כמו בלילות הקודמים, גם הפעם היה מאוד קשה להירדם.
קמתי חצי עפוץ והייתי חייב להזדרז כי אמורים היו לאסוף אותי כבר בשעה 10:00 בבוקר לכיוון חברת ההשכרה
Omega (יש להם שירות Shuttle בחינם אשר מקפיץ אנשים ממקום מגורם למחסן הרכבים או בחזרה).
דיברתי תו"כ ארוחת הבוקר עם בחור מהולנד וגם הוא ציין שהמקום כאן לא משהו ויותר מזכיר מקום לינה לעובדים ולא מקום לתיירים בכלל.
איחלתי לו בהצלחה בהמשך דרכו והתפניתי לי להתארגן. דחפתי את כל הקניות ל- 2 התרמילים, סחבתי את הצידנית העמוסה במוצרי החלב ועוד שקית עם ירקות. היה ממש כבד להיסחב עם כל זה עד ל- Shuttle שהגיעה "ממש על הדקה".
נסיעה קצרצרה ברחובות Parnell והגענו למחסן הרכבים של חברת Omega.
התשלום היה מראש (ולא עם החזרת הרכב כפי שבהתחלה חשבתי) אך זה ממש לא משנה. התעקשתי על כך שמישהו יתלווה אלי לנסיעה קצרה בעיר ויסביר לי על חוקי התנועה בנהיגה בצד שמאל של הכביש וכך היה.
לא פעם ולא פעמיים השתמשתי ב- וישרים במקום ב- איתות (כוחו של הרגל) ולמזלי היה לצידי הבחור מ- Omega אשר נתן לי מס' טיפים בכל הנושא של הפניות ומעגלי התנועה.
להלן ההבדלים בין שני סוגי הנהיגה:
* ב- NZ נוהגים בצד שמאל של הכביש (בעוד שבישראל נוהגים בצד ימין)
* הרכבים ב- NZ מיוצרים כך שתא הנהג הוא מצד ימין (בישראל - תא הנהג מצד שמאל)
* מוט האיתות ב- NZ נמצא בצד ימין של ההגה ומוט ה- וישרים נמצא בצד שמאל (בישראל זה להיפך)
* תמיד צריך להסתכל ימינה בפניות ב- NZ (בישראל צריך להסתכל שמאלה)
* במעגלי תנועה ב- NZ, נותנים זכות קדימה לרכב הבא מצד ימין ונוסעים במעגל עם כיוון השעון (בישראל זה
בידיוק להיפך)
* ב- NZ, לפנות שמאלה זה ממש קל וימינה מצריך משנה זהירות או רמזור (בישראל זה בידיוק להיפך)
* מוט ההילוכים ברכבים ב- NZ מצריך את שימוש יד שמאל (בישראל מעבירים הילוכים ביד ימין)
טיפ שימושי מס' 1:
באם אתם רגילים לנסוע בצד ימין של הכביש ואתם מגיעים ל- NZ (או אוסטרליה, אנגליה וסקוטלנד/אירלנד), חובה לעשות את הנסיעה הראשונה עם מישהו מקומי שיסביר לכם איך נכון לנהוג בצד הנגדי של הכביש.
לא משנה כמה הכנתי את עצמי לכך (ראיתי סרטונים, קראתי על כך בחוברות תעבורה שונות), בסופו של דבר - מצאתי את עצמי אובד עצות בפעם הראשונה שנהגתי בצד שמאל של הכביש ובמיוחד ברחובות הצפופים של אוקלנד !
הרכב שקיבלתי מ- Omega היה חתיכת רכב - "Nissan Blue-Bird" שנת 1999 בנפח 2000 סמ"ק.
עפ"י המראה והתכונות, נראה כי זהו רכב מנהלים ולא רכב משפחתי ומאוד שמחתי לגלות כי קיבלתי רכב מפואר כמו זה ולא איזה צ'יקמוק.
כאשר בוחרים רכב מהשכרה (או קונים), צריך לשים לב לדברים הבאים (טיפ שימושי מס' 2)
* מה ה- W.O.F שלו (Warranty of Fitness). זהו למעשה הטסט של הרכב ועושים אותו פעמיים בשנה
ב- NZ. רצוי לבחור רכב עם WOF לתאריך כמה שיותר רחוק מהיום.
* מה ה- REG שלו (Registry). זהו למעשה מעין מסמך המעיד על כך שהרכב אינו גנוב או משהו בסגנון.
מחדשים מסמך זה אחת לשנה וגם כאן רצוי לבחור תאריך שיהיה כמה שיותר רחוק מהיום.
* אם לא לוקחים ביטוח מקיף, חובה לעבור על כל הרכב ולבדוק פגיעות במרכב הרכב. בביטוח מקיף כמו שאני
עשיתי, יכולתי לגרום נזק "Total Lost" לרכב ולא לשלם אגורה ...
* רצוי לבדוק את הוישרים, האיתות, המזגן שעובד גם על חום וגם על קור וכן את הרדיו ומערכת הרמקולים.
* לבדוק את מצב הצמיגים ! למזלי - קיבלתי 4 צמיגים חדשים מהעטיפה
* לבדוק את המצב המכני של הרכב (רלוונטי רק למי שקונה)
* רצוי לבחור רכב עם תא מטען (Booth) לא גלוי (קרי - לא לבחור רכב המוגדר כ- 5 דלתות אלא רכב סדאן).
הסיבה לכך היא שב- NZ יש לא מעט פריצות לרכבים של תיירים ומומלץ לאחסן את כל הציוד בתא המטען
ולקוות שהפורץ ילך לרכב אחר מאשר שלך. אני עשיתי כך ולא פרצו לי לרכב לאורך כל זמן שהותי ב- NZ !
* לברר את נושא הביטוח (תוך כמה זמן מגיע טכנאי מ- AA, מה הביטוח לא מכסה וכדומה).
אני גיליתי שהביטוח "המקיף" שלי לא מכסה את המקרים הבאים: קריאה לטכנאי/עזרה כאשר נגמר הדלק,
כאשר שכחתי את המפתחות בתוך האוטו והוא נעול וכאשר נדרש להחליף צמיג עקב תקר.
בבוקר סיכמתי עם "Limke & Paul" מ- "חיבורים" (אתר שמציע אופציית לינה בחינם או בסכום סימלי ברחבי העולם) שאני אבוא ללון אצלם בביתם הממוקם ב- Maungakaramea (עיירה קטנה ליד Whangareii).
יצאתי לדרכי ועליתי על ה- Motorway (מעין "איילון-צפון").
הנסיעה בכבישי NZ מוגבלת ל- 100 קמ"ש בלבד, אך רוב הזמן התעסקתי באיך לנהוג בצד שמאל של הכביש ...
ב- NZ יש רק כביש אגרה אחד (יש עוד אחד ב- Coromendel אך אף אחד לא מגיע אליו) המקשר בין העיר
אוקלנד ל- Northland. עשיתי את מה שכולם עשו ועצרתי ממש לפני הכניסה, בתחנת הדלק בכדי לשלם על
המעבר (באם לא משלמשים, מגיע דוח + קנס לחברת ההשכרה והם עוד גובים דמי טיפול, כך שרצוי לשלם).
תו"כ העצירה בתחנת הדלק, אימצתי לי מנהג שליווה אותי לאורך כל NZ - עצירה במאפייה לקפה ומאפה.
אם יש משהו שמייחד כ"כ את NZ, זהו מנהג שתיית הקפה ובכל חור ב- NZ - יש בית קפה מצויין.
שבע ומאושר יצאתי לדרך ונסעתי בכביש האגרה שממש היה על רמה לעומת יתר הכבישים שנסעתי עליהם בכל NZ. ממש במזל ראיתי שלט על מסלול צעידה חביב על הדרך וביצעתי פניה חדה ימינה אליו.
המסלול נקרא: Dome Forrest Walkway (אמור לקחת שעה וחצי ואני סיימתי אותו לאחר 32 דק' קלילות).
הטיפוס הראשוני היה מעט קשה (ככה זה על ההתחלה) אך הנוף מנק' התצפית פיצה על כל המאמץ.
צילמתי מס' תמונות וחזרתי חזרה לרכב שחנה בסמוך לבית קפה מקומי.
מה שממש טוב ב- NZ, זה שבכל חור ניתן למצוא שירותים עם מים זורמים ונייר טואלט סביר (היכן דבר כזה היה קורה בישראל ???)
עשיתי מס' מתיחות (מאוד חשוב לאחר כל צעידה !) וחזרתי לכביש. חלפתי ע"פ מס' עיירות קטנטנות ועשיתי עצירה נוספת בעיירה הציורית Waipu. שילמתי 6$ (מחיר סטודנט) ונכנסתי לראות מה יש למוזיאון ההעפלה המקומי להציע. במקום היו מיצגים נחמדים ותיאור מסע של המתיישבים שבאו מסקוטלנד ועד Waipu שב- NZ.
יצאתי משם ועשיתי את הפיקניק הראשון שלי ב- NZ !!!
המקום שבחרתי היה ממש ליד המוזיאון והנוף היה מאוד חביב - מדשאות ירוקות-עד ונחל זורם
(Waipu Creek) עם מס' ברווזים.
השמש החמימה בשמיים יצרה אווירה ממש מושלמת להפסקת הצהרים במקום.
לקראת 16:30 הגעתי ל- Paul & Limke אשר התגוררו בבית בן 100 שנים בעיירה Maungakaramea.
ממש לא היו פשוט למצוא את מקום מגורם שהיה חבוי בתוך העמק, אך הנוף כאן מפצה על הכל.
Paul בן 71 ו- Limke בת 69 והם עברו לגור לכאן רק בחודש מאי האחרון לאחר שחיו רוב הזמן באי הדרומי.
הבית שלהם עבר ממש שיפוץ רציני וממש לא רואים שהוא בן 100 שנה (בניגוד לבתים בישראל !)
יצא לנו לשוחח על תה ועוגיות עד 23:30 בלילה (אני לא צוחק). זה היה מאוד מתיש אך לפחות זכיתי בסיפור מעניין על עניין החיבורים (מעין מצווה בשבילם לארח ישראלים, לא משנה איך או מתי).
לאחר א.ע + כוס תה ועוגיות - התפניתי למקלחת וסגרתי את הלילה.
לשם שינוי, הפעם באמת נרדמתי וישנתי כמו תינוק.
סוף יום ג' !
מבחר סרטונים מיום זה:
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
קמתי חצי עפוץ והייתי חייב להזדרז כי אמורים היו לאסוף אותי כבר בשעה 10:00 בבוקר לכיוון חברת ההשכרה
Omega (יש להם שירות Shuttle בחינם אשר מקפיץ אנשים ממקום מגורם למחסן הרכבים או בחזרה).
דיברתי תו"כ ארוחת הבוקר עם בחור מהולנד וגם הוא ציין שהמקום כאן לא משהו ויותר מזכיר מקום לינה לעובדים ולא מקום לתיירים בכלל.
איחלתי לו בהצלחה בהמשך דרכו והתפניתי לי להתארגן. דחפתי את כל הקניות ל- 2 התרמילים, סחבתי את הצידנית העמוסה במוצרי החלב ועוד שקית עם ירקות. היה ממש כבד להיסחב עם כל זה עד ל- Shuttle שהגיעה "ממש על הדקה".
נסיעה קצרצרה ברחובות Parnell והגענו למחסן הרכבים של חברת Omega.
התשלום היה מראש (ולא עם החזרת הרכב כפי שבהתחלה חשבתי) אך זה ממש לא משנה. התעקשתי על כך שמישהו יתלווה אלי לנסיעה קצרה בעיר ויסביר לי על חוקי התנועה בנהיגה בצד שמאל של הכביש וכך היה.
לא פעם ולא פעמיים השתמשתי ב- וישרים במקום ב- איתות (כוחו של הרגל) ולמזלי היה לצידי הבחור מ- Omega אשר נתן לי מס' טיפים בכל הנושא של הפניות ומעגלי התנועה.
להלן ההבדלים בין שני סוגי הנהיגה:
* ב- NZ נוהגים בצד שמאל של הכביש (בעוד שבישראל נוהגים בצד ימין)
* הרכבים ב- NZ מיוצרים כך שתא הנהג הוא מצד ימין (בישראל - תא הנהג מצד שמאל)
* מוט האיתות ב- NZ נמצא בצד ימין של ההגה ומוט ה- וישרים נמצא בצד שמאל (בישראל זה להיפך)
* תמיד צריך להסתכל ימינה בפניות ב- NZ (בישראל צריך להסתכל שמאלה)
* במעגלי תנועה ב- NZ, נותנים זכות קדימה לרכב הבא מצד ימין ונוסעים במעגל עם כיוון השעון (בישראל זה
בידיוק להיפך)
* ב- NZ, לפנות שמאלה זה ממש קל וימינה מצריך משנה זהירות או רמזור (בישראל זה בידיוק להיפך)
* מוט ההילוכים ברכבים ב- NZ מצריך את שימוש יד שמאל (בישראל מעבירים הילוכים ביד ימין)
טיפ שימושי מס' 1:
באם אתם רגילים לנסוע בצד ימין של הכביש ואתם מגיעים ל- NZ (או אוסטרליה, אנגליה וסקוטלנד/אירלנד), חובה לעשות את הנסיעה הראשונה עם מישהו מקומי שיסביר לכם איך נכון לנהוג בצד הנגדי של הכביש.
לא משנה כמה הכנתי את עצמי לכך (ראיתי סרטונים, קראתי על כך בחוברות תעבורה שונות), בסופו של דבר - מצאתי את עצמי אובד עצות בפעם הראשונה שנהגתי בצד שמאל של הכביש ובמיוחד ברחובות הצפופים של אוקלנד !
הרכב שקיבלתי מ- Omega היה חתיכת רכב - "Nissan Blue-Bird" שנת 1999 בנפח 2000 סמ"ק.
עפ"י המראה והתכונות, נראה כי זהו רכב מנהלים ולא רכב משפחתי ומאוד שמחתי לגלות כי קיבלתי רכב מפואר כמו זה ולא איזה צ'יקמוק.
כאשר בוחרים רכב מהשכרה (או קונים), צריך לשים לב לדברים הבאים (טיפ שימושי מס' 2)
* מה ה- W.O.F שלו (Warranty of Fitness). זהו למעשה הטסט של הרכב ועושים אותו פעמיים בשנה
ב- NZ. רצוי לבחור רכב עם WOF לתאריך כמה שיותר רחוק מהיום.
* מה ה- REG שלו (Registry). זהו למעשה מעין מסמך המעיד על כך שהרכב אינו גנוב או משהו בסגנון.
מחדשים מסמך זה אחת לשנה וגם כאן רצוי לבחור תאריך שיהיה כמה שיותר רחוק מהיום.
* אם לא לוקחים ביטוח מקיף, חובה לעבור על כל הרכב ולבדוק פגיעות במרכב הרכב. בביטוח מקיף כמו שאני
עשיתי, יכולתי לגרום נזק "Total Lost" לרכב ולא לשלם אגורה ...
* רצוי לבדוק את הוישרים, האיתות, המזגן שעובד גם על חום וגם על קור וכן את הרדיו ומערכת הרמקולים.
* לבדוק את מצב הצמיגים ! למזלי - קיבלתי 4 צמיגים חדשים מהעטיפה
* לבדוק את המצב המכני של הרכב (רלוונטי רק למי שקונה)
* רצוי לבחור רכב עם תא מטען (Booth) לא גלוי (קרי - לא לבחור רכב המוגדר כ- 5 דלתות אלא רכב סדאן).
הסיבה לכך היא שב- NZ יש לא מעט פריצות לרכבים של תיירים ומומלץ לאחסן את כל הציוד בתא המטען
ולקוות שהפורץ ילך לרכב אחר מאשר שלך. אני עשיתי כך ולא פרצו לי לרכב לאורך כל זמן שהותי ב- NZ !
* לברר את נושא הביטוח (תוך כמה זמן מגיע טכנאי מ- AA, מה הביטוח לא מכסה וכדומה).
אני גיליתי שהביטוח "המקיף" שלי לא מכסה את המקרים הבאים: קריאה לטכנאי/עזרה כאשר נגמר הדלק,
כאשר שכחתי את המפתחות בתוך האוטו והוא נעול וכאשר נדרש להחליף צמיג עקב תקר.
 |
| My Car - Nissan Blue-Bird, 1999 |
יצאתי לדרכי ועליתי על ה- Motorway (מעין "איילון-צפון").
הנסיעה בכבישי NZ מוגבלת ל- 100 קמ"ש בלבד, אך רוב הזמן התעסקתי באיך לנהוג בצד שמאל של הכביש ...
ב- NZ יש רק כביש אגרה אחד (יש עוד אחד ב- Coromendel אך אף אחד לא מגיע אליו) המקשר בין העיר
אוקלנד ל- Northland. עשיתי את מה שכולם עשו ועצרתי ממש לפני הכניסה, בתחנת הדלק בכדי לשלם על
המעבר (באם לא משלמשים, מגיע דוח + קנס לחברת ההשכרה והם עוד גובים דמי טיפול, כך שרצוי לשלם).
תו"כ העצירה בתחנת הדלק, אימצתי לי מנהג שליווה אותי לאורך כל NZ - עצירה במאפייה לקפה ומאפה.
אם יש משהו שמייחד כ"כ את NZ, זהו מנהג שתיית הקפה ובכל חור ב- NZ - יש בית קפה מצויין.
שבע ומאושר יצאתי לדרך ונסעתי בכביש האגרה שממש היה על רמה לעומת יתר הכבישים שנסעתי עליהם בכל NZ. ממש במזל ראיתי שלט על מסלול צעידה חביב על הדרך וביצעתי פניה חדה ימינה אליו.
המסלול נקרא: Dome Forrest Walkway (אמור לקחת שעה וחצי ואני סיימתי אותו לאחר 32 דק' קלילות).
הטיפוס הראשוני היה מעט קשה (ככה זה על ההתחלה) אך הנוף מנק' התצפית פיצה על כל המאמץ.
צילמתי מס' תמונות וחזרתי חזרה לרכב שחנה בסמוך לבית קפה מקומי.
מה שממש טוב ב- NZ, זה שבכל חור ניתן למצוא שירותים עם מים זורמים ונייר טואלט סביר (היכן דבר כזה היה קורה בישראל ???)
 |
| View From "Dome Forrest" Lookout |
 |
| Ship Exhibit in Waipu Museum |
המקום שבחרתי היה ממש ליד המוזיאון והנוף היה מאוד חביב - מדשאות ירוקות-עד ונחל זורם
(Waipu Creek) עם מס' ברווזים.
השמש החמימה בשמיים יצרה אווירה ממש מושלמת להפסקת הצהרים במקום.
לקראת 16:30 הגעתי ל- Paul & Limke אשר התגוררו בבית בן 100 שנים בעיירה Maungakaramea.
ממש לא היו פשוט למצוא את מקום מגורם שהיה חבוי בתוך העמק, אך הנוף כאן מפצה על הכל.
Paul בן 71 ו- Limke בת 69 והם עברו לגור לכאן רק בחודש מאי האחרון לאחר שחיו רוב הזמן באי הדרומי.
הבית שלהם עבר ממש שיפוץ רציני וממש לא רואים שהוא בן 100 שנה (בניגוד לבתים בישראל !)
יצא לנו לשוחח על תה ועוגיות עד 23:30 בלילה (אני לא צוחק). זה היה מאוד מתיש אך לפחות זכיתי בסיפור מעניין על עניין החיבורים (מעין מצווה בשבילם לארח ישראלים, לא משנה איך או מתי).
לאחר א.ע + כוס תה ועוגיות - התפניתי למקלחת וסגרתי את הלילה.
לשם שינוי, הפעם באמת נרדמתי וישנתי כמו תינוק.
סוף יום ג' !
מבחר סרטונים מיום זה:
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
 |
| Dome Forrest Lookout |
 |
| Funny car near Dome Forrest Walkway |
 |
| Waipu Museum |
 |
| Waipu Museum |
 |
| Waipu Museum |
 |
| Waipu Museum |
 |
| Picnic near Waipu Creek |
 |
| Waipu Creek |
 |
| Sheep of Paul & Limke |
 |
| Sheep of Paul & Limke |
 |
| Sunset at Maungakaramea |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה