לינה שקטה לא היתה לי כאן אע"פ שהייתי היחידי שישן בביקתה המיועדת ל- 30 מטיילים לערך.
הכל באשמת זבוב טורדני שהחליט להתנפל עלי במשך כל הלילה ולהשמיע לי את הסימפוניה ה- 12
של בטהובן.
קמתי לבסוף ב- 8:00 ושמתי לב כי ממש הקדמתי. בחוץ האנשים עדיין לא התעוררו והם עוד צריכים לקפל את כל האוהלים, בעוד שאני רק צריך להכניס חזרה את כל האוכל והציוד לחבית האטומה ממים.
טיפ שימושי מס' 1
מאוד מומלץ להכין ל-א.ב קוואקר. אני מצאתי לנכון שזה מאוד קל להכנה, לא מצריך הרבה משקל על הגב ומאוד מזין לעומת תה, עוגיות ופרוסת לחם שאכלתי עד כה בבקרים של הטרקים.
אופן ההכנה המומלץ - להרתיח 500 מ"מ מים (יש בשפע בביקתות) ולהוסיף את הקוואקר. לאחר מס' דק' של בישול על אש קטנה, מוסיפים צימוקים ובסוף מוסיפים גם דבש (חובה !). לי היה בקבוק לחיץ של דבש עם פקק שנסגר בצורה אוטומטית, כך שזה היה הכי נוח לטרקים.
עוד אהבתי שבביקתות יש "סקוטש" עם סבון כילים ומים בשפע, כך שגם אם נדבקות שאריות אוכל לסיר, תמיד אפשר להבריש ולשטוף את הסיר עד שהוא מתנקה לגמרי (בניגוד לטרקים בישראל שלא היו לי מים בשפע).
העמסנו את כל הציוד והחביות בחזרה לקאנו ויצאנו לדרך בשעה 10:00 לערך.
גם היום לקחתי את הקאנו ללא התמיכה לגב וסיכמתי עם אנטואן שבאמצע הדרך נתחלף ואני אהיה בצד האחורי של הקאנו (הצד האחורי אחראי על ניווט הסירה, בעוד הצד הקידמי אחראי על החתירה בעיקר).
ממש ברגע האחרון ראינו מס' סירות חונות במעגן מאולתר ועצרנו לראות מה יש במקום. מסתבר שזוהי היתה נק' נוספת ללינת אוהלים וממש במקרה גילינו אותה (אין שילוט ברור המורה על כך שיש במקום אתר קמפינג).
יצא לנו לפגוש שם בחורה בלונדינית מאוד יפייפיה ועוד אחת עם ראסטות שכנראה שכחה לשים בבוקר חזיה כי ממש ראו לה את ה- ... (היכן היתה המצלמה שלי באותו הרגע ?)
לאחר ההפסקה, חזרנו לקאנו ומיד התחלתי לחוש כי כאבי הגב חוזרים בעוצמה אף חזקה יותר מאתמול.
הספקתי לצלם לא מעט תמונות יפות תו"כ החתירה בנהר השקט ומידי פעם יצא לנו לחתור בזרם חזק (אשד) שהקפיץ במעט את האדרנלין.
נק' העצירה הבאה היתה ב- Mangapurua Landing. יש המון היסטוריה מאחורי מעגן הסירות הנסתר הזה שלפני עשרות שנים שימש נק' עגינה לתושבים שרצו להגיע מכאן ולצעוד עד Bridge to Nowhere.
ממש במזל יצא לי למצוא את המעגן הנסתר שחנתה בו כבר סירת Jet-Boat (מאוד הקל על הזיהוי).
נאמר לנו מראש כי חייבים להיצמד לגדה השמאלית ולא לפספס את הפניה החדה למעגן משום שאח"כ זה יהיה כבר מאוחר מידי והזרמים החזקים של הנהר יסחפו אותנו הרחק משם.
ביוזמה ובתושיות הצלחתי להביא את הקאנו הכבד והמסורבל לנק' מבטחים, קפצתי מהקאנו והצלחתי לקשור אותו למעגן טרם הוא יסחף חזרה לתוך הנהר. יותר מאוחר אף עזרתי לכל יתר האנשים שהגיעו לכאן ודיי התקשו לעגון עם הסירות שלהם.
תו"כ ארוחת הצהרים (סנדוויץ חמאת בוטנים וגבינת צ'דר), יצא לנו לראות מס' "מטיילי יום" שצעדו להם את מסלול ה- Bridge to Nowhere. העין שלי תפסה ממש בקלות זוג ישראלים שצעדו להם בין כל המטיילים.
החלטתי לפתוח בשיחה קלילה והם פשוט לא האמינו שאני ישראלי (מה חדש ?). כמו כן, הם דיי הופתעו לראות את כולנו מיוזעים ומלוכלכים (לאחר מס' ימים בטרק כולם הופכים למלוכלכים) בעוד הם נקיים עם תלבושת מסודרת ומגונדרת ...
לאחר זמן מה, סירת ה- Jet-Boat שלהם הגיעה למעגן וכולם עלו עליה בחזרה לחניון הרכבים אי שם בהמשך הנהר (קטע מצחיק שאת אותו הזוג אני עוד אפגוש בהמשך המסע ...).
לאחר מנוחת הצהרים, לקחנו את התיקים הקטנים שלנו ויצאנו לראות את האטרקציה של המסלול.
למקום קוראים כמובן - Bridge to Nowhere ויש טרק מאוד חביב שמגיע אליו מ- Mangapurua Landing.
הטרק עצמו ממש לא היה נורא (2.7 ק"מ ו- 45 דק' צעידה נינוחות).
לנו זה היה ברכה לצעוד סוף סוף לאחר שעות של חתירה וכאבי גב תחתון בלתי פוסקים. היה מאוד נחמד לחצות מס' גשרי עץ וגשרי מיתר (Swing Bridges) ארוכים וגבוהים. הנוף כאן פראי ונראה שלא הרבה אנשים מגיעים לטייל כאן.
מאוד מומלץ לעלות לנק' התצפית אל הגשר ורק אח"כ להמשיך ולעלות על הגשר עצמו. לחילופין ניתן שמישהו עם מצלמה ישאר בנק' התצפית, בעוד מישהו אחר ירד וילך לגשר וזה שלמעלה יצלם אותו (תמונה טובה תצא).
מעט היסטוריה על המקום
Bridge To Nowhere כפי שהשם מרמז - הינו גשר שנבנה לפני כמאה שנים ונועד להוות נק' גישור מעל אחד הנחלים הזורמים באיזור. באותה התק' המקום היה מאוד מפותח והיתה דרישה לגשר בין שני חלקי הערוץ העצום והגבוה שהיה כאן. אולם לאחר מס' שנים האנשים ברחו מהאזור ולא הגיעו לכאן יותר, וכך נותר לו גשר עצום ומושקע שנותר על כנו עד היום ומהווה תזכורת לתק' הזוהר של האזור באותן השנים.
לאחר מס' צילומים של הגשר המרהיב חזרנו בחזרה לסירות, לא לפני שאחד הגרמנים (מרטין) הפגין את חוסר הפחד שלו מפני גבהים וצעד לו על מעקה הגשר הצר (שיהיה לי בריא !)
החתירה חזרה בקאנו ממש לא התקבלה בברכה על השרירים שלי שכבר התחילו לרעוד וזעקו למנוחה.
כעבור שעה וחצי של חתירה מאומצת בה יצא לנו לעקוף את כל יתר האנשים, הגענו לנק' הסיום של היום
ולנק' זו קוראים: Tieke Kainga.
כמו בחניון הלילה של אתמול, גם היום היינו צריכים לקחת את כל האוכל והציוד ממעגן הסירות ועד למעלה לאתר הקמפינג ולביקתה. במקום קיבלו את פנינו בחור קיווי מקומי ואשתו המאורית ולאחר טקס מאוד מרגש שכלל מכ"א מאיתנו להגיד ברכה בשפה המקומית שלו, התקבלנו רשמית על ידם ויכולנו ללון במקום.
קצת על המקום - Tieke Kainga
מקום זה הינו אתר מאורי קדוש לכל דבר וכל החוקים הרלוונטים תופסים גם פה. אלכוהול, סמים וסיגריות ממש לא מתקבלים בברכה ואף הזהירו אותנו לא פעם ולא פעמיים כי אסור להביא חומרים אלו לכאן.
נדרש להוריד נעלים טרם הכניסה לביקתות וכן נדרש להתנהג בהתאם ולבוא בלבוש צנוע (חצאיות מיני ממש לא יתקבלו בברכה על בעלי המקום).
רשות ה- DOC הגיעה להסדר עם בעלי הקרקע כאן שבתמורה לכך שהם ירשו למטיילים ללון כאן את הלילה, הם (DOC) - יבנו עבור המקומיים מטבח מאובזר וכן ביקתה עבור מגורי המטיילים. נשמע דיל מהסרטים ...
היום מצויין ערב חג ה- Christmas ולנו (אני, קורין, אנטואן ושלושת הגרמנים) יצא לחגוג אותו בצניעות רבה שמא נחלל את המקום הקדוש שכאן.
בסופו של דבר, ההר הוליד עכבר !
לקראת 22:00 בערב, בעלי המקום הזמינו אותנו לארוחת Christmas מפוארת שאותה אני עוד אזכור לעוד הרבה מאוד זמן. מה לא היה שם - עוף במרינדת משמשים, שרימפסים, בקר, סלטים, קומרה + תפו"א אפויים בתנור ועוד. בנוסף לכך היו גם קינוחים בהמשך הדרך - סלט פירות, ג'לי, גלידה, תותים ברוטב שוקולד ועוגה.
ממש הזכיר לי את הלילה ב- "מפעלי אורון" טרם הטיפוס ל- "הר הכרבולת" שנחשב להכי קשה בשביל ישראל ושם ממש חגגנו על כל האוכל שהשומר הצליח להוציא מחדר האוכל עבורינו (והיינו ממש רעבים באותו הלילה).
כמו כן, לא היה שום זכר לכל איסור האלכוהול !!!
בעל המקום הלך למחסן ואח"כ חילק לכ"א מאיתנו בקבוק בירה וממש התעקש שלא נתבייש אם נרצה עוד.
בהתחלה חשבנו שזהו ניסיון לבחון אותנו אם אנו ממשומעים לחוקי המקום, אך מהר מאוד הבנו כי לא כך המצב, הצטרפנו אליו וביחד שתינו וחגגנו כהוגן לאורך כל הלילה.
מאוד שמחנו שיצא לנו לחגוג את השנה החדשה במקום כזה עם אנשים כה נפלאים.
אמרנו אלף תודות לבעלי המקום שאירחו אותנו בערב ה- Christmas והשאירו בנו הרגשה פנטסטית.
סוף יום שבת !
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
הכל באשמת זבוב טורדני שהחליט להתנפל עלי במשך כל הלילה ולהשמיע לי את הסימפוניה ה- 12
של בטהובן.
קמתי לבסוף ב- 8:00 ושמתי לב כי ממש הקדמתי. בחוץ האנשים עדיין לא התעוררו והם עוד צריכים לקפל את כל האוהלים, בעוד שאני רק צריך להכניס חזרה את כל האוכל והציוד לחבית האטומה ממים.
טיפ שימושי מס' 1
מאוד מומלץ להכין ל-א.ב קוואקר. אני מצאתי לנכון שזה מאוד קל להכנה, לא מצריך הרבה משקל על הגב ומאוד מזין לעומת תה, עוגיות ופרוסת לחם שאכלתי עד כה בבקרים של הטרקים.
אופן ההכנה המומלץ - להרתיח 500 מ"מ מים (יש בשפע בביקתות) ולהוסיף את הקוואקר. לאחר מס' דק' של בישול על אש קטנה, מוסיפים צימוקים ובסוף מוסיפים גם דבש (חובה !). לי היה בקבוק לחיץ של דבש עם פקק שנסגר בצורה אוטומטית, כך שזה היה הכי נוח לטרקים.
עוד אהבתי שבביקתות יש "סקוטש" עם סבון כילים ומים בשפע, כך שגם אם נדבקות שאריות אוכל לסיר, תמיד אפשר להבריש ולשטוף את הסיר עד שהוא מתנקה לגמרי (בניגוד לטרקים בישראל שלא היו לי מים בשפע).
העמסנו את כל הציוד והחביות בחזרה לקאנו ויצאנו לדרך בשעה 10:00 לערך.
גם היום לקחתי את הקאנו ללא התמיכה לגב וסיכמתי עם אנטואן שבאמצע הדרך נתחלף ואני אהיה בצד האחורי של הקאנו (הצד האחורי אחראי על ניווט הסירה, בעוד הצד הקידמי אחראי על החתירה בעיקר).
ממש ברגע האחרון ראינו מס' סירות חונות במעגן מאולתר ועצרנו לראות מה יש במקום. מסתבר שזוהי היתה נק' נוספת ללינת אוהלים וממש במקרה גילינו אותה (אין שילוט ברור המורה על כך שיש במקום אתר קמפינג).
יצא לנו לפגוש שם בחורה בלונדינית מאוד יפייפיה ועוד אחת עם ראסטות שכנראה שכחה לשים בבוקר חזיה כי ממש ראו לה את ה- ... (היכן היתה המצלמה שלי באותו הרגע ?)
 |
| Improvise Landing site |
הספקתי לצלם לא מעט תמונות יפות תו"כ החתירה בנהר השקט ומידי פעם יצא לנו לחתור בזרם חזק (אשד) שהקפיץ במעט את האדרנלין.
נק' העצירה הבאה היתה ב- Mangapurua Landing. יש המון היסטוריה מאחורי מעגן הסירות הנסתר הזה שלפני עשרות שנים שימש נק' עגינה לתושבים שרצו להגיע מכאן ולצעוד עד Bridge to Nowhere.
ממש במזל יצא לי למצוא את המעגן הנסתר שחנתה בו כבר סירת Jet-Boat (מאוד הקל על הזיהוי).
נאמר לנו מראש כי חייבים להיצמד לגדה השמאלית ולא לפספס את הפניה החדה למעגן משום שאח"כ זה יהיה כבר מאוחר מידי והזרמים החזקים של הנהר יסחפו אותנו הרחק משם.
ביוזמה ובתושיות הצלחתי להביא את הקאנו הכבד והמסורבל לנק' מבטחים, קפצתי מהקאנו והצלחתי לקשור אותו למעגן טרם הוא יסחף חזרה לתוך הנהר. יותר מאוחר אף עזרתי לכל יתר האנשים שהגיעו לכאן ודיי התקשו לעגון עם הסירות שלהם.
 |
| Mangapurua Landing |
החלטתי לפתוח בשיחה קלילה והם פשוט לא האמינו שאני ישראלי (מה חדש ?). כמו כן, הם דיי הופתעו לראות את כולנו מיוזעים ומלוכלכים (לאחר מס' ימים בטרק כולם הופכים למלוכלכים) בעוד הם נקיים עם תלבושת מסודרת ומגונדרת ...
לאחר זמן מה, סירת ה- Jet-Boat שלהם הגיעה למעגן וכולם עלו עליה בחזרה לחניון הרכבים אי שם בהמשך הנהר (קטע מצחיק שאת אותו הזוג אני עוד אפגוש בהמשך המסע ...).
לאחר מנוחת הצהרים, לקחנו את התיקים הקטנים שלנו ויצאנו לראות את האטרקציה של המסלול.
למקום קוראים כמובן - Bridge to Nowhere ויש טרק מאוד חביב שמגיע אליו מ- Mangapurua Landing.
הטרק עצמו ממש לא היה נורא (2.7 ק"מ ו- 45 דק' צעידה נינוחות).
לנו זה היה ברכה לצעוד סוף סוף לאחר שעות של חתירה וכאבי גב תחתון בלתי פוסקים. היה מאוד נחמד לחצות מס' גשרי עץ וגשרי מיתר (Swing Bridges) ארוכים וגבוהים. הנוף כאן פראי ונראה שלא הרבה אנשים מגיעים לטייל כאן.
מאוד מומלץ לעלות לנק' התצפית אל הגשר ורק אח"כ להמשיך ולעלות על הגשר עצמו. לחילופין ניתן שמישהו עם מצלמה ישאר בנק' התצפית, בעוד מישהו אחר ירד וילך לגשר וזה שלמעלה יצלם אותו (תמונה טובה תצא).
מעט היסטוריה על המקום
Bridge To Nowhere כפי שהשם מרמז - הינו גשר שנבנה לפני כמאה שנים ונועד להוות נק' גישור מעל אחד הנחלים הזורמים באיזור. באותה התק' המקום היה מאוד מפותח והיתה דרישה לגשר בין שני חלקי הערוץ העצום והגבוה שהיה כאן. אולם לאחר מס' שנים האנשים ברחו מהאזור ולא הגיעו לכאן יותר, וכך נותר לו גשר עצום ומושקע שנותר על כנו עד היום ומהווה תזכורת לתק' הזוהר של האזור באותן השנים.
 |
| Bridge to Nowhere |
לאחר מס' צילומים של הגשר המרהיב חזרנו בחזרה לסירות, לא לפני שאחד הגרמנים (מרטין) הפגין את חוסר הפחד שלו מפני גבהים וצעד לו על מעקה הגשר הצר (שיהיה לי בריא !)
החתירה חזרה בקאנו ממש לא התקבלה בברכה על השרירים שלי שכבר התחילו לרעוד וזעקו למנוחה.
כעבור שעה וחצי של חתירה מאומצת בה יצא לנו לעקוף את כל יתר האנשים, הגענו לנק' הסיום של היום
ולנק' זו קוראים: Tieke Kainga.
כמו בחניון הלילה של אתמול, גם היום היינו צריכים לקחת את כל האוכל והציוד ממעגן הסירות ועד למעלה לאתר הקמפינג ולביקתה. במקום קיבלו את פנינו בחור קיווי מקומי ואשתו המאורית ולאחר טקס מאוד מרגש שכלל מכ"א מאיתנו להגיד ברכה בשפה המקומית שלו, התקבלנו רשמית על ידם ויכולנו ללון במקום.
קצת על המקום - Tieke Kainga
מקום זה הינו אתר מאורי קדוש לכל דבר וכל החוקים הרלוונטים תופסים גם פה. אלכוהול, סמים וסיגריות ממש לא מתקבלים בברכה ואף הזהירו אותנו לא פעם ולא פעמיים כי אסור להביא חומרים אלו לכאן.
נדרש להוריד נעלים טרם הכניסה לביקתות וכן נדרש להתנהג בהתאם ולבוא בלבוש צנוע (חצאיות מיני ממש לא יתקבלו בברכה על בעלי המקום).
רשות ה- DOC הגיעה להסדר עם בעלי הקרקע כאן שבתמורה לכך שהם ירשו למטיילים ללון כאן את הלילה, הם (DOC) - יבנו עבור המקומיים מטבח מאובזר וכן ביקתה עבור מגורי המטיילים. נשמע דיל מהסרטים ...
היום מצויין ערב חג ה- Christmas ולנו (אני, קורין, אנטואן ושלושת הגרמנים) יצא לחגוג אותו בצניעות רבה שמא נחלל את המקום הקדוש שכאן.
בסופו של דבר, ההר הוליד עכבר !
לקראת 22:00 בערב, בעלי המקום הזמינו אותנו לארוחת Christmas מפוארת שאותה אני עוד אזכור לעוד הרבה מאוד זמן. מה לא היה שם - עוף במרינדת משמשים, שרימפסים, בקר, סלטים, קומרה + תפו"א אפויים בתנור ועוד. בנוסף לכך היו גם קינוחים בהמשך הדרך - סלט פירות, ג'לי, גלידה, תותים ברוטב שוקולד ועוגה.
ממש הזכיר לי את הלילה ב- "מפעלי אורון" טרם הטיפוס ל- "הר הכרבולת" שנחשב להכי קשה בשביל ישראל ושם ממש חגגנו על כל האוכל שהשומר הצליח להוציא מחדר האוכל עבורינו (והיינו ממש רעבים באותו הלילה).
כמו כן, לא היה שום זכר לכל איסור האלכוהול !!!
בעל המקום הלך למחסן ואח"כ חילק לכ"א מאיתנו בקבוק בירה וממש התעקש שלא נתבייש אם נרצה עוד.
בהתחלה חשבנו שזהו ניסיון לבחון אותנו אם אנו ממשומעים לחוקי המקום, אך מהר מאוד הבנו כי לא כך המצב, הצטרפנו אליו וביחד שתינו וחגגנו כהוגן לאורך כל הלילה.
מאוד שמחנו שיצא לנו לחגוג את השנה החדשה במקום כזה עם אנשים כה נפלאים.
אמרנו אלף תודות לבעלי המקום שאירחו אותנו בערב ה- Christmas והשאירו בנו הרגשה פנטסטית.
סוף יום שבת !
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
 |
| Whanganui River |
 |
| Whanganui River |
 |
| Landing Sign |
 |
| Our Canoe |
 |
| Whanganui River |
 |
| Bridge to Nowhere |
 |
| Information sign |
 |
| Bridge to Nowhere |
 |
| Cool Swing Bridge |
 |
| Tieke Kainga Hut |
 |
| Entrance to Hut & Camp site |
 |
| Whanganui River |
 |
| Tieke Kainga Marai |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה