לילה כזה חמים עוד לא עבר עלי בכל הטיול ב- NZ. הרגשתי ממש כמו בתוך סאונה כאשר לנתי כאן
ב- Iris Burn Hut. כמובן שהיו גם נחירות, אך הודות לאטמי האזמנים (ממש מצילי חיים), הם היו בטונים יחסית נמוכים.
גם הבוקר לקחתי את הזמן והשלמתי שעות נוספות של שינה. כשהתעוררתי, שמתי לב כי אני כמעט האחרון שעוד נשאר כאן בחדר. לי זה ממש לא הפריע כי ידעתי שאספיק להגיע להסעה שתצא בצהרים מנק' הסיום.
ירדתי למטה ואיך שבאתי לצחצח שיניים, נחיל ענק של זבובי חול החל לתקוף אותי.
היות ועדיין לא מרחתי על עצמי חומר דוחה יתושים, הייתי צריך לזוז כל הזמן בכדי שהם לא יתעלקו עלי.
טיפ שימושי מס' 1
באם הגעתם למקום ששורץ בזבובי חול - אל תפסיקו ללכת. מסתבר שהזבובים הללו יעזבו אתכם במנוחה כל עוד אתם בתנועה, אך ברגע שתעצרו לשניה - הם מיד יחזרו לתקוף.
נכנסתי למטבח שהיה מוגן מפני אימת זבובי החול והתחלתי להכין לי א.ב.
ממש לא התקמצתי על האוכל כי זהו היום האחרון של המסלול ואין טעם בלהיסחב עם שאריות אוכל למסלול הבא. שמתי לב כי זוג הישראלים (שירן ואירית) וכן הזוג מאנגליה שפגשתי אתמול - כבר מזמן התחילו את המסלול וקצת חבל כי רציתי להצטרף אליהם לצעידה (הם היו בקצב הליכה כמו שלי).
הפקחית (Warden) של Iris Burn Hut, דיי הזהירה אותנו כי עלינו לצאת מקסימום עד 9:00 בבוקר, באם אנו מתכננים להספיק להגיע להסעה חזרה ל- Te-Anau שיוצאת מנק' הסיום ב- Rainbow Reach.
היא טענה כי עבורה - המסלול של היום לוקח 5 שעות והיא צועדת בקצב ממש מהר. לקחתי זאת בחשבון.
מס' אטרקציות שיש ב- Iris Burn Hut
הפקחית של Iris Burn Hut השמיעה לנו בזמן השיחה היומית - קולות מוקלטים ואמיתיים של ציפורי Kiwi שנמצאים להם בשטח הפתוח מחוץ לביקתה, אך לא יצא לי בסוף לצאת באמצע הלילה ולראות אותם.
כמו כן, במרחק של 55 צעדים משלט המידע לכיוון הביקתה, יש סלע שעליו יש תולעים זוהרות, אך גם אותו פיספסתי בשל העובדה כי היה צריך לבוא לכאן אחרי 22:30 בלילה ואני כבר הייתי עם רגל וחצי בתוך השק"ש.
מה שלא פיספסתי זה המפל העצום שהיה במרחק מה מהביקתה והיה אחלה של דרך לסיים את היום.
קטע ממש מצחיק היה שהפקחית של ה- DOC היתה אמורה להתחלף היום וכנראה שהיא הייתה "לחוצה בית" משום שכבר בשעה 8:50 (10 דק' לפני השעה שהיא היתה אמורה לסיים את המשמרת) - ראיתי אותה עם תרמיל על הגב לקראת עזיבה.
מעט על Doc Wardens
בכל ביקתה בטרקים ידועים ב- NZ - חייב להיות Doc Warden. בין היתר הוא (או היא) אחראיים על תחזוקת המקום וכן על נושא הבטיחות ואיסוף הכרטיסים מהמטיילים. אפשר לומר כי הם למעשה "עובדי הניקיון" שמתחזקים את הביקתות ואוספים את הזבל הרב שכל המטיילים משאירים, למרות שנאמר במפורש כי את כל הזבל אמורים לקחת המטיילים ולא להשאיר בביקתה (או יותר גרוע - בתוך האסלה של השירותים).
בין היתר - אותם פקחים נדרשים להיות עם כושר מעולה, שכן - אין הסעה שלוקחת אותם לכל ביקתה והם נדרשים לצעוד את כל הדרך מהעיירה עד לביקתה במסלול שכל המטיילים הרגילים צועדים בו.
