The Big Tramp: Dunedin to Timaru

איזה דיכאון היה במשך כל הלילה כאן באכסניה.
משום מה הגיעו לכאן 3 גרמנים שאחת מהן כל הזמן לא הפסיקה לבכות ולא משנה כמה החבר שלה ניסה לנחמה, היא לא הפסיקה וזה ממש לא היה נעים.

התארגנתי לי בשקט, ירדתי למטבח שהיה ממוקם בקומה התחתונה והכנתי לעצמי ארוחת בוקר.
לקראת 8:00 בבוקר, קיפלתי את כל הציוד בחזרה לרכב והייתי מוכן לקראת יציאה לעוד יום עמוס בדרכים.

נק' העניין הראשונה שלי להיום היתה - הרחוב הכי תלול בכל העולם, הלא הוא - Baldwin St.
בשעה כה מוקדמת כמעט ולא היו רכבים על הכביש והיה מאוד סבבה ומהר להגיע לצד המזרחי של Dunedin.

איזה מסכנים הדיירים שגרים במעלה הרחוב הכי תלול בעולם. תמיד שמעתי סיפורים אודות השיפוע החד שיש כאן וממבט ראשוני זה נראה כמו משימה בלתי אפשרית לטפס מעלה.

World's Steepest Residential St

לאחר מתיחות שרירי הרגלים, לקחתי עימי מצלמה והתחלתי בטיפוס החד והתלול של הרחוב המפורסם שכאן.
ראיתי לא מעט רכבים שחונים בחניות של הרחוב ואני כמעט בטוח שרכבים אלו היו עם הילוכים אוטומטיים ...

Steep climb in Baldwin St

כעבור 3 דק' של טיפוס יחסית קשה, הגעתי לקצה הרחוב הכי תלול בעולם והשלמתי עוד יעד ברשימת
ה- "To do" של המסע המופלא ב- NZ.

את הדרך למטה כבר עשיתי בעזרת המדרגות כי התחיל לרדת גשם והכביש הפך להיות מאוד חלקלק.
נכנסתי לרכב והחלטתי שאני חייב לנסוע עד למעלה עם הרכב ולראות איך הוא יגיב בעלייה.

אני חייב לציין שלמרות שבפול גז - הרכב לא עבר את ה- 30 קמ"ש (ודיי עבר את רף ה- 5000 סל"ד), בסופו של דבר הצלחתי להגיע איתו עד למעלה ואפשר לומר כי בהחלט הוא "סחב בעלייה".

Baldwin St

הירידה נראתה בהתחלה מאוד מפחידה, אך בזהירות רבה (ועם הרבה בלימות) מצאתי את עצמי בסוף הירידה. הרכב מאוד שמח שפרק זה במסע היה כבר מאחוריו ויכולתי להמשיך הלאה במסלול.

נסיעה מאוד קצרה (עם מס' קיצורי דרך ונסיעה דרך לא מעט רחובות תלולים נוספים) וכבר הגעתי לנק' התצפית המפורסמת שהיתה ב- Signal Hill.

Statue in Signal Hill

מז"א היה מאוד מחורבן (גשם ועננים) ולא יכולתי להישאר יותר מידי זמן במקום ולצלם את הנוף מהפיסגה.
קצת הצטערתי על כך שלא הגעתי לכאן אתמול, כאשר היתה שמש חזקה ונעימה.
צילמתי מעט תמונות נוף ואת הפסלים שהיו במקום ואח"כ המשכתי הלאה.

View from Signal Hill

קצת היה חבל לעזוב את העיר Dunedin לאחר יום בודד ובכיף הייתי נשאר כאן עוד יומיים או שלושה בכדי לחקור קצת יותר את כל מה שיש לעיר זו להציע (ויש עוד הרבה מקומות ואטרקציות שלא חקרתי).

לאחר נסיעה מאוד משעממת במשך שעה על SH-1 העמוס והסואן, פניתי ימינה לשמורת טבע מאוד ייחודית שנקראת - Shag Point.

אפשר לומר כי הטיול המדהים בעקבות הטבע הפראי של NZ התחיל עכשיו.
במקום היה שלט שהעיד על קיומם של Rarest NZ Yellow Eyed Penguin וכן NZ Seals.

Entrance to Shag Point

בחוץ המשיך הגשם השוטף, אך לי זה ממש לא הפריע.
עטפתי את המצלמה טוב טוב ויצאתי לחקור את המרחבים הפתוחים של השמורה.

בהתחלה ראיתי להקה של NZ Seals שרבצו להם על החוף ומאוד היה נחמד לצלם ולהסריט אותם.

NZ Seals at Matakaea Scenic Reserve

200 מ' משם היתה נק' נוספת ומעניינת - צפייה ב- Yellow Eyed Penguin Colony.
חוץ ממס' NZ Seals ששחו להם במפרץ, לא ראיתי שום פינגווין וזאת היתה פשוט אכזבה !

טיפ שימושי מס' 1
בכדי לצפות בפינגווינים צהובי עין ב- Shag Point, נדרש להגיע לכאן בשעה 20:30 בערב, או 5:30 בבוקר.
בשעות אלו הפינגווינים יוצאים מהחוף (או חוזרים אליו) ויתר הזמן הם נמצאים בתוך המים.

NZ Shags at Matakaea Scenic Reserve

חזרתי כולי רטוב בחזרה לרכב והמשכתי הלאה במסלול.
לפחות יצא לי לראות מס' NZ Shag שרבצו להם על אחד הסלעים הרחוקים בשמורה.

נק' העניין הבאה שלי היתה - Moeraki Boulders.
צעידה מאוד קצרה מהחניון ועד לקו החוף (5 דק' בלבד) וכבר נגלה לפני חוף מאוד מדהים שהכיל סלעים רבים שהגיעו משום מקום והיו מונחים בתצורה מסודרת על קו החוף.

Moeraki Boulders

המקום כאן מאוד פופולארי ויעידו על כך כמות המטיילים הנכבדה שהציפה את החוף.
לא משנה שירד גשם חזק היום, עדיין ראיתי לא מעט מטיילים נלהבים שצעדו להם עם מטריות וצילמו ללא הרף את המחזה היוצא דופן שקיים כאן.

Moeraki Boulders

צילמתי בעצמי לא מעט תמונות ולפעמים נאצתי "לעמוד בתור" כי היו עוד אנשים לפני שצילמו את הסלעים מזוויות מאוד טובות.

Moeraki Boulders

חזרתי לחנות המזכרות שיש כאן ומהר מאוד יצאתי משם. המחירים היו מאוד גבוהים ובעלי המקום
"דופקים קופה" בשל היות המקום יעד תיירותי מאוד פופולארי.

ראיתי שלט פרסומת במקום שמציע בתמורה ל- 40$-, 50$ , ניתן להיכנס לתוך שמורה ולצפות מרחוק
ב- Blue Eyed Penguin בעיירה Oamaru. לקחתי זאת בחשבון והמשכתי הלאה.

ממש ביציאה מחנות המזכרות היה מיני גן חיות ויכולתי לראות במקום מס' NZ Deer שרעו להם בטבע.

NZ Deer near Moeraki Boulders

נזכרתי במקום המפורסם שיוני ואפרת המליצו לי עליו ושם ניתן לצפות בפינגווינים בחינם וממש מקרוב.
המקום היה ממש בצמוד ל- Moeraki Boulders והיה שווה את המאמץ בלהגיע לשם.

ידעתי רק שהמקום נמצא ב- Moeraki Village, אך הוראות הגעה מדוייקות לא היו ברשותי.
בכוחות מאומצים נזכרתי כי צריך להגיע ל- Lighthouse Rd וממש במזל ראיתי שלט שהוביל לשם והיום באמת שיחק לי המזל בדרכים.

Moeraki Lighthouse

אומנם לא ניתן היה להיכנס למגדלור, אך ממש בצמוד אליו היתה נק' גישה לעבר מסתור שממנו ניתן היה לצפות בפינגווינים שחוזרים אל החוף.

Beach near Moeraki Lighthouse

גם במקום זה היה מאוד מאכזב כי לא ראיתי שום פינגווין שחוזר לחוף (דיי הקדמתי את הגעתי למקום).
לקראת ההתקפלות מנק' המסתור, ראיתי לפתע דמות מאוד מטושטשת שהיתה על אחד המצוקים ממול.

מהר מאוד הוצאתי את המצלמה ובעזרת ה- Zoom המטורף, יכולתי לזהות כי הדמות שמולי הוא
למעשה Yellow Eyed Penguin בכבודו ובעצמו.

איזה כיף שסוף סוף יצא לי לראות במציאות ובטבע החופשי את הפינגווין הכי נדיר בכל העולם.
צילמתי אותו לא מעט, אך המרחק היה מאוד רב מנק' המסתור ורציתי להתקרב ולצלם אותו מקרוב.

Yellow Eyed Penguin near Moeraki Lighthouse

חזרתי לכיוון הרכב, אך משהו עצר בעדי.
ראיתי שיש במקום כפר מאורי עתיק (Pa) ורציתי ללכת ולראות אותו.

אני חייב לציין כי זאת היתה ההחלטה של החיים שלי ומאוד שמחתי שחזרתי בחזרה לשמורה.
בשלב מסויים של הצעידה, נגלה מול עיני - Yellow Eyed Penguin שעמד לו במרחק מה ממני.

Yellow Eyed Penguin

לאט ובזהירות התקרבתי אליו וצילמתי ללא הרף את היצור המקסים והקטן שהיה ממש לנגד עיני.
בשלב מסוים כבר זחלתי אליו בשקט בכדי לא לעורר את פחדיו מבני אדם, כאשר אני לא מפסיק לצלם ולהסריט.

Yellow Eyed Penguin

יצא לי להגיע למרחק של 5 מ' מהפינגווין והוא ממש לא הראה סימני לחץ ומצוקה.
ממש הפכתי לצלם מקצועי של National Geographic היום ...

בדרך חזרה לרכב שוב פעם משהו הציק לי ומנע ממני לצאת מהשמורה.
הייתי צריך ללכת לשירותים, אך העדפתי לעשות זאת בטבע ולא בתוך השירותים הכימיים המסריחים וזאת היתה ההחלטה השנייה הכי טובה שעשיתי היום.

ממש מאחורי השירותים הכימיים של המקום, שכב לו עוד Yellow Eyed Penguin בכבודו ובעצמו.
גם הפעם התקרבתי לאט ובזהירות ויכולתי כמעט לגעת בו. צילומים וסרטונים רבים ובאיכות ממש טובה יכולתי לצלם כאן ממרחק כה קצר.

Yellow Eyed Penguin

מה הסיכוי שביום זה אני אזכה לראות את הפינגווינים הכי נדירים בכל העולם ועוד ממרחק נגיעה ובחינם !
מזל מזל ושוב פעם מזל שיחק לידי היום !

טיפ שימושי מס' 2
אל תפספסו את המקום המדהים שנמצא ליד Moeraki Village. נסיעה מאוד קצרה על
Lighthouse Rd ומגיעים לחניון רכבים שליד המגדלור. במקום זה ניתן לראות ממש מקרוב פינגווינים והתענוג ממש בחינם.

חזרתי בפעם השלישית אל הרכב ואכלתי את אחת מארוחות הצהרים הכי משמחות שלי כאן ב- NZ.
נסיעה קצרה על דרך ה- Gravel וכבר הגעתי לכביש הראשי - SH-1.

מכאן ועד העיר Oamaru המרחק היה ממש זניח (פחות משעה של נסיעה).
החניתי את הרכב בחניה שליד ה- i-site ושוב פעם נעזרתי בכרטיס החניה עוד מהעיר Dunedin.

Victorian construction in Oamaru

הצטיידתי לי במפה עדכנית של העיר ויצאתי לחקור מה יש במקום זה לראות.
כבר מחוץ ל- i-site ניצבו להם מס' מבנים היסטוריים שנראו ממש סבבה.

Old Train near Oamaru Harbor

טיפ שימושי מס' 3
באם אתם אוהבים ארכיטקטורות בנייה, אל תפספסו את הביקור בעיר Oamaru (וכן ב- Dunedin).
ערים אלו הן גן עדן עם סגנון הבניה הויקטוריאני המפורסם.

ממש ליד הנמל, ישנו רחוב צדדי - Victorian Square שגם היה מרהיב ביופיו.
הצעידה לאורך הרחוב מאוד משרה אווירה של פעם עם כל החנויות הנוסטלגיות.

Victorian Square in Oamaru

חזרתי לרכב והמשכתי לעוד מושבה של Yellow Eyed Penguin שהיתה בקצה השני של העיר.
במקום יש 2 אפשרויות - צעידה לנק' תצפית (שלא רואים ממנה כלום) ומסלול צד היורד עד קו החוף וניתן לצעוד שם ולראות את הפינגווינים ממש מקרוב.

קצת חבל היה שגם הפעם לא הגעתי בשעות החזרה של הפינגווינים אל קו החוף ונאלצתי להסתפק בצילום של מס' NZ Seals שרבצו להם על החוף וכן ב- Shag פצוע שלא היה יכול לעוף ומצא לו מקלט על קו החוף.

Shag & NZ Seal

מקום זה מאוד חביב ובהחלט שווה לבוא לכאן בשעות הערב בכדי לראות את הפינגווינים.
חזרתי לרכב והתחלתי בנסיעה צפונה לכיוון היעד הסופי שלי להיום - העיר Timaru.

Cute NZ Seal in Penguin colony in Oamaru

למרות שמז"א היה מאוד נעים, לא עצרתי לבקר בגנים הבוטנים של העיר Oamaru (מפאת הזמן הלחוץ) והעדפתי לשמור זאת לקראת הגעתי לעיר הבאה. בדיעבד, אני לא מצטער על כך לרגע !

המרחק מ- Oamaru ל- Timaru הינו שעה בלבד של נהיגה.
בכניסה לעיר יש את הגנים הבוטנים המפורסמים וכמובן שעצרתי בכדי לראות את יופים.

גם עכשיו קידם את פני מז"א ממש מושלם ויכולתי לטייל להנאתי ברחבי הגנים המרשימים.
יצא לי לבקר בלא מעט גנים בוטנים בכל רחבי NZ, אך הגנים הבוטנים שכאן ב- Timaru היו משהו באמת יוצא דופן. כבר בכניסה למתחם, היה שלט עם שלל פרחים צבעוניים, ססגוניים ופרחוניים.

Beautiful Botanic Gardens in Timaru

המילה "וואו" לא הפסיקה לצאת מפי לנוכח הפרחים הרבים והנדירים שיצא לי לראות כאן.
צילמתי וצילמתי והייתי בשוק מכמות הפרחים שיש למקום זה להציע. עבורי זה היה ממש גן עדן.

Nice Flower in Timaru Botanic Gardens

ממש לא רציתי שיום זה יסתיים ולאחר ביקור בגן הוורדים החביב והמושקע, צעדתי לי במרחבי הפארק והגעתי בהמשך ל- Aviary. במקום זה יש מס' כלובי ענק עם לא מעט ציפורים מקומיות נדירות שכבר לא רואים בטבע הפראי של NZ.

Parrot in Timaru Aviary

חזרתי לרכב והשעה היתה 16:00 אחר הצהרים. המשכתי מכאן ל- i-site המקומי וממש במזל פגשתי את הבחורה שעבדה במקום והיתה עם רגל וחצי לקראת סגירת המקום.
היא ידעה בידיוק מה אני צריך והגיעה לקראתי עם מפת העיר והסבירה לי בידיוק איך אני יכול להגיע לרחוב של המארחים שלי להיום בערב (Guinness St.20) וכן איך להגיע ל- Pack & Save המקומי.

Nice Statue near Timaru i-site

כבר הרבה מאוד זמן שחיכיתי לקניות בסופרמרקט המפורסם של עיר זו וסוף סוף אופציה זו התממשה. ערכתי במקום את הקניות האחרונות שעתידות להספיק לי עד סיום הטיול ב- NZ וכבר התחלתי להרגיש כי סוף המסע שלי ממש מעבר לפינה. איזה בעסה ...

היה ממש סבבה לנסות את המאפין המקומי שקניתי במאפייה המקומית של ה- Pack&Save.
הפעם זה היה מאפין עם מילוי ריבת תותים וקצפת על הקצה. ממש סוף הדרך ...

העמסתי את הרכב עם כל הקניות והמשכתי לכיוון ביתם של Brent & Jan שפגשתי לראשונה עוד מלפני 3 שבועות באיזור הפארק הלאומי Mt.Cook.

הם כמובן שמחו לראות אותי שוב לאחר הפסקה דיי ארוכה והעברנו ביחד שיחה מאוד ארוכה ורצופה בחוויות מרעננות ומשמחות. יותר מאוחר Brent הראה לי את הבית בן 100 השנים שהם חיים בו (ממש לא נראה כך) וכן את גינת הירק שלהם שהיתה מאוד מטופחת וכמובן שאת הבקתה הקטנה ששם אני אמור להעביר את הלילה במקום.

מאוד אהבתי את גן הורדים הקטן ש- Jan טיפחה בעצמה וכל ורד הריח כמו גן עדן. למה בישראל אין לנו ורדים כה ריחניים כמו כאן ב- NZ ???

הרגשתי כמו מלך עם כל התנאים שהם סיפקו לי - מקום מגורים פרטי וצנוע, שירותים + מקלחת, מקררים + מקפיאים לאחסון כל האוכל שקניתי לא מזמן ב- Pack&Save, והכי חשוב - יחס אדיב.

לאחר המקלחת החמימה, הצטרפתי אל Brent & Jan לארוחת הערב המפנקת שהם הכינו.
היה ממש סבבה ובין היתר היה שם קציצות בקר, סלטים, תפו"א מבושל, סלק מבושל ועוד מס' ירקות גינה שזה עתה הם קטפו מהחצר. פשוט ארוחה של מלכים !

Brent הוא מורה בתיכון ויעיד על כך סגנון הדיבור שלו שהיה מאוד מהיר ובשפה שהיתה לי מאוד קשה להבנה. בדר"כ הייתי רגיל לשוחח עם אנשים "בשפת רחוב" פשוטה וזאת הפעם הראשונה שאני נתקל באדם משכיל שמדבר בצורה ממש טובה עם ביטויים ומילים גבוהות.

כבר הייתי בטוח שיום זה יסתיים, אך ל- Brent & Jan היו תוכניות אחרות והם הזמינו אותי לסיור ברחבי העיר Timaru. כמובן שהסכמתי לכך, כי לא תהיה לי עוד הזמנות לראות את העיר כי מחר אני כבר אמור לעזוב.

נסענו כולנו לכיוון החוף בחיפוש אחר פינגווינים שאמורים לחזור מהמים ולמצוא מחסה ללילה על קו החוף.
אומנם לא ראינו כלום מפאת החושך והגשם הכבד שירד באותו הזמן, אך הביקור במזח היה מאוד חביב.

Timaru Shoreline

המשכנו משם ל- Piazza שהיתה נק' קישור בין העיר לקו החוף.
Brent אפילו הראה את כישורי המשחק שלו ובתיאטרון המקומי והשומם שהיה במקום - הוא עשה
ריקוד Haka (מאורי) מקומי ודיי הצחיק אותי ואת Jan שעודדה אותו ללא סוף.

Me at Piazza

לאחר שבוע שלם של גמילה, יצא לי סוף סוף לגלוש באינטרנט ולגלות כי השאירו לי לא מעט מיילים.
תכננתי לי את המשך הטיול ב- NZ ויותר מאוחר גם פגשתי את הבת של המארחים (Jane) שהגיעה ממש מאוחר ודיי הופתעה לראות מישהו שהיא לא מכירה בבית של ההורים שלה.