Main Picture

Main Picture

יום שישי, 3 בפברואר 2012

Kinloch to Te-Anau

איזו טעות היתה לאכול את חטיף הצ'יפס בטעם ויניגרט אתמול בערב !
לאורך כל הלילה הרגשתי כזאת בחילה ואף קמתי מס' פעמים לשירותים (בסוף לא הקאתי).
ממש טפשי מצידי לא היה לשים לב לתאריך התפוגה של המוצר.

לפחות בבוקר קמתי כמו חדש ונראה היה שהגרוע כבר מאחורי.
מה שכן, שמתי לב שבתק' המאוד קצרה שאני כאן ב- Kinloch, התווספו להן עוד עשרות עקיצות חדשות ומגרדות מזבובי החול הקטלניים וכלל לא שמתי לב לכך עד עכשיו.

אומנם ישנתי הלילה עם עוד 3 בחורות מהמזרח הרחוק ולמרות ששמתי אטמי אוזנים, כמעט הלכתי באמצע הלילה להחטיף לשכן שנחר בקולי קולות והרעש הגיע עד לחדר שלנו. פשוט חוצפן !

לקראת 9:00 הצלחתי לגרד את עצמי מהמיטה וללכת לאכול א.ב.
ניצלתי את הפסטה שעוד נשארה מאתמול בערב וביחד עם הטים-טם החדש בטעם קרמל-כפול שקניתי לא מזמן - היתה אחלה של ארוחה מפוצצת. מאוד אהבתי את העובדה כי כל חבילת טים-טם עולה כאן רק 2.5$ בעוד שבישראל זה עולה פי 3 לפחות ...

בחוץ היתה אחלה של שמש וניצלתי זאת לעשות סיבוב קצרצר במקום ולראות את הנוף היפייפה לעבר
Lake Wakatipu שנמצא ממש ממול ל- Kinloch Lodge.

Lake Wakatipu
אמרתי שלום למקום הנחמד כאן והתחלתי בנסיעה על ה- Gravel עד לתחילת מסלול ה- Routeburn.
לא זה לא טעות, בכוונה חזרתי לנק' התחלת הטרק שעשיתי לפני 3 ימים כי עוד לא חקרתי את הפארק הענק עם שלל המסלולים שהיו ממש בצמוד לו.

האיזור כאן נקרא - Mt.Aspiring National Park והמקום המדהים שאליו הגעתי היה Lake Sylvan.
קטע פחות נעים מהנוף היו זבובי החול שקידמו את פני ברגע שיצאתי מהרכב.
חבל"ז כמה מטרידים ומסוכנים הם יכולים להיות כאשר הם תוקפים במאסות (Swarm).


Swing Bridge in Lake Sylvan Track



מהר מאוד שמתי על האיזורים החשופים של הגוף (כפות ידיים, פנים וצוואר) - חומר דוחה יתושים ויצאתי לטרק החביב שיש כאן - Lake Sylvan Loop Track.

לא יאמן כמה עצום הפארק הלאומי שנכנסתי אליו.
Mt.Aspiring ליווה אותי לראשונה מהעיירה Haast, לאורך Wanaka, Rob-Roy וכמובן ה- Routeburn.
חוץ מ- Fiordland National Park, ניתן בהחלט לומר כי פארק זה הינו הטוב והפופולארי ביותר ב- NZ.

בחרתי במסלול המעגלי המשודרג (Walkway) שהקיף את Lake Sylvan וכלל צעידה מאוד
נינוחה בבוש ה- NZ. לפי הערכות שצויינו בשלטי המידע, מסלול זה אמור לקחת בין 2-2.5 שעות
של צעידה (אני סיימתי כעבור שעה וקצת).

לא יאמן כמה התגעגעתי לחזור ולצעוד במרחבים העצומים והשוממים של הבוש.
שעה של צעידה במקום, יכולה להרגיע אנשים סופר עצבניים או לרומם את רוחם של האנשים הדכאוניים.

כמו ב- Lake Matheson (ליד העיירה Fox Glacier), גם כאן יצא לי לראות השתקפות ממש מדהימה ביופייה של ההרים כאשר הבטתי אל עבר לב האגם.

Lake Sylvan
נכנסתי לרכב מהר מאוד לפני שהמנוולים המעופפים יצליחו לעקוץ אותי וחזרתי ל- Queenstown.
רוב הנסיעה היתה על דרך Gravel, אך הרכב לא התלונן יותר מידי והרבצתי שם 80 קמ"ש.

ביציאה מ- Queenstown עמדו להן 2 בחורות אוסטרליות שנראו סוף הדרך. החלטתי להיות ג'נטלמן ולעצור ולראות אם הן צריכות עזרה. אחת מהן ניגשה אלי ושאלה בנחמדות אם הן יכולות לתפוס טרמפ עימי
עד ל- Bluff.
אומנם מאוד אהבתי את העיירה הזו ובכיף הייתי חוזר לשם, אך היו לי תוכניות אחרות - להגיע ל- Te-Anau.

הן אמרו למה לא וסיכמתי שאוריד אותן ברגע שארד מהכביש הראשי (SH-6).

תחילת הנסיעה היתה מאוד סבירה והשיחה זרמה. מה שכן, בכל דבר טוב יש גם משהו פחות טוב.
מאמצע שום מקום הן התחילו לשאול שאלות "מפגרות" על המזרח התיכון ועל היחס של מדינת ישראל כלפי הפלסטינאים "המסכנים" שחיים להם בעוני וברעב.
מהר מאוד השתקתי והעמדתי אותן על טעותם (זה מה שקורה כשחיים על חדשות ה- BBC האנטישמיות).

המשך הנסיעה היתה ממש סיוט ומאוד הצטערתי על כך שבכלל עצרתי להן.
הדבר האחרון שאני רוצה בטיול כאן, זה לדבר על המצב המורכב שבארץ ישראל.

הרגע המיוחל הגיע. עליתי על SH-97, לא לפני שהורדתי וכמעט בעטתי בתחת האנטישמי של החצופות האלו.
מכאן והלאה התפתח מירוץ מכוניות ביני לבין ג'יפ Holden מפואר שדהר לו במהירות אדירה (150 קמ"ש).
לפחות לא הייתי הרכב הראשון ואם היה שוטר על הדרך, הרכב שלפני היה נתפס קודם לכן.

הגעתי ממש מהר ל- Te-Anau והדבר הראשון שעשיתי היה להיכנס למרכז המבקרים האיזורי של ה- DOC.
לא יאמן כמה עצום מקום זה (גם מבחינת הגודל וגם מבחינת כמות המידע, הציוד והמפות של כל איזור
ה- Fiordland). בהחלט אני יכול לקבוע כי זהו משרד ה- DOC הכי גדול והכי פופולארי בכל NZ.

הצטיידתי לי במפה של העיירה הקטנה והמקסימה - Te-Anau ואח"כ נסעתי לכיוון האכסניה המאוד פופולארית והיוקרתית שמקום זה מציע - Rossie Backpackers.
בכל חדר משותף (27$) יש מקסימום 4 אנשים, יש אינטרנט, מטבח מאובזר וכן אופנים זמינים לרכיבה.

אומנם האכסניה היתה מאוד רחוקה ממרכז העיירה ונדרש רכב בשביל להגיע לכאן, אך מצד שני - מקום זה מאוד שקט, פסטורלי ואינטימי. יצא לי לפגוש כאן לא מעט "אנשים טובים על אמצע הדרך".

טיפ שימושי מס' 1
אל תפספסו את הלינה באכסניה הכי טובה בעיר - Rossie Backpackers. יש שמועות על כך שהאכסניה של Bob & Maxine היא הכי טובה, אך משיחות שערכתי עם מס' מטיילים שישנו שם, הבנתי כי בעלי המקום מאוד "חופרים" לתיירים ואין שם את הכמות והאיכות של ה- Facilities שיש כאן אצל Rossie.
מה שכן, נדרש להצטייד בכמות מספיקה של מזומנים, כי אין במקום אופציה לשלם ב- Eftpos.

Rossie (בעלת המקום) היא אישה מאוד נחמדה שאפילו התקשרה ושריינה לי תור למספרה, כאשר רק שאלתי אם יש באיזור מקום שבו אוכל להסתפר (אחרי למעלה מחודשיים ללא תספורת, כבר היתה לי רעמה ...)

התספורת שעשו לי היתה ממש סוף הדרך, אך איכשהו הרגשתי קיפוח קל כאשר שילמתי 20$, בעוד שהבחור המקומי שהיה ממש 5 דק' לפני - שילם רק 15$. לא נורא, אמרתי לעצמי ויצאתי ממקום זה.

המשכתי הלאה לסופרמרקט האיזורי (Fresh-Choice) ולהפתעתי נוכחתי לראות כי המחירים כאן מאוד זולים.
הצטיידתי לי במוצרי מזון לשבוע הקרוב ואף קיבלתי Voucher להנחה בדלק (4c למימוש ב- Gaul או Caltex).

חזרתי עם הקניות לאכסניה ולאחר ארוחת ערב קלילה ומשביעה, התפניתי להעלות תמונות ל- F.B
מאז הימים העליזים של Nelson, לא זכור לי שהיה לי את הזמן והמחשב שאיתו הייתי מסוגל להעלות תמונות וזוהי היתה אחלה של החלטה לבוא לכאן.

סוף יום ו' !
מבחר סרטונים מיום זה:


מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן

Relax place near Lake Wakatipu

Jetty in Lake Wakatipu

DOC Info sign
Swing Bridge in Lake Sylvan Track

Lake Sylvan Track

Deck in Lake Sylvan Track

Old Rail Trail

South Island Robin
Lake Sylvan

Lake Sylvan

Infestation on old tree

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה