איך אפשר לתאר את ההרגשה טרם הטיסה ותחילתו של הטיול הגדול ?
תמיד רציתי לצאת וטייל בחו"ל ועוד בתק' הצבא (לאחר סיום שביל ישראל) היה לי רעיון לטיול בניו זילנד ובאוסטרליה.
ובכן, הרגע מיוחל הגיע סוף סוף !
את ההחלטה לצאת לטיול קיבלתי סה"כ לפני פחות מ-3 שבועות, ואפשר לומר כי זהו אחד הטיולים המאוד ספונטניים שיצא לי להוציא אל הפועל.
רגשות מעורבים חשתי כאשר התחלתי להתכונן לקראת המסע. זה אמור היה להיות חופשה של פעם בחיים וקצת מנוחה מעומס העבודה השוחק, אך בפועל הייתי צריך קצת זמן לעצמי בכדי לנסות ולהתגבר על פרידה ממערכת יחסים של קרוב לשנתיים.
במקום לנסות ולחפש מקום מגורים חדש ולהמשיך בעבודה השגרתית, הייתי חייב לשנות סדרי עדיפויות בחיים ולנצל את ההזדמנות שנקלעה לדרכי - לעשות את הטיול שכ"כ רציתי למס' חודשים בחו"ל.
לא פשוט היה המצב שהייתי נתון בו. הייתי צריך לעשות מס' דברים במקביל - אריזת חפצי מהדירה בחיפה ופיזורם בין מס' מקומות לאורך הארץ, המשך העבודה היום-יומית, קריאת ספר לקראת ניו זילנד ותכנון המסלול (לרבות השלמת חוסרי ציוד).
אזרתי מספיק תעצומות נפש וביקשתי מהעבודה בריטליקס חופשה ארוכה בכדי לנקות את הראש.
הסברתי להם על המצב הלא נעים שקרה לי והם מאוד הבינו אותי ועזרו לי לקדם את המהלך המיוחל.
אישור רישמי מריטליקס הגיע לאחר מס' ימים ואני מאוד שמחתי שהם איפשרו לי לצאת ל-3 חודשים, לנקות את הראש ואח"כ לחזור לאותה המשרה (מעין חופשה ללא תשלום, כפי שנוהגות לקחת נשים לקראת ההיריון).
למזלי, יום לאחר קבלת התשובה החיובית - ראיתי שיש הרצאה בלמטייל (סניף פולג) על ניו זילנד ומיד קפצתי על הרעיון ונסעתי לשם אחרי יום העבודה (תודה לתמי שלסקי על הטרמפ). אומנם ההרצאה היתה מאוד שטחית וכללית, אך הבנתי את הרעיון הכולל העומד מאחורי תכנון הטיול.
הודעתי להורים ולמשפחה שאני מתכנן לצאת לטיול של 3 חודשים ב- NZ (ניו זילנד) והם היו מאוד מאושרים עבורי.
מאוד נוח היה שיוני ואפרת אפשרו לי לגור אצלם בדירה בכפר יונה לאורך תק' הביניים עד הטיסה. בשל העובדה שיוני היה כבר ב- NZ וטייל בחצי גלובוס - הוא מאוד עזר לי בתכנון הטיול ובעיקר בזכותו אפשר היה לומר כי הצלחתי לבנות תוכנית מסלול בשבוע וחצי בלבד ...
אני לא אשכח איך כל ערב ובסופי השבוע - הייתי חוזר מהעבודה, פותח את הספר של ה- "Lonely Planet" ומסכם לי את נק' העניין והאטרקציות בכל איזור ב- NZ.
מזל גדול היה לי שאני חובב ספורט מושבע ועוד בקיץ האחרון הצטיידתי בתרמיל ונעלי טיולים חדשות (היה מבצע בחנות למטייל ...). ממש לא תיכננתי בזמנו שאני אצא לטיול בחו"ל למס' חודשים, אך ידעתי בתוך תוכי כי במוקדם או במאוחר - רגע זה יבוא ועלי להיות מוכן. ובכן - רגע זה הגיע, ויכולתי רק לשמוח כי רוב הציוד לקראת המסע כבר ברשותי ולא אצטרך לשרוף אלפי שקלים על ציוד שעוד לא בדקתי את טיבו או את איכותו.
אריזת התרמיל (Gregory) לא היתה כ"כ נוראה. ראשית זה היה תרמיל חדש והרבה יותר גדול מהתרמיל הקודם (Karrimor) שהתפרק לי בש"י (שביל ישראל), ושנית - הייתי כבר עם לא מעט ניסיון בטרקים וידעתי מה פחות או יותר צריך לקחת ומה לא. עצם העובדה שמדובר במדינה עם אקלים משתנה (4 עונות ביום אחד), נאלצתי לסחוב יותר ציוד וביגוד לעומת הטיולים פה בישראל.
משקל התרמיל הקטן (תיק יום אני קורא לו) יצא בסביבות 4.5 ק"ג והגדול - 11.4 ק"ג (ממש רחוק מההגבלה של 20 ק"ג).
את היום האחרון בעבודה העברתי בעיקר בלהגיד שלום לכ"א מהעובדים, להדפיס מס' מסמכים אחרונים (תודה רבה ל-גיל פרום על העזרה) ובקניות לקבלת השבת + שתיית הפרידה הזמנית שלי.
בערב - נפרדתי לשלום מיוני ונסעתי עם אליאב לתחנת הרכבת בהרצליה.
כמובן שלא צריך לציין שרכבת ישראל "מאוד עומדת בזמנים", וכך נאלצתי להמתין חצי שעה נוספת ברציף.
לאחר החלפת רכבת בת"א מרכז, הגעתי לנתב"ג ושם התחיל תור מאוד מאוד ארוך לאנשים המעוניינים לעשות
"check-in" למזוודות שלהם. פגשתי שם זוג שישב לידי גם ברכבת והם גם תכננו לנסוע ל- NZ דרך דרום קוריאה עם חברת "Korean Airlines". העברנו שיחה קלילה ואני המשכתי הלאה לדרכי.
כמובן שניצלתי את ההטבה של "טרקלין דן" המפואר שבזכות כרטיס האשראי העיסקי שיש לי - כיום אני יכול להיכנס למתחם הסגור והמפואר ולהנעים את זמני טרם הטיסה.
אני חייב לציין שהחוויה פשוט מעולה - יש שם מיני בר עם שלל משקאות קלים, שתייה חריפה, תה/קפה וכן בופה עשיר בסלטים, גבינות ומאפים. מה שנקרא - הבטן אמרה את שלה ...
בדרך לכיוון שער B9, היה מחזה לא נעים של נוסע שהתעלף והקפיץ את כל שדה התעופה.
נכנסתי למטוס חדש-דנדש מסוג בואינג 777-200 (מהצי מטוסים החדש של חברת "Korean Airlines") והתיישבתי בסוף המטוס וליד החלון. מאוד אהבתי את העובדה שיש המון מקום לרגליים, יש כאן סינמה עם שלל סרטים חדשים ושוברי קופות וכן הנוסעים "הרגילים" (מחלקת ה- Economy) מקבלים שלל פינוקים בחינם - כפכפים, מברשת + משחת שיניים, שמיכה, בקבוק מים, אוזניות וכן 2 ארוחות מלאות ובינהן מגוון חטיפים ושתייה קלה/יין.
המטוס המריא ב- 22:40 והטיסה אמורה לקחת כ- 10 שעות עד לנק' העצירה הזמנית ב- Inchon.
סוף ההקדמה וסוף יום ה' !
תמיד רציתי לצאת וטייל בחו"ל ועוד בתק' הצבא (לאחר סיום שביל ישראל) היה לי רעיון לטיול בניו זילנד ובאוסטרליה.
ובכן, הרגע מיוחל הגיע סוף סוף !
את ההחלטה לצאת לטיול קיבלתי סה"כ לפני פחות מ-3 שבועות, ואפשר לומר כי זהו אחד הטיולים המאוד ספונטניים שיצא לי להוציא אל הפועל.
רגשות מעורבים חשתי כאשר התחלתי להתכונן לקראת המסע. זה אמור היה להיות חופשה של פעם בחיים וקצת מנוחה מעומס העבודה השוחק, אך בפועל הייתי צריך קצת זמן לעצמי בכדי לנסות ולהתגבר על פרידה ממערכת יחסים של קרוב לשנתיים.
במקום לנסות ולחפש מקום מגורים חדש ולהמשיך בעבודה השגרתית, הייתי חייב לשנות סדרי עדיפויות בחיים ולנצל את ההזדמנות שנקלעה לדרכי - לעשות את הטיול שכ"כ רציתי למס' חודשים בחו"ל.
לא פשוט היה המצב שהייתי נתון בו. הייתי צריך לעשות מס' דברים במקביל - אריזת חפצי מהדירה בחיפה ופיזורם בין מס' מקומות לאורך הארץ, המשך העבודה היום-יומית, קריאת ספר לקראת ניו זילנד ותכנון המסלול (לרבות השלמת חוסרי ציוד).
אזרתי מספיק תעצומות נפש וביקשתי מהעבודה בריטליקס חופשה ארוכה בכדי לנקות את הראש.
הסברתי להם על המצב הלא נעים שקרה לי והם מאוד הבינו אותי ועזרו לי לקדם את המהלך המיוחל.
אישור רישמי מריטליקס הגיע לאחר מס' ימים ואני מאוד שמחתי שהם איפשרו לי לצאת ל-3 חודשים, לנקות את הראש ואח"כ לחזור לאותה המשרה (מעין חופשה ללא תשלום, כפי שנוהגות לקחת נשים לקראת ההיריון).
למזלי, יום לאחר קבלת התשובה החיובית - ראיתי שיש הרצאה בלמטייל (סניף פולג) על ניו זילנד ומיד קפצתי על הרעיון ונסעתי לשם אחרי יום העבודה (תודה לתמי שלסקי על הטרמפ). אומנם ההרצאה היתה מאוד שטחית וכללית, אך הבנתי את הרעיון הכולל העומד מאחורי תכנון הטיול.
הודעתי להורים ולמשפחה שאני מתכנן לצאת לטיול של 3 חודשים ב- NZ (ניו זילנד) והם היו מאוד מאושרים עבורי.
מאוד נוח היה שיוני ואפרת אפשרו לי לגור אצלם בדירה בכפר יונה לאורך תק' הביניים עד הטיסה. בשל העובדה שיוני היה כבר ב- NZ וטייל בחצי גלובוס - הוא מאוד עזר לי בתכנון הטיול ובעיקר בזכותו אפשר היה לומר כי הצלחתי לבנות תוכנית מסלול בשבוע וחצי בלבד ...
אני לא אשכח איך כל ערב ובסופי השבוע - הייתי חוזר מהעבודה, פותח את הספר של ה- "Lonely Planet" ומסכם לי את נק' העניין והאטרקציות בכל איזור ב- NZ.
מזל גדול היה לי שאני חובב ספורט מושבע ועוד בקיץ האחרון הצטיידתי בתרמיל ונעלי טיולים חדשות (היה מבצע בחנות למטייל ...). ממש לא תיכננתי בזמנו שאני אצא לטיול בחו"ל למס' חודשים, אך ידעתי בתוך תוכי כי במוקדם או במאוחר - רגע זה יבוא ועלי להיות מוכן. ובכן - רגע זה הגיע, ויכולתי רק לשמוח כי רוב הציוד לקראת המסע כבר ברשותי ולא אצטרך לשרוף אלפי שקלים על ציוד שעוד לא בדקתי את טיבו או את איכותו.
אריזת התרמיל (Gregory) לא היתה כ"כ נוראה. ראשית זה היה תרמיל חדש והרבה יותר גדול מהתרמיל הקודם (Karrimor) שהתפרק לי בש"י (שביל ישראל), ושנית - הייתי כבר עם לא מעט ניסיון בטרקים וידעתי מה פחות או יותר צריך לקחת ומה לא. עצם העובדה שמדובר במדינה עם אקלים משתנה (4 עונות ביום אחד), נאלצתי לסחוב יותר ציוד וביגוד לעומת הטיולים פה בישראל.
משקל התרמיל הקטן (תיק יום אני קורא לו) יצא בסביבות 4.5 ק"ג והגדול - 11.4 ק"ג (ממש רחוק מההגבלה של 20 ק"ג).
את היום האחרון בעבודה העברתי בעיקר בלהגיד שלום לכ"א מהעובדים, להדפיס מס' מסמכים אחרונים (תודה רבה ל-גיל פרום על העזרה) ובקניות לקבלת השבת + שתיית הפרידה הזמנית שלי.
בערב - נפרדתי לשלום מיוני ונסעתי עם אליאב לתחנת הרכבת בהרצליה.
כמובן שלא צריך לציין שרכבת ישראל "מאוד עומדת בזמנים", וכך נאלצתי להמתין חצי שעה נוספת ברציף.
לאחר החלפת רכבת בת"א מרכז, הגעתי לנתב"ג ושם התחיל תור מאוד מאוד ארוך לאנשים המעוניינים לעשות
"check-in" למזוודות שלהם. פגשתי שם זוג שישב לידי גם ברכבת והם גם תכננו לנסוע ל- NZ דרך דרום קוריאה עם חברת "Korean Airlines". העברנו שיחה קלילה ואני המשכתי הלאה לדרכי.
כמובן שניצלתי את ההטבה של "טרקלין דן" המפואר שבזכות כרטיס האשראי העיסקי שיש לי - כיום אני יכול להיכנס למתחם הסגור והמפואר ולהנעים את זמני טרם הטיסה.
אני חייב לציין שהחוויה פשוט מעולה - יש שם מיני בר עם שלל משקאות קלים, שתייה חריפה, תה/קפה וכן בופה עשיר בסלטים, גבינות ומאפים. מה שנקרא - הבטן אמרה את שלה ...
בדרך לכיוון שער B9, היה מחזה לא נעים של נוסע שהתעלף והקפיץ את כל שדה התעופה.
נכנסתי למטוס חדש-דנדש מסוג בואינג 777-200 (מהצי מטוסים החדש של חברת "Korean Airlines") והתיישבתי בסוף המטוס וליד החלון. מאוד אהבתי את העובדה שיש המון מקום לרגליים, יש כאן סינמה עם שלל סרטים חדשים ושוברי קופות וכן הנוסעים "הרגילים" (מחלקת ה- Economy) מקבלים שלל פינוקים בחינם - כפכפים, מברשת + משחת שיניים, שמיכה, בקבוק מים, אוזניות וכן 2 ארוחות מלאות ובינהן מגוון חטיפים ושתייה קלה/יין.
המטוס המריא ב- 22:40 והטיסה אמורה לקחת כ- 10 שעות עד לנק' העצירה הזמנית ב- Inchon.
סוף ההקדמה וסוף יום ה' !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה