התעוררתי רענן וכמו חדש לאחר הלילה השקט והחמים כאן ב- Waitara.
לאחר ארוחת הבוקר, שוחחתי עם Ricky והבנתי ממנו בעקיפין כי הם לא מתכוונים לשמור לי את
המיטה להיום בערב.
קיבלתי זאת בהבנה והתחלתי להתארגן לי לקראת העזיבה. אני חייב לציין שזוהי היתה הפעם היחידה שבה רמזו לי שאני צריך לצאת מהבית וקצת לא היה לי נעים שככה דרכנו נפרדות.
לפני שעזבתי החלטתי לפחות להצטלם עם Ricky & Esther שנתנו לי כאן קורת גג ואירחו אותי בצורה מאוד נחמדה, למעט היום בבוקר. לאחר הצילום, הבת שלהם (עם הפיגור השכלי) החזיקה לי את היד ופשוט התחילה לבכות. אני מניח שגם לה זה היה מאוד קשה שאני עוזב ...
Me, Ricky, Esther & their daughter
חזרתי לכביש ונסעתי בדרך המוכרת עד לכניסה ל- East Egmont National Park. ממש לא היתה בניווט כי גם אתמול יצא לי להיות כאן בשל טעות קלה ...
כמובן שלקחתי את המסלול הכי קשה ומאתגר שהיה במקום והתחיל מ-East Egmont עד
ל- Dawson Falls ובחזרה.
לפי עלון המידע שקניתי אתמול, המסלול (שמוגדר כ- Tramp) אמור היה לקחת בין 5-6 שעות (בפועל סיימתי אותו כעבור 2:45 שעות ועוד עצרתי לא מעט פעמים למנוחה ולצילומים).
תחילת המסלול עבר בתוך בוש NZ טיפוסי עם לא מעט עליות ומורדות. היה מאוד נחמד בשלב מסוים לחצות נהר על גשר מיתרים (Swing Bridge) צר ומתנדנד. לא סתם היה במקום שלט המזהיר שרק מטייל אחד בכל פעם רשאי לעלות על הגשר ולחצות את הנהר. כשצעדתי על הגשר, חשתי כי הוא עוד שניה מתפרק בשל רעש החריקות הרב ...
Narrow Swing Bridge on the Tramp
לקחתי בהמשך את Ridge Track והגעתי למפל מדהים ביופיו שנקרא: Dawson Falls.
ניתן לצפות במפל היפיפה מנק' תצפית עליונה וחולשת או לחילופין לרדת במדרגות עץ עד לבסיס המפל ולהירטב מעט מהמים הרבים שניתזים לכל עבר מעוצמת פגיעתם בסלעים.
מכאן יש אפשרות להמשיך בעוד מסלול מעגלי בתוך הבוש או לחילופין לעשות "קיצור דרך" ולצעוד על הכביש את יתר הדרך עד למרכז המבקרים של Dawson Falls. אני עשיתי בשכל כאשר בחרתי לבסוף בקיצור הדרך כי ממש בהמשך הכביש - יש נק' אטרקציה מאוד מרשימה של תחנת כוח הידרואלקטרית ששימשה את המתיישבים שחיו כאן לפני כמה עשרות שנים.
Hydra Electric Power Plant near Dawson Falls
המשכתי מכאן למרכז המבקרים של Dawson Falls ומאוד התרשמתי לחיוב מהמוזיאון המקומי שהיה כאן.
יש במקום מס' מיצגים על משלחת החיפוש לאנטארקטיקