Main Picture

Main Picture

יום שישי, 27 בינואר 2012

Invercaggill & Bluff

איך שהזמן טס לו. היום בבוקר שמתי לב כי נותר לי עוד פחות מחודש ימים עד הטיסה חזרה לארץ.
התעוררתי יחסית מוקדם על הבוקר וראיתי שגם Rozalie כבר היתה ערה.
החלפתי עימה שיחה קלילה ומעניינת תו"כ הכנת א.ב והיא ממש התפלאה ממני. ממש לא זכור לה לאורך התק' הארוכה שהיא מארחת ישראלים - שמישהו אי פעם בישל קוואקר על הבוקר.
לצורך העניין, היא בעצמה לא מתאמצת כ"כ ופשוט מכניסה את הקוואקר למיקרוגל ל- 2 דק' ואז זה מוכן.

אני תמיד הייתי רגיל לבשל את הקוואקר וכאן למדתי שיטה חדשה (ודיי עצלנית) איך להכין זאת במהירות.
נ.ב - עד היום אני משתמש בשיטה של Rozalie כאשר אני קצר בזמן.

טוב מאוד שקמתי מוקדם, כי בשלב מסויים המטבח הפך להיות כמו באכסניה - צפוף ורועש !
לא רק ש-4 הישראלים מאתמול נשארו לישון כאן (למרות שלא היה מקום), גם הם התחילו לעשות רעש והמולה על הבוקר וכל מה שרציתי לעשות זה לקחת את "תרמיל היום" שלי ולעוף משם כמה שיותר מהר.

סיכמתי עם Ron & Rozalie שאני אישאר כאן לעוד לילה וזאת היתה החלטה מאוד טובה.
יש לא מעט אטרקציות ומקומות לבקר בהם כאן בעיירה המקסימה - Invercargill ובדיעבד, אם היה לי עוד מס' ימים פנויים בטיול - בהחלט הייתי מבלה אותם כאן.

נתתי ל- Ron & Rozalie את התמונה שיוני ואפרת ציידו אותי בה, ונראה כי הם אהבו לראות את עצמם מלפני 4 שנים. יותר מאוחר הם אף תלו את התמונה על הקיר.
אמרתי לכולם שלום (לפחות לבינתיים) ויצאתי לחקור מה יש לאיזור זה להציע.

בחוץ היה לו מז"א פשוט מטורף. לפעמים היתה לה שמש קלה למס' דק', אך בשניות זה התחלף לממטרים עזים שלוו בסופות רעמים וברד (Hail).

בניגוד לאתמול, הפעם ניווטתי את דרכי בהצלחה ויצאתי בקלות לכביש הראשי (SH-1) שהוביל דרומה ליעד הראשון שלי להיום - העיירה Bluff.
עיירה צנועה זו מפורסמת בעיקר בשל העובדה כי מכאן יוצאות המעבורות שמגיעות לאי השלישי של NZ, הלא הוא: Stewart Island. לא מעט מטיילים מגיעים לשם בעיקר כדי לטייל באחד הטרקים הגדולים
(Great Walks) של ניו-זילנד - Rakiura Track.

מעט על Stewart Island
אי זה נחשב לחלק בתלתי נפרד מ-NZ, אך משום מה הוא לא הכי פופולארי כמו האי הצפוני ובהחלט לא כמו האי הדרומי. רוב השטח שם הוא שטח פראי שכף רגל האדם טרם הגיעה לשם (וטוב שכך). רכבים לא מורשים לעלות על ה- Ferry וחוץ ממסלול הטיול המפורסם שבמקום, האי משמש כעיירת נופש צנועה עבור אלו המחפשים שקט נפשי (לא שחסר כזה בכל NZ).

נכנסתי לעיירה ופניתי לנק' האטרקציה הראשונה להיום - Bluff Maritime Museum.
תמורת 3$ בלבד, יצא לי לראות את אחד המוזיאונים היותר יפים שקיימים כאן ב- NZ. אומנם הוא לא בסדר גודל כמו Auckland Museum או Te-Papa אך בכ"ז יש בו משהו מאוד מיוחד במינו.

Bluff Harbour
כבר בכניסה למוזיאון יש מיצגים נחמדים של הסירות ששטו ב- NZ לאורך השנים. אם נכנסים קצת יותר
פנימה - יש מיצגים על חלקי ספינות ואף נשקים ימיים (טורפדו וטילי ים). גולת הכותרת של המקום הינו הספינה הענקית שעגנה לה בחצר. כמובן שניתן היה לטפס עליה ולראות איך נראית ספינה מלחים אמיתית.

Ship's Engine in Maritime Museum
נק' נוספת מעניינת שיש כאן בעיירה - Stirling Point. נק' זו נחשבת לכמעט הכי דרומית של האי הדרומי
של NZ (הנק' הכי דרומית נקראת Slope-Point שבה ביקרתי רק אתמול).
יצא שאיך שהגעתי למקום זה, התחיל לו מבול רציני ונאלצתי לחכות לא מעט זמן עד שמז"א יתבהר ואוכל להוציא את המצלמה בביטחה.

Stirling Point
כאשר השמש יצאה, ניצלתי זאת בחוכמה ומיד הגעתי וצילמתי את שלט המידע המפורסם שמעיד כי זהו הסוף של הסוף (נניח ש...). על השלט יש מס' כיוונים של יעדים שונים והמרחק אליהם.
נ.ב - המרחק מכאן ועד לנק' הכי צפונית בניו-זילנד (Cape-Reinga) הוא: 1401 ק"מ בקו אווירי.

Me in Stirling Point
כמו אתמול ב- Slope-Point, גם כאן הרגשתי מעין סגירת מעגל שיוצא לי להגיע ל- 2 הקצוות של NZ.
פשוט הרגשה נפלאה !

ניצלתי את המשך מז"א הנינוח בכדי לצעוד בטרק מעגלי חביב שהיה כאן - Glory Track.
הטרק יצא מחניון הרכבים של Stirling-Point והמשיך לאורך קו המצוקים עד לנק' הכי רחוקה האפשרית.
בנק' הכי רחוקה היתה לה תצפית מאוד מאוד מרהיבה אל עבר האוקינוס ואפילו אפשר היה לראות את ההרים הגבוהים של Stewart Island.

Glory Track
ברגע שעצרתי למנוחה כאן, שמתי לב כי בשניות אפשר לקפוא למוות כי היתה רוח כזאת מקפיאת עצמות שכלל לא שמתי לב אליה כאשר צעדתי.
התחלתי בטיפוס ארוך לכיוון Bluff Hill Lookout ועל הדרך ראיתי בפעם הראשונה - Possum מסכן שנתפס באחת המלכודות וסיים את חייו בכאב ובייסורים.

עם כל הכבוד ל- NZ המקומיים שרוצים להגן על הטבע שלהם, יש גבול עד כמה אכזריים אפשר להיות !
נזכרתי במשפט ש- Paul מ- Maungakaramea אמר לי לפני יותר מחודש: ראשי התיבות של DOC זה למעשה - Department of Killing !!! (מה שנכון, נכון)

Poor Possum
בשלב מסויים של הטיפוס פשוט קפאו לי האצבעות. כאשר רציתי לשרוך את שרוכי הנעלים, נוכחתי לראות כי ממש אני לא מסוגל להזיז את אצבעות הידיים ומיד עצרתי ולבשתי משהו חמים (מעיל וכפפות).

הגעתי לפיסגה ואיך שבאתי להוציא את המצלמה ולצלם את הנוף המשגע שהיה כאן, התחיל לו גשם טורדני שמאוד הרס את האווירה. מלית ברירה המשכתי הלאה ומאוד חבל שלא יכולתי לצלם את הנוף שרואים מכאן.

Stewart Island
קטע ממש מבעס היה ש- 5 דק' לאחר שהתחלתי לרדת מהפיסגה, הגשם נפסק ויצאה לה
השמש (מה הסיכוי לכך ?).
פגשתי בדרך למטה זוג אנגלים מבוגר והעברתי שיחה קצרה ונחמדה איתם בהמשך הדרך.

נק' האטרקציה הבאה במסלול היתה - Gun Pit. בעבר ה- NZ רצו להגן על קו החוף שלהם מפני פלישה סובייטית אפשרית ובנו מבצרים ונק' שליטה לאורך כל קו החופים שלהם. בנק' זו אומנם עדיין יש בונקר תת-קרקעי שנשתמר עד היום, אך התותחים והמרגמות כבר מזמן סולקו מכאן.

Gun Pit in Glory Track
חזרתי חזרה לרכב, לאחר שמיציתי את כל המסלולים האפשריים כאן בעיירה Bluff והתחלתי בנסיעה חזרה לעיר הגדולה - Invercargill. החניתי את הרכב בחניה שליד ה- i-site ונכנסתי לראות את אחד הפארקים היותר יפים שיצא לי לראות בכל NZ. למקום קוראים - Queen's Park.

Entrance to Queen's Park
טיפ שימושי מס' 1
באם אתם מחפשים מקום טוב להחנות את רכבכם, יש חניון רכבים חינמי שממוקם ממש ליד ה- i-site.
ניתן אפילו לחנות בחניה שממש קרובה לכניסה לפארק (3 שעות ראשונות חינם).

Queen's Park מאוד מרשים בגודלו וביופיו ובהחלט ניתן להשקיע כאן יום שלם בלחקור את רובו.
לי לא היה יותר מידי זמן ודיי עשיתי "קיצורי דרך".
התחלתי את הסיור בביקור בגן הורדים המקומי שהיה מאוד מושקע. משם המשכתי וראיתי עוד מס' גנים ירוקים עם שלל צמחיה ופרחים מאוד נדירים שלא רואים בכל מקום.

Rose in Queen's Park
מאוד זכור לי לטובה - Winter Gardens שהיה למעשה חממה שבה היו צמחים ופרחים שגודלו בטמפ' קבועה וההרגשה בפנים היתה כמו בסאונה (חם ולח). כמובן שבמקום זה מאוד קשה לצלם כי העדשה כל הזמן מכוסה באדים ואני מצאתי את עצמי כמו נינג'ה מנגב את העדשה ומיד מצלם וחוזר חלילה.

Orchid in Winter Garden
לפי דעתי, גולת הכותרת של הפארק הינו ה- Aviary. בתוך מתחם גדול מימדים עם כלובי ענק, יצא לי לראות לא מעט ציפורים מקומיות וכן ציפורים שכיום נמצאות בסכנת הכחדה (Kakapo,Tekahe).
כמובן שה- Kea לא חמקה מעיני ויכולתי לראות שוב פעם את הציפור המופלאה של NZ.

Parrot in Aviary
יצאתי מהפארק חצי גוש קרח ומיד טסתי לתוך ה- i-site בכדי להתחמם מעט וכן לראות את
Tutara Museum ששם יש מבחר לא קטן של לטאות NZ מקומיות אשר מאוד מיוחדות במינן.

NZ Tuatara

ב- i-site יש בנוסף למוזיאון הלטאות, גם מוזיאון אמיתי של ממש (Invercargill Museum).
במקום זה יצא לי לראות מיצגים על העם המאורי, על העולם הימי (ציפורים, עופות ומפוחלצים),
על מאובנים ומינרליים, על העולם בשנות ה- 30 ועוד מס' תצוגות בלתי נשכחות.

NZ Kiwi
גולת הכותרת של המוזיאון, הוא שחזור האופנוע המהיר ביותר בכל העולם (Fastest Indian).
ישנו סרט על סיפור אמיתי על בחור מבוגר בשם Brent Munro אשר כנגד כל הסיכויים, נסע לתחרות עולמית בארה"ב ושבר את שיא העולם (עד היום) ברכיבה על כלי ממונע עד 1000 סמ"ק.
לאופנוע שלו הוא קרא Indian, וכך נוצרה לה האגדה (והסרט) של - Brent Munro Fastest Indian.
עד היום (עם כל פלאי הטכנולוגיה), אף אחד לא הצליח להגיע ל- 200 מייל פר שעה כפי שהוא עשה.

Brent Munro Fastest Indian

טיפ שימושי מס' 2
חובה לראות את הסרט על Brent Munro, באם אתם מתכננים לקפוץ לביקור בעיירה Invercargill.
בנוסף לכך שזהו סרט המבוסס על סיפור אמיתי והינו מושקע ומרגש עד דמעות, סרט זה מתאר בצורה הכי טובה את החיים שהיו בזמנו בעיירה Invercargill, היכן שגדל האיש והאגדה.

לאחר הביקור במוזיאון המדהים שכאן, נסעתי למקום נוסף שכ"כ אהבתי לראות סוף סוף.
למקום כמובן קוראים - Pack&Save וממש התפרעתי היום. זוהי הפעם היחידה לאורך כל הטיול ב- NZ שאני עורך קניות ביותר מ- 100$ ! כנראה שמאוד התגעגעתי למקום זה.

סיימתי לערוך קניות לתק' הקרובה ויצאתי לתדלק בתחנת הדלק המקומית.
מה שטוב היה שסוף סוף יש מחיר דלק סביר (2.11$) ולא שחיטה כפי שהיה עד כה באי הדרומי. יחד עם שובר ההנחה בסך 6c לליטר שקיבלתי מהקניה ב- Pack&Save, המחיר של הדלק יצא מאוד סבבה.

חזרתי בקלות רבה למגורים אצל Ron & Rozalie וראיתי שם את זוג הישראלים שגם הוא נשאר לעוד לילה. הספקתי לעשות מקלחת וכביסה ואח"כ גם הגיעו המארחים וביחד יכולנו להכין א.ע של יום שישי.

לאחר קידוש ואמירת ברכה קצרה, התחיל המשתה. כיאה לארוחת שישי מפוארת, יצא לי לאכול סלט ירקות, מוקפץ סיני עם אורז (מאוד מושקע), חומוס תוצרת ביתית ש- Rozalie הכינה (בלתי נשכח) וכן כיכר לחם טרי שזה עתה יצא מהתנור. מה שנקרא - ללקק את האצבעות.
לקינוח היה קפה פילטר משובח וכן עוגת מרשמלו (יאמי).

אני ניצלתי את ה- Laptop של Rozalie בכדי להתעדכן קצת בחדשות, להעתיק תמונות ל- HDD וכן לתכנן את המשך המסע שלי ב- NZ.
כמו מקודם, גם הפעם חטפתי שוק שהצלחתי לצלם יותר מ- 700 תמונות ב- 3 ימים בלבד ...

יותר מאוחר, הצטרפתי לכולם שחיכו בסלון וראינו את הסרט המדובר - Brent Munro Fastest Indian.
ניצלתי את הרדיאטור שהיה בחדר בשביל לייבש את הכביסה וטסתי לישון.
גם הלילה מצאתי את עצמי הולך לישון הרבה אחרי חצות ...

סוף יום ו'
מבחר סרטונים מיום זה:




מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)

Ship Model in Bluff Museum
Staring wheel in Bluff Museum
Nice Painting
Beautiful Painting

Navy Aircraft
Navy instrument
Old Cannon
Torpedo
Bluff Marina
Join the Navy
Stirling Point Beach
Lighthouse near Stirling Point
End of the World
Ferry to Stewart Island
View from Glory Track
Me in the End of the World
View from the Bunker
Dog Island
Rose Garden
Nice Statue in Queen's Park
Golf Course in Queen's Park

Queen's Park
Nice flower in Winter Garden
Nice flower in Winter Garden

Parrot in the Aviary
Beautiful Bird in the Aviary
Blow Fish
Crab in Invercargill Museum
Kakapo
Albatross in Invercargill Museum
Brent Munro Fastest Indian

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה