מזמן שכחתי מה זה לישון שינה רצופה ועמוקה כמו שיצא לי לישון כאן הלילה.
קמתי לבוקר אפרורי ובשלב מסוים אף התחיל לרדת גשם. ממש לא רציתי שהבוקר יתחיל כך כי עוד מעט אני אמור לטפס על אחת הפסגות הקשות והגבוהות של NZ וגשם ממש לא בא בחשבון. שמרתי על אופטימיות והלכתי להכין ארוחת בוקר.
לא יודע מה חשבתי לעצמי, אך הפעם באמת "נפלתי" וקניתי את הטים-טם הכי מגעלי שיצא לי לטעום בחיים.
זה היה Turkish Delight שהאריזה שלו נראתה בהתחלה מאוד צבעונית ומפתה, אך הטעם שלו דוחה בטירוף וגרם לי להתקפי בחילות לאחר ניסיון הטעימה הראשון.
טיפ שימושי מס' 1
אל תחשבו אפילו לקנות את הטים-טם בטעם Turkish Delight !
באם אתם מכירים את המאכל "ראחאת לוקום" מישראל ולא כ"כ אהבתם אותו, אז אתם בטוח שלא תאהבו את הטעם המוזר של טים-טם זה. בתור אחד שממש חולה על טים-טם (וטעמתי כמעט את כל הסוגים כאן ב- NZ),
זאת הפעם הראשונה שאני יכול לומר כי היצרן ממש פישל, ובגדול !
הכנתי לי את התרמיל לקראת המסע ודחפתי פנימה: תפוח, 2 חטיפי אנרגיה, שקית פירות יבשים וסנדוויץ'. כמו כן לקחתי עימי ציוד למז"א אלפיני - מעיל רוח, כפפות, חם-צוואר ואת הבנדנה שתמיד אני צועד עימה.
צעדתי בלא מעט מסלולים כאן ב- NZ וכבר ידעתי מראש את כמות הציוד והאוכל שנדרש לכל טרק.
ההליכה מאכסניית ה- YHA לכיוון מרכז המבקרים של ה- DOC לקחה פחות מ-2 דק', ולפני שהספקתי להוציא את המצלמה ולצלם תמונה או שתיים, כבר הגעתי למקום.
הבחור שעמד בדלפק של ה- DOC ביקש שאני אמלא טופס (פעם ראשונה שאני נתקל בדבר כזה) לפני היציאה למסלול ואף ביקש ממני לא פעם כי עלי לשקול שנית את היציאה לטרק כי מז"א לא הכי טוב לטיולים (גשם וערפל).
כמובן שחייכתי ואמרתי לו בביטחון רב, כי אני מודע היטב לתנאי מז"א ושזה לא אמור להפריע לי יותר מידי.
לא עשיתי את כל הדרך לכאן רק בשביל שאיזה ילדון שלא מבין כלום מהחיים שלו - יגיד לי לא לצעוד באחד מהמסלולים היותר פופולאריים שחובה לצעוד בהם.
סיימתי למלא את הטופס וראיתי כי הוראות הבטיחות והציוד המומלץ שנכתב שם - ממש לא הוסיפו לי, כי בין כה וכה ידעתי מה צריך לקחת ומה לא כאשר מטפסים על פסגות גבוהות.
קצת לפני שיצאתי, הבחורה הנוספת שעבדה שם - המליצה לי לקחת את מסלול Scott Track כי משם ניתן לטפס ואף לראות קצת נוף. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ויצאתי לדרכי.
עשיתי את אחת ההחלטות הטובות של היום כאשר הלכתי עם תחושת הבטן שלי ולא שמעתי לעצתה של הבחורה שעבדה ב- DOC. הגעתי לתחילת מסלול ה- Avalanche Peak וצעדתי ממנו !
מקטע הצעידה הראשון התחיל מהעיירה (ממש ליד מרכז המבקרים של ה- DOC, בגובה התחלתי של 733 מ' מעל פני הים) וטיפס בחדות אל עבר קו העצים. מסלול זה היה מאוד תלול (קטגוריית Route) ואני נאלצתי להיעזר בכל יכולות הניווט והכושר הפיסי שרכשתי לאורך כל התק' שלי ב- NZ.
כבר הרבה זמן שלא צעדתי על מסלול בקטגוריית Route ומצאתי את עצמי עוצר מידי פעם להסדיר את הנשימה.
המשכתי לטפס וראיתי שלט מידע שהסביר מעט על המסלול וציין במפורשות כי מטיילים חסרי ניסיון או כאלו שלא הגיעו מוכנים ומצויידים לתנאי קור אלפיניים - שיחזרו בחזרה לעיירה.
אותי זה לא ריגש במיוחד והמשכתי הלאה.
כעבור 45 דק' הגעתי ל- Top of Bush Line, שמכאן המסלול עזב את הבוש ה- NZ וטיפס מעלה בתלילות לעבר הפסגה. הסימונים הפכו ל- Marked Poles כיאה למסלול Route טיפוסי.
הנוף כאן ממש סוף הדרך וממש טוב שלא שמעתי לעצתה של הבחורה מה- DOC.
העננים והערפל היו רק באיזור הפיסגה וכאן באמצע יכולתי לצלם ולהסריט את הנוף המשגע של ה- Pass.
בשלב מסויים של הטיפוס, נכנסתי לתוך הערפל הכבד והראות היתה ממש מוגבלת.
כמו כן, התחילה לה רוח חזקה וקרירה שהצליפה בי ללא רחמים. מהר מאוד הוצאתי את מעיל הרוח המצויין שלי והוא ממש הציל אותי באותו היום.
קצת מוזר, אבל הטיפוס בקטע זה היה יותר קל מאשר הטיפוס התלול בתוך הבוש ה- NZ.
קצת לפני הפיסגה, התאחד מסלול ה- Avalanche Peak עם מסלול Scott Track.
אני ממש גאה בעצמי שהצלחתי לנווט את דרכי על הפיסגה בערפל הכבד.
המשכתי לטפס מעלה, כאשר הראות היתה ממש מוגבלת ומכל עבר היתה תהום של מאות מטרים.
אם לא ה- Marked Poles - אין סיכוי שהייתי מוצא את דרכי על מסלול הפיסגה שהופך להיות צר ובלתי מסומן בשלב מסויים.
לפי הערכות ה- DOC, הטיפוס ממרכז המבקרים של Arthur's Pass Village ועד לפיסגה, אמור לקחת לפחות 4 שעות (בתנאי מז"א טובים). אני מצאתי את עצמי על הפיסגה כבר אחרי 1:45 שעות ועוד יכולתי לשפר תזמון זה אם היה מז"א יותר בהיר.
על הפיסגה (גובה של 1833 מ' מעל פני הים), עשיתי עצירה קלה למנוחה ולחטיף אנרגיה ותוך מס' דק' נגלה לפני כל העמק המדהים שכאן.
רק חבל שהוא נעלם בתוך הערפל הכבד לאחר מס' שניות וחוץ ממס' תמונות שהצלחתי לתפוס ממש במזל, לא יכולתי לצלם הרבה היום עקב מז"א האפרורי והקודר.
איך שסיימתי לאכול את חטיף האנרגיה (Nature Valley כמובן), התחיל מז"א ממש גרוע. בהתחלה היו טיפטופים שלאט לאט התחזקו והפכו לגשם של ממש.
מייד התקפלתי וטסתי בחזרה למסלול. הדבר האחרון שאני ארצה זה להיתקע כאן עם מז"א סוער.
הירידה חזרה לנק' הפיצול היתה כבר סיפור אחר לגמרי. מאוד נזהרתי בכל צעד שעשיתי כי הסלעים היו מאוד חלקים, הרוח הקרירה הצליפה מכל עבר וב-2 הצדדים היתה לו תהום עמוקה ומפחידה.
מכאן לקחתי את Scott Track והתחלתי בירידה מטה.
גם מסלול זה מוגדר כ- Route, אך בשיפוע יותר מתון לעומת ה- Avalanche Peak Track.
הצעידה לא היתה הכי נוחה כי הגשם שירד הרטיב את האיזור, את הצמחיה וכמובן שגם אותי.
חצי שעה של דהירה במדרון וכבר הגעתי ל- Bush Line. בשלב זה הגשם נחלש, אך מצד שני המסלול הפך להיות יותר מאתגר כי הצעידה בתוך הבוש היתה מאוד איטית ומסובכת.
פגשתי כאן מטיילת מגרמניה שרק התחילה את יום הצעידה. היא לא היתה סגורה על עצמה אם בכלל כדאי לה לטפס עד לפיסגה והמלצתי לה שזה אפשרי, רק שתיקח בחשבון שלמעלה יורד גשם חזק ושהראות ממש לא משהו.
היא הודתה לי על הטיפים וכ"א המשיך לדרכו.
נוף מרהיב וטוב לא היה לי כאן - עקב הערפל הכבד שכיסה את כל מסלול Scott Track וממש מזל שלא בחרתי לטפס מכאן בתחילת הבוקר.
סיימתי בשעה טובה את מסלול ה- Avalanche Peak כעבור 3 שעות עם מז"א מאוד קשה, בעוד שההערכות האופטימיות של ה- DOC העריכו כי נדרש לשריין בין 6-8 שעות עבור מסלול זה.
הגעתי לחניון הרכבים של מסלול ה- Bridal Veil Track ועשיתי הפסקה קלילה למנוחה ולארוחת צהרים.
מסלול זה מתחיל בתוך הבוש ה- NZ והינו ממש נוח לצעידה (בניגוד ל- Avalanche Peak).
מידי פעם המסלול ירד עד לנחלים והמפלים המרשימים ומשם בחזרה מעלה לראש הגבעה.
הגעתי לנק' מעניינת בקצה המסלול - Jack's Hut ששימשה למגורים לפני כמה עשרות שנים וכיום שיחזרו אותה והיא לא יותר מעוד נק' היסטורית על הדרך.
עשיתי אחורה פנה וחזרתי באותו המסלול שהוביל אותי לכאן.
לפי התחזית של ה- DOC, מסלול זה אמור לקחת 1:30 שעות של צעידה. אני (עם כל העייפות לאחר מסלול
ה- Avalanche Peak) - סיימתי אותו כעבור 45 דק' בלבד.
חזרתי מכאן בחזרה ל- Arthur's Pass Village והחזרתי את הספח בטיחות לאנשי ה- DOC.
אותו בחור שהפציר בי לא לעשות את המסלול - מאוד נדהם לראות אותי כאן ועוד ממש ממש מוקדם.
לפני שעזבתי, קרצתי לבחורה החמודה שעבדה במקום ואמרתי לה כי עם קצת אמונה
(וכושר פיסי מצויין) - השמיים הם הגבול.
חזרתי לאכסניית ה- YHA ורכשתי כרטיס לאינטרנט (4$ עבור גלישה של שעה עם מחשב ממש סבבה).
עשיתי מקלחת + כביסה וניצלתי את הרדיאטור שהיה בחדר בכדי לייבש את הכביסה הרטובה.
שמתי לב כי אני אמור להחזיר את הרכב השכור בשעה ממש לא סבירה (11:00 בבוקר), בעוד הטיסה שלי מהעיר Christchurch היא רק בערב. הבחור הנחמד שהיה על הקו - מאוד הבין אותי ואמר לי שאין בעיה עם דחיית מועד החזרת הרכב וכי אני אוכל לקבל רכב נוסף בשדה התעופה של Auckland כאשר אגיע לשם.
זאת ועוד - מחיר ההשכרה פר יום יהיה זהה למה ששילמתי עד כה (29$ ליום כולל כל הביטוחים נחשב לדיל מהסרטים !!!).
יצא לי קצת לארגן את התמונות ושמתי לב כי בשבוע וחצי של טיול - הספקתי לצלם (עם 2 המצלמות)
קרוב ל- 1800 תמונות ... (1400 לאחר סינון מאסיבי).
סגרתי את היום עם ארוחת ערב מפוצצת ועוד מס' עוגיות Pack&Save שממש לא רוצות להיגמר לי.
טיפ שימושי 2
באם יזדמן לכם להישאר ולישון באכסניית ה- YHA, קוד הכניסה למגורים הוא: C1945.
סוף יום ב' !
מבחר סרטונים מיום זה:
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
קמתי לבוקר אפרורי ובשלב מסוים אף התחיל לרדת גשם. ממש לא רציתי שהבוקר יתחיל כך כי עוד מעט אני אמור לטפס על אחת הפסגות הקשות והגבוהות של NZ וגשם ממש לא בא בחשבון. שמרתי על אופטימיות והלכתי להכין ארוחת בוקר.
לא יודע מה חשבתי לעצמי, אך הפעם באמת "נפלתי" וקניתי את הטים-טם הכי מגעלי שיצא לי לטעום בחיים.
זה היה Turkish Delight שהאריזה שלו נראתה בהתחלה מאוד צבעונית ומפתה, אך הטעם שלו דוחה בטירוף וגרם לי להתקפי בחילות לאחר ניסיון הטעימה הראשון.
טיפ שימושי מס' 1
אל תחשבו אפילו לקנות את הטים-טם בטעם Turkish Delight !
באם אתם מכירים את המאכל "ראחאת לוקום" מישראל ולא כ"כ אהבתם אותו, אז אתם בטוח שלא תאהבו את הטעם המוזר של טים-טם זה. בתור אחד שממש חולה על טים-טם (וטעמתי כמעט את כל הסוגים כאן ב- NZ),
זאת הפעם הראשונה שאני יכול לומר כי היצרן ממש פישל, ובגדול !
הכנתי לי את התרמיל לקראת המסע ודחפתי פנימה: תפוח, 2 חטיפי אנרגיה, שקית פירות יבשים וסנדוויץ'. כמו כן לקחתי עימי ציוד למז"א אלפיני - מעיל רוח, כפפות, חם-צוואר ואת הבנדנה שתמיד אני צועד עימה.
צעדתי בלא מעט מסלולים כאן ב- NZ וכבר ידעתי מראש את כמות הציוד והאוכל שנדרש לכל טרק.
ההליכה מאכסניית ה- YHA לכיוון מרכז המבקרים של ה- DOC לקחה פחות מ-2 דק', ולפני שהספקתי להוציא את המצלמה ולצלם תמונה או שתיים, כבר הגעתי למקום.
 |
| Entrance to Avalanche Peak Track |
הבחור שעמד בדלפק של ה- DOC ביקש שאני אמלא טופס (פעם ראשונה שאני נתקל בדבר כזה) לפני היציאה למסלול ואף ביקש ממני לא פעם כי עלי לשקול שנית את היציאה לטרק כי מז"א לא הכי טוב לטיולים (גשם וערפל).
כמובן שחייכתי ואמרתי לו בביטחון רב, כי אני מודע היטב לתנאי מז"א ושזה לא אמור להפריע לי יותר מידי.
לא עשיתי את כל הדרך לכאן רק בשביל שאיזה ילדון שלא מבין כלום מהחיים שלו - יגיד לי לא לצעוד באחד מהמסלולים היותר פופולאריים שחובה לצעוד בהם.
סיימתי למלא את הטופס וראיתי כי הוראות הבטיחות והציוד המומלץ שנכתב שם - ממש לא הוסיפו לי, כי בין כה וכה ידעתי מה צריך לקחת ומה לא כאשר מטפסים על פסגות גבוהות.
קצת לפני שיצאתי, הבחורה הנוספת שעבדה שם - המליצה לי לקחת את מסלול Scott Track כי משם ניתן לטפס ואף לראות קצת נוף. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ויצאתי לדרכי.
 |
| Avalanche Peak Track Map |
עשיתי את אחת ההחלטות הטובות של היום כאשר הלכתי עם תחושת הבטן שלי ולא שמעתי לעצתה של הבחורה שעבדה ב- DOC. הגעתי לתחילת מסלול ה- Avalanche Peak וצעדתי ממנו !
מקטע הצעידה הראשון התחיל מהעיירה (ממש ליד מרכז המבקרים של ה- DOC, בגובה התחלתי של 733 מ' מעל פני הים) וטיפס בחדות אל עבר קו העצים. מסלול זה היה מאוד תלול (קטגוריית Route) ואני נאלצתי להיעזר בכל יכולות הניווט והכושר הפיסי שרכשתי לאורך כל התק' שלי ב- NZ.
 |
| Arthur's Pass Village |
כבר הרבה זמן שלא צעדתי על מסלול בקטגוריית Route ומצאתי את עצמי עוצר מידי פעם להסדיר את הנשימה.
המשכתי לטפס וראיתי שלט מידע שהסביר מעט על המסלול וציין במפורשות כי מטיילים חסרי ניסיון או כאלו שלא הגיעו מוכנים ומצויידים לתנאי קור אלפיניים - שיחזרו בחזרה לעיירה.
 |
| Avalanche Peak Track |
אותי זה לא ריגש במיוחד והמשכתי הלאה.
כעבור 45 דק' הגעתי ל- Top of Bush Line, שמכאן המסלול עזב את הבוש ה- NZ וטיפס מעלה בתלילות לעבר הפסגה. הסימונים הפכו ל- Marked Poles כיאה למסלול Route טיפוסי.
 |
| Avalanche Peak Route Track |
הנוף כאן ממש סוף הדרך וממש טוב שלא שמעתי לעצתה של הבחורה מה- DOC.
העננים והערפל היו רק באיזור הפיסגה וכאן באמצע יכולתי לצלם ולהסריט את הנוף המשגע של ה- Pass.
 |
| Arthur's Pass |
בשלב מסויים של הטיפוס, נכנסתי לתוך הערפל הכבד והראות היתה ממש מוגבלת.
כמו כן, התחילה לה רוח חזקה וקרירה שהצליפה בי ללא רחמים. מהר מאוד הוצאתי את מעיל הרוח המצויין שלי והוא ממש הציל אותי באותו היום.
 |
| Avalanche Peak Track |
קצת מוזר, אבל הטיפוס בקטע זה היה יותר קל מאשר הטיפוס התלול בתוך הבוש ה- NZ.
קצת לפני הפיסגה, התאחד מסלול ה- Avalanche Peak עם מסלול Scott Track.
 |
| Conquering Avalanche Peak Summit |
אני ממש גאה בעצמי שהצלחתי לנווט את דרכי על הפיסגה בערפל הכבד.
המשכתי לטפס מעלה, כאשר הראות היתה ממש מוגבלת ומכל עבר היתה תהום של מאות מטרים.
אם לא ה- Marked Poles - אין סיכוי שהייתי מוצא את דרכי על מסלול הפיסגה שהופך להיות צר ובלתי מסומן בשלב מסויים.
 |
| Avalanche Peak Summit |
לפי הערכות ה- DOC, הטיפוס ממרכז המבקרים של Arthur's Pass Village ועד לפיסגה, אמור לקחת לפחות 4 שעות (בתנאי מז"א טובים). אני מצאתי את עצמי על הפיסגה כבר אחרי 1:45 שעות ועוד יכולתי לשפר תזמון זה אם היה מז"א יותר בהיר.
על הפיסגה (גובה של 1833 מ' מעל פני הים), עשיתי עצירה קלה למנוחה ולחטיף אנרגיה ותוך מס' דק' נגלה לפני כל העמק המדהים שכאן.
רק חבל שהוא נעלם בתוך הערפל הכבד לאחר מס' שניות וחוץ ממס' תמונות שהצלחתי לתפוס ממש במזל, לא יכולתי לצלם הרבה היום עקב מז"א האפרורי והקודר.
 |
| Conquering Avalanche Peak |
איך שסיימתי לאכול את חטיף האנרגיה (Nature Valley כמובן), התחיל מז"א ממש גרוע. בהתחלה היו טיפטופים שלאט לאט התחזקו והפכו לגשם של ממש.
מייד התקפלתי וטסתי בחזרה למסלול. הדבר האחרון שאני ארצה זה להיתקע כאן עם מז"א סוער.
 |
| Nice Trophy to celebrate |
הירידה חזרה לנק' הפיצול היתה כבר סיפור אחר לגמרי. מאוד נזהרתי בכל צעד שעשיתי כי הסלעים היו מאוד חלקים, הרוח הקרירה הצליפה מכל עבר וב-2 הצדדים היתה לו תהום עמוקה ומפחידה.
מכאן לקחתי את Scott Track והתחלתי בירידה מטה.
גם מסלול זה מוגדר כ- Route, אך בשיפוע יותר מתון לעומת ה- Avalanche Peak Track.
הצעידה לא היתה הכי נוחה כי הגשם שירד הרטיב את האיזור, את הצמחיה וכמובן שגם אותי.
 |
| Scott Track |
חצי שעה של דהירה במדרון וכבר הגעתי ל- Bush Line. בשלב זה הגשם נחלש, אך מצד שני המסלול הפך להיות יותר מאתגר כי הצעידה בתוך הבוש היתה מאוד איטית ומסובכת.
פגשתי כאן מטיילת מגרמניה שרק התחילה את יום הצעידה. היא לא היתה סגורה על עצמה אם בכלל כדאי לה לטפס עד לפיסגה והמלצתי לה שזה אפשרי, רק שתיקח בחשבון שלמעלה יורד גשם חזק ושהראות ממש לא משהו.
היא הודתה לי על הטיפים וכ"א המשיך לדרכו.
נוף מרהיב וטוב לא היה לי כאן - עקב הערפל הכבד שכיסה את כל מסלול Scott Track וממש מזל שלא בחרתי לטפס מכאן בתחילת הבוקר.
 |
| Scott Track |
סיימתי בשעה טובה את מסלול ה- Avalanche Peak כעבור 3 שעות עם מז"א מאוד קשה, בעוד שההערכות האופטימיות של ה- DOC העריכו כי נדרש לשריין בין 6-8 שעות עבור מסלול זה.
הגעתי לחניון הרכבים של מסלול ה- Bridal Veil Track ועשיתי הפסקה קלילה למנוחה ולארוחת צהרים.
מסלול זה מתחיל בתוך הבוש ה- NZ והינו ממש נוח לצעידה (בניגוד ל- Avalanche Peak).
 |
| Bush walk in Bridal Veil Track |
מידי פעם המסלול ירד עד לנחלים והמפלים המרשימים ומשם בחזרה מעלה לראש הגבעה.
הגעתי לנק' מעניינת בקצה המסלול - Jack's Hut ששימשה למגורים לפני כמה עשרות שנים וכיום שיחזרו אותה והיא לא יותר מעוד נק' היסטורית על הדרך.
 |
| Historic Jack's Hut |
עשיתי אחורה פנה וחזרתי באותו המסלול שהוביל אותי לכאן.
לפי התחזית של ה- DOC, מסלול זה אמור לקחת 1:30 שעות של צעידה. אני (עם כל העייפות לאחר מסלול
ה- Avalanche Peak) - סיימתי אותו כעבור 45 דק' בלבד.
חזרתי מכאן בחזרה ל- Arthur's Pass Village והחזרתי את הספח בטיחות לאנשי ה- DOC.
אותו בחור שהפציר בי לא לעשות את המסלול - מאוד נדהם לראות אותי כאן ועוד ממש ממש מוקדם.
לפני שעזבתי, קרצתי לבחורה החמודה שעבדה במקום ואמרתי לה כי עם קצת אמונה
(וכושר פיסי מצויין) - השמיים הם הגבול.
חזרתי לאכסניית ה- YHA ורכשתי כרטיס לאינטרנט (4$ עבור גלישה של שעה עם מחשב ממש סבבה).
עשיתי מקלחת + כביסה וניצלתי את הרדיאטור שהיה בחדר בכדי לייבש את הכביסה הרטובה.
שמתי לב כי אני אמור להחזיר את הרכב השכור בשעה ממש לא סבירה (11:00 בבוקר), בעוד הטיסה שלי מהעיר Christchurch היא רק בערב. הבחור הנחמד שהיה על הקו - מאוד הבין אותי ואמר לי שאין בעיה עם דחיית מועד החזרת הרכב וכי אני אוכל לקבל רכב נוסף בשדה התעופה של Auckland כאשר אגיע לשם.
זאת ועוד - מחיר ההשכרה פר יום יהיה זהה למה ששילמתי עד כה (29$ ליום כולל כל הביטוחים נחשב לדיל מהסרטים !!!).
יצא לי קצת לארגן את התמונות ושמתי לב כי בשבוע וחצי של טיול - הספקתי לצלם (עם 2 המצלמות)
קרוב ל- 1800 תמונות ... (1400 לאחר סינון מאסיבי).
סגרתי את היום עם ארוחת ערב מפוצצת ועוד מס' עוגיות Pack&Save שממש לא רוצות להיגמר לי.
טיפ שימושי 2
באם יזדמן לכם להישאר ולישון באכסניית ה- YHA, קוד הכניסה למגורים הוא: C1945.
סוף יום ב' !
מבחר סרטונים מיום זה:
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
 |
| Waterfall in Avalanche Peak Track |
 |
| Descent in the Track |
 |
| Arthur's Pass Valley |
 |
| Arthur's Pass Village |
 |
| Flora on the Track |
 |
| Avalanche Peak Track |
 |
| Summit Route |
 |
| Flora on Avalanche Peak Track |
 |
| Foggy view from Avalanche Peak Summit |
 |
| Avalanche Peak Track |
 |
| Scott Track |
 |
| Mushrooms on the Track |
 |
| Scott Track |
 |
| Devil's punchbowl Waterfall |
 |
| Arthur's Pass Village |
 |
| Bridge at Bridal Veil Track |
 |
| Waterfall at Bridal Veil Track |
 |
| Bronze water on Bridal Veil Track |
 |
| Creek near Arthur's Pass Village |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה