The Big Tramp: Wellington City & Museums

למרות שלילה קודם לכן הסטתי את הוילונות, איכשהו מצאתי את עצמי מתעורר מוקדם בבוקר בשל קרני השמש שחדרו לחדר והאירו אותו כבר בשעה 6:30 בבוקר ...
גם הבוקר עזרתי ל- Judy עם הכנת ארוחת הבוקר והיא היתה מרוצה עד השמים שמישהו מגיע ועוזר לה עם מטלות הבית.
בניגוד ל- Heizel, כאן המארחת (Judy) ממש לא חפרה לי על הדת עד 24:00 בלילה והיתה מאוד סבבה ומודעת לסובב סביבה, גם בגיל מופלג של 88 ...

היה מאוד סבבה לעצור בעיירה שלווה כמו Greytown בכדי לאגור כוחות לקראת העיר הגדולה המחכה לי בפתח, הלא היא עיר הבירה Wellington.
התחלתי בנסיעה מאוד נינוחה וחלפתי ע"פ העיירות הקטנות Upper & Lower Hut אשר לא ממש דיברו אלי. אולי כדאי להיכנס לשם ולהישאר ללון אצל מארחים מארגון "חיבורים", אך את זה אתם כבר תבחרו.

בשלב מסוים, הכביש הפך לאוטוסטרדה של ממש, אך משום מה לא היו פקקים (בניגוד לאוקלנד !). מזמן שלא נסעתי ברשת כבישים כה ענפה וכה מפותחת והרגשתי שבאמת הגעתי סוף סוף לעיר גדולה כאן ב- NZ.

בגלל שהייתי רגיל לנסוע בעיירות וכפרים קטנים, הייתי מוצא דיי בקלות את ה- i-site שלהם, אך כאן המצב היה שונה לחלוטין. לא מצאתי שום זכר לפניה מהכביש הראשי (הלא הוא SH-1 המפורסם) לכיוון מרכז העיר
או ל- i-site. המשכתי והמשכתי ופתאום מצאתי את עצמי בכלל מחוץ לעיר ובכביש המוביל לשדה התעופה שבדרום הרחוק.

במקום להמשיך ולנסוע לכיוון לא ידוע, עצרתי ליד אחד הפארקים הרבים שהיו בסביבה ופתחתי מפה. ראיתי שבכלל סטיתי ממרכז העיר ושעדיף שאני קודם איסגר על הכיוון שאליו אני רוצה להגיע ורק אח"כ להתחיל בנסיעה.

Wellington Suburb

התחלתי בסבב שיחות למארחים מארגון HIT (מארחים מארגון "חיבורים" לא היו בעיר זאת וקצת חבל).
אני חייב לציין כי חוברת מארחי ה- HIT שיוני נתן לי (משנת 2008), ממש לא רלוונטית לאורך כל הטיול ב-NZ וכי רוב המארחים שעוד נותרו (לאחר הסינון שיוני ואפרת עשו) - רובם גם לא מארחים יותר.

הצלחתי לבסוף לתפוס מישהו שאכן עדיין מארח ישראלים בעיר הבירה, אך מכשול נוסף עמד על הפרק.
הבחור שהיה מהצד השני של הקו - רצה לדעת אם יש ברשותי כרטיס חבר HIT. ובכן ...... ? מה אני אגיד לו ?
אני ממש לא האמנתי שצריך לסבסד מישהו שאולי עשה עבודה מצוינת בעבר, אך מאוד הזניח תחום זה לאורך השנים האחרונות, ובחרתי לא לעשות כרטיס חבר ברגע שנחתתי ב- NZ.
עד היום, לאורך כל זמן שהותי וכל המארחים שהייתי אצלם, אף פעם לא ביקשו ממני להראות כרטיס HIT וזוהי הפעם הראשונה שאני נמצא בדילמה מעניינת.

לא רציתי לגמגם מולו ואמרתי בטון בטוח שיש לי כרטיס מועדון ואיכשהו אני אתמודד מולו בהמשך.
למזלי - נחסכה ממני עוגמת הנפש והבחור אמר לבסוף כי היום אין באפשרותו לארח אותי ואולי בהמשך השבוע.
אני נשמתי לרווחה ושמחתי שנקלע לדרכי פתח מילוט. אמרתי לו שאני כבר אתקשר אליו בהמשך השבוע אם יהיה רלוונטי. אני לא צריך לספר לכם כי זה ממש לא יהיה רלוונטי !

במקום לשבור את הראש, נזכרתי כי Corrinne (הבחורה עימה טיילתי בטרק ה- Tongariro וכן
ב- Whanganui) נמצאת ממש כאן בעיר הבירה ואולי אצלה אוכל להתארח.
התקשרתי אליה ולאחר שיחה דיי קצרה היא זאת שיזמה את ההצעה והזמינה אותי להתארח בבית שלה
(או יותר נכון - בבית שהיא אחראית עליו לתק' הקרובה עד שהבעלים יחזרו מהנופש) לתק' הקרובה.

כמובן שעניתי בחיוב, נכנסתי לאוטו וחזרתי דרך Victoria Tunnel לכיוון שכונת Mt.Victoria שהיתה דיי קרובה למקום שבו הלכתי לאיבוד. פניתי לכיוון רח' Stafford #23 וכבר שמתי לב שחיים קלים לא יהיו באיזור זה.
בכדי להגיע לרח' שבו התגוררה Corrinne, הייתי צריך לעלות עליה מאוד חדה ודיי נדיר היה לראות ולשמוע שהרכב שלי מאוד מתאמץ לטפס את העליה התלולה.

החניתי את הרכב בחניה הפרטית והמשופעת שהיתה ליד הבית וממש מזל נקלע לדרכי שגם מצאתי מקום לינה לתק' הקרובה ויותר חשוב - יצא לי להחנות את הרכב בחניה חינמית (נדיר למצוא בעיר חניה חינמית לאורך זמן).

נכנסתי פנימה ומאוד היה סבבה להחליף חוויות עם Corrinne שדרכנו התפצלו לאחר סיום טרק
ה- Whanganui.
איזה כיף לאחר מס' ימים לבדוק שכמות מאוד נכבדה של מיילים הצטברו להם בתיבת ה- Gmail ...
יצא לי להתעדכן מ- גיל פרום שהעבודה בריטליקס נשארה אותו דבר ושכולם מאוד מקנאים בטיול המדהים שאני עושה כאן ב- NZ ... איזה כיף לשמוע דברים כאלו.

לאחר שפרקתי את כל הציוד מהאוטו והתארגנתי לי בחדר הפרטי שקיבלתי בקומה העליונה, יצאנו לכיוון מרכז העיר בכדי לראות את האטרקציה הכי מפורסמת והכי מדובר של העיר - Te-Papa Museum.

Nice Statue on the way to Te-Papa

המוזיאון מאוד מרשים בגודלו ובהיקפו ובקלות רבה ניתן לבלות שם יום שלם ועדיין להישאר המומים מכמות המיצגים שעוד נותר לראות.

אני חייב לציין כי הכניסה למקום היא חינמית (בניגוד ל- "ריגשי" שעשו לכל התיירים במוזיאון אוקלנד ולמעשה הכריחו אותם לשלם ...) וטוב שכך, כי אחרת הרבה תיירים לא היו נכנסים לכאן מלכתחילה ומעדיפים ללכת לראות מקומות אחרים.
המצלמה שלי עבדה קשה באותו היום ויצא לי לצלם לא מעט תמונות של המיצגים היפים שבמקום. מאוד מומלץ לכולם.

Dinosaurs in Te-Papa Museum

לאחר הביקור במוזיאון המרשים, יצאתי לסיבוב על הטיילת המדהימה שיש כאן.
הנוף לעבר הים באמת משהו שלא רואים כל יום והטיילת עוברת לאורך כל קו החוף וממשיכה עד לפרברים הצפוניים שאליהם כבר לא הספקתי להגיע.

Wellington Marina

הרגשתי כי היום זה יום המוזיאונים, כי לאחר הביקור במוזיאון Te-Papa, קפצתי לבקר בעוד מוזיאון חינמי בשם:
Wellington Marine & Navy Museum.

אומנם מוזיאון זה הרבה יותר קטן והרבה פחות פופולארי מהראשון שבו הייתי, אך המיצגים שראיתי וצילמתי כאן היו ממש יפים ורואים כי ה- NZ ממש השקיעו בכל הקשור לעיצוב הפריטים השונים בתוך המוזיאונים.

Sheep Model in Wellington Museum

יצא לי להספיק ולראות אומנות מודרנית בגלריה המקומית שהיתה ב- Civic Square.
כמו בעיר Tauranga, גם כאן יצא לי לפגוש מס' מקומיות שנראו סוף הדרך והיו עם שכל על הכתפיים.

בחוץ כבר התחיל לו גשם של ממש, אך אני כבר התרגלתי לזה וממש לא הזיז לי לצעוד בגשם ולראות איך כל הסובבים רצים באמוק בכדי לתפוס מחסה מהממטרים העזים שהופיעו לפתע משום מקום.

קפצתי לסינמה המפורסמת של שכונת Mt.Victoria והתעדכנתי בסרטים העדכניים שמוצגים בכל יום. אמרתי לעצמי שמתישהו אני חייב להגיע לכאן ולראות סרט באולם המפואר של המקום שהיה קיים כבר לפני 100 שנים או יותר.

חזרתי למגורים ולאחר ארוחת ערב קלילה, אני ו-Corrinne ראינו את הסרט "ריקוד מושחת".
קצת נוסטלגי היה להיזכר בסרט הזה שעד היום מאוד מומלץ לצפייה.

סוף יום ב' !

מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)