The Big Tramp: Queen Charlotte Track

לילה קשה מאוד עבר עלי הלילה.
אני לא אשכח את הציפור המעצבנת שכל הלילה צייצה והפריעה לי מאוד להירדם עד שבשלב מסוים הייתי מוכן לצאת מחוץ לאוהל ולערוף לה את הראש !
כמו כן היה מפל של מים שממש היה מאחורי האוהל שלי ושמתי לב לכך רק מאוחר מידי שכבר החשיך והייתי בתוך השק"ש, ושלישית - מזרן השטח המעאפן ששכרתי היה כה עלוב ודק, כך שיכולתי לחוש טוב מאוד את בליטות וסלעי הקרקע וזה ממש לא נעים !

לפחות לא ירד גשם ויכולתי להתארגן בקלות יחסית. הכנתי לי א.ב קלילה, קיפלתי את האוהל והתרמילים וצעדתי להחזיר את התרמיל הגדול והכבד ל- Jetty. על מזח קטן וצר זה אמורים לאסוף את כל הציוד ולהעביר אותו לנק' הלינה של היום בערב.

אמרתי שלום לזוג הגרמנים שהיה ממש אחלה ויצאתי לדרכי ב- 9:05 בבוקר.
כמו ביום הראשון של הטרק, גם עכשיו התחילה עליה לא כ"כ פשוטה שבסופה זכיתי לראות נוף מדהים
לכיוון ה- Marlborough Sounds.

Beach in Camp Bay

לפי עלון המידע של הטרק, היום אמור להיות הכי קשה במסלול. לי כמובן זה לא כ"כ הזיז ושמתי גז בעליה.
תוך מס' דק' חלפתי ע"פ מס' מטיילים ומשפחות שיצאו זמן מה לפני וכבר התחלתי להרגיש מצוין שאני הולך לסיים את המסלול מוקדם מהצפוי, כמו אתמול.

הגעתי לנק' פיצול ממש מצחיקה בשם: "Eat-Well" שבהתחלה חשבתי שזה מקום מנוחה עם איזה מזנון מאולתר שהקימו כאן לטובת מטיילי הטרק. בפועל הייתי ממש רחוק מכך. Eat-Well היא נק' תצפית מאוד נחמדה על כל הנוף ובפירוש לא קיים כאן שום מזנון ושום נעלים !

Intersection on the Track

יצא לי לפגוש 2 מטיילות חמודות מאוסטרליה והחלטתי להצטרף אליהן במסען.
היה דיי סבבה להעביר את הזמן ולשוחח על לא מעט נושאים, אך בשלב מסויים הרגשתי כי אחת מהן ממש לא זורמת ודיי רומזת לי על כך שאני צריך להמשיך לבד בדרכי.
לא לקח הרבה זמן ושוב פעם מצאתי את עצמי צועד לבדי ובקצב המהיר שלי.

חלפתי ע"פ Bay Of Many Coves Shelter שהיה נק' מחסה באמצע שום מקום ובמקום התנחלו להם מס' מטיילים שזה עתה רק התעוררו משנתם העמוקה.
חלפתי בזהירות ליד אותם הסטלנים שהיו באמצע "גלגול ירוק" ולאחר מס' דק' עשיתי עצירה בנק' תצפית מאוד נחמדה שהשקיפה אל הנוף. במקום פגשתי עוד זוג מטיילים מקומיים שבחרו לעשות את הטרק באופני שטח.
חבל"ז אילו אופנים היו להם - Cannondale double suspension with Dura-Ace Shifters.

Rest place on the Track

לאחר הפסקה קלילה של פירות יבשים, חזרתי למסלול ופגשתי בהמשך הדרך בחורה שטיילה לה לבדה.
החלטתי לקחת יוזמה ולהתחיל בשיחה קלילה עימה. החלטה זו היתה מאוד טובה כי יצא לי להכיר כאן את אחת הבחורות היותר מיוחדות שיצא לי לפגוש ב- NZ.

לבחורה קוראים Seniqa (אני הרשיתי לקרוא לה "סניק") והיא עשתה את כל הדרך ל- NZ מפינלנד.
כיאה לכל הבחורות מאיזור סקנדינביה, גם סניקה היתה מאוד גבוהה, בעלת צבע שיער בלונדיני ושופע, היא צעדה בקצב מאוד טוב (כמוני) והכי חשוב - היא היתה פשוט פצצה !

הקשר ביננו ממש זרם והיה מאוד כיף להעביר עימה את יתרת הצעידה עד לסוף היום.
הגענו להפסקת צהרים ב- Black Rock וסוף סוף יצא לנו לראות את יעד הסיום, הלא הוא - Picton.
תו"כ המנוחה והאכלת ה- Weka שהסתובבה לה בחניון היום, הגיעו למקום עוד 3 מטיילים מאוסטריה והדבר הראשון ששמתי לב היה שכ"א סוחב חתיכת מצלמה שבטח עולה כמה אלפי שקלים (אם לא יותר).

Weka in Black Rock

לאחר השתעשעות קלה עם ה- Weka המקומית, המשכנו בדרכנו והגענו בקצב שיא לנק' הסיום
ב- Portage Bay והשעה היתה רק 15:20.

תמורת 6$ נוספים (בנוסף ל- 150$ ששולמו ב- i-site עבור טרק זה), קיבלנו שירות "מיוחד" אשר הוביל את התרמילים שלנו מה- Jetty שהיתה מרוחקת מס' ק"מ מנק' הסיום בפועל.
לפי מה שהבנתי, שירות זה חובה לקחת וכל המטיילים נעזרים בו (לא הייתם רוצים לסחוב תיק כבד לאורך מס' ק"מ נוספים ובמיוחד לאחר יום עמוס בהליכה כמו היום).

התרמילים שלנו אוחסנו בחדר מיוחד אשר היה בתוככי בית המלון המפואר שבנו כאן (Portage Lodge).
בשל העובדה כי היו במקום חתונות לאורך כל השבוע, נמנע ממני להזמין חדר כאן, אך ממש לא הצטערתי על כך כי יצא לי לפגוש את סניקה המדהימה שגם הגיעה עם אוהל (כמוני) למסלול.

כמו שני צבים מגושמים זחלנו לנו עם 2 התרמילים הכבדים לכיוון חניון הלילה ב- Cowshed Bay.
נוכחנו לראות כי המקום פשוט מפוצץ באנשים שהגיעו לכאן עם הרכבים ועשו קמפינג. שנינו מאוד התבדחנו על העובדה שכמעט כל האנשים שכאן לא צעדו את המסלול ובכ"ז ישנים יחד איתנו באותו החניון.

לשם שינוי, הפעם באמת הצלחתי להקים את האוהל בכוחות עצמי. יש טריק מאוד לא טריוויאלי שנדרש לעלות עליו בעת הרכבת תופסני האוהל ואח"כ זה פשוט ונוח להרכבה.
הלכתי אח"כ לחוף הפרטי שהיה כאן וניסיתי לטבול במים, אך מהר מאוד עזבתי את הרעיון משום שהמים היו כה קפואים לרחצה ובחוץ נשבה לה רוח חזקה.

לסניקה זה ממש לא הפריע והיא נכנסה פנימה בלי בעיות ... כנראה שיש לי עוד הרבה מה ללמוד.
בכל אופן, יצאנו החוצה והתחלנו להכין א.ע. כמובן שהיה מפוצץ ותוספת התה והעוגיות דיי סגרו כל פינה אפשרית שהיתה עוד פנויה.

ממש היה כיף להעביר את יום הצעידה ביחד עם שותפתי החדשה ונקווה לטוב בהמשך הדרך.
מה שכן, לא שמתי לב, אך מכת "זבובי החול" הגיעה ובגדול ומצאתי את עצמי נעקץ עשרות פעמים ובכלל לא שמתי לב לכך.

טיפ שימושי מס' 1
לא משנה היכן אתם נמצאים באי הדרומי, תמיד תיקחו עימכם חומר דוחה "זבובי חול" !!!

סוף יום שבת !

מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)