The Big Tramp: Invercargill to Queenstown

איזה מוזר היה להתעורר היום בבוקר. מצד אחד הייתי חייב להמשיך במסע ולנסוע היום ל- Queenstown, אך מצד שני - כ"כ אהבתי את המקום הזה וממש לא רציתי לעזוב אותו כ"כ מהר.
חוץ ממקום זה, היתה רק עיירה אחד נוספת שממנה ממש לא רציתי לעזוב (Te-Anau) וזה מעיד עד כמה מקום זה מאוד חביב ופסטורלי למגורים ולטיולים.

זאת הפעם הראשונה שאני מנסה את הלחם החדש שקניתי אתמול ב- Pack&Save (המותג המקומי) וכבר לפי הגודל של כל פרוסה והטריות שלה, אני חושב שזה יהיה הלחם הכי טוב שמצאתי בכל NZ.

ככל שהזמן חלף, התעוררו יתר האנשים בבית ויכולנו לשוחח ביחד תו"כ ארוחת הבוקר.
הסתבר שהזוג שנשאר כאן גם הלילה (אורן ולירון) היו שכנים שלי בישראל. הם גרו ממש ליד מרכז חורב
ב- חיפה והיה מאוד נחמד להעביר עימם חוויות על החיים בעיר המדהימה הזאת (החיים שם ממש אחרת לעומת כל המטרופולין העמוס של גוש דן).

יצא לנו לרשום מס' תודות בספר המבקרים העמוס שהיה במקום ואח"כ גם הצטלמנו למזכרת קטנה.
כמות ספרי המבקרים כאן היא עצומה וזה מעיד על הפופולאריות של מקום זה עבור הישראלים הרבים.

Me, Ron, Liron, Rozalie & Oren

טיפ שימושי מס' 1
שמתי לב כי אורן ולירון הביאו למארחים שכאן - מגנט עם סמל ישראל וזה משהו מאוד מקורי שלא כ"כ חשבתי עליו כאשר תכננתי את הטיול עוד מישראל. מאוד מומלץ לא לבוא למארח בידיים ריקות (אלא אם כן הוא גובה כסף עבור האירוח, אבל זה מאוד נדיר).
אני אומנם לא הבאתי מגנט, אך באתי עם מתנה מקורית משלי - צנצנת דבש טהור ואיכותי שקניתי עוד כשהייתי בנסיעה מ- Cromwell ל- Aroowtown.

מהשיחה הקצרה עם Ron, הוא סיפר לי כי בזמנו החופשי (בנוסף להיותו כומר ומשפץ מכוניות מושבע) הוא גם יועץ נישואין ואף הראה לי את הספר שכל זוג חייב לקרוא ולשנן: The Four Love Languages.
ספר זה מאוד מעניין ומתאר 5 משימות שכל זוג צריך לעשות ע"ב יומי בכדי לתחזק אתמע' היחסים שלהם:
הקשבה (מתן תמיכה), עידוד ומתן מילות חיבה, אינטימיות, עזרה במטלות הבית וכמובן - מתנות (והרבה).

השעה היתה כבר לקראת 11:00 וממש לא היה לי כוח לצאת להמשך המסע בדרכים.
יצא לי לראות את הגינה המושקעת ש- Ron & Rozalie טיפחו בחצר ביתם ואח"כ גם ראיתי את מכונית היגואר המפוארת ש- Ron סיים לשפץ לאחרונה וכעת הוא מתכנן למכור אותה (ברווח עצום כמובן).

Antique Jaguar Car

עשיתי בשכל ושריינתי כבר עכשיו מקום לינה בעיירה Queenstown.
לאכסניה קוראים: The last Resort והיא נחשבת לאחת הטובות בעיירה (אינטרנט חינם, ארוחת בוקר חינם, חדרים מרווחים ועוד). החסרונות הממש זניחים של המקום - אין חניה (לאף אכסניה אין חניה) ונדרש להזמין מינימום 2 לילות (לפעמים זה ממש לא חסרון).

לפני שעזבתי את העיר הנהדרת שכאן, החלטתי שאני חייב לבקר בחנות האופנועים של Brent Munro ששם הוצג לראווה - האופנוע המקורי (Fastest Indian) שהפך את Brent לאגדה של העיירה.

היות ולא היה באיזור חניה זמינה, החלטתי להחנות את הרכב בחניה של Pack&Save ולצעוד משם ברגל. אני חייב לציין שזוהי היתה טעות להחנות את הרכב בחניה העליונה כי בשניה שיצאתי מהרכב וצעדתי לכיוון מרכז העיר, שמעתי צרחות מטורפות ומישהו שרץ אלי באמוק. הוא כל הזמן נופף עם הידיים וסימן לי שאעצור כי יש לו משהו חשוב לומר לי.
למרות שכל החניון היה ריק, משום מה הוא החליט להיטפל דווקא אלי ולדרוש שאני אסלק את הרכב מהחניה אם אני לא מתכוון לקנות בסופרמרקט.

במקום להיכנס למאבקי כוחות מיותרים, חייכתי אליו ואמרתי בנחמדות כי אני מתכוון להיכנס לקנות, רק לא עכשיו. הוא לא ידע איך לאכול זאת ונראה היה כאילו עוד שניה הווריד בפנים שלו היה מתפוצץ.
אני אמרתי את שלי והמשכתי הלאה שמח ומאושר שהעניין נסגר בדרכי שלום.

טיפ שימושי מס' 2
באם אין חניה במרכז העיר, תמיד רצוי להחנות את הרכב בחניה התחתונה ולצאת משם ולעשות את הסידורים. בדרך זו אין סיכוי שמישהו ירים עין ויעיר לכם על כך שאתם חונים בחינם (למרות שהחניון ריק).

צעדתי למקום הכי מפורסם בעיירה - Haque Motorcycles ולאחר שיטוט בין אינספור אופנועים מדגמים וסוגים שונים, הגעתי לגולת הכותרת שהעלה את העיירה הזו על המפה בקנה מידה עולמי.
מולי נגלה הדגם המקורי של ה- Fastest Indian בכבודו ובעצמו !!!
היה ממש חוויה לצלם ולהסריט את האופנוע האגדי הזה שעד היום אף אופנוע מודרני בקטגוריה של עד 1000 סמ"ק, הגיע למהירות שהוא טס (מהירות נסיעה של יותר מ- 200 מייל פר שעה).

Brent Munro Fastest Indian

כמובן שעמדתי במילתי ואכן נכנסתי לערוך קניות ב- Pack&Save. חבל רק שהבחור העצבני מהבוקר לא היה כאן בכדי לראות זאת.

אמרתי שלום ל- Invercargill והתחלתי בנסיעה צפונה על SH-6 המהיר בדרכי אל Queenstown.
הנסיעה לאורך 190 ק"מ היתה מאוד נינוחה, אך יחסית משעממת וללא אפשרויות עצירה מעניינות.

הגעתי ל- Queenstown והחניתי את הרכב בחניה הסבירה הראשונה שמצאתי ליד הגונדולה.
ראיתי שיש במקום מרכז איזורי לציפורים, אך חטפתי שוק ראשוני כאשר ראיתי מה המחיר שהם דרשו בכניסה (38$). אמרתי תודה, אבל לא תודה ועפתי משם במהירות. אפילו גן החיות ב- Wellington עלה לי פחות ממחצית המחיר והיה הרבה יותר גדול ומרשים מהמקום הקטן שכאן.

במקום זאת, צעדתי לגונדולה ובתמורת ל- 25$, עליתי על ה- Cable Car ומצאתי את עצמי בנק' התצפית הכי טובה אל עבר העיר והאיזור כולו. אני חייב לציין כי Queenstown היא בירת רוכבי אופני ההרים ויש כאן חתיכת תיירות משגשגת (ויקרה טילים) שמיועדת עבור ספורטאים אלו.

מותגי האופנים השולטים כאן - Giant & Specialized וכל זוג יכול בקלות רבה לעבור את רף
ה- 20 אלף ש"ח. מה שטוב בגונדולה שניתן לחבר אליה 2 זוגות אופני Downhill, לדווש במדרון ואח"כ שוב פעם לעלות עם האופנים בחזרה למעלה.

Queenstown Gondola

טיפ שימושי מס' 3
בגדול, אין חניה בחינם בעיירה Queenstown. אני מצאתי לנכון להחנות את הרכב בחניה של הגונדולה כי שם היה 4 שעות ראשונות בחינם (יתר המקומות נותנים מקסימום שעה חינם).
יותר מאוחר נוכחתי לראות כי יש חניה בחינם, ללא הגבלת זמן - אשר נמצאת במרחק מה ממרכז העיירה.
אני לא ראיתי לנכון לנסוע יותר מידי ברכב והחניתי את הרכב בחניה המרוחקת, הבטוחה והחינמית.

הנוף מלמעלה בהחלט היה שווה את הכסף וניתן היה להשקיף למרחקים עצומים לאופק.
כמובן שלא יכולתי בלי למתוח מעט את השרירים, ולכן התחלתי לצעוד במסלול המעגלי שהקיף את נק' התצפית ובשלב מסוים התחבר לטרק Ben Lemond הארוך והמאתגר שיש לעיירה זו להציע.

Queenstown

נוכחתי לראות אתר קפיצות באנג'י מאוד דל ועלוב שהיה כאן בפיסגה. בניגוד לאתר הקפיצות הפופולארי שראיתי לפני מס' ימים ליד Arrowtown, אתר שכאן היה ריק לגמרי.

ירדתי בחזרה לעיירה עם הגונדולה והרגשתי תחושה של מועקה. אני כאן בעיירה רק 3 שעות וכבר בא לי להקיא מכל המסחריות הידועה לשימצה של המקום הזה. חבל"ז - כמה כסף התעשיה כאן מגלגלת ע"ח התיירים וכבר על ההתחלה לא סבלתי זאת ורציתי לעוף מכאן כמה שיותר מהר.

עשיתי סיבוב קצרצר ליד ה- Wharf (מאוד חביב), ואח"כ חזרתי לאכסניה The Last Resort.
המחיר כאן דיי סביר (27$ עבור לינה בחדר ל-4) ובעלי המקום ממש השקיעו כאן - לכל חדר היה מפתח אלקטרוני משוכלל וחדר האחסון במטבח הכיל תאי איחסון מיוחדים עבור כל מי שלן כאן.
בעיית גניבות ובלבול כנראה שלא תהיה לי כאן בימים הקרובים.

Queenstown Wharf

מאוד אהבתי לראות במקום כלבת Alaskan Malamute חמודה בת 8 שנים (ממש לא רואים).
בנוסף לאווירה המאוד נחמדה שיש כאן, ראיתי בפעם השלישית את ידידתי משכבר הימים - Christi מארה"ב שאותה פגשתי לראשונה ב- Punakaiki ואח"כ גם ב- Albert-Town.
כנגד כל הסיכויים, גם הפעם נפגשנו והיה מאוד נחמד לבלות עימה את המשך התק' כאן ב- Queenstown.

ממש במקרה יצא שהיום Christi חגגה יום הולדת 29, וכך מצאתי את עצמי חוגג עם לא מעט בקבוקי בירה.
הכל בגבול הטעם הטוב כמובן ...

יצא לי גם לפגוש כאן בחורה ישראלית (הדר) והיא הזמינה אותי "לארוחה של ישראלים" שהיתה אמורה להתקיים היום בערב אצל משפחה מקומית (לא HIT ולא חיבורים) שמתגוררת ב- Kelvin Heights.
הייתי כבר מפוצץ לאחר ארוחת ערב משלי ועוד אחרי הבירה, אך לא יכולתי לסרב לעוד מנה של אוכל.

למרות שמשפחה זו מפרסמת את עצמה רק מפה לאוזן, הייתי אומר שהם מאוד אטרקטיביים עבור מטיילים ישראליים שמגיעים לכאן. יצא לי לפגוש לא פחות מ- 20 ישראלים תחת קורת גג אחת וזה היה המקום היחיד שבו יצא לי לראות קצת יותר מזוג וחצי של ישראלים במקום אחד.

שמתי לב כי האנשים שכאן הם בגילאי 22-25 וממש אני לא משדר על הגל שהם שידרו. רובם בכלל היו סטלנים אחרי צבא שאין לי מושג למה הם כאן ולא בהודו או תאילנד מעשנים באנג.

אפשר לומר כי הארוחה המשביעה והטעימה היתה הדבר הכי טוב כאן.
בדיעבד, עדיף היה להישאר ב- Queenstown ולחגוג עם Christi עד השעות המאוחרות של הלילה.

קצת היה לי חבל על המארחים שנאלצו לסבול כמות כה עצומה של ישראלים ברברים במקום אחד.
שמתי לב כי בעל הבית נשאר עד 1:30 בבוקר בכדי שנצא החוצה והוא יוכל לנעול את ביתו.
ממש מסכן, ולחשוב שהוא צריך לעבור זאת ע"ב יומי ...

חזרנו לאכסניה ואני התפניתי להשתלט על האינטרנט ולבדוק מיילים.

סוף יום שבת !

מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)