הבוקר הגיע ממש מהר (או יותר נכון ב- 7:00 כבר הייתי צריך להיות מוכן ומאורגן).
ב- 7:15 בדיוק כפי שהובטח - חיכתה לי ארוחת הבוקר המצוינת והטעימה ש- Limke הכינה.
היה מאוד חביב לשוב ולשוחח עימם ועל הדרך להתעדכן בעוד מידע וטיפים לקראת הימים הבאים הצפויים לי.
אמרתי ל- Paul & Limke תודה ושלום בפעם האחרונה באמת והתחלתי בנסיעה חזרה לכיוון Auckland.
עשיתי עצירה קלה בכדי לראות מערה מסתורית של תולעים זוהרות במקום שנקרא:
Waipu Glow-Worms Cave.
בכדי להגיע למקום זה נדרשת סטייה גדולה מהכביש הראשי (SH-1) וכן נדרש לנסוע עוד מס' ק"מ על דרך Gravel, אך מצד שני המקום כאן הוא חינמי לחלוטין וניתן גם לצלם עם פלאש בתוך המערה (בניגוד לפעם הראשונה שבה אסור היה להכניס מצלמות לתוך המערה).
לפני הכניסה למערה, פגשתי משפחה נחמדה שהגיעה לכאן מאוסטרליה. הם הביאו לכאן פנסי ראש כ"כ מעאפנים כך שהם היו חייבים להתלוות אלי ושאני אוביל את הצעידה בתוך העלטה המוחלטת ששררה בבטן המערה.
טיפ שימושי מס' 1
לרוב, כאשר מגיעים לחקור מערה (ובפרט מערת תולעים זוהרות) - מומלץ לנעול סנדלים ולא נעלים משום שבתוך המערה יש נהר תת-קרקעי שבשלב כזה או אחר נדרש לחצות (המים עמוקים).
לצעוד יחף על האבנים המשוננות זה ממש לא כיף ...
כמו כן - חובה לבוא עם פנס ראש שכבר הוכיח את עצמו בעוצמתו ובאמינותו וכן גם להצטייד בסוללות רזרבה. אתם ממש לא רוצים להיתקע באמצע המערה כאשר הכל חשוך מסביב ורק חוש המישוש זמין לידכם.
נכנסנו כולנו לתוך המערה, כאשר אני המוביל והיתה תחושה מאוד שלווה בפנים - סוג של שקט מוחלט עם קרירות מסויימת.
ניסיתי לצלם בתוך המערה עם ובלי פלאש אך התמונות לא יצאו משהו. לפחות יצא לי לראות את התולעים הזוהרות בצבע ירקרק עז שצבען הזכיר לי במעט את צבע ה- "סטיקלייט" הצבאי שבטח מוכר לכל מי שעשה שירות צבאי בישראל.
לאחר ביקור של למעלה מ- חצי שעה בתוך המערה, חזרנו לתיקים ולנעלים שהושארו בכניסה והתארגנו לצאת.
לאחר הביקור החביב במערת התולעים הזוהרות שאני מאוד ממליץ להגיע לכאן (גם אם זה סטייה מהכביש הראשי), המשכתי לטייל בבוש המקומי והגעתי לנק' תצפית שהשקיפה על כל העמק מתחתיה. קצת היה חבל שהיום היה מאוד מעונן ונוף מרהיב ביופיו לא היה זמין. מעט מאוכזב חזרתי משם לאוטו והתחלתי בנסיעת שטח חזרה לכביש SH-1.
קצת היה קשה לנווט בתוך העיר הגדולה והסואנת, הלא היא Auckland. בכל זאת עבר רק שבוע מאז התחלתי לנהוג כאן ב- NZ ורוב הזמן היה בנסיעה דרך עיירות קטנות וכבישים ריקים. מאוד רציתי לחנות בחניה החינמית של Countdown אשר היתה ממוקמת ליד מרכז העיר, אך משום מה, כל הפניות המוזרות והנתיבים הרבים גרמו לי לבלבול רב ובסוף מצאתי את עצמי חונה בחניה של האכסניה הראשונה שבה לנתי בימים הראשונים להגעתי לניו-זילנד (Auckland International Backpackers).
טיפ שימושי מס' 2
באם ברצונכם לחנות בחינם בתוך העיר הגדולה ונטולת החניות (Auckland), מצאתי שהכי נוח לחנות בתוך החניה המקורה של אחד הסופרמרקטים במרכז העיר (כמו Countdown).
חזרתי להסתובב במרכז Auckland הכ"כ מוכרת וסוף סוף אספתי את כרטיס ה- Eftpos המיוחל
מבנק ה- ANZ.
בדרך חזרה לאוטו התחיל ממש מבול ומצאתי את עצמי מגיע רטוב כ"כ לאוטו עד כדי כך שחלק ממושב הרכב נספג במים מהבגדים הרטובים (לא נעים).
משם המשכתי הלאה לעוד פרבר של Auckland שנקרא: Mission Bay. היה זכור לי שיש באיזור מרכז אנטקרטי שבו אוכל לצפות בפינגווינים ובעוד שלל אטרקציות. מה אני אגיד ... ? להגיע לשם ממש לא היה פשוט ומצאתי את עצמי מסתבך כהוגן בחיפוש אחר היעד. עשיתי חושבים עם עצמי והחלטתי לעצור לתדלק באחת מתחנות ה- Shell ואח"כ לשאול את המוכר אם הוא יוכל להסביר לי איך להגיע לשם.
אחד מהאנשים שתידלקו בתחנה שמע שאני צריך עזרה בניווט ומיד הציע את עזרתו. הבעיה הרצינית היתה - שהוא נתן לי כיווני נסיעה ממש לא נכונים ומצאתי את עצמי שוב פעם "מנווט על עיוור". מאוד כעסתי עליו שהטעה אותי כהוגן.
בסופו של דבר עצרתי ליד 2 ילדים שחזרו זה עתה מבית-הספר והם נתנו לי את הכיוון המדוייק להיכן שרציתי.
שמח ומאושר הגעתי לאטרקציה הנוספת של היום והיא: Kelly Tarlton.
תמורת סכום נאה של 34$ (שלפי דעתי הינו סכום מאוד יקר !) - יצא לי להיכנס פנימה ולראות פינגווינים מסוגים שונים, תצוגה על המשלחת לאנטרקטיקה, תצוגה על כרישים ועוד כל מיני דגים מסוגים שונים.
מאוד אהבתי לראות את סוסי הים וכן לנסוע בקרנוע אשר עשה סיבוב מסביב למושבת הפינגווינים.
כמובן שהגשם לא פסק לרגע והותיר אותי שוב פעם חצי רטוב כאשר הגעתי בחזרה לחניה הלא מקורה
שהיתה בחוץ.
התחלתי בנסיעה דרומה על SH-1 והפקקים של גוש דן ממש חזרו על עצמם כאן. הנסיעה היתה איטית להחריד וכל שנייה הייתי חייב לעצור עד שלבסוף יצאתי מהעיר הסואנת והמשכתי הלאה על כביש ה- Motorway.
ממש בדקה ה- 90 מצאתי את השלט המיוחל אשר לוקח שמאלה ומוביל לכיוון העיירה Karaka (מקום הלינה להערב).
לאחר נסיעה די קצרה הגעתי לביתם של Henry, Dianne & Betty שהינם חברים מאוד טובים של יוני ואפרת (הם הכירו מהטיול שלהם בשנת 2008 ב- NZ ועד היום הצליחו לשמור איתם על קשר).
יצא גם לפגוש את יתר משפחתם (Ric-halo & Amber) אשר הגיעו לכאן במיוחד בשביל לראות את ההופעה החיה של להקת הרוק המצליחה: Foo Fighters !!!
ארוחת הערב המשפחתית היתה באמת סוף הדרך ומאוד משביעה. היה שם סטייק אנטריקוט משובח, צ'יפס ולקינוח גם עוגת תפוחים מקורמלת (Crumble Apple Cake). היה ממש תענוג ומאוד שמחתי לפגוש אנשים כה נחמדים כמוהם.
יותר מאוחר יצא לי גם לראות את חיית המחמד המאוד מוזרה ש- Dianne מגדלת כאן. זהו סוג של אוגר ענקי עם פרווה מאוד ייחודית אשר לא ראיתי מעולם. מאוד לא רציתי לעזוב לישון בגלל השיחות המעניינות שניהלתי כאן, אך ידעתי שמחר מצפה לי יום ארוך ביותר ולכן אמרתי לילה טוב בנחמדות והלכתי לישון.
סוף יום ב' !
מבחר סרטונים מיום זה:
מבחר תמונות מיום זה:
ב- 7:15 בדיוק כפי שהובטח - חיכתה לי ארוחת הבוקר המצוינת והטעימה ש- Limke הכינה.
היה מאוד חביב לשוב ולשוחח עימם ועל הדרך להתעדכן בעוד מידע וטיפים לקראת הימים הבאים הצפויים לי.
אמרתי ל- Paul & Limke תודה ושלום בפעם האחרונה באמת והתחלתי בנסיעה חזרה לכיוון Auckland.
עשיתי עצירה קלה בכדי לראות מערה מסתורית של תולעים זוהרות במקום שנקרא:
Waipu Glow-Worms Cave.
בכדי להגיע למקום זה נדרשת סטייה גדולה מהכביש הראשי (SH-1) וכן נדרש לנסוע עוד מס' ק"מ על דרך Gravel, אך מצד שני המקום כאן הוא חינמי לחלוטין וניתן גם לצלם עם פלאש בתוך המערה (בניגוד לפעם הראשונה שבה אסור היה להכניס מצלמות לתוך המערה).
לפני הכניסה למערה, פגשתי משפחה נחמדה שהגיעה לכאן מאוסטרליה. הם הביאו לכאן פנסי ראש כ"כ מעאפנים כך שהם היו חייבים להתלוות אלי ושאני אוביל את הצעידה בתוך העלטה המוחלטת ששררה בבטן המערה.
טיפ שימושי מס' 1
לרוב, כאשר מגיעים לחקור מערה (ובפרט מערת תולעים זוהרות) - מומלץ לנעול סנדלים ולא נעלים משום שבתוך המערה יש נהר תת-קרקעי שבשלב כזה או אחר נדרש לחצות (המים עמוקים).
לצעוד יחף על האבנים המשוננות זה ממש לא כיף ...
כמו כן - חובה לבוא עם פנס ראש שכבר הוכיח את עצמו בעוצמתו ובאמינותו וכן גם להצטייד בסוללות רזרבה. אתם ממש לא רוצים להיתקע באמצע המערה כאשר הכל חשוך מסביב ורק חוש המישוש זמין לידכם.
נכנסנו כולנו לתוך המערה, כאשר אני המוביל והיתה תחושה מאוד שלווה בפנים - סוג של שקט מוחלט עם קרירות מסויימת.
ניסיתי לצלם בתוך המערה עם ובלי פלאש אך התמונות לא יצאו משהו. לפחות יצא לי לראות את התולעים הזוהרות בצבע ירקרק עז שצבען הזכיר לי במעט את צבע ה- "סטיקלייט" הצבאי שבטח מוכר לכל מי שעשה שירות צבאי בישראל.
לאחר ביקור של למעלה מ- חצי שעה בתוך המערה, חזרנו לתיקים ולנעלים שהושארו בכניסה והתארגנו לצאת.
 |
| Entrance of Waipu Caves |
 |
| Walkway in Waipu Forrest |
טיפ שימושי מס' 2
באם ברצונכם לחנות בחינם בתוך העיר הגדולה ונטולת החניות (Auckland), מצאתי שהכי נוח לחנות בתוך החניה המקורה של אחד הסופרמרקטים במרכז העיר (כמו Countdown).
חזרתי להסתובב במרכז Auckland הכ"כ מוכרת וסוף סוף אספתי את כרטיס ה- Eftpos המיוחל
מבנק ה- ANZ.
בדרך חזרה לאוטו התחיל ממש מבול ומצאתי את עצמי מגיע רטוב כ"כ לאוטו עד כדי כך שחלק ממושב הרכב נספג במים מהבגדים הרטובים (לא נעים).
משם המשכתי הלאה לעוד פרבר של Auckland שנקרא: Mission Bay. היה זכור לי שיש באיזור מרכז אנטקרטי שבו אוכל לצפות בפינגווינים ובעוד שלל אטרקציות. מה אני אגיד ... ? להגיע לשם ממש לא היה פשוט ומצאתי את עצמי מסתבך כהוגן בחיפוש אחר היעד. עשיתי חושבים עם עצמי והחלטתי לעצור לתדלק באחת מתחנות ה- Shell ואח"כ לשאול את המוכר אם הוא יוכל להסביר לי איך להגיע לשם.
אחד מהאנשים שתידלקו בתחנה שמע שאני צריך עזרה בניווט ומיד הציע את עזרתו. הבעיה הרצינית היתה - שהוא נתן לי כיווני נסיעה ממש לא נכונים ומצאתי את עצמי שוב פעם "מנווט על עיוור". מאוד כעסתי עליו שהטעה אותי כהוגן.
בסופו של דבר עצרתי ליד 2 ילדים שחזרו זה עתה מבית-הספר והם נתנו לי את הכיוון המדוייק להיכן שרציתי.
שמח ומאושר הגעתי לאטרקציה הנוספת של היום והיא: Kelly Tarlton.
תמורת סכום נאה של 34$ (שלפי דעתי הינו סכום מאוד יקר !) - יצא לי להיכנס פנימה ולראות פינגווינים מסוגים שונים, תצוגה על המשלחת לאנטרקטיקה, תצוגה על כרישים ועוד כל מיני דגים מסוגים שונים.
מאוד אהבתי לראות את סוסי הים וכן לנסוע בקרנוע אשר עשה סיבוב מסביב למושבת הפינגווינים.
 |
| Kelly Tarlton Penguins |
שהיתה בחוץ.
התחלתי בנסיעה דרומה על SH-1 והפקקים של גוש דן ממש חזרו על עצמם כאן. הנסיעה היתה איטית להחריד וכל שנייה הייתי חייב לעצור עד שלבסוף יצאתי מהעיר הסואנת והמשכתי הלאה על כביש ה- Motorway.
ממש בדקה ה- 90 מצאתי את השלט המיוחל אשר לוקח שמאלה ומוביל לכיוון העיירה Karaka (מקום הלינה להערב).
לאחר נסיעה די קצרה הגעתי לביתם של Henry, Dianne & Betty שהינם חברים מאוד טובים של יוני ואפרת (הם הכירו מהטיול שלהם בשנת 2008 ב- NZ ועד היום הצליחו לשמור איתם על קשר).
יצא גם לפגוש את יתר משפחתם (Ric-halo & Amber) אשר הגיעו לכאן במיוחד בשביל לראות את ההופעה החיה של להקת הרוק המצליחה: Foo Fighters !!!
ארוחת הערב המשפחתית היתה באמת סוף הדרך ומאוד משביעה. היה שם סטייק אנטריקוט משובח, צ'יפס ולקינוח גם עוגת תפוחים מקורמלת (Crumble Apple Cake). היה ממש תענוג ומאוד שמחתי לפגוש אנשים כה נחמדים כמוהם.
יותר מאוחר יצא לי גם לראות את חיית המחמד המאוד מוזרה ש- Dianne מגדלת כאן. זהו סוג של אוגר ענקי עם פרווה מאוד ייחודית אשר לא ראיתי מעולם. מאוד לא רציתי לעזוב לישון בגלל השיחות המעניינות שניהלתי כאן, אך ידעתי שמחר מצפה לי יום ארוך ביותר ולכן אמרתי לילה טוב בנחמדות והלכתי לישון.
סוף יום ב' !
מבחר סרטונים מיום זה:
מבחר תמונות מיום זה:
 |
| Inside of Waipu Caves |
 |
| Waipu Caves |
 |
| Waipu Forrest |
 |
| Kelly Tarlton Penguin |
 |
| Kelly Tarlton Shark |
 |
| Kelly Tarlton |
 |
| Kelly Tarlton Shark |
 |
| Kelly Tarlton Squid |
 |
| Kelly Tarlton Stone-Fish |
 |
| Kelly Tarlton Crabs |
 |
| Kelly Tarlton Stone-Fish |
 |
| Kelly Tarlton Scorpion-Fish |
 |
| Kelly Tarlton Sea-Horse |
 |
| Kelly Tarlton Blow-Fish |
 |
| Hamster in Karaka |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה