התעוררתי היום יחסית מוקדם ב- 6:30 בכדי להספיק ולהגיע לצלילת הבוקר שאמורה לצאת ב- 7:45.
יכולתי לישון כמו מלך אם הייתי לן לילה קודם לכן ב- Paihia אך ניחא.
בבוקר עוד הספקתי לדבר עם שמעון "הערס" ואמרתי לו שהיה ממש קר בלילה ושכמות השמיכות במקום ממש לא הספיקה. הוא מצידו הסתכל עלי בפליאה ולא הבין על מה המהומה. כאשר הראיתי לו איך הסטלן (מאתמול) ישן כמו תינוק ורועד מקור, אז הוא סוף סוף הבין כי האורחים שהוא מארח (תמורת סכום "סמלי" של 15$) ממש קופאים בלילה.
בדיעבד, ממש לא הייתי חוזר למקום זה ועוד משלם סכום מופרז של 15$ !
חזרתי באותו הכביש שהגעתי לכאן אתמול והנסיעה הייתה לא משהו כי בדיוק בבוקר החליטו עובדי מע"צ ה- NZ לעשות עבודות שיפוץ בכביש זה והנסיעה הייתה אטית להחריד.
החניתי את הרכב בחניון הציבורי, השתמשתי באותו טריק מאתמול (עניין הפתקית) ואח"כ צעדתי לחנות הצלילה.
לאחר רישום קצרצר בדלפק הקבלה (מספיק להציג תעודת צולל זמנית באם טרם קיבלתם את התעודה הקבועה), נכנסתי למחסן והתחלתי להרכיב לעצמי את ציוד הצלילה. המון זיכרונות טובים מקורס הצלילה באילת שסיימתי רק לפני כחודשיים, עלו בי כאשר הרכבתי את כל הציוד.
הציוד כאן ממש מעולה ורואים שהשקיעו באיכות ובטיב (לעומת הציוד המיושן של Aqua Sport באילת ...).
לקחתי חליפת צלילה ארוכה (Half Dry, 7 mm), יחד עם משקולות, נעליים + סנפירים, מסיכת צלילה + כיסוי ראש וכן את וסט הצלילה שכלל מיכל חמצן 12 ק"ג (220 אטמוספרות), Inflator, 2 X Octopus וגולת הכותרת:
מחשבון צלילה מעולה אשר חישב את כל נתוני הצלילה שצריך (זמן צלילה כולל, עומק נוכחי + מרבי, זמן דקומפרסיה, זמן חניה ועוד).
מה שנקרא - בקורס באילת ממש "חסכו" עלינו עם הציוד המיושן שלהם לעומת פאר הטכנולוגיה שזמין כאן ב- NZ.
העמסנו את כל הציוד על ה- Trolley (מעין עגלה ענקית להעמסת ציוד עליה) ולקחנו אותה עד לסירה שחיכתה לנו
ב- Wharf. לאחר שכל הציוד הועמס, נכנסנו כולנו ל- Jet-Boat ומכאן התחיל שיט סוער ב- Bay of Islands במשך קרוב ל-40 דק' אשר היה ממש כיפי ומידי פעם אף יצא לנו לחטוף גל ענק של מים קפואים שעף לכולם על הפנים.
טיפ שימושי מס' 1
כאשר אתם הולכים לצלול, מומלץ להביא מבעוד מועד שקית אטומה למים ולדחוף לשם את כל הציוד המומלץ כגון: מגבת, בגדים חמים להחלפה, מעיל רוח, כובע פליס - חובה, בקבוק מים - חובה, כובע + קרם הגנה מפני השמש.
לצלול מתוך סירה זה אחד הדברים היותר מגניבים שיצא לי לעשות ב- NZ. עדיין זכורה לי הסיטואציה שבישראל הייתי צריך לצעוד עם כל ציוד הצלילה מהחוף ועד למים ורק משם התחלנו בצלילה. כאן המצב היה מעט אחרת - לבשנו את ציוד הצלילה רק לפני הכניסה למים ופשוט היינו צריכים לאטום את האף ולקפוץ אחורה. בזמן הכניסה למים אוטומטית כבר הגוף היה מתהפך כך שהראש יהיה כלפי מעלה (זה הרבה יותר פשוט מכפי שחשבתי תחילה !)
המים היו ממש קפואים ברגע הראשון, אך עם הזמן הגוף התרגל לקור (הרבה בזכות חליפת הצלילה הארוכה).
הצלילה הראשונה התחילה לעומק של 12 מ' ומשם יצא לנו לראות שמורת אלמוגים וצמחיה מאוד ייחודית למקום זה. לא זכור לי שבאילת היה נוף כה מדהים מתחת למים כפי שיצא לי לראות כאן. כמו כן נושא הציפה והאיזון תו"כ הצלילה ממש לא היה בעיה. תוך דקה-שתיים מילאתי אוויר במאזן הציפה בכמות מספקת ואח"כ פשוט המשכתי לנווט בעזרת כמות האוויר שהחזקתי בריאות.
מידע רלוונטי למי שעוד לא צלל בחייו
בצלילה כללית (עומק או רדודה), נושא האיזון הכי חשוב כי אתה ממש לא רוצה לעלות מעלה מהר מידי וממש לא מעוניין להמשיך ולצלול עמוק יותר מכפי שאתה מסוגל ולכן אתה חייב להישאר באותו העומק ופשוט "לרחף".
אומנם יש אפשרות לווסת את כמות האוויר במאזן הציפה, אך ממש לא משתמשים בזה לאורך רוב הצלילה כי זה גוזל חמצן יקר ובמקום זאת משתמשים/משחקים עם כמות האוויר בריאות בכדי לאזן את עומק הצלילה.
דוגמה כללית להמחשת הנושא:
באם מעוניינים לעלות למעלה (לפני הקרקע) - נדרש לקחת שאיפה עמוקה ולהוציא אוויר מהפה ממש לאט.
באם מעוניינים לרדת למטה (לעומק גדול יותר) - נדרש להוציא אוויר מהריאות ממש מהר ולקחת שאיפה עמוקה אטית.
בצורה זו אפשר בקלות רבה "לרחף" בעומק מסוים שאתם מעוניינים ולהרגיש כמו "בודהה" ... זהו אחד מהמבחנים שעשו לנו בקורס הצלילה באילת וברגע שאתם קולטים איך לעשות זאת - ההרגשה הכללית פשוט משולמת !
בצלילה זו יצא לנו לראות מס' דגים שמהר מאוד זיהיתי כגון - דג אבו-נפחא, Scorpion fish, Sea Horse ועוד.
יצאנו חזרה לסירה שחיכתה לנו וגם כאן העליה לסירה הצריכה מעט לוגיסטיקה - אי אפשר סתם ככה לעלות על הסירה ונדרש להוריד את וסט הצלילה ביד אחת ולהחזיק בסירה ביד השנייה בכדי לא להיסחף בזרם. רק לאחר שמישהו למעלה אוסף את הוסט, ניתן לקפץ כמו דג אל תוך הסירה.
את הפסקת הצהרים עשינו בחוף יפיפה ומבודד אשר רק אנשים בודדים יודעים עליו. ככה זה כאן ב- Bay of Islands, ניתן להגיע לאיים המבודדים רק עם סירות וההרגשה כאילו הגענו למקום שכף רגל אדם טרם דרכה כאן.
לאחר סנדוויץ', חטיף שוקולד, תפוח ולקינוח גם "מיילו" רותח (השוקו של ה- NZ), חזרנו לסירה והמשכנו לעוד צלילה.
הצלילה השנייה הייתה לעומק של 30 מ' בכדי לראות את שרידי ספינת המלחמה ה- HMNZS Canterbury.
נק' הכניסה לאזור הצלילה הייתה מסומנת ע"י מס' מצופים והיה מאוד ברור היכן נכנסים בכדי לצלול בזווית המיטבית.
כ"א מהצוללים אחז במצוף הכניסה והחל לרדת לאורך החבל שהיה קשור עד למשחתת הטרופה. זה מאוד מקל על החיים באם מעוניינים לצלול למטה בצורה קלה ונוחה ולא להסתמך על מאזן הציפה וכמות האוויר בריאות.
הגענו לנק' ביניים ב- 17 מ', 22 מ' ולבסוף לעומק המרבי - 30 מ'. הלחץ באוזניים ממש לא הפריע לי ולא הייתי צריך "לפמפם" יותר מידי בכדי לשחרר את הלחץ באוזניים.
שרידי המשחתת מאוד מרשימים - הספינה מגיעה לאורך של יותר מ- 100 מ' ויצא לנו לצלול לאורכה, לרוחבה ואף נכנסנו פנימה בכדי לחקור את סיפון הספינה, חדר הבקרה ועוד מס' חדרים.
לאחר התענוג הזה עלינו חזרה לנק' העצירה ב- 6 מ' והיה מאוד נוח להמתין שם מס' דק' עד לשחרור כמות מספקת של Co2 מתוך הגוף. אחזנו פשוט בחבל ולא הסתבכנו יותר מידי עם נושא הציפה.
לאחר שכולם יצאו מהמים, התחיל מסע מרתק בסירת ה- Jet-Boat אשר הוביל אותנו חזרה לעיירה Paihia.
ממש לא רעה הייתה האטרקציה כאן - גם 2 צלילות מרשימות, גם ארוחת צהרים בחינם וגם 2 שיוטים בחינם על-גבי סירת ה- Jet-Boast אשר חסכה את הצורך בשיט נפרד על-גבי סירה אחרת כמו זאת.
חזרנו לחנות הצלילה, ולאחר שקיבלתי 2 חותמות ביומן הצלילה שלי, התפניתי לתכנן את המשך המסלול.
התקשרתי ל- Heizel מ- HIT אשר מתגוררת ב- Karikari Peninsula וקבעתי שאגיע להתאכסן אצלה ליומיים הקרובים. היא מצידה מאוד שמחה שאני אגיע.
עליתי על SH-10 והתחלתי בנסיעה צפונה. על הדרך חלפתי שוב פעם ע"פ העיירה Kerikeri ונזכרתי בשמעון הערס ובאכסניה המעאפנה שיש לו במקום.
עשיתי עצירה להתרעננות ב- Cooper's Beach ויצא לי לטייל מעט על קו החוף היפיפה. משם המשכתי
והגעתי ל- Heizel לאחר כחצי שעה. מסתבר שיש כביש גישה לשכונה שלה - ממש לפני היישוב
Tokerau Beach אשר חוסך זמן.
Heizel, בחורה מבוגרת בת 74 חיה כאן לבדה והבית שלה פשוט יצירת מופת. יש לה גינת ירק עם מגוון ירקות אשר בישראל הייתי חולם עליהם. כמו כן, הבית שלה מכיל מס' אלמנטים יצירתיים ומקוריים כגון מתקן לייבוש בגדים אשר תלוי על התקרה, קולבים ממש מוזרים ועוד.
שמתי לב ש- Heizel ממש אוהבת לדבר ובעיקר על ענייני הדת !
הכנתי לנו א.ע של יום שישי והשיחה שלאחר מכן נמשכה עד 24:00 בלילה (אני לא צוחק). כבר אמרתי עד כמה היא אוהבת לדבר ... בשלב מסוים הייתי חייב לעצור בעדה, אך היא המשיכה והמשיכה ולא הייתה מוכנה להרפות ...
התפניתי לעשות קצת סדר בדברים שלי לקראת מחר ונתתי לה את התמונה המשותפת שלה עם יוני ואפרת כאשר הם טיילו כאן ב- NZ לפני קצת יותר מ-3 שנים. היא מאוד שמחה ואני הלכתי לישון עם הרגשה טובה.
סוף יום ו' !
מבחר תמונות מיום זה:
יכולתי לישון כמו מלך אם הייתי לן לילה קודם לכן ב- Paihia אך ניחא.
בבוקר עוד הספקתי לדבר עם שמעון "הערס" ואמרתי לו שהיה ממש קר בלילה ושכמות השמיכות במקום ממש לא הספיקה. הוא מצידו הסתכל עלי בפליאה ולא הבין על מה המהומה. כאשר הראיתי לו איך הסטלן (מאתמול) ישן כמו תינוק ורועד מקור, אז הוא סוף סוף הבין כי האורחים שהוא מארח (תמורת סכום "סמלי" של 15$) ממש קופאים בלילה.
בדיעבד, ממש לא הייתי חוזר למקום זה ועוד משלם סכום מופרז של 15$ !
חזרתי באותו הכביש שהגעתי לכאן אתמול והנסיעה הייתה לא משהו כי בדיוק בבוקר החליטו עובדי מע"צ ה- NZ לעשות עבודות שיפוץ בכביש זה והנסיעה הייתה אטית להחריד.
החניתי את הרכב בחניון הציבורי, השתמשתי באותו טריק מאתמול (עניין הפתקית) ואח"כ צעדתי לחנות הצלילה.
לאחר רישום קצרצר בדלפק הקבלה (מספיק להציג תעודת צולל זמנית באם טרם קיבלתם את התעודה הקבועה), נכנסתי למחסן והתחלתי להרכיב לעצמי את ציוד הצלילה. המון זיכרונות טובים מקורס הצלילה באילת שסיימתי רק לפני כחודשיים, עלו בי כאשר הרכבתי את כל הציוד.
הציוד כאן ממש מעולה ורואים שהשקיעו באיכות ובטיב (לעומת הציוד המיושן של Aqua Sport באילת ...).
לקחתי חליפת צלילה ארוכה (Half Dry, 7 mm), יחד עם משקולות, נעליים + סנפירים, מסיכת צלילה + כיסוי ראש וכן את וסט הצלילה שכלל מיכל חמצן 12 ק"ג (220 אטמוספרות), Inflator, 2 X Octopus וגולת הכותרת:
מחשבון צלילה מעולה אשר חישב את כל נתוני הצלילה שצריך (זמן צלילה כולל, עומק נוכחי + מרבי, זמן דקומפרסיה, זמן חניה ועוד).
מה שנקרא - בקורס באילת ממש "חסכו" עלינו עם הציוד המיושן שלהם לעומת פאר הטכנולוגיה שזמין כאן ב- NZ.
 |
| Brochure of the Dive Club in Pahihia |
ב- Wharf. לאחר שכל הציוד הועמס, נכנסנו כולנו ל- Jet-Boat ומכאן התחיל שיט סוער ב- Bay of Islands במשך קרוב ל-40 דק' אשר היה ממש כיפי ומידי פעם אף יצא לנו לחטוף גל ענק של מים קפואים שעף לכולם על הפנים.
טיפ שימושי מס' 1
כאשר אתם הולכים לצלול, מומלץ להביא מבעוד מועד שקית אטומה למים ולדחוף לשם את כל הציוד המומלץ כגון: מגבת, בגדים חמים להחלפה, מעיל רוח, כובע פליס - חובה, בקבוק מים - חובה, כובע + קרם הגנה מפני השמש.
לצלול מתוך סירה זה אחד הדברים היותר מגניבים שיצא לי לעשות ב- NZ. עדיין זכורה לי הסיטואציה שבישראל הייתי צריך לצעוד עם כל ציוד הצלילה מהחוף ועד למים ורק משם התחלנו בצלילה. כאן המצב היה מעט אחרת - לבשנו את ציוד הצלילה רק לפני הכניסה למים ופשוט היינו צריכים לאטום את האף ולקפוץ אחורה. בזמן הכניסה למים אוטומטית כבר הגוף היה מתהפך כך שהראש יהיה כלפי מעלה (זה הרבה יותר פשוט מכפי שחשבתי תחילה !)
המים היו ממש קפואים ברגע הראשון, אך עם הזמן הגוף התרגל לקור (הרבה בזכות חליפת הצלילה הארוכה).
הצלילה הראשונה התחילה לעומק של 12 מ' ומשם יצא לנו לראות שמורת אלמוגים וצמחיה מאוד ייחודית למקום זה. לא זכור לי שבאילת היה נוף כה מדהים מתחת למים כפי שיצא לי לראות כאן. כמו כן נושא הציפה והאיזון תו"כ הצלילה ממש לא היה בעיה. תוך דקה-שתיים מילאתי אוויר במאזן הציפה בכמות מספקת ואח"כ פשוט המשכתי לנווט בעזרת כמות האוויר שהחזקתי בריאות.
מידע רלוונטי למי שעוד לא צלל בחייו
בצלילה כללית (עומק או רדודה), נושא האיזון הכי חשוב כי אתה ממש לא רוצה לעלות מעלה מהר מידי וממש לא מעוניין להמשיך ולצלול עמוק יותר מכפי שאתה מסוגל ולכן אתה חייב להישאר באותו העומק ופשוט "לרחף".
אומנם יש אפשרות לווסת את כמות האוויר במאזן הציפה, אך ממש לא משתמשים בזה לאורך רוב הצלילה כי זה גוזל חמצן יקר ובמקום זאת משתמשים/משחקים עם כמות האוויר בריאות בכדי לאזן את עומק הצלילה.
דוגמה כללית להמחשת הנושא:
באם מעוניינים לעלות למעלה (לפני הקרקע) - נדרש לקחת שאיפה עמוקה ולהוציא אוויר מהפה ממש לאט.
באם מעוניינים לרדת למטה (לעומק גדול יותר) - נדרש להוציא אוויר מהריאות ממש מהר ולקחת שאיפה עמוקה אטית.
בצורה זו אפשר בקלות רבה "לרחף" בעומק מסוים שאתם מעוניינים ולהרגיש כמו "בודהה" ... זהו אחד מהמבחנים שעשו לנו בקורס הצלילה באילת וברגע שאתם קולטים איך לעשות זאת - ההרגשה הכללית פשוט משולמת !
בצלילה זו יצא לנו לראות מס' דגים שמהר מאוד זיהיתי כגון - דג אבו-נפחא, Scorpion fish, Sea Horse ועוד.
יצאנו חזרה לסירה שחיכתה לנו וגם כאן העליה לסירה הצריכה מעט לוגיסטיקה - אי אפשר סתם ככה לעלות על הסירה ונדרש להוריד את וסט הצלילה ביד אחת ולהחזיק בסירה ביד השנייה בכדי לא להיסחף בזרם. רק לאחר שמישהו למעלה אוסף את הוסט, ניתן לקפץ כמו דג אל תוך הסירה.
את הפסקת הצהרים עשינו בחוף יפיפה ומבודד אשר רק אנשים בודדים יודעים עליו. ככה זה כאן ב- Bay of Islands, ניתן להגיע לאיים המבודדים רק עם סירות וההרגשה כאילו הגענו למקום שכף רגל אדם טרם דרכה כאן.
לאחר סנדוויץ', חטיף שוקולד, תפוח ולקינוח גם "מיילו" רותח (השוקו של ה- NZ), חזרנו לסירה והמשכנו לעוד צלילה.
הצלילה השנייה הייתה לעומק של 30 מ' בכדי לראות את שרידי ספינת המלחמה ה- HMNZS Canterbury.
נק' הכניסה לאזור הצלילה הייתה מסומנת ע"י מס' מצופים והיה מאוד ברור היכן נכנסים בכדי לצלול בזווית המיטבית.
כ"א מהצוללים אחז במצוף הכניסה והחל לרדת לאורך החבל שהיה קשור עד למשחתת הטרופה. זה מאוד מקל על החיים באם מעוניינים לצלול למטה בצורה קלה ונוחה ולא להסתמך על מאזן הציפה וכמות האוויר בריאות.
הגענו לנק' ביניים ב- 17 מ', 22 מ' ולבסוף לעומק המרבי - 30 מ'. הלחץ באוזניים ממש לא הפריע לי ולא הייתי צריך "לפמפם" יותר מידי בכדי לשחרר את הלחץ באוזניים.
שרידי המשחתת מאוד מרשימים - הספינה מגיעה לאורך של יותר מ- 100 מ' ויצא לנו לצלול לאורכה, לרוחבה ואף נכנסנו פנימה בכדי לחקור את סיפון הספינה, חדר הבקרה ועוד מס' חדרים.
לאחר התענוג הזה עלינו חזרה לנק' העצירה ב- 6 מ' והיה מאוד נוח להמתין שם מס' דק' עד לשחרור כמות מספקת של Co2 מתוך הגוף. אחזנו פשוט בחבל ולא הסתבכנו יותר מידי עם נושא הציפה.
לאחר שכולם יצאו מהמים, התחיל מסע מרתק בסירת ה- Jet-Boat אשר הוביל אותנו חזרה לעיירה Paihia.
ממש לא רעה הייתה האטרקציה כאן - גם 2 צלילות מרשימות, גם ארוחת צהרים בחינם וגם 2 שיוטים בחינם על-גבי סירת ה- Jet-Boast אשר חסכה את הצורך בשיט נפרד על-גבי סירה אחרת כמו זאת.
חזרנו לחנות הצלילה, ולאחר שקיבלתי 2 חותמות ביומן הצלילה שלי, התפניתי לתכנן את המשך המסלול.
התקשרתי ל- Heizel מ- HIT אשר מתגוררת ב- Karikari Peninsula וקבעתי שאגיע להתאכסן אצלה ליומיים הקרובים. היא מצידה מאוד שמחה שאני אגיע.
עליתי על SH-10 והתחלתי בנסיעה צפונה. על הדרך חלפתי שוב פעם ע"פ העיירה Kerikeri ונזכרתי בשמעון הערס ובאכסניה המעאפנה שיש לו במקום.
עשיתי עצירה להתרעננות ב- Cooper's Beach ויצא לי לטייל מעט על קו החוף היפיפה. משם המשכתי
והגעתי ל- Heizel לאחר כחצי שעה. מסתבר שיש כביש גישה לשכונה שלה - ממש לפני היישוב
Tokerau Beach אשר חוסך זמן.
Heizel, בחורה מבוגרת בת 74 חיה כאן לבדה והבית שלה פשוט יצירת מופת. יש לה גינת ירק עם מגוון ירקות אשר בישראל הייתי חולם עליהם. כמו כן, הבית שלה מכיל מס' אלמנטים יצירתיים ומקוריים כגון מתקן לייבוש בגדים אשר תלוי על התקרה, קולבים ממש מוזרים ועוד.
שמתי לב ש- Heizel ממש אוהבת לדבר ובעיקר על ענייני הדת !
הכנתי לנו א.ע של יום שישי והשיחה שלאחר מכן נמשכה עד 24:00 בלילה (אני לא צוחק). כבר אמרתי עד כמה היא אוהבת לדבר ... בשלב מסוים הייתי חייב לעצור בעדה, אך היא המשיכה והמשיכה ולא הייתה מוכנה להרפות ...
התפניתי לעשות קצת סדר בדברים שלי לקראת מחר ונתתי לה את התמונה המשותפת שלה עם יוני ואפרת כאשר הם טיילו כאן ב- NZ לפני קצת יותר מ-3 שנים. היא מאוד שמחה ואני הלכתי לישון עם הרגשה טובה.
סוף יום ו' !
מבחר תמונות מיום זה:
 |
| Cooper's Beach |
 |
| pigeon |
 |
| Cooper's Beach |
 |
| Cooper's Beach |
 |
| Heizel's Garden in Tokerau Beach |
 |
| Heizel's Garden in Tokerau Beach |
 |
| Heizel's Garden in Tokerau Beach |
 |
| Heizel's Garden in Tokerau Beach |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה