משום מה, הייתי בטוח ששמתי שעון מעורר היום בבוקר, אך מצאתי את עצמי מתעורר ממש מאוחר ב- 10:30.
ארוחת הבוקר הייתה פשוט מעולה וניצלתי טוב מאוד את גינת הירק העשירה שהייתה כאן ל- Heizel. כמובן שגם הפעם הייתי צריך להקשיב לסיפורים האינסופיים שלה והיא כל פעם דיברה על נושא מסוים, עשתה הפסקה של שנייה ואז התחילה לדבר על נושא אחר לגמרי שממש לא קשור לנושא השיחה הראשון שבו היא התחילה.
לסיכומו של עניין, היומיים האחרונים כאן היו יחסית סבבה. האירוח כאן ממש טוב, אך יש גם מס' נושאים שאנשים אחרים ממש לא היו מתחברים אליו והם: הפטפטת הבלתי נגמרת של Heizel והעובדה שלהגיע לכאן זה חתיכת סטייה מהכביש הראשי.
מאוד היה מרגש לכתוב ליוני ואפרת מכתב בשם Heizel (היא לא יכלה לכתוב בשל רעידות הידיים שלה) ואף יותר מרגש היה לראות שהיא שמה את התמונה המשותפת שלהם על אחת הכונניות. מה שנקרא: "סגירת מעגל".
קצת היה חבל לי לעזוב אותה לבדה, לאחר שביומיים האחרונים מאוד עזרתי לה במטלות הבית, עם הקניות והבישולים וכעת היא תצטרך להתמודד עם הכל לבדה כי היא גרה כאן לבד והיא לא זוכה לעזרה ממשית מבני המשפחה שלה.
Me & Heizel
יצאתי מ- Tokerau Beach והגעתי לעיירה הקרובה ב- Kaitaia. הרבה לא היה מה לעשות כאן
(אולי חוץ מקניות ב- Pack&Save) ולכן המשכתי הלאה בנסיעה אטית להחריד (בשל הזיגזגים הרבים
לאורך SH-1)
עד שהגעתי לאטרקציה הראשונה שלי להיום - Waipoua Forest.
במקום יש מגוון עצום של עצי קאורי עתיקים ונדירים במינם. יצא לי לראות את עץ הקאורי הגדול ביותר ב- NZ, את שמורת "ארבעת האחיות" (four sisters) ואת "אב היער" שלמעשה הוא עץ קאורי מאוד עתיק ומאוד מרשים יחסית לכל יתר העצים ביער.
הסתובבתי לי במרחבים העצומים של היער ומאוד נהניתי לי מהאווירה הקסומה שמקום זה משרה. הגשם שירד מאז שעות הבוקר לא ממש הפריע כי רוב טיפות הגשם נעצרו על צמרות העצים והמסלולים למטה היו יחסית יבשים.
Kauri Tree in Waipoua Forest
כנראה זה בגלל הגשם ובשל העובדה שהיום יום א' (יום המנוחה הרשמי ב- NZ) כי כשהגעתי לעיירה Dargaville, הייתי בטוח שאני נכנס לעיירת רפאים. לפי ספר ה- Lonely Planet נכתב שמקום זה
הוא "בירת הקומרה" ב- NZ.
את האמת - לי זה נראה יותר כמו עוד סתם עיירה על הדרך שלא שונה מכל האחרות שראיתי עד כה ...
לא בזבזתי זמן יקר והמשכתי הלאה בנסיעה.
עליתי על כביש SH-14 (המוביל לעיירה Whangarei) וממש ברגע האחרון לקחתי פנייה ימינה לקיצור דרך המוביל לביתם של חברי הוותיקים - Paul & Limke אשר מתגוררים ב- Maungakaramea.
דרך הקיצור הייתה כמובן על ה- Gravel (הרכב שלי לא ישכח זאת), אך ממש לא התברברתי והגעתי אליהם מהר.
יצא ממש טוב שהגעתי מיד לארוחת הערב שהם הכינו כי הייתי סופר מורעב לאחר היום העמוס בדרכים המעאפנות שכאן.
ארוחת הערב ממש לא אכזבה ולקינוח הייתה גלידת "Hookey Pookie" מצוינת אשר לא מוכרים אותה בישראל. זוהי למעשה גלידת שמנת בטעם קרמל-וניל עם כדורי קרמל מתקתקים אשר מתפוצצים בפה כאשר נותנים בהם ביס (יאמי).
יצא לי לארגן את התמונות שצילמתי היום ולאחר מכן ללכת לישון ולאגור כוחות לקראת מחר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה