The Big Tramp

יום שישי, 3 בפברואר 2012

Kinloch to Te-Anau

איזו טעות היתה לאכול את חטיף הצ'יפס בטעם ויניגרט אתמול בערב !
לאורך כל הלילה הרגשתי כזאת בחילה ואף קמתי מס' פעמים לשירותים (בסוף לא הקאתי).
ממש טפשי מצידי לא היה לשים לב לתאריך התפוגה של המוצר.

לפחות בבוקר קמתי כמו חדש ונראה היה שהגרוע כבר מאחורי.
מה שכן, שמתי לב שבתק' המאוד קצרה שאני כאן ב- Kinloch, התווספו להן עוד עשרות עקיצות חדשות ומגרדות מזבובי החול הקטלניים וכלל לא שמתי לב לכך עד עכשיו.

אומנם ישנתי הלילה עם עוד 3 בחורות מהמזרח הרחוק ולמרות ששמתי אטמי אוזנים, כמעט הלכתי באמצע הלילה להחטיף לשכן שנחר בקולי קולות והרעש הגיע עד לחדר שלנו. פשוט חוצפן !

לקראת 9:00 הצלחתי לגרד את עצמי מהמיטה וללכת לאכול א.ב.
ניצלתי את הפסטה שעוד נשארה מאתמול בערב וביחד עם הטים-טם החדש בטעם קרמל-כפול שקניתי לא מזמן - היתה אחלה של ארוחה מפוצצת. מאוד אהבתי את העובדה כי כל חבילת טים-טם עולה כאן רק 2.5$ בעוד שבישראל זה עולה פי 3 לפחות ...

בחוץ היתה אחלה של שמש וניצלתי זאת לעשות סיבוב קצרצר במקום ולראות את הנוף היפייפה לעבר
Lake Wakatipu שנמצא ממש ממול ל- Kinloch Lodge.

Lake Wakatipu

אמרתי שלום למקום הנחמד כאן והתחלתי בנסיעה על ה- Gravel עד לתחילת מסלול ה- Routeburn.
לא זה לא טעות, בכוונה חזרתי לנק' התחלת הטרק שעשיתי לפני 3 ימים כי עוד לא חקרתי את הפארק הענק עם שלל המסלולים שהיו ממש בצמוד לו.

האיזור כאן נקרא - Mt.Aspiring National Park והמקום המדהים שאליו הגעתי היה Lake Sylvan.
קטע פחות נעים מהנוף היו זבובי החול שקידמו את פני ברגע שיצאתי מהרכב.
חבל"ז כמה מטרידים ומסוכנים הם יכולים להיות כאשר הם תוקפים במאסות (Swarm).


Swing Bridge in Lake Sylvan Track

מהר מאוד שמתי על האיזורים החשופים של הגוף (כפות ידיים, פנים וצוואר) - חומר דוחה יתושים ויצאתי לטרק החביב שיש כאן - Lake Sylvan Loop Track.

לא יאמן כמה עצום הפארק הלאומי שנכנסתי אליו.
Mt.Aspiring ליווה אותי לראשונה מהעיירה Haast, לאורך Wanaka, Rob-Roy וכמובן ה- Routeburn.
חוץ מ- Fiordland National Park, ניתן בהחלט לומר כי פארק זה הינו הטוב והפופולארי ביותר ב- NZ.

בחרתי במסלול המעגלי המשודרג (Walkway) שהקיף את Lake Sylvan וכלל צעידה מאוד
נינוחה בבוש ה- NZ. לפי הערכות שצויינו בשלטי המידע, מסלול זה אמור לקחת בין 2-2.5 שעות
של צעידה (אני סיימתי כעבור שעה וקצת).

לא יאמן כמה התגעגעתי לחזור ולצעוד במרחבים העצומים והשוממים של הבוש.
שעה של צעידה במקום, יכולה להרגיע אנשים סופר עצבניים או לרומם את רוחם של האנשים הדכאוניים.

כמו ב- Lake Matheson (ליד העיירה Fox Glacier), גם כאן יצא לי לראות השתקפות ממש מדהימה ביופייה של ההרים כאשר הבטתי אל עבר לב האגם.

Lake Sylvan

נכנסתי לרכב מהר מאוד לפני שהמנוולים המעופפים יצליחו לעקוץ אותי וחזרתי ל- Queenstown.
רוב הנסיעה היתה על דרך Gravel, אך הרכב לא התלונן יותר מידי והרבצתי שם 80 קמ"ש.

ביציאה מ- Queenstown עמדו להן 2 בחורות אוסטרליות שנראו סוף הדרך. החלטתי להיות ג'נטלמן ולעצור ולראות אם הן צריכות עזרה. אחת מהן ניגשה אלי ושאלה בנחמדות אם הן יכולות לתפוס טרמפ עימי
עד ל- Bluff.
אומנם מאוד אהבתי את העיירה הזו ובכיף הייתי חוזר לשם, אך היו לי תוכניות אחרות - להגיע ל- Te-Anau.

הן אמרו למה לא וסיכמתי שאוריד אותן ברגע שארד מהכביש הראשי (SH-6).

תחילת הנסיעה היתה מאוד סבירה והשיחה זרמה. מה שכן, בכל דבר טוב יש גם משהו פחות טוב.
מאמצע שום מקום הן התחילו לשאול שאלות "מפגרות" על המזרח התיכון ועל היחס של מדינת ישראל כלפי הפלסטינאים "המסכנים" שחיים להם בעוני וברעב.
מהר מאוד השתקתי והעמדתי אותן על טעותם (זה מה שקורה כשחיים על חדשות ה- BBC האנטישמיות).

המשך הנסיעה היתה ממש סיוט ומאוד הצטערתי על כך שבכלל עצרתי להן.
הדבר האחרון שאני רוצה בטיול כאן, זה לדבר על המצב המורכב שבארץ ישראל.

הרגע המיוחל הגיע. עליתי על SH-97, לא לפני שהורדתי וכמעט בעטתי בתחת האנטישמי של החצופות האלו.
מכאן והלאה התפתח מירוץ מכוניות ביני לבין ג'יפ Holden מפואר שדהר לו במהירות אדירה (150 קמ"ש).
לפחות לא הייתי הרכב הראשון ואם היה שוטר על הדרך, הרכב שלפני היה נתפס קודם לכן.

הגעתי ממש מהר ל- Te-Anau והדבר הראשון שעשיתי היה להיכנס למרכז המבקרים האיזורי של ה- DOC.
לא יאמן כמה עצום מקום זה (גם מבחינת הגודל וגם מבחינת כמות המידע, הציוד והמפות של כל איזור
ה- Fiordland). בהחלט אני יכול לקבוע כי זהו משרד ה- DOC הכי גדול והכי פופולארי בכל NZ.

הצטיידתי לי במפה של העיירה הקטנה והמקסימה - Te-Anau ואח"כ נסעתי לכיוון האכסניה המאוד פופולארית והיוקרתית שמקום זה מציע - Rossie Backpackers.
בכל חדר משותף (27$) יש מקסימום 4 אנשים, יש אינטרנט, מטבח מאובזר וכן אופנים זמינים לרכיבה.

אומנם האכסניה היתה מאוד רחוקה ממרכז העיירה ונדרש רכב בשביל להגיע לכאן, אך מצד שני - מקום זה מאוד שקט, פסטורלי ואינטימי. יצא לי לפגוש כאן לא מעט "אנשים טובים על אמצע הדרך".

טיפ שימושי מס' 1
אל תפספסו את הלינה באכסניה הכי טובה בעיר - Rossie Backpackers. יש שמועות על כך שהאכסניה של Bob & Maxine היא הכי טובה, אך משיחות שערכתי עם מס' מטיילים שישנו שם, הבנתי כי בעלי המקום מאוד "חופרים" לתיירים ואין שם את הכמות והאיכות של ה- Facilities שיש כאן אצל Rossie.
מה שכן, נדרש להצטייד בכמות מספיקה של מזומנים, כי אין במקום אופציה לשלם ב- Eftpos.

Rossie (בעלת המקום) היא אישה מאוד נחמדה שאפילו התקשרה ושריינה לי תור למספרה, כאשר רק שאלתי אם יש באיזור מקום שבו אוכל להסתפר (אחרי למעלה מחודשיים ללא תספורת, כבר היתה לי רעמה ...)

התספורת שעשו לי היתה ממש סוף הדרך, אך איכשהו הרגשתי קיפוח קל כאשר שילמתי 20$, בעוד שהבחור המקומי שהיה ממש 5 דק' לפני - שילם רק 15$. לא נורא, אמרתי לעצמי ויצאתי ממקום זה.

המשכתי הלאה לסופרמרקט האיזורי (Fresh-Choice) ולהפתעתי נוכחתי לראות כי המחירים כאן מאוד זולים.
הצטיידתי לי במוצרי מזון לשבוע הקרוב ואף קיבלתי Voucher להנחה בדלק (4c למימוש ב- Gaul או Caltex).

חזרתי עם הקניות לאכסניה ולאחר ארוחת ערב קלילה ומשביעה, התפניתי להעלות תמונות ל- F.B
מאז הימים העליזים של Nelson, לא זכור לי שהיה לי את הזמן והמחשב שאיתו הייתי מסוגל להעלות תמונות וזוהי היתה אחלה של החלטה לבוא לכאן.

סוף יום ו' !
מבחר סרטונים מיום זה:

מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)

Relax place near Lake Wakatipu

Jetty in Lake Wakatipu

DOC Info sign

Swing Bridge in Lake Sylvan Track

Lake Sylvan Track

Deck in Lake Sylvan Track

Old Rail Trail

South Island Robin

Lake Sylvan

Infestation on old tree

יום חמישי, 2 בפברואר 2012

Routeburn & Caples Tracks - Day3

הבוקר ליוותה אותי תחושה מאוד מאוד לא נעימה, בכל הקשור ללאימה.
הרגשתי צורך עז לברוח מהכל ולחזור חזרה לישראל ולהיות עם ליאנה בזמנים קשים אלו. :-(

הבוקר היה לאחר 9 שעות רצופות של שינה ... אמנם היו נחירות מצד השכנים, אך השיטה של אטמי האוזנים בתוספת כיסוי החם צוואר לאוזנים - חסמה כל רעש אפשרי ונתנה לי קצת שקט נפשי.

קמתי לי בניחותה והכנתי א.ב של תה, עוגיות ופרוסה עם ממרח חמאת בוטנים.
יותר מאוחר Ben & Stephan (הישראלי והגרמני) שפגשתי אתמול הצטרפו אלי וביחד ישבנו והעברנו חוויות עם כל יתר האנשים שישנו כאן הלילה.

טיפ שימושי מס' 1
העניין כאן בביקתות שהן לא Great Walks הוא שמי שמגיע ראשון - תופס את המיטה הכי טובה ומי שמגיע אחרון, יש מצב שיאלץ לישון על הרצפה כי אין כאן מקומות שמורים.
באם יש לכם את האופציה תמיד תעדיפו להגיע כמה שיותר מהר לבקתות אלו ולהימנע משינה על ריצפה קרה.

כנראה שללכת יומיים ברצף עם גרביים רטובות לא עשו לי טוב לכפות הרגליים שכבר הפכו למיובלות ומשופשפות רצח. הרגשתי כי כל צעד לווה בכאב אסטרונומי שלא נתקלתי בו עד כה.

מז"א היה מאוד מעונן הבוקר וממש לא הזכיר את היום החמים שהיה רק אתמול.
לי זה ממש לא הזיז כי בין כה וכה הייתי לקראת נק' הסיום ורוב הסיכויים שאסיים את הטרק לפני שאפילו יתחיל הגשם.

בשעה 9:00 יצאנו אני, בן וסטפן לדרך וממש בתחילת המסלול נאלצנו לחשוב פעמיים אם להמשיך הלאה.
באמצע המסלול עמד לו שור בוגר ומאיים שממש לא רצינו להתעסק איתו. אתמול בערב אמרה הפקחית
של ה- DOC כי עלינו להיזהר ולא להרגיז אותו יותר מידי כי הוא לא מסורס !

במחשבות שלי כבר ראיתי את עצמי נס על נפשי כמו אותם ספרדים מטומטמים שבורחים בכל שנה משוורים שמשוחררים בלב הערים הגדולות (אני אישית לא התחברתי לחג המטופש והאכזרי הזה שלהם).

Bull in Caples Track

לאט ובזהירות עשינו מעקף ועברנו בשלום את המכשול הזה.
המשך המסלול היה לאורכו של Caples River שליווה אותנו עוד מאתמול והיה מאוד חביב לצעוד לאורכו.
מבקתת Mid Caples ועד לנק' הסיום בחניון הרכבים של Greenstone-Caples, הזמן שהוערך ע"י אנשי
ה- DOC היה בין 3-3.5 שעות וגם עם החברים החדשים שלי שצעדנו בקצב ממש איטי, הצלחנו לסיים את המסלול כעבור קצת יותר משעתיים.

Caples River

קצת חבל היה להזמין מראש הסעה ל- Kinloch שתוזמנה להגיע רק ב- 14:00. לצורך העניין, אנו הגענו לחניון הרכבים כבר בשעה 11:00. בשל העובדה כי לא רצינו לבזבז זמן יקר לשווא, התחלנו לחפש אלטרנטיבות אחרות לתחבורה.

טיפ שימושי מס' 2
באם הגעתם לנק' הסיום ב- Greenstone-Caples Car park והשעה עוד מוקדמת, תמיד מומלץ לנסות ולתפוס טרמפים עם אנשים שיוצאים מכאן. אומנם הסיכוי הוא מאוד נמוך, אך תמיד יש הפתעות.
אם ממש יש מזל, תמיד תפגשו מישהו שהזמין הסעה לשעה מוקדמת, להצטרף אליו ובכך לחסוך בזמן ובעלות הנסיעה שתהיה מאוד נמוכה (5$ לעומת המחיר המקורי - 15$).

לאחר המתנה ממושכת במקום, הגיעו צמד המטיילים ה- NZ ואמרו כי מחכה להם הסעה ל- Queenstown. אנחנו כמובן שקפצנו על הרעיון ועלינו עליה.
לאחר נסיעה ממושכת על דרכי ה- Gravel הגענו לנק' העצירה ב- Kinloch Lodge. לא יודע למה, אבל מה לעזאזל חשבתי לעצמי כאשר רציתי בהתחלה לצעוד ברגל את כל המרחק מחניון הרכבים ועד לאכסניה.
אומנם המרחק הוא פחות מ- 10 ק"מ, אך הדרך היתה כה משובשת וכללה מס' חציות של Ford שעלו על גדותיהם.

קצת לא היה נעים להגיע לאכסניה ולומר לבעל המקום שההסעה שהזמנתי לשעה 14:00 כבר לא תהיה רלוונטית. הוא כמובן היה עם פרצוף חמוץ וכועס, אך מה לעזאזל אני יכול לעשות ? לא היתה לי קליטה בשיט לאורך כל המסלול ואין סיכוי שבעולם שהייתי יכול להודיע לו על כך מראש !

בן וסטפן החליטו להמשיך הלאה עם ההסעה עד ל- Queenstown כי באמת שאין מה לעשות כאן
ב- Kinloch אם לא הגעתם עם ציוד ואוכל מספיק למס' ימים.

טיפ שימושי מס' 3
ב- Kinloch Lodge יש אומנם מסעדה-בר, אך היא מאוד יקרה והחנות לממכר ציוד ואוכל שבמקום, היא מאוד דלה ועלובה. מאוד מומלץ להגיע לכאן כאשר יש ברשותכם מלאי מספיק של אוכל !

מהר מאוד עשיתי כביסה, מקלחת וארוחת צהריים משביעה ומפוצצת (6 המבורגרים, פסטה וסלט).
יצא לי גם לבדוק מס' מיילים ואף להעתיק את התמונות מהמצלמה ל- HDD (מאוד חשוב לגבות את התמונות בכל הזדמנות שיש על הדרך).

נותר לי עוד זמן וניצלתי אותו בשביל לארגן את התרמיל לקראת הטרק הבא ב- Kepler וכן גם קראתי על המסלול ועל נק' העצירה המעניינות שלאורכו.

לאחר קריאת שני פרקים בספר כבר הייתי חצי רדום והחלטתי לסגור את הבאסטה.

סוף יום ה' !

מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)

View from Mid Caples Hut

Mid Caples Hut

Caples River

Caples Flat Track

Caples Valley

Nice cows on Caples Track

Info sign at the End of the Track

יום רביעי, 1 בפברואר 2012

Routeburn & Caples Tracks - Day2

הודות לאטמי האוזנים ולחם-צוואר שהשתמשתי בו ככיסוי לעיניים, הלילה עבר ממש בשלום.
קמתי לי בשעה 7:40 עם השעון המעורר וראיתי כי יש לא מעט מטיילים שלקחו את הזמן ועדיין חורפים כאן.
יצא ממש טוב שלמרות שהגעתי לכאן בין האחרונים אתמול בערב, עדיין הצלחתי למצוא מקום לינה סבבה.

התארגנתי לי בנוהל מהיר, אכלתי א.ב קלילה והייתי מוכן ומזומן לדרך.
בחוץ לא היה זכר לסערה של אתמול. אומנם פה ושם כמה עננים שחורים היו באופק, אך בהחלט לא מבול ורוחות עזות ומקפיאות. יכולתי לנשום לרווחה ולהתחיל בניחותה את היום.

ממש ליד הבקתה, ישנו אגם מאוד מקסים (Lake McKenzie) שממש פשע לא לבוא לראותו !
הנוף אל עבר האגם וההשתקפויות של ההרים בתוך המים יצרו אווירה מאוד ייחודית.

טיפ שימושי מס' 1
ארוחת הבוקר המושלמת יכולה להיות כאן באגם Lake McKenzie. סה"כ נדרש להכין ארוחה קלילה, למרוח מעט חומר דוחה יתושים, לבוא לכאן ולעשות פיקניק איכותי.

Lake McKenzie

התחלתי בצעידה וכבר על ההתחלה יצא לי לראות את הבקתה המפוארת של ה- Day Walkers אשר שילמו הון עתק עבור הזכות להתארח ביחידת נופש מפוארת ומושקעת זו.
על הדרך גם יצא לי לראות ולהסריט מסוק נוחת, פורק סחורה ואז טס חזרה לאחת העיירות שבסביבה.

Day Walkers Lodge

מקטע הצעידה הראשון היה מ- McKenzie Hut ל- Howden Hut.
צועדים רגילים עשו זאת ב- 3 שעות ואני כמובן שקיצרתי זמן זה וסיימתי כעבור שעתיים בסבבה.
במהלך הצעידה יש לא מעט נק' עניין - נוף אל עבר Hollyford Valley, Earland Waterfall ועוד.

Hollyford Valley

באחד המפלים היה אפילו מסלול עוקף מכשולים, אשר ביצע מעקף ולא עבר ממש מתחת למפל העצום.
היות ולאורך כל הימים האחרונים היה גשם כבד, מפל זה היה במלוא עוצמתו ואני אפילו לא חשבתי בכיוון של לצעוד במסלול הרגיל ולהירטב שוב פעם מכף רגל ועד ראש.
במקום זאת עשיתי בשכל ולקחתי את המסלול הארוך שהקיף את המפל. אומנם עדיין היה משבי רוחות חזקים שהתיזו מים לכל עבר, אבל לא בקנה מידה כמו שבמסלול השני היה.

Earland Falls

יצא לי לראות בנק' המפגש של 2 המסלולים - 2 מטיילים גרמנים אשר לא תיארו לעצמם עד כמה חזקה תהיה זרימת המים מהמפל והחליטו לצעוד במסלול הרטוב.
אני חייב לציין כי הם נראו ממש מבועסים, כאשר ראו שכל הציוד והביגוד שלהם היה ספוג במים !

טיפ שימושי מס' 2
לכו על בטוח. באם היו מס' ימי גשם באיזור Mt.Aspiring & Fiordland National Park, אל תבנו על צעידה יבשה "במסלול הרטוב" של Earland Waterfall.

לאורך כל המשך הדרך, ליווה אותי נוף עוצר נשימה של Hollyford Valley ואם היה לי את הזמן והלוגיסטיקה המתאימה, בהחלט הייתי שוקל לצעוד את הטרק שחוצה את העמק המדהים הזה ומסתיים ליד נק'
ה- Milford Sound המפורסמת.

Stunning View Toward Hollyford Valley

הגעתי ל- Howden Hut ועשיתי הפסקת "בוצריים" קלילה. כמו בבקתה הקודמת, גם כאן יש אגם
מאוד מרהיב (Lake Howden) שיש ממנו השתקפות של ההרים מסביב וממש חובה לבוא
לראות אותו (2 מ' מהבקתה).

Lake Howden

בנק' זו של Howden Hut עמדה בפני דילמה מאוד רצינית.
מצד אחד מאוד רציתי להגיע למקום הכי שווה בטרק כולו - Key Summit שממנו יש נוף עוצר נשימה ששווה כל טיפת מאמץ לאורך הטיפוס עד הפיסגה, אך מצד שני - היום שלי רק התחיל ומכאן הייתי אמור להתחיל את הטרק המפורסם והארוך של ה- Greenstone-Caples וממש לא רציתי להתעכב יותר מידי.

התלבטתי והתלבטתי ולבסוף החלטתי לוותר על התענוג של הביקור ב- Key Summit ועד היום החלטה זו אוכלת אותי מבפנים ! (בהמשך המסע ב- NZ, לא היו לי אופציות נוספות עם מז"א נינוח כמו היום בשביל להגיע לכאן ולטפס עד לנק' התצפית).

טיפ שימושי מס' 3
באם החלטתם להמשיך לצעוד בטרק ה- Routeburn עד לנק' הסיום המקורית ב- Divide, הייתי ממליץ לצעוד עוד קצת ולטפס לכיוון Key Summit Lookout.
זוהי לא סטייה רצינית (שעה וחצי הלוך ושוב מ- Howden Hut) ובהחלט שווה כל רגע.

מעט על המסלול המעגלי
באם החלטתם לעשות מעשה חכם ונבון כפי שאני עליתי עליו, בטח כבר שמתם לב לשלט המודיע כי מנק' זו
ב- Howden Hut, מתחיל הטרק המפורסם של Greenstone-Caples. אם יש בידכם מספיק זמן, הייתי ממליץ ליישם את הטיפ שלעיל (מס' 3) ואז לחזור ולישון ב- Mckellar Hut שלא רחוקה מכאן.
יש אפשרות להמשיך ולצעוד על Greenstone או Caples ובכך להשלים מסלול מעגלי שיסתיים ליד העיירה שממנה התחלתם - Kinloch.

התחלתי לצעוד במסלול ה- Greenstone וכבר לאחר שעה של צעידה, הגעתי לנק' פיצול שממנה פניתי לטרק המשמעותי והקשה - Caples Track.
שמעתי לא מעט סיפורים על כך ש- Caples Track אומנם יותר קצר במרחק לעומת המקבילה
ב- Greenstone, אך דרגת הקושי שלו פי כמה וכמה יותר קשה מכל המסלול שעשיתי
עד כה ב- Routeburn.

Greenstone-Caples Track

תחילת המסלול הוביל לתוך בוש NZ חביב ואז התחילה עליה ממש לא פשוטה שלקחה ממני את רוב האוויר שעוד נותר מאז הבוקר - Mckellar Saddle. הייתי בטוח שאני אסיים לעלות עד לפסגה בקלות, אך עם כל הכושר והמוכנות שהגעתי לכאן, יצא לי לראות כי פשוט וקל זה ממש לא יהיה !

Conquering Mckellar Saddle Summit

הנוף מהפיסגה היה שווה כל טיפת מאמץ ואני מאוד שמח שבסופו של דבר החלטתי לקחת את המסלול המאתגר הזה, ע"פ המקבילה לו (Greenstone Track).

מנק' זו, התחיל לו מסלול על גשרי עץ ארוכים (Deck) שמאוד הקלו על החיים ועומד מאחורי זה סיפור מעניין. במקום שמטיילים ישקעו בבוץ ועל הדרך יהרסו את כל הטבע העדין שכאן, החליטו ה- NZ לבנות עבורם מסלול מוגבה אשר יקל על חציית הנחלים וישאיר את שני הצדדים מרוצים.

בשלב מסוים התחיל הבלאגן של המסלול. הגעתי לנק' שממנה התחילה ירידה שלא היתה כ"כ תלולה, אך היתה סופר מאתגרת. מצאתי את עצמי נאחז בכל ענף וגזע עץ בשביל לא להחליק תו"כ הצעידה למטה בתוך הנחל. מרוב שזה היה מאוד מסובך, החלטתי לצעוד בדרכי קיצור שמטיילים רבים הכשירו לפני ומאוד הקלו על הצעידה בתוך שטח המכשולים החלקלק הזה.

Caples Track

חשבתי שזהו, אך לאחר המדרון, התחיל מסלול מאוד בוצי וקשה שנכנס פנימה ועמוק לתוך הבוש.
לא מעט פעמים נדרש היה לחצות את Caples River תו"כ קפיצה מסלע לסלע וכן צעידה על גזע עץ מאולתר שמטיילים אחרים השאירו פה בשביל להקל על החיים, אך הוא היה מאוד חלקלק ולא הייתי ממליץ לצעוד עליו.

יצאתי ממש בזול כאשר באחת הקפיצות שלי, החלקתי ונפלתי לתוך הנחל ...
כבר הייתי בטוח שזהו סוף המסלול עבורי, אך למזלי הרב - יצאתי משם רק עם מס' שריטות ואפילו המצלמה שלי היתה יבשה לגמרי.

Info Trap Stripe on Caples Track

לפי ההערכות, המסלול מ- Howden Hut ל- Upper Caples Hut אמור לקחת בין 6-8 שעות צעידה.
לאחר מאמץ מאוד רב, הצלחתי לסיים ולהגיע לבקתה כעבור 4 שעות בלבד.
יצא לי לפגוש כאן 2 מטיילים צעירים (ישראלי וגרמני שחברו יחדיו) שעשו במקום עצירה למנוחה והעדיפו להמשיך הלאה ולישון בביקתה הבאה - Mid Caples Hut.

Swing Bridge near Upper Caples Hut

טיפ שימושי מס' 4
מה שטוב בבקתות שהן לא Great Walks, זה שניתן לבחור ללון באיזו בקתה שאתם רוצים.
נדרש לקנות שובר בסך 15$ לכל לילה (או מנוי שנתי ללא הגבלת לילות בסך 90$) ופשוט להיזרק באיזו בקתה זמינה שמתחשק לכם.
כמובן שיש את הקומבינה הישראלית ששמעתי על לא מעט מטיילים שלא קנו כרטיסים ובנו על כך שלא יהיה פקח של ה- DOC שיבוא לבקתה הנידחת ויאסוף את הכרטיסים. לשיקולכם ...

הבקתה כאן ב- Upper Caples נראתה מאוד נחמדה בהתחלה, אך מהר מאוד הבנתי כי מקומי להלילה לא כאן ושעדיף שאני אמשיך הלאה ואישן עם כל הח'ברה שפגשתי כאן בזמן ההפסקה.
בדיעבד, זאת היתה החלטה מאוד מצוינת שהעידה על כך שלא הכל חייב להיות שחור על גבי לבן בטיול.

מקטע הצעידה האחרון להיום היה מ- Upper Caples Hut ל- Mid Caples Hut והוא הוערך בין שעה וחצי לשעתיים וחצי של צעידה. הפעם באמת עמדתי בתחזיות וסיימתי כעבור שעה וחצי של צעידה מתישה.

תו"כ הצעידה חלפתי ע"פ זוג מטיילים NZ מקומיים ואח"כ גם ע"פ זוג המטיילים מישראל וגרמניה.
לשם שינוי, סוף סוף מישהו נתן לי פייט רציני בצעידה ויכולתי לצעוד בהנאה ובמהירות.

לא חסר כאן נוף מדהים והצעידה לאורך Caples River היתה פשוט לקוחה מהסרטים.
הגעתי כמובן ראשון לבקתה ב- Mid Caples לקראת 17:00, ואני יכול להגדיר את היום כ- "מסע כומתה" לכל דבר. מסלול של יותר מ- 13.5 שעות של צעידה אינטנסיבית, הצלחתי לגמוע בפחות מ- 7.5 שעות.

הבקתה כאן מאוד סבבה חוץ מהחברים הטורדניים שבאו לביקור בהמוניהם (Sandflys).
יצא לי לשוחח לא מעט עם הח'ברה שהגיעו לכאן ואף ראיתי בחור צעיר שעושה את המסע לאורכה ולרוחבה של NZ ברגל וחי בצניעות ומשאריות אוכל של אנשים לאורך המסלול. כל הכבוד לו ...

סוף יום ד' !

מבחר תמונות ממסע הכותמה שעברתי היום:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן או כאן)