קצת לפני שעזבתי, קרה לי מקרה ממש לא נעים.
החלטתי משום מה לצאת מהיציאה האחורית של הביקתה והמדרגות היו מאוד חלקלקות.
ממש לא היה נעים להחליק על דרג המדרגות ולהידרדר לאורך כל המדרגות עד למטה. מיד מישהו ראה אותי וטס לראות אם אני בסדר. למזלי לא קרה לי כלום חוץ מכמה שפשופים על הידיים ויצאתי מזה בשלום.
מסקנה - לעולם לא לצעוד על דרג מדרגות מעץ, אשר לא מחוזק ע"י חוטי תיל למניעת החלקות.
בכל אופן, התאוששתי מהמפלה ויצאתי לדרך.
שמתי לב כי הפקחית ממש לא בקצב צעידה מהיר כפי שהיא טענה וכבר אחרי 5 דק' הדבקתי את הקצב והצלחתי "לעקוף אותה בסיבוב".
מקטע הצעידה הראשון הוביל מ- Iris Burn Hut ל- Rocky Point Shelter.
הצעידה היתה בתוך הבוש ה- NZ הטיפוסי, אך בשלב מסוים יצאתי לתוך קרחת יער מוזרה. מסתבר שלפני עשרות שנים (1984) היה כאן שיטפון ומפולת עצומת מימדים שסחפה את רוב עצי הבוש והותירה כאן קרחת יער איומה. עם השנים חזרו לגדול מעט עצים, אך הנוף החשוף עדיין נותר על כנו.
מקטע הצעידה עד למחסה הוערך ב- 3 שעות צעידה, אך בקלות רבה הצלחתי לסיים אות כעבור 1:35 שעות.
מאוד לא היה נעים לעשות במקום הפסקה למנוחה, כי זבובי החול מיד החלו לשרוץ סביבי וגרמו לי לקצר את משך השהייה בסככה שהיתה ליד - Rocky Point Shelter.
מקטע הצעידה השני להיום הוביל מ- Rocky Point Shelter ועד ל- Moturau Hut.
הצעידה היתה בתוך הבוש ה- NZ והיתה דיי מישורית ומשעממת. בשלב מסוים פגשתי עוד צמד מטיילות והמשכתי עימן לפרק זמן מסוים.
נק' האטרקציה הכי מדוברת של היום היתה - Wetland שמאוד מזכירה את "אגמון החולה" שבישראל.
בפינה נידחת עם מסלול צד (שבהחלט שווה לצעוד בו), ישנו אגם טבעי עם לא מעט ברבורים נאים ועופות מים שנוחתות כאן בשביל לשתות ממי האגם ולנוח מעט לפני העזיבה ליעד הבא שלהם.
המסלול לנק' התצפית היה ע"ג גשרי עץ ארוכים (Deck) שבנו כאן במיוחד והובילו עד לאמצע שטח הביצה.
מנק' התצפית היה באמת נוף מדהים ויצא לי לפגוש לא מעט "צפרים" שהגיעו לכאן במיוחד עם שלל ציוד הצילום המתקדם שיש כיום בשוק.
טיפ שימושי מס' 2
אל תפספסו את נק' ה- Wetland. גם אם אינכם מעוניינים לצעוד בטרק ה- Kepler, עדיין ניתן להגיע למקום מיוחד זה ע"י צעידה של שעה וחצי עד שעתיים מנק' הסיום ב- Rainbow Reach.
מה שכן, מאוד מומלץ לבוא לכאן עם מצלמה משוכללת בכדי לתפוס תמונות מדהימות ועוצרות נשימה של שלל הציפורים והעופות שמגיעים לכאן.
המשכתי מכאן הלאה והגעתי לאחר זמן לא רב ל- Moturau Hut. קטע צעידה זה גם הוערך בכ- 3 שעות וגם אותו הצלחתי לתזמן בקצב טוב יותר וסיימתי כעבור 1:35 שעות בלבד.
הנחתי את התרמיל על שפת Lake Manapouri והתענגתי על סנדוויץ' טעים ומשביע.
היה מאוד נחמד לצפות אל עבר האגם המדהים וכן גם לדבר עם הזוג מאנגליה שהצלחתי להדביק את הפער מהם ולפגוש אותם כאן. קצת חבל שמכת זבובי החול לא פסחה על איזור זה וגרמה לי גם הפעם לקצר את משך זמן השהייה במקום.
מקטע הצעידה האחרון להיום הוביל מ- Moturau Hut ועד לנק' הסיום ב- Rainbow Reach.
לשם שינוי, הזמן הוערך בשעה וחצי של צעידה ואני באמת עמדתי בזמן זה ולא יכולתי לשפר אותו.
קצת מלחיץ היתה העובדה שהשעה היתה קרוב ל- 14:30 ואני עדיין לא הגעתי לחניון הרכבים של נק' הסיום.
כבר דמיינתי לעצמי שההסעה תצא בלעדי והתחלתי לרוץ את יתרת הדרך.
לבסוף עמדתי בזמנים, חציתי את גשר המיתרים המאסיבי שהוביל לחניון הרכבים ופגשתי במקום את אירית.
היא חיכתה לחבר שלה (שירן) שתפס טרמפ לעיירה Te Anau ואמור היה לחזור עם הרכב ולאסוף אותה.
היה ממש סבבה כאשר שירן הגיע והם הציעו לי טרמפ עד לעיירה.
מעט על טרק ה- Kepler
ניתן כאמור לעשות מסלול מעגלי מלא של טרק ה- Kepler מהעיירה Te-Anau ל- Luxmore & Iris Burn Hut ואח"כ להגיע ל- Rainbow Reach, להמשיך עוד 3.5 שעות ל- Control Gates ומשם עוד שעה בחזרה עד לעיירה Te-Anau.
היות ואני רציתי לסיים את הטרק ב- 3 ימים בלבד (ולא ב-4), העדפתי לצעוד מ- Iris Burn Hut לכיוון
Rainbow Reach ומכאן לתפוס טרמפ עד ל- Te-Anau (אחלה של מסלול ולא מעט מטיילים בוחרים בו).
לאחר זמן לא רב, הגיע שירן עם רכב מסחרי (טויוטה שנת 1992) שנראה ממש חדש ובמצב טוב.
אני עליתי והתיישבתי על המיטה הזוגית שהם אילתרו מאחור ולאחר מס' דק' כבר הגענו לעיירה.
אמרתי להם המון תודות והם המשיכו לדרכם.
חתיכת יום היה לי. צעידה של למעלה מ- 7.5 שעות, הצלחתי לגמוע ב- 4:15 שעות בלבד.
רוב היום היה בצעידה בבוש ה- NZ, אך מידי פעם נגלה הנוף המדהים של Lake Manapouri,
ה- Wetland ועוד.
שמח ומאושר שיצא לי לצעוד בטרק הכי טוב שהיה לי עד כה ב- NZ, הגעתי חזרה לרכב והתפנקתי לי עם חטיף אנרגיה מתוק וטעים. לאחר מכן עשיתי שחרור קל לשרירים וקפצתי לביקור במרכז המבקרים של ה- DOC.
אספתי במקום את הכרטיסים לטרק ה- Milford (שהיו רשומים תחת השם של דן) והתעדכנתי שמז"א לתחילת יום הטרק לא אמור להיות טוב (גשום וסוער לפי התחזית).
החלטתי לנצל את הזמן הפנוי שהיה לי, היות וסיימתי את הטרק ממש מוקדם, ונסעתי לחנות ציוד מקומית.
ממש נחמדים היו האנשים שעבדו במקום - הם הצליחו ליישר את מקל ההליכה שהתעקם לי עוד
בטרק ה- Heaphy (לא גבו על כך תשלום) וכן המליצו לי על תרסיס שיכוך (Lubricate) שאני צריך לקנות ולרסס את רצועות התרמיל בכדי שיפסיק לעשות רעש כה חזק.
קפצתי למחסן שמאוד מזכיר את "הום סנטר" בישראל והבחורה שעבדה במקום מיד הבינה על מה אני מדבר והראתה לי מגוון תרסיסים שיוכלו לפתור את הבעיה שלי.
תמורת 7$ רכשתי לבסוף משהו סביר שבאמת עזר והעלים לגמרי את הרעש החורק של רצועות המתניים של התרמיל שלי.
חזרתי מכאן לאכסניה של Rossie. היא אומנם לא היתה במקום, אך הרשיתי לעצמי להיכנס פנימה ולעשות כביסה ומקלחת חמימה אחרי 3 ימים בשטח.
יצא לי לפגוש את Sophia - אותה בחורה גרמנית וגבוהה שפגשתי כאן לראשונה טרם יציאתי ל- kepler ושנינו מאוד שמחנו לראות אחד את השני.
כמו כן, פגשתי כאן עוד זוג ישראלים מאוד מבוגר שהיו מאוד "צ'ונגים" בכל הקשור לטרקים, וטרק ה- Milford שאותו הם אמורים להתחיל מחר - הוא הטרק הראשון שלהם ב- NZ. שיהיה להם בהצלחה !
יותר מאוחר הגיעה Rossie ותיאמתי מולה שאני אישאר לישון כאן עוד מס' ימים. היא כמובן שהיתה מרוצה ומאוד שמחה לראות שחזרתי בשלום מטרק ה- Kepler.
יותר מאוחר גיליתי ש- Rossie היא נגנית פסנתר מאוד מוכשרת ולאורך כל הערב יצא לי לשמוע את מיטב הסימפוניות שהיא ניגנה.
דיי התפרעתי היום עם ארוחת הערב. למנת פתיחה הכנתי סיר של פתיתים. למנה עיקרית היה סיר של מרק עדשים עם שלל הירקות שמצאתי בסופר ולקינוח היתה קופסת שימורים עם אורז בשוקולד (חביב).
לאורך כל הזמן, ישבה לצידי Sophia וכל הזמן נדהמה לראות כמה אוכל אני מסוגל לאכול.
היא מצידה הסתפקה במועט ושמרה על הגיזרה המצויינת שלה.
יותר מאוחר הזמנתי מקום לטיול סוסים שאמור לצאת מחר בצהריים והתפניתי להעלות תמונות ל- F.B.
אני ו- Sophia חטפנו שוק כאשר חזרנו לחדר וגילינו את הסירחון העז שהיה במקום. מסתבר שהיה עימנו בחדר עוד מטייל שממש לא שמע על המילה - מקלחת !!!
סוף יום ג' !
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
ב- Iris Burn Hut. כמובן שהיו גם נחירות, אך הודות לאטמי האזמנים (ממש מצילי חיים), הם היו בטונים יחסית נמוכים.
גם הבוקר לקחתי את הזמן והשלמתי שעות נוספות של שינה. כשהתעוררתי, שמתי לב כי אני כמעט האחרון שעוד נשאר כאן בחדר. לי זה ממש לא הפריע כי ידעתי שאספיק להגיע להסעה שתצא בצהרים מנק' הסיום.
ירדתי למטה ואיך שבאתי לצחצח שיניים, נחיל ענק של זבובי חול החל לתקוף אותי.
היות ועדיין לא מרחתי על עצמי חומר דוחה יתושים, הייתי צריך לזוז כל הזמן בכדי שהם לא יתעלקו עלי.
 |
| Iris Burn Hut |
טיפ שימושי מס' 1
באם הגעתם למקום ששורץ בזבובי חול - אל תפסיקו ללכת. מסתבר שהזבובים הללו יעזבו אתכם במנוחה כל עוד אתם בתנועה, אך ברגע שתעצרו לשניה - הם מיד יחזרו לתקוף.
נכנסתי למטבח שהיה מוגן מפני אימת זבובי החול והתחלתי להכין לי א.ב.
ממש לא התקמצתי על האוכל כי זהו היום האחרון של המסלול ואין טעם בלהיסחב עם שאריות אוכל למסלול הבא. שמתי לב כי זוג הישראלים (שירן ואירית) וכן הזוג מאנגליה שפגשתי אתמול - כבר מזמן התחילו את המסלול וקצת חבל כי רציתי להצטרף אליהם לצעידה (הם היו בקצב הליכה כמו שלי).
הפקחית (Warden) של Iris Burn Hut, דיי הזהירה אותנו כי עלינו לצאת מקסימום עד 9:00 בבוקר, באם אנו מתכננים להספיק להגיע להסעה חזרה ל- Te-Anau שיוצאת מנק' הסיום ב- Rainbow Reach.
היא טענה כי עבורה - המסלול של היום לוקח 5 שעות והיא צועדת בקצב ממש מהר. לקחתי זאת בחשבון.
מס' אטרקציות שיש ב- Iris Burn Hut
הפקחית של Iris Burn Hut השמיעה לנו בזמן השיחה היומית - קולות מוקלטים ואמיתיים של ציפורי Kiwi שנמצאים להם בשטח הפתוח מחוץ לביקתה, אך לא יצא לי בסוף לצאת באמצע הלילה ולראות אותם.
כמו כן, במרחק של 55 צעדים משלט המידע לכיוון הביקתה, יש סלע שעליו יש תולעים זוהרות, אך גם אותו פיספסתי בשל העובדה כי היה צריך לבוא לכאן אחרי 22:30 בלילה ואני כבר הייתי עם רגל וחצי בתוך השק"ש.
מה שלא פיספסתי זה המפל העצום שהיה במרחק מה מהביקתה והיה אחלה של דרך לסיים את היום.
קטע ממש מצחיק היה שהפקחית של ה- DOC היתה אמורה להתחלף היום וכנראה שהיא הייתה "לחוצה בית" משום שכבר בשעה 8:50 (10 דק' לפני השעה שהיא היתה אמורה לסיים את המשמרת) - ראיתי אותה עם תרמיל על הגב לקראת עזיבה.
מעט על Doc Wardens
בכל ביקתה בטרקים ידועים ב- NZ - חייב להיות Doc Warden. בין היתר הוא (או היא) אחראיים על תחזוקת המקום וכן על נושא הבטיחות ואיסוף הכרטיסים מהמטיילים. אפשר לומר כי הם למעשה "עובדי הניקיון" שמתחזקים את הביקתות ואוספים את הזבל הרב שכל המטיילים משאירים, למרות שנאמר במפורש כי את כל הזבל אמורים לקחת המטיילים ולא להשאיר בביקתה (או יותר גרוע - בתוך האסלה של השירותים).
בין היתר - אותם פקחים נדרשים להיות עם כושר מעולה, שכן - אין הסעה שלוקחת אותם לכל ביקתה והם נדרשים לצעוד את כל הדרך מהעיירה עד לביקתה במסלול שכל המטיילים הרגילים צועדים בו.
קצת לפני שעזבתי, קרה לי מקרה ממש לא נעים.
החלטתי משום מה לצאת מהיציאה האחורית של הביקתה והמדרגות היו מאוד חלקלקות.
ממש לא היה נעים להחליק על דרג המדרגות ולהידרדר לאורך כל המדרגות עד למטה. מיד מישהו ראה אותי וטס לראות אם אני בסדר. למזלי לא קרה לי כלום חוץ מכמה שפשופים על הידיים ויצאתי מזה בשלום.
מסקנה - לעולם לא לצעוד על דרג מדרגות מעץ, אשר לא מחוזק ע"י חוטי תיל למניעת החלקות.
בכל אופן, התאוששתי מהמפלה ויצאתי לדרך.
שמתי לב כי הפקחית ממש לא בקצב צעידה מהיר כפי שהיא טענה וכבר אחרי 5 דק' הדבקתי את הקצב והצלחתי "לעקוף אותה בסיבוב".
מקטע הצעידה הראשון הוביל מ- Iris Burn Hut ל- Rocky Point Shelter.
הצעידה היתה בתוך הבוש ה- NZ הטיפוסי, אך בשלב מסוים יצאתי לתוך קרחת יער מוזרה. מסתבר שלפני עשרות שנים (1984) היה כאן שיטפון ומפולת עצומת מימדים שסחפה את רוב עצי הבוש והותירה כאן קרחת יער איומה. עם השנים חזרו לגדול מעט עצים, אך הנוף החשוף עדיין נותר על כנו.
 |
| The Big Slip |
מקטע הצעידה עד למחסה הוערך ב- 3 שעות צעידה, אך בקלות רבה הצלחתי לסיים אות כעבור 1:35 שעות.
מאוד לא היה נעים לעשות במקום הפסקה למנוחה, כי זבובי החול מיד החלו לשרוץ סביבי וגרמו לי לקצר את משך השהייה בסככה שהיתה ליד - Rocky Point Shelter.
 |
| Rocky Point Shelter |
הצעידה היתה בתוך הבוש ה- NZ והיתה דיי מישורית ומשעממת. בשלב מסוים פגשתי עוד צמד מטיילות והמשכתי עימן לפרק זמן מסוים.
 |
| Kepler Track |
בפינה נידחת עם מסלול צד (שבהחלט שווה לצעוד בו), ישנו אגם טבעי עם לא מעט ברבורים נאים ועופות מים שנוחתות כאן בשביל לשתות ממי האגם ולנוח מעט לפני העזיבה ליעד הבא שלהם.
המסלול לנק' התצפית היה ע"ג גשרי עץ ארוכים (Deck) שבנו כאן במיוחד והובילו עד לאמצע שטח הביצה.
מנק' התצפית היה באמת נוף מדהים ויצא לי לפגוש לא מעט "צפרים" שהגיעו לכאן במיוחד עם שלל ציוד הצילום המתקדם שיש כיום בשוק.
 |
| Wetland in Kepler Track |
אל תפספסו את נק' ה- Wetland. גם אם אינכם מעוניינים לצעוד בטרק ה- Kepler, עדיין ניתן להגיע למקום מיוחד זה ע"י צעידה של שעה וחצי עד שעתיים מנק' הסיום ב- Rainbow Reach.
מה שכן, מאוד מומלץ לבוא לכאן עם מצלמה משוכללת בכדי לתפוס תמונות מדהימות ועוצרות נשימה של שלל הציפורים והעופות שמגיעים לכאן.
המשכתי מכאן הלאה והגעתי לאחר זמן לא רב ל- Moturau Hut. קטע צעידה זה גם הוערך בכ- 3 שעות וגם אותו הצלחתי לתזמן בקצב טוב יותר וסיימתי כעבור 1:35 שעות בלבד.
הנחתי את התרמיל על שפת Lake Manapouri והתענגתי על סנדוויץ' טעים ומשביע.
 |
| Moturau Hut |
 |
| Lake Manapouri |
לשם שינוי, הזמן הוערך בשעה וחצי של צעידה ואני באמת עמדתי בזמן זה ולא יכולתי לשפר אותו.
קצת מלחיץ היתה העובדה שהשעה היתה קרוב ל- 14:30 ואני עדיין לא הגעתי לחניון הרכבים של נק' הסיום.
כבר דמיינתי לעצמי שההסעה תצא בלעדי והתחלתי לרוץ את יתרת הדרך.
 |
| Swing Bridge near Rainbow Reach |
היא חיכתה לחבר שלה (שירן) שתפס טרמפ לעיירה Te Anau ואמור היה לחזור עם הרכב ולאסוף אותה.
היה ממש סבבה כאשר שירן הגיע והם הציעו לי טרמפ עד לעיירה.
מעט על טרק ה- Kepler
ניתן כאמור לעשות מסלול מעגלי מלא של טרק ה- Kepler מהעיירה Te-Anau ל- Luxmore & Iris Burn Hut ואח"כ להגיע ל- Rainbow Reach, להמשיך עוד 3.5 שעות ל- Control Gates ומשם עוד שעה בחזרה עד לעיירה Te-Anau.
היות ואני רציתי לסיים את הטרק ב- 3 ימים בלבד (ולא ב-4), העדפתי לצעוד מ- Iris Burn Hut לכיוון
Rainbow Reach ומכאן לתפוס טרמפ עד ל- Te-Anau (אחלה של מסלול ולא מעט מטיילים בוחרים בו).
לאחר זמן לא רב, הגיע שירן עם רכב מסחרי (טויוטה שנת 1992) שנראה ממש חדש ובמצב טוב.
אני עליתי והתיישבתי על המיטה הזוגית שהם אילתרו מאחור ולאחר מס' דק' כבר הגענו לעיירה.
אמרתי להם המון תודות והם המשיכו לדרכם.
חתיכת יום היה לי. צעידה של למעלה מ- 7.5 שעות, הצלחתי לגמוע ב- 4:15 שעות בלבד.
רוב היום היה בצעידה בבוש ה- NZ, אך מידי פעם נגלה הנוף המדהים של Lake Manapouri,
ה- Wetland ועוד.
שמח ומאושר שיצא לי לצעוד בטרק הכי טוב שהיה לי עד כה ב- NZ, הגעתי חזרה לרכב והתפנקתי לי עם חטיף אנרגיה מתוק וטעים. לאחר מכן עשיתי שחרור קל לשרירים וקפצתי לביקור במרכז המבקרים של ה- DOC.
אספתי במקום את הכרטיסים לטרק ה- Milford (שהיו רשומים תחת השם של דן) והתעדכנתי שמז"א לתחילת יום הטרק לא אמור להיות טוב (גשום וסוער לפי התחזית).
החלטתי לנצל את הזמן הפנוי שהיה לי, היות וסיימתי את הטרק ממש מוקדם, ונסעתי לחנות ציוד מקומית.
ממש נחמדים היו האנשים שעבדו במקום - הם הצליחו ליישר את מקל ההליכה שהתעקם לי עוד
בטרק ה- Heaphy (לא גבו על כך תשלום) וכן המליצו לי על תרסיס שיכוך (Lubricate) שאני צריך לקנות ולרסס את רצועות התרמיל בכדי שיפסיק לעשות רעש כה חזק.
קפצתי למחסן שמאוד מזכיר את "הום סנטר" בישראל והבחורה שעבדה במקום מיד הבינה על מה אני מדבר והראתה לי מגוון תרסיסים שיוכלו לפתור את הבעיה שלי.
תמורת 7$ רכשתי לבסוף משהו סביר שבאמת עזר והעלים לגמרי את הרעש החורק של רצועות המתניים של התרמיל שלי.
חזרתי מכאן לאכסניה של Rossie. היא אומנם לא היתה במקום, אך הרשיתי לעצמי להיכנס פנימה ולעשות כביסה ומקלחת חמימה אחרי 3 ימים בשטח.
יצא לי לפגוש את Sophia - אותה בחורה גרמנית וגבוהה שפגשתי כאן לראשונה טרם יציאתי ל- kepler ושנינו מאוד שמחנו לראות אחד את השני.
כמו כן, פגשתי כאן עוד זוג ישראלים מאוד מבוגר שהיו מאוד "צ'ונגים" בכל הקשור לטרקים, וטרק ה- Milford שאותו הם אמורים להתחיל מחר - הוא הטרק הראשון שלהם ב- NZ. שיהיה להם בהצלחה !
יותר מאוחר הגיעה Rossie ותיאמתי מולה שאני אישאר לישון כאן עוד מס' ימים. היא כמובן שהיתה מרוצה ומאוד שמחה לראות שחזרתי בשלום מטרק ה- Kepler.
יותר מאוחר גיליתי ש- Rossie היא נגנית פסנתר מאוד מוכשרת ולאורך כל הערב יצא לי לשמוע את מיטב הסימפוניות שהיא ניגנה.
דיי התפרעתי היום עם ארוחת הערב. למנת פתיחה הכנתי סיר של פתיתים. למנה עיקרית היה סיר של מרק עדשים עם שלל הירקות שמצאתי בסופר ולקינוח היתה קופסת שימורים עם אורז בשוקולד (חביב).
לאורך כל הזמן, ישבה לצידי Sophia וכל הזמן נדהמה לראות כמה אוכל אני מסוגל לאכול.
היא מצידה הסתפקה במועט ושמרה על הגיזרה המצויינת שלה.
יותר מאוחר הזמנתי מקום לטיול סוסים שאמור לצאת מחר בצהריים והתפניתי להעלות תמונות ל- F.B.
אני ו- Sophia חטפנו שוק כאשר חזרנו לחדר וגילינו את הסירחון העז שהיה במקום. מסתבר שהיה עימנו בחדר עוד מטייל שממש לא שמע על המילה - מקלחת !!!
סוף יום ג' !
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
 |
| Creek near Iris Burn Hut |
 |
| The Big Slip valley |
 |
| Mod on the Track |
 |
| Entrance to the Big Slip valley |
 |
| Creek on Kepler Track |
 |
| Creek on Kepler Track |
 |
| Bridge on Creek on Kepler Track |
 |
| Tree Infestation |
 |
| Dirty water on the Track |
 |
| Very funny DOC sign |
 |
| Tree Infestation |
 |
| Lake Manapouri |
 |
| Colored Mushrooms |
 |
| Lake Manapouri |
 |
| Kiak in Lake Manapouri |
 |
| Beware of Kiwi's on Kepler Track |
 |
| Deck walkway to Wetlands |
 |
| Wetlands area |
 |
| River on Kepler Track |
 |
| Swing Bridge on Kepler Track |
 |
| River on Kepler Track |
 |
| Wood Chop |
 |
| River on Kepler Track |
 |
| River on Kepler Track |
 |
| River on Kepler Track |
 |
| Dog left in DOC car park |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה