canyon
Jetty in Shotover River
Shotover JetBoat
West Island Terrier
Queenstown Golf Course
Nice Flowers in Queenstown Gardens
Pond in Queenstown Gardens
Flowers in Queenstown Gardens
Small lake in Queenstown Gardens
Entrance of Queenstown Gardens