כנראה שלקראת סוף הטיול, כל הדאגות בארץ חוזרות לפתע.
ככה מצאתי את עצמי עוד פעם לא ישן בלילה עקב כל מיני דאגות שלא אמורות לעניין אותי כאשר אני בחופשה.
פגשתי את Jan במטבח והיא עזרה לי עם הכנת ארוחת הבוקר.
לשם שינוי, הפעם ניסיתי משהו חדש - "ארוחת בוקר של אלופים" (Champion's Breakfast) שהיתה למעשה דגני בוקר ממש פשוטים ולא הכי משביעים.
מהר מאוד הוצאתי שיבולת שועל ובישלתי דייסה (Porridge) עם צימוקים, אגוזים ודבש. לזה הוספתי גם מס' טוסטים וכוס קפה לקינוח. זאת נחשבת לארוחת בוקר של אלופים, ולא הדבר המצ'וקמק שמקודם ניסיתי !
היות והייתי כבר לקראת סוף הטיול ולא ראיתי לנכון לעשות קמפינג בשטח, החלטתי לתרום את 2 מיכלי הגז שקניתי עוד ב- Auckland וכמעט ולא השתמשתי בהם. Jane מאוד שמחה לקבלם ואמרה שזה מאוד יעזור לה עם כל טיולי הקמפינג שהיא עושה.
כמו כן, איך אפשר בלי מתנת פרידה קטנה. הלכתי לחדר והבאתי עימי חפיסת שוקולד (70% קקאו) שקניתי אתמול ב- Pack&Save. כמובן ש- Brent & Jan הופתעו לראות מתנה זו.
מה שנקרא win-win situation עבורי ועבור Brent, Jan & Jane.
על הדרך, Brent נידב לי מס' טיפים לקראת המשך המסע שלי ב- NZ ואף המליץ על ביקור בעוד עיירה קטנה על אמצע הדרך ששם יש את פשטידת הפאי הכי טובה ב- NZ (יותר טעימה אפילו מזאת של Arrowtown).
הצטלמנו כולנו למזכרת ולאחר אינסוף תודות מצידי על האירוח המושלם כאן, יכולתי להתחיל להעמיס את הציוד לרכב ואח"כ לצאת לדרכי.
שכונה ממש נחמדה כאן - יש מס' תחנות דלק, 2 סופרמרקטים גדולים ממש מעבר לפינה והכי חשוב - זה לא מרכז העיר הצפוף והרועש. בכיף הייתי עובר לגור כאן.
עליתי על כביש SH-1 הסואן, אך לא לאורך זמן. מס' ק"מ אחרי היציאה מ- Timaru, פניתי שמאלה ונכנסתי אל כביש כפרי ומקסים בשם: Inland Scenic Rd.73.
טיפ שימושי מס' 1
באם נמאס לכם מהנסיעה המשעממת והפקוקה של SH-1 ואתם בדרך מ- Timaru אל Arthur's Pass או אל עבר Christchurch, ישנה חלופה ממש טובה ושקטה של כביש SH-73 שלעיל.
לאחר שעה של נהיגה רגועה על הכביש הרטוב (באותו בוקר התחיל לרדת מבול), הגעתי לעיירה הראשונה (מתוך שתיים ש- Brent המליץ לי עליהן) ושם הוא אמר לי שמכינים את הפאי הכי טעים בכל NZ.
לעיירה זו קוראים: Sheffield.
ממש לא הייתה בעיה לזהות היכן ניתן למצוא את המקום שמוכר את פשטידות הפאי כי יש רק מאפייה אחת והיא נמצאת בין כה וכה על הכביש הראשי שחוצה את העיירה הקטנה והמקסימה שכאן.
כמובן שעצרתי לבדוק האם Brent צודק (כפי שהוא צדק כאשר המליץ לי על המאפייה ב- Arrowtown), והזמנתי לעצמי Veg-Pie עם כוס לאטה לקינוח.
מה אני אומר ? זוהי באמת הפשטידה הכי טעימה שאכלתי לאורך כל זמן שהותי ב- NZ ו- Brent ממש צדק כאשר אמר לי שאין פשטידה יותר טובה מזאת שמוכרים כאן.
לפי Jan, בעיירה הסמוכה Springfield, יש גם מאפייה שמוכרת פשטידות פאי ממש מצויינות ובבוקר יצא לי לשמוע דעות מאוד חלוקות בין Brent ו- Jan לגבי איזו עיירה מייצרת את הפאי היותר מוצלח.
אמרתי לעצמי שאני אבדוק את הפאי של העיירה Springfield כאשר אחזור לכאן עוד מס' ימים, ובינתיים הספקתי לקחת עוד ביס מהפשטידה הטעימה ולחסל אותה כליל. אפילו פירורים לא נשארו על הצלחת ...
המשכתי בנסיעה וחלפתי ע"פ העיירה Springfield (כמו במשפחת Simpsons).
מכאן התחילה נסיעה יחסית איטית, אך עם הרבה מאוד נק' עניין על הדרך.
מעט על Arthur's Pass
מעבר הרים זה באי הדרומי של NZ - התגלה ע"י Arthur Dubson ומהווה דרך גישה מאוד נוחה המחברת בין Greymouth שבאיזור הקרחונים (מערב האי הדרומי) ו- Christchurch שבאיזור המזרחי של האי הדרומי.
ישנו מעבר הרים נוסף בשם - Louise Pass שאליו אני עוד אגיע בהמשך המסע.
איזה הבדלים במז"א היה כאן. כשהייתי באזור Canterbury ירד גשם ללא הפסקה, אך ברגע שנכנסתי אל
תוך Arthur's Pass - הגשם הפסיק והשמים החלו להתבר מעט. ממש טוב יצא לי ...
נק' העניין הראשונה שלי כאן היתה ה- Limestone שנמצא ב- Castle Hill.
הליכה מאוד קצרה (10 דק') מחניון הרכבים וכבר נגלה מולי מחזה מאוד מרהיב - תצורת סלעים ענקיים שניצבו להם בעמק הפתוח. מאוד מעניין איך נוצרה תופעת הטבע המיוחדת שכאן.
טיפוס קצרצר על הסלעים (יש גם שבילי גישה יותר נוחים לצעידה) וכבר אני על הפסגה.
נוף מדהים של 360 מעלות נגלה אל מול עיני ויכולתי לראות עד כמה עצום ועד כמה מרהיב העמק כאן
ב- Arthur's Pass. מקום שחובה להגיע אליו !
חזרתי לרכב והמשכתי לעוד נק' מעניינת על הדרך - Cave Stream.
מקום זה מאוד מפורסם בשל העובדה כי כאן צילמו את הסרט - The chronicles of Narnia.
איך דרך לתאר עד כמה יפה תצורת הסלעים (Limestone) שכאן, וממש אני מבין למה בחרו דווקא במקום זה בכדי להסריט את הקרב המפורסם בין Aslan והכוחות הטובים לבין המכשפה וצבא האופל.
בימים אלו (לאחר סוף הצילומים של הסרט), Cave Stream מפורסם ופופולארי בעיקר עבור אותם אנשים שאוהבים לחקור מערות. ישנו מסלול קצרצר המוביל אל עבר פתח מנהרה תת-קרקעית ומשם יש אינסוף מחילות ונהר תת-קרקעי שמוביל לקצה השני של השמורה.
אני לא צריך לציין כי הכניסה למערות היא עבור אותם אנשים שיש להם ניסיון ומגיעים לכאן מצויידים מכף רגל ועד ראש (פנסים, חבלים, קסדות, ציוד קשר ועוד).
חזרתי לרכב והמשכתי בנסיעה המעניינת.
חלפתי ע"פ Lake Pearson המרשים וכעבור חצי שעה הגעתי ל - Arthur's Pass Village.
עיירה זו מאוד קטנה וניתן לחצות אותה ברגל בלא יותר מ- 3 דק' של צעידה איטית !
עצרתי במרכז המבקרים של ה- DOC והתעדכנתי לקראת מז"א שיהיה מחר בפארק הלאומי.
ראיתי כי אמור להיות מז"א מעונן (אך ללא גשם) וזה נתן לי מעט אופטימיות להמשך הדרך.
הגעתי לאכסניה המקומית של ה- YHA (משום מה, אין אכסניות של ה- BBH כאן וזה מאוד חבל) ועשיתי רישום ללילה הנוכחי עם אופציה לעוד לילה.
תמורת 27$ ללילה, קיבלתי מפתח למגורי ה- Dorm (אשר מיועד ל-7 מטיילים).
ראיתי שהגעתי לכאן ממש מוקדם, כי אף אחד לא היה בחדר כשנכנסתי פנימה. ניצלתי זאת בחוכמה ותפסתי את המיטה התחתונה שהיתה בחדרון צדדי שהיה יותר מבודד ושקט לעומת ה- Hall המרכזי ששם היו רוב המיטות עבור המטיילים.
ראיתי אינספור שלטים במטבח שציינו כי חייבים להדביק מדבקה עם השם + תאריך עזיבה, אחרת המנקים של האכסניה - פשוט יזרקו את שקיות האוכל לפח.
זה אחד החסרונות באכסניות - צריך להקדיש הרבה זמן בלסמן את המוצרים ששייכים לך, אחרת יש סיכון שהאוכל יזרק לפח או שפשוט מישהו מאוד רעב יאכל לך אותו (כפי שקרה באכסניה The Juggler Rest אשר נמצאת ב- Picton ואני לא אשכח אותה לעוד הרבה מאוד זמן !)
בשעה טובה סיימתי עם המדבקות המעצבנות וחזרתי לרכב עם "התרמיל יום" שלי.
נסעתי לכיוון האנדרטה שבנו לזכר Arthur Dubson (מגלה ה- Pass) והתחלתי לצעוד במסלול קצר שהיה בסביבה.
הסיור במקום חביב, אך לא יותר מזה.
חזרתי לעיירה והחניתי את הרכב בחניון הרכבים לקראת עוד טרק "רציני" שיש למקום זה להציע.
למסלול קוראים: Devils Punchbowl והוא אמור לקחת כשעה של צעידה.
הצעידה היא מאוד נינוחה על מסלול כבוש ומידי פעם היו עליות וירידות (ע"ג גשרי עץ נוחים).
הגעתי לנק' התצפית (Lookout) שממנה ניתן היה לראות עד כמה מרשים המפל העצום שנופל
מגובה של 131 מ' ומזרים כמות עצומה של מים לנחלים בתחתית.
צילמתי והסרטתי לא מעט את המפל היפיפה הזה ואח"כ טסתי בחזרה לחניון הרכבים.
המסלול ממש לא היה נורא וסיימתי אותו כעבור פחות מ- 25 דק'.
חזרתי לאכסניית ה- YHA והתחלתי להתארגן לקראת הטרק הרציני והקשה של מחר.
לארוחת הערב הכנתי תבשיל אורז וכבד עוף שבושל עם מס' ירקות העונה.
לא מעט אנשים הגיעו לראות מהיכן מגיע הריח המפתה של האוכל והם מאוד קינאו ואמרו בקול רם:
הלוואי ואני הייתי יכול לבשל כך ...
לקינוח הכנתי כוס תה עם מאפה בטעם וניל/משמש מה- Pack&Save של Timaru.
בשעה טובה יכולתי לסגור את הבאסטה.
מחר מצפה לי אחד מימי המסלולים היותר קשים וארוכים ב- NZ:
מסלול ה- Avalanche Peak שמוערך בין 6-8 שעות של צעידה.
מסלול ה- Bridal Veil שמוערך באיזור ה- 1:30 שעות של צעידה.
סוף יום א' !
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
ככה מצאתי את עצמי עוד פעם לא ישן בלילה עקב כל מיני דאגות שלא אמורות לעניין אותי כאשר אני בחופשה.
פגשתי את Jan במטבח והיא עזרה לי עם הכנת ארוחת הבוקר.
לשם שינוי, הפעם ניסיתי משהו חדש - "ארוחת בוקר של אלופים" (Champion's Breakfast) שהיתה למעשה דגני בוקר ממש פשוטים ולא הכי משביעים.
מהר מאוד הוצאתי שיבולת שועל ובישלתי דייסה (Porridge) עם צימוקים, אגוזים ודבש. לזה הוספתי גם מס' טוסטים וכוס קפה לקינוח. זאת נחשבת לארוחת בוקר של אלופים, ולא הדבר המצ'וקמק שמקודם ניסיתי !
היות והייתי כבר לקראת סוף הטיול ולא ראיתי לנכון לעשות קמפינג בשטח, החלטתי לתרום את 2 מיכלי הגז שקניתי עוד ב- Auckland וכמעט ולא השתמשתי בהם. Jane מאוד שמחה לקבלם ואמרה שזה מאוד יעזור לה עם כל טיולי הקמפינג שהיא עושה.
כמו כן, איך אפשר בלי מתנת פרידה קטנה. הלכתי לחדר והבאתי עימי חפיסת שוקולד (70% קקאו) שקניתי אתמול ב- Pack&Save. כמובן ש- Brent & Jan הופתעו לראות מתנה זו.
מה שנקרא win-win situation עבורי ועבור Brent, Jan & Jane.
על הדרך, Brent נידב לי מס' טיפים לקראת המשך המסע שלי ב- NZ ואף המליץ על ביקור בעוד עיירה קטנה על אמצע הדרך ששם יש את פשטידת הפאי הכי טובה ב- NZ (יותר טעימה אפילו מזאת של Arrowtown).
הצטלמנו כולנו למזכרת ולאחר אינסוף תודות מצידי על האירוח המושלם כאן, יכולתי להתחיל להעמיס את הציוד לרכב ואח"כ לצאת לדרכי.
Me, Jane & Jan |
שכונה ממש נחמדה כאן - יש מס' תחנות דלק, 2 סופרמרקטים גדולים ממש מעבר לפינה והכי חשוב - זה לא מרכז העיר הצפוף והרועש. בכיף הייתי עובר לגור כאן.
עליתי על כביש SH-1 הסואן, אך לא לאורך זמן. מס' ק"מ אחרי היציאה מ- Timaru, פניתי שמאלה ונכנסתי אל כביש כפרי ומקסים בשם: Inland Scenic Rd.73.
טיפ שימושי מס' 1
באם נמאס לכם מהנסיעה המשעממת והפקוקה של SH-1 ואתם בדרך מ- Timaru אל Arthur's Pass או אל עבר Christchurch, ישנה חלופה ממש טובה ושקטה של כביש SH-73 שלעיל.
לאחר שעה של נהיגה רגועה על הכביש הרטוב (באותו בוקר התחיל לרדת מבול), הגעתי לעיירה הראשונה (מתוך שתיים ש- Brent המליץ לי עליהן) ושם הוא אמר לי שמכינים את הפאי הכי טעים בכל NZ.
לעיירה זו קוראים: Sheffield.
Entrance to Sheffield |
ממש לא הייתה בעיה לזהות היכן ניתן למצוא את המקום שמוכר את פשטידות הפאי כי יש רק מאפייה אחת והיא נמצאת בין כה וכה על הכביש הראשי שחוצה את העיירה הקטנה והמקסימה שכאן.
The Famouse Pie bakery |
כמובן שעצרתי לבדוק האם Brent צודק (כפי שהוא צדק כאשר המליץ לי על המאפייה ב- Arrowtown), והזמנתי לעצמי Veg-Pie עם כוס לאטה לקינוח.
מה אני אומר ? זוהי באמת הפשטידה הכי טעימה שאכלתי לאורך כל זמן שהותי ב- NZ ו- Brent ממש צדק כאשר אמר לי שאין פשטידה יותר טובה מזאת שמוכרים כאן.
לפי Jan, בעיירה הסמוכה Springfield, יש גם מאפייה שמוכרת פשטידות פאי ממש מצויינות ובבוקר יצא לי לשמוע דעות מאוד חלוקות בין Brent ו- Jan לגבי איזו עיירה מייצרת את הפאי היותר מוצלח.
אמרתי לעצמי שאני אבדוק את הפאי של העיירה Springfield כאשר אחזור לכאן עוד מס' ימים, ובינתיים הספקתי לקחת עוד ביס מהפשטידה הטעימה ולחסל אותה כליל. אפילו פירורים לא נשארו על הצלחת ...
המשכתי בנסיעה וחלפתי ע"פ העיירה Springfield (כמו במשפחת Simpsons).
מכאן התחילה נסיעה יחסית איטית, אך עם הרבה מאוד נק' עניין על הדרך.
מעט על Arthur's Pass
מעבר הרים זה באי הדרומי של NZ - התגלה ע"י Arthur Dubson ומהווה דרך גישה מאוד נוחה המחברת בין Greymouth שבאיזור הקרחונים (מערב האי הדרומי) ו- Christchurch שבאיזור המזרחי של האי הדרומי.
ישנו מעבר הרים נוסף בשם - Louise Pass שאליו אני עוד אגיע בהמשך המסע.
Arthur's Pass |
איזה הבדלים במז"א היה כאן. כשהייתי באזור Canterbury ירד גשם ללא הפסקה, אך ברגע שנכנסתי אל
תוך Arthur's Pass - הגשם הפסיק והשמים החלו להתבר מעט. ממש טוב יצא לי ...
נק' העניין הראשונה שלי כאן היתה ה- Limestone שנמצא ב- Castle Hill.
הליכה מאוד קצרה (10 דק') מחניון הרכבים וכבר נגלה מולי מחזה מאוד מרהיב - תצורת סלעים ענקיים שניצבו להם בעמק הפתוח. מאוד מעניין איך נוצרה תופעת הטבע המיוחדת שכאן.
Limestone at Castle Hill |
טיפוס קצרצר על הסלעים (יש גם שבילי גישה יותר נוחים לצעידה) וכבר אני על הפסגה.
נוף מדהים של 360 מעלות נגלה אל מול עיני ויכולתי לראות עד כמה עצום ועד כמה מרהיב העמק כאן
ב- Arthur's Pass. מקום שחובה להגיע אליו !
Arthur's Pass |
חזרתי לרכב והמשכתי לעוד נק' מעניינת על הדרך - Cave Stream.
מקום זה מאוד מפורסם בשל העובדה כי כאן צילמו את הסרט - The chronicles of Narnia.
איך דרך לתאר עד כמה יפה תצורת הסלעים (Limestone) שכאן, וממש אני מבין למה בחרו דווקא במקום זה בכדי להסריט את הקרב המפורסם בין Aslan והכוחות הטובים לבין המכשפה וצבא האופל.
Limestone at Cave Stream |
בימים אלו (לאחר סוף הצילומים של הסרט), Cave Stream מפורסם ופופולארי בעיקר עבור אותם אנשים שאוהבים לחקור מערות. ישנו מסלול קצרצר המוביל אל עבר פתח מנהרה תת-קרקעית ומשם יש אינסוף מחילות ונהר תת-קרקעי שמוביל לקצה השני של השמורה.
אני לא צריך לציין כי הכניסה למערות היא עבור אותם אנשים שיש להם ניסיון ומגיעים לכאן מצויידים מכף רגל ועד ראש (פנסים, חבלים, קסדות, ציוד קשר ועוד).
Cave Stream Valley |
חלפתי ע"פ Lake Pearson המרשים וכעבור חצי שעה הגעתי ל - Arthur's Pass Village.
עיירה זו מאוד קטנה וניתן לחצות אותה ברגל בלא יותר מ- 3 דק' של צעידה איטית !
Creek near Arthur's Pass Village |
עצרתי במרכז המבקרים של ה- DOC והתעדכנתי לקראת מז"א שיהיה מחר בפארק הלאומי.
ראיתי כי אמור להיות מז"א מעונן (אך ללא גשם) וזה נתן לי מעט אופטימיות להמשך הדרך.
הגעתי לאכסניה המקומית של ה- YHA (משום מה, אין אכסניות של ה- BBH כאן וזה מאוד חבל) ועשיתי רישום ללילה הנוכחי עם אופציה לעוד לילה.
תמורת 27$ ללילה, קיבלתי מפתח למגורי ה- Dorm (אשר מיועד ל-7 מטיילים).
ראיתי שהגעתי לכאן ממש מוקדם, כי אף אחד לא היה בחדר כשנכנסתי פנימה. ניצלתי זאת בחוכמה ותפסתי את המיטה התחתונה שהיתה בחדרון צדדי שהיה יותר מבודד ושקט לעומת ה- Hall המרכזי ששם היו רוב המיטות עבור המטיילים.
ראיתי אינספור שלטים במטבח שציינו כי חייבים להדביק מדבקה עם השם + תאריך עזיבה, אחרת המנקים של האכסניה - פשוט יזרקו את שקיות האוכל לפח.
זה אחד החסרונות באכסניות - צריך להקדיש הרבה זמן בלסמן את המוצרים ששייכים לך, אחרת יש סיכון שהאוכל יזרק לפח או שפשוט מישהו מאוד רעב יאכל לך אותו (כפי שקרה באכסניה The Juggler Rest אשר נמצאת ב- Picton ואני לא אשכח אותה לעוד הרבה מאוד זמן !)
בשעה טובה סיימתי עם המדבקות המעצבנות וחזרתי לרכב עם "התרמיל יום" שלי.
נסעתי לכיוון האנדרטה שבנו לזכר Arthur Dubson (מגלה ה- Pass) והתחלתי לצעוד במסלול קצר שהיה בסביבה.
Arthur's Monoment |
הסיור במקום חביב, אך לא יותר מזה.
חזרתי לעיירה והחניתי את הרכב בחניון הרכבים לקראת עוד טרק "רציני" שיש למקום זה להציע.
למסלול קוראים: Devils Punchbowl והוא אמור לקחת כשעה של צעידה.
Devils Punchbowl waterfall |
הצעידה היא מאוד נינוחה על מסלול כבוש ומידי פעם היו עליות וירידות (ע"ג גשרי עץ נוחים).
הגעתי לנק' התצפית (Lookout) שממנה ניתן היה לראות עד כמה מרשים המפל העצום שנופל
מגובה של 131 מ' ומזרים כמות עצומה של מים לנחלים בתחתית.
Devils Punchbowl waterfall |
צילמתי והסרטתי לא מעט את המפל היפיפה הזה ואח"כ טסתי בחזרה לחניון הרכבים.
המסלול ממש לא היה נורא וסיימתי אותו כעבור פחות מ- 25 דק'.
Bridge to Devils Punchbowl Waterfall |
חזרתי לאכסניית ה- YHA והתחלתי להתארגן לקראת הטרק הרציני והקשה של מחר.
לארוחת הערב הכנתי תבשיל אורז וכבד עוף שבושל עם מס' ירקות העונה.
לא מעט אנשים הגיעו לראות מהיכן מגיע הריח המפתה של האוכל והם מאוד קינאו ואמרו בקול רם:
הלוואי ואני הייתי יכול לבשל כך ...
לקינוח הכנתי כוס תה עם מאפה בטעם וניל/משמש מה- Pack&Save של Timaru.
בשעה טובה יכולתי לסגור את הבאסטה.
מחר מצפה לי אחד מימי המסלולים היותר קשים וארוכים ב- NZ:
מסלול ה- Avalanche Peak שמוערך בין 6-8 שעות של צעידה.
מסלול ה- Bridal Veil שמוערך באיזור ה- 1:30 שעות של צעידה.
סוף יום א' !
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
Brent, Jane & Jan from Timaru |
Info sign at Castle Hill |
Limestone at Castle Hill |
Limestone at Castle Hill |
Cow at Castle Hill |
Limestone at Castle Hill |
Limestone at Castle Hill |
View from Catle Hill Summit |
Cute Possum at Arthur's Pass Village |
Spotted Kiwi at Arthur's Pass Village |
Creek near Arthur's Pass Village |
Waterfall near Arthur's Pass Village |
Arthur's Pass Valley |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה