Main Picture

Main Picture

יום חמישי, 22 בדצמבר 2011

Skydive, Taupo

הכי מבעס זה שחוזרים מטרק של מס' ימים ושוכחים לבטל את שעון המעורר ביום המנוחה שלמחרת !
קמתי לי בניחותה והכנתי א.ב מאוד קלילה. הדבר האחרון שאני ארצה זה להקיא את כל הארוחה כאשר אקפוץ מהמטוס.

בשעה 9:00 בידיוק, הגיע הנהג ממועדון הצניחה החופשית ואסף אותי מהמגורים של Ray & Robin.
הנסיעה היתה ממש קצרה ותוך 5 דק' הגענו לשדה התעופה.
כנראה שיש סיבה לכך שאתמול בסוף לא צנחתי כי היום יצא לי לפגוש את יונתן (בחור ישראלי שהגיע לכאן לפני מס' שנים ועובד כמדריך צניחה) והוא היה הצלם שלי.
כמו אצל יוני ואפרת, גם אני בחרתי את מועדון הצניחה הספציפי הזה וגם אצלי יוצא שיונתן מתלווה לצניחה החופשית. מה שנקרא - המשך המסורת במשפחת הפלנרים.

ממש לא היה חדש לי התדרוך שעוד זכור לי מאתמול ותוך מס' דק' לבשנו סרבלים ועלינו למטוס.
קטע ממש מצחיק היה שאין כאן מסלול נחיתה סלול (אספלט), אלא המטוסים ממריאים ונוחתים על אדמת שדה וזאת היתה חוויה נחמדה.
תוך דקות נסקנו לגובה של 10K רגל ובשלב זה חובה לשים מסיכות חמצן משום שהאוויר מגובה זה כבר מתחיל להיות מאוד דליל. הרגשתי כמו במטוס נוסעים שבזמן חירום נפתחות המגירות מעל מושבי הנוסעים וצונחות להן מסיכות החמצן.

לא חלף זמן רב עד שהגענו לגובה צניחה של 15K רגל.
דלת המטוס נפתחה וזוג הצונחים הראשון יצא לדרך (קפיצת טאנדם). היה ממש מעודד לא להיות זה שקופץ ראשון כי כך יכולתי לראות בידיוק מה צריך לעשות ואיך זה באמת להיות בפתח המטוס טרם הקפיצה.

אני, ג'יסון ויונתן (הצלם) התקדמנו לפתח הכניסה. חייכתי למצלמה ויצאנו לדרך.
אין דרך לתאר את השניות הראשונות מרגע היציאה מבטן המטוס ועד לאיזון הרחיפה. מרוב התרגשות לא שמתי לב, אבל בהתחלה עשינו מס' סלטות קדימה ואחורה, היינו עם הראש כלפי מטה ואח"כ גם כלפי מעלה והתמונות שיונתן צילם יצאו ממש טובות.

יונתן התקרב מידי פעם, חילק "כיפים" והסריט את כל משך הצניחה. 
מפחיד ... ? ממש לא  !
שפע של אדרנלין - בהחלט !!!
נוף מדהים ועוצר נשימה - בהחלט !!!
האם הייתי עושה זאת שוב וממליץ לאחרים - בהחלט !!!

חבל רק שלקראת סוף הצניחה, ג'יסון החליט לעשות סיבובים אינסופיים לימין ולשמאל ובשלב מסוים התחלתי להרגיש כזאת סחרחורת רצינית. בכל אופן נחתנו בשלום על הקרקע בשדה התעופה של Taupo ואני יכול לסכם כי זוהי היתה אחת מהחוויות היותר טובות שיצא לי לחוות בחיים.

טיפ שימושי מס' 1
באם אתם מעוניינים לבצע צניחה חופשית (Skydive), המקום הכי משתלם כלכלית ב- NZ נמצא כאן בעיר Taupo. תמורת סכום "סמלי" של 481$, לאחר הנחה של חברי מועדון ה- BBH, ניתן לקבל צניחה חופשית מגובה מקסימלי של 15K רגל, לקבל סרטון DVD + תמונות של הצניחה וכן חולצה חביבה עם הלוגו של המועדון למזכרת.
יצא לי לבדוק את הנושא במס' מקומות נוספים ב- NZ והמחירים שם ממש לא מתקרבים לדיל שנמצא כאן.
לא מעט ישראלים בוחרים להגיע ל- NZ ולעשות את הצניחה החופשית הראשונה בחייהם - כאן ב- Taupo.

בכל אופן, ראיתי את סרט ה- DVD (ממש מושקע), שילמתי בקופה, אמרתי שלום ליונתן (בעיברית כמובן) וחזרתי עם ה- Shuttle החינמי שלקח אותי משדה התעופה ועד למרכז העיר.

Me & Jonathan after the jump
עשיתי סיבוב קצרצר בין החנויות השונות ונכנסתי לבסוף לחנות הדגל של Kathmandu.
כבר הרבה זמן רציתי לקנות מעיל רוח/גשם אשר יחליף את ה- Soft-Shell שקניתי בישראל  ולא כלל
כיסוי ראש חיוני.
מה אני אגיד ??? כמות כזו עצומה של ביגוד וציוד טיולים - לא ראיתי בשום חנות עד כה בישראל וב- NZ.
מאוד הלכתי לאיבוד בכל הנושא של חליפות גשם ומהר מאוד הלכתי להתייעץ עם אחד המוכרים בחנות.

מידע כללי על מעילי רוח/גשם
באופן כללי, מאוד מומלץ (עד חובה) להצטייד במעיל גשם/רוח משולב אשר הינו Gore-Tex (דוחה מים).
המעיל צריך להיות בעל כיסוי ראש (חובה) וכזה שלא יכביד יותר מידי ולא יקרר/יחמם יתר על המידה. 
ישנם מס' סוגים של מעיל Gore-Tex של המותג המקומי - Kathmandu:
* Pro-Shell: בעל יכולת דחיית מים טובה מאוד, מאוד מאוורר אך גם מחמם בצורה מצויינת ומאוד קליל.
* Soft Shell: בעל יכולת דחיית מים מעולה, מאוד מחמם, אך פחות ורסטילי מהראשון
* Performance Shell: יכולת דחיית מים מעולה, קצת כבד ומגושם כתוצאה מכך
* Paclite Shell: יכולת דחיית מים טובה, סופר ורסטילי וקליל, אך מאוד עדין ולא הכי עמיד לשריטות.

אני מצאתי לנכון לאחר אינספור טרקים בישראל וכמה פה ב- NZ שהמעיל הבא שלי יהיה: Pro-Shell.
להלן הסיבות העיקריות:
* Gore-Tex, Gore-Tex, Gore-Tex ...
* יכולת נידוף מעולה (המעיל סופר מאורר)
* יכולת חימום מעולה (לא צריך ללבוש מיקרו-פליס כאשר קר. מספיק רק שכבה בסיסית והמעיל מעל)
* דחיית מים פשוט סוף הדרך
* כיסוי ראש מעולה
* כיסים מאוד נוחים עם הלחמות, כך שמים בטוח לא יכנסו לשם
* מחיר מגוכך (המחיר ההתחלתי היה יותר מ- 800$ ולאחר כל ההנחות - שילמתי רק 460$ !)
* המעיל מאוד ורסטילי וממש לא מסרבל את הצעידה ותנועות הגוף תוך כדי.
* המעיל ממש לא כבד
* ההרגשה בתוכו גורמת לרצות אותו על המקום, לא משנה מה המחיר !

לאחר הקנייה המאוד משמעותית פה, חזרתי לסיבוב בגן הורדים המקומי (מאוד חביב) ואח"כ גם טיילתי לאורך הטיילת כאשר הנוף המדהים של Lake Taupo ממש מולי (היה יום שמש).

Taupo sidewalk
משום מה, אומרים שצניחה חופשית בודדת - יכולה לשרוף אלפי קלוריות.
מה אני אגיד ? זה באמת נכון ! מצאתי את עצמי מסתובב במרכז העיר Taupo וזולל מכל הבא ליד.
התחלתי בקפה ומאפה לפני שנכנסתי לחנות Kathmandu, ואח"כ קפצתי גם להמבורגריה המקומית וניצלתי את קופון ההנחה שנתנו לי במתנה ממועדון הצניחה (Free fall Jump).
לקחתי לי לדרך עוד קינוח וחזרתי ברגל לביתם של Ray & Robin (מרחק של חצי שעה ברגל).

Tasty Burger place in Taupo
תו"כ הצעידה חזרה, ראיתי מגרש רכבים מקומי של Ford-Mazda. בלי לחשוב פעמים - נכנסתי פנימה והתחלתי לבחון את היצע הרכבים העצום שהיה במקום.
רוב הרכבים כאן היו מודלים חדשים (2010-2011) והמחירים ממש לא בשמים. כבר מזמן ידעתי שבמחיר שבישראל קונים מכונית משפחתית ממוצעת (120,000 ש"ח) - ניתן לקנות כאן רכב מנהלים משודרג !

הרכב שמאוד אהבתי לראות על הכביש וחנה כאן היה: Ford Falcon X6. זהו רכב באמת סוף הדרך - עיצוב ספורטיבי, מנוע בנפח 4000 סמ"ק שממש לא זולל דלק (נוסע 10 ק"מ על כל ליטר בנזין 91).
צילמתי לא מעט תמונות וחזרתי לדרך.

Ford Falcon X6
בביתם של Ray & Robin כבר התחלתי לחוש בחילה ממש לא נעימה. למזלי המארחים הנפלאים נתנו לי גזוז וכדור נגד בחילות ומהר מאוד הסחרחורות וכאבי והראש חלפו להם.
התחלתי להתארגן לי לקראת עזיבה (כמו גם Ray & Robin שגם היו לקראת נסיעה לאוקלנד) והעמסתי את כל הציוד לרכב. אמרתי שלום ותודה רבה ל- Ray & Robin שבאמת הרגשתי כמו בבית אצלם ואף ציידתי אותם במזכרת קטנה שקניתי מס' ימים קודם לכן - צנצנת דבש טהור ומיוחד מאחת המכוורות שב- Wairakei.

עצרתי לתדלק באחת מתחנות הדלק הזולות שיש ב- NZ בשם: Gull (רח' Rifle Range).
התדלוק כאן בשירות עצמי, אך ממש זה לא משנה כי יש ברשותי כרטיס Eftpos.

יצאתי מהעיר Taupo בהרגשה מצויינת כאשר רעש המטוסים מלווה אותי לאורך כל הדרך ומזכיר לי שרק הבוקר  הייתי על אחד מהם וצנחתי מגובה 15K רגל !!!

חזרתי באותו הכביש המוכר לי לכיוון Tongariro National Park ומהר מאוד השמש החמימה התחלפה במבול ואפרוריות ! איזה הבדלים קיצוניים במז"א יש פה ...
חלפתי ע"פ National Park Village ואח"כ הגעתי ליעד הסופי להיום - Raetihi Holiday Park.

תמורת 25$, קיבלתי ביקתה פרטית ואופציה להשתמש בשירותי הפארק (מטבח, מקלחות, שירותים ועוד).
פגשתי את חברי הוותיקים - קורין ואנטואן וביחד סידרנו את העניינים המנהלתיים וסידורי התחבורה לקראת הטרק של מחר, הלא הוא: Whanganui Journey.

תמורת 170$ קיבלנו קיאק + קאנו, מס' חביות אטומות למים שבהן דחפנו את כל הבגדים, הציוד והאוכל.
קיבלנו גם הסעה עד לתחילת הטרק וכן איסוף מסוף המסלול.

טיפ שימושי מס' 2
באם אתם מטיילים ב- NZ, בטוח יצא יום שבו תצעדו בגשם ולכן נדרש להתכונן מראש ולעטוף בשקיות ניילון את כל הציוד ההכרחי בכדי שלא ירטב.
אני קיבלתי ב- Raetihi מס' שקיות "זבל" שחורות וענקיות שבהן דחפתי את כל הציוד והאוכל והן שימשו אותי עד לסוף הטיול ב- NZ ולאורך כל הטרקים באי הדרומי בכדי לעטוף את כל הציוד מפני הגשם. מאוד מומלץ להצטייד בשקיות אלו שלא עולות הרבה כסף (בניגוד לשקיות ה- DOC הצהובות שעולות 8$) ומגנות בצורה מושלמת כנגד הירטבות הציוד היקר.

יותר מאוחר פגשנו עוד 3 מטיילים מגרמניה שגם הם מתכננים לעשות את המסלול כמונו - מחר על הבוקר.
לאחר ארוחת הערב המפנקת, חזרתי לחדר, קראתי מס' פרקים בספר והלכתי לישון.

סוף יום ה' !
מבחר סרטונים מיום זה:



מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן

Taupo Rose Garden
Lake Taupo
Memorial Statue in Taupo
View Toward Mount Ruapehu
Duck in Lake Taupo
Nice Doggy
Sunset at Raetihi - Mount Ruapehu
Cabins at Raetihi Holiday Park
Nice Doggy at Raetihi Holiday Park

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה