כמו בלילה הקודם, גם הבוקר עוד ניצלנו את האינטרנט החינמי בכדי לבדוק מיילים, להעלות תמונות ל- F.B ועוד.
לאחר ארוחת הבוקר החביבה, חזרתי לחדר ואז התחיל סיפור ממש לא נעים.
משום מקום וללא כל התרעה מוקדמת, 3 ילדים קטנים וחצופים (של בעלי המקום) - נכנסו לחדר שלי מבלי לדפוק בדלת ומבלי לבקש אפילו רשות. הם נכנסו פנימה, עלו על המיטה שבה עוד ישנתי והתחילו לחטט בציוד האישי שלי.
פשוט חטפתי שוק מכמות החוצפה שיש להם ! הרגעתי את עצמי ואמרתי להם בנימוס כי ככה לא מתנהגים, שזה לא יפה להתפרץ לחדר מבלי לבקש רשות ואם הם יכולים לצאת מהחדר.
הילד המבוגר שבחבורה חשב לרגע ואמר: Let me think ... No we don't wanna get out of here.
עבורי זה כבר היה יותר מידי. לקחתי את כל חפצי והלכתי להתארגן בתוך האוטו.
מאוד רציתי ללמד את הזאטוטים האלו - "מה הם נימוסים", אך ההורים שלהם דיי עזרו לי אתמול עם עניין הרכב וזה לא היה הוגן כלפיהם אם הייתי מחזיר להם את ילדיהם בחתיכות מעוכות.
כשיצאתי החוצה ודיברתי עם אנטואן, הוא סיפר לי שהיה לו ולקורין מקרה דומה עם המנוולים הללו שמבלי לשאול ולבקש רשות - הם נכנסו לאוהלים שלהם ולא רצו לצאת. הם עוד הוסיפו "חטא על פשע" וצרחו כי זהו האוהל שלהם ושקורין ואנטואן צריכים לצאת כי זה לא האוהל שלהם !
מה אני אגיד ? זוהי היתה החוויה הכי לא נעימה שיצא לי לחוות לאורך כל תק' הטיול שלי ב- NZ.
איך שזה היה נראה - ההורים היו מאוד עסוקים עם העסק המשפחתי ודיי הזניחו את הקטנטנים שהחשיבו את עצמם לבעלי המקום והרשו לעצמם להתנהג כמו ברברים חסרי בושה.
בכל אופן, התארגנתי לי לקראת עזיבה ואמרתי שלום בפעם האחרונה לאנטואן שהיה באמת חבר טוב לאורך המסע וחבל שהיה צריך לעזוב כי ממש קשה למצוא כאן מטיילים עם כושר צעידה כמו שלי וכאלו עם ראש על הכתפיים שמאוד מעניין לשוחח עימם על כל נושא אפשרי.
האוטו התניע ללא שום בעיה והתחלתי בנסיעה חזרה צפונה עד לעיירה Taumaranui.
מוזיאון הרכבת המפורסם אומנם היה סגור, אך נסעתי לראות פינה נחמדה בשם: Cherry Grove ומסתבר כי זאת נק' ההתחלה עבור אלו שרוצים לעשות את המסע של ה- 5 ימים לאורך נהר ה- Whanganui.
להיות במקום זה היה מעין סגירת מעגל ואני שמח שיצא לי לראות היכן בפועל מתחיל המסע המופלא שסיימתי זה עתה.
לאחר הסיור בפארק החביב שבמקום חזרתי לעיירה ונסעתי לקניות ב- New-World. ממש אהבתי את העובדה שתחנת הדלק BP (עימה יש הסדר הנחה אם קונים ב- 40$ ומעלה ב- New-World) היתה ממש קרובה לסופרמרקט.
השתמשתי ב- Voucher ותידלקתי מיכל דלק מלא לפני הנסיעה הארוכה המצפה לי.
טיפ שימושי מס' 1
באם אתם מתכננים לנסוע מהעיירה Taumaranui לאורך SH-43 (כביש העולם האבוד) עד לאיזור Taranaki, מאוד מומלץ לתדלק מיכל מלא בתחנת BP שממש ביציאה מ- Taumaranui (עד Stratford, יש מרחק של
150 ק"מ ואין תחנות דלק לאורך המסלול).
עסק משתלם יותר יהיה אם תערכו קניות ב- New-World ואח"כ תנצלו את ה- Voucher בתחנת הדלק BP.
מזל שלקחתי ב- i-site של העיירה Taumaranui את העלון של האטרקציה הבאה של היום:
The forgotten world.
עליתי על SH-43 והתחלתי בנסיעה רגועה לאורך כביש העולם האבוד.
כשמו כן הוא - מקום זה באמת אחד הנידחים שיצא לי לטייל בהם עד כה ב- NZ, אך הנוף המדהים
מפצה על הכל.
טיפ שימושי מס' 2
לאורך SH-43 (כביש העולם האבוד), ישנם מס' מסלולי הליכה חביבים ששווה לבקרם. מאוד מומלץ להצטייד במפה מעודכנת שניתן לקבל ב- i-site וחובה לנסוע לאט בכדי לא לפספס את הפניות. אני מצאתי את עצמי מפספס מס' מסלולים בתחילת הדרך כי לא האמנתי שהשילוט יהיה עד כדי כך גרוע ! רוב מסלולי הטיול והאטרקציות באיזור זה - מסומנים בשלטים צהובים ממש קטנים וללא התרעה מוקדמת, כך שבמהירות
80 קמ"ש אין סיכוי לשים לב אליהם.
אחד מהמקומות היפים שיצא לי לראות לאורך הנסיעה היה: Mt.Damper Falls
אומנם הוא מצריך סטייה של 32 ק"מ מהכביש הראשי, אך בהחלט שווה כל רגע.
תחילת המסלול עובר בתוך מרחבים ענקיים וירוקים שמאוד מזכירים את ה- Shier מתוך סרטי שר הטבעות.
לאחר צעידה של 15 דק' נינוחות מגיעים לתצפית אל עבר המפל העצום והגבוה הנמצא כאן.
המשכתי בדרכי ולאחר נסיעה דיי משובשת על ה- Gravel (לא חסר כאן), עצרתי להפסקה בנק' תצפית
מאוד נחמדה בשם: Starhome-Saddle. קטע מצחיק שרק עכשיו (לאחר למעלה מ-3 שבועות שאני מטייל ב-NZ) יצא לי לנצל את מיכלי הגז שקניתי עבור הבישולים בשטח. בהחלט היה שווה להקדיש כמה דק' להרתיח מים ולהכין כוס קפה חמים.
מעט מידע על המקום
העולם האבוד, הינו איזור מבודד בתוך שטח NZ אשר תושביו רצו עצמאות וריבונות נפרדת מ- NZ עצמה.
ככה יצא שחבל ארץ זה (בשם אחר: הרפובליקה העצמאית של NZ) הינו היחיד ב- NZ שקיבל עצמאות ובירת הרפובליקה נקראת: Whangamomona.
טיפ שימושי מס' 3
האטרקציה היחידה שאפשר למצוא ב- Whangamomona (בירת הרפובליקה העצמאית של NZ) היא:
בית המלון שבמרכז העיירה ושם יש מס' תמונות היסטוריות על השנים הראשונות בהקמת הרפובליקה, לרבות מידע רב ערך.
מומלץ להגיע לא ביום א' או בחגי הנצרות כי המקום בטוח יהיה סגור.
חוץ מזה, בירת הרפובליקה היא סתם עוד עיירה בדרך וממש לא שווה את העצירה. לי אישית יצא לפגוש שם מס' תושבים מקומיים מאוד מופרעים שמאוד מזכירים את הביטוי האמריקאי: Hill Billy !
לאחר זמן מה של נסיעה, הגעתי לעיירה בשם Stratford המשמשת בסיס יצאה מאוד נוח וקרוב
ל- Taranaki National Park. אומנם לא יצא לי לישון כאן, אך המקום נראה חביב ומאוד שקט.
היום היה כ"כ מושלם מבחינת מז"א, כך שיכולתי להמשיך ולנסוע עד לעיר New Plymouth.
גולת הכותרת של מקום זה היא הטיילת שלאורכה עובר חוף מדהים ומאוד יפייפה. חוץ מזה, יש במקום גם מסלול מירוצי סוסים שלא יצא לי לראות, אך הבנתי ששווה לבקר (אם יש את הזמן כמובן).
עליתי על SH-3\3A ותוך חצי שעה הגעתי לעיירה מאוד נחמדה בשם: Waitara ושם תכננתי להעביר את היומיים הקרובים אצל משפחה מקומית מארגון "חיבורים".
לאנשים הנחמדים שהתארחתי אצלם קוראים: Ricky & Esther והם גרים בכתובת - Leslie St #21.
קבלת הפנים היתה מאוד משמחת ויצא לי לראות ש- Ricky & Esther גרים בוילה מאוד מפוארת וגדולה.
יצא לי לפגוש במקום שתים מבנותיהם (אחת הלוקה בפיגור שכלי ועוד אחת בתיכון שנראית סוף הדרך ...).
יותר מאוחר הם הזמינו אותי לארוחת ערב משפחתית ומסורתית לרגל חג ה- Boxing Day.
מה אני אגיד ? הפעם הם באמת הצליחו להפתיע אותי בכמות ובאיכות האוכל שהוגש לאורך כל הערב.
לאחר שיחת היכרות קצרה עם האורחים הרבים (קיווים, מאורים ועוד), יצא לי לטעום מס' סוגי סלטים, פסטות, בשרים על האש ולקינוח היו עוד מס' עוגות וסלט פירות. היה כ"כ טעים שלא הפסקתי לאכול ...
ממש שמחתי שהגעתי לכאן ולא לאיזו אכסניית BBH מעאפנה !
יותר מאוחר Ricky הראה לי את הכפר המאורי המסורתי (Marai) וסה"כ היה מאוד כיף לחוות ארוחה מאורית מסורתית, לדבר עם המקומיים על כל דבר אפשרי ואף לראות מעט מההיסטוריה של העם המאורי שעוד נותרה בהווה.
חזרנו כולנו שבעים ומרוצים ואני מיד הלכתי לישון לקראת יום קשה המצפה לי מחר
(טיפוס על פסגת ה- Taranaki).
סוף יום ב' !
מבחר סרטונים מיום זה:
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
לאחר ארוחת הבוקר החביבה, חזרתי לחדר ואז התחיל סיפור ממש לא נעים.
משום מקום וללא כל התרעה מוקדמת, 3 ילדים קטנים וחצופים (של בעלי המקום) - נכנסו לחדר שלי מבלי לדפוק בדלת ומבלי לבקש אפילו רשות. הם נכנסו פנימה, עלו על המיטה שבה עוד ישנתי והתחילו לחטט בציוד האישי שלי.
פשוט חטפתי שוק מכמות החוצפה שיש להם ! הרגעתי את עצמי ואמרתי להם בנימוס כי ככה לא מתנהגים, שזה לא יפה להתפרץ לחדר מבלי לבקש רשות ואם הם יכולים לצאת מהחדר.
הילד המבוגר שבחבורה חשב לרגע ואמר: Let me think ... No we don't wanna get out of here.
עבורי זה כבר היה יותר מידי. לקחתי את כל חפצי והלכתי להתארגן בתוך האוטו.
מאוד רציתי ללמד את הזאטוטים האלו - "מה הם נימוסים", אך ההורים שלהם דיי עזרו לי אתמול עם עניין הרכב וזה לא היה הוגן כלפיהם אם הייתי מחזיר להם את ילדיהם בחתיכות מעוכות.
כשיצאתי החוצה ודיברתי עם אנטואן, הוא סיפר לי שהיה לו ולקורין מקרה דומה עם המנוולים הללו שמבלי לשאול ולבקש רשות - הם נכנסו לאוהלים שלהם ולא רצו לצאת. הם עוד הוסיפו "חטא על פשע" וצרחו כי זהו האוהל שלהם ושקורין ואנטואן צריכים לצאת כי זה לא האוהל שלהם !
מה אני אגיד ? זוהי היתה החוויה הכי לא נעימה שיצא לי לחוות לאורך כל תק' הטיול שלי ב- NZ.
איך שזה היה נראה - ההורים היו מאוד עסוקים עם העסק המשפחתי ודיי הזניחו את הקטנטנים שהחשיבו את עצמם לבעלי המקום והרשו לעצמם להתנהג כמו ברברים חסרי בושה.
בכל אופן, התארגנתי לי לקראת עזיבה ואמרתי שלום בפעם האחרונה לאנטואן שהיה באמת חבר טוב לאורך המסע וחבל שהיה צריך לעזוב כי ממש קשה למצוא כאן מטיילים עם כושר צעידה כמו שלי וכאלו עם ראש על הכתפיים שמאוד מעניין לשוחח עימם על כל נושא אפשרי.
האוטו התניע ללא שום בעיה והתחלתי בנסיעה חזרה צפונה עד לעיירה Taumaranui.
מוזיאון הרכבת המפורסם אומנם היה סגור, אך נסעתי לראות פינה נחמדה בשם: Cherry Grove ומסתבר כי זאת נק' ההתחלה עבור אלו שרוצים לעשות את המסע של ה- 5 ימים לאורך נהר ה- Whanganui.
להיות במקום זה היה מעין סגירת מעגל ואני שמח שיצא לי לראות היכן בפועל מתחיל המסע המופלא שסיימתי זה עתה.
Cherry Grove near Taumaranui |
השתמשתי ב- Voucher ותידלקתי מיכל דלק מלא לפני הנסיעה הארוכה המצפה לי.
טיפ שימושי מס' 1
באם אתם מתכננים לנסוע מהעיירה Taumaranui לאורך SH-43 (כביש העולם האבוד) עד לאיזור Taranaki, מאוד מומלץ לתדלק מיכל מלא בתחנת BP שממש ביציאה מ- Taumaranui (עד Stratford, יש מרחק של
150 ק"מ ואין תחנות דלק לאורך המסלול).
עסק משתלם יותר יהיה אם תערכו קניות ב- New-World ואח"כ תנצלו את ה- Voucher בתחנת הדלק BP.
מזל שלקחתי ב- i-site של העיירה Taumaranui את העלון של האטרקציה הבאה של היום:
The forgotten world.
עליתי על SH-43 והתחלתי בנסיעה רגועה לאורך כביש העולם האבוד.
כשמו כן הוא - מקום זה באמת אחד הנידחים שיצא לי לטייל בהם עד כה ב- NZ, אך הנוף המדהים
מפצה על הכל.
The Forgotten World |
לאורך SH-43 (כביש העולם האבוד), ישנם מס' מסלולי הליכה חביבים ששווה לבקרם. מאוד מומלץ להצטייד במפה מעודכנת שניתן לקבל ב- i-site וחובה לנסוע לאט בכדי לא לפספס את הפניות. אני מצאתי את עצמי מפספס מס' מסלולים בתחילת הדרך כי לא האמנתי שהשילוט יהיה עד כדי כך גרוע ! רוב מסלולי הטיול והאטרקציות באיזור זה - מסומנים בשלטים צהובים ממש קטנים וללא התרעה מוקדמת, כך שבמהירות
80 קמ"ש אין סיכוי לשים לב אליהם.
אחד מהמקומות היפים שיצא לי לראות לאורך הנסיעה היה: Mt.Damper Falls
אומנם הוא מצריך סטייה של 32 ק"מ מהכביש הראשי, אך בהחלט שווה כל רגע.
תחילת המסלול עובר בתוך מרחבים ענקיים וירוקים שמאוד מזכירים את ה- Shier מתוך סרטי שר הטבעות.
לאחר צעידה של 15 דק' נינוחות מגיעים לתצפית אל עבר המפל העצום והגבוה הנמצא כאן.
Mt.Damper Falls |
מאוד נחמדה בשם: Starhome-Saddle. קטע מצחיק שרק עכשיו (לאחר למעלה מ-3 שבועות שאני מטייל ב-NZ) יצא לי לנצל את מיכלי הגז שקניתי עבור הבישולים בשטח. בהחלט היה שווה להקדיש כמה דק' להרתיח מים ולהכין כוס קפה חמים.
Nice cup of coffee in Starhome-Saddle |
העולם האבוד, הינו איזור מבודד בתוך שטח NZ אשר תושביו רצו עצמאות וריבונות נפרדת מ- NZ עצמה.
ככה יצא שחבל ארץ זה (בשם אחר: הרפובליקה העצמאית של NZ) הינו היחיד ב- NZ שקיבל עצמאות ובירת הרפובליקה נקראת: Whangamomona.
טיפ שימושי מס' 3
האטרקציה היחידה שאפשר למצוא ב- Whangamomona (בירת הרפובליקה העצמאית של NZ) היא:
בית המלון שבמרכז העיירה ושם יש מס' תמונות היסטוריות על השנים הראשונות בהקמת הרפובליקה, לרבות מידע רב ערך.
מומלץ להגיע לא ביום א' או בחגי הנצרות כי המקום בטוח יהיה סגור.
חוץ מזה, בירת הרפובליקה היא סתם עוד עיירה בדרך וממש לא שווה את העצירה. לי אישית יצא לפגוש שם מס' תושבים מקומיים מאוד מופרעים שמאוד מזכירים את הביטוי האמריקאי: Hill Billy !
Historic Hotel in capital city of the Republic |
ל- Taranaki National Park. אומנם לא יצא לי לישון כאן, אך המקום נראה חביב ומאוד שקט.
היום היה כ"כ מושלם מבחינת מז"א, כך שיכולתי להמשיך ולנסוע עד לעיר New Plymouth.
גולת הכותרת של מקום זה היא הטיילת שלאורכה עובר חוף מדהים ומאוד יפייפה. חוץ מזה, יש במקום גם מסלול מירוצי סוסים שלא יצא לי לראות, אך הבנתי ששווה לבקר (אם יש את הזמן כמובן).
עליתי על SH-3\3A ותוך חצי שעה הגעתי לעיירה מאוד נחמדה בשם: Waitara ושם תכננתי להעביר את היומיים הקרובים אצל משפחה מקומית מארגון "חיבורים".
לאנשים הנחמדים שהתארחתי אצלם קוראים: Ricky & Esther והם גרים בכתובת - Leslie St #21.
קבלת הפנים היתה מאוד משמחת ויצא לי לראות ש- Ricky & Esther גרים בוילה מאוד מפוארת וגדולה.
יצא לי לפגוש במקום שתים מבנותיהם (אחת הלוקה בפיגור שכלי ועוד אחת בתיכון שנראית סוף הדרך ...).
יותר מאוחר הם הזמינו אותי לארוחת ערב משפחתית ומסורתית לרגל חג ה- Boxing Day.
מה אני אגיד ? הפעם הם באמת הצליחו להפתיע אותי בכמות ובאיכות האוכל שהוגש לאורך כל הערב.
לאחר שיחת היכרות קצרה עם האורחים הרבים (קיווים, מאורים ועוד), יצא לי לטעום מס' סוגי סלטים, פסטות, בשרים על האש ולקינוח היו עוד מס' עוגות וסלט פירות. היה כ"כ טעים שלא הפסקתי לאכול ...
ממש שמחתי שהגעתי לכאן ולא לאיזו אכסניית BBH מעאפנה !
יותר מאוחר Ricky הראה לי את הכפר המאורי המסורתי (Marai) וסה"כ היה מאוד כיף לחוות ארוחה מאורית מסורתית, לדבר עם המקומיים על כל דבר אפשרי ואף לראות מעט מההיסטוריה של העם המאורי שעוד נותרה בהווה.
חזרנו כולנו שבעים ומרוצים ואני מיד הלכתי לישון לקראת יום קשה המצפה לי מחר
(טיפוס על פסגת ה- Taranaki).
סוף יום ב' !
מבחר סרטונים מיום זה:
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
Whanganui River |
Whanganui River |
Bridge on the way |
Green Hills in the forgotten world |
Mt.Damper Falls |
Native Plant |
Sheep in Mt.Damper |
Long tunnel in the forgotten world |
Historic Church in Whangamomona |
The forgotten world |
View toward Mt.Taranaki |
Beach of New Plymouth |
Pigeons in New Plymouth |
Nice Pigeon |
Cute Yorkshire-Terrier in New Plymouth |
Beach in New Plymouth |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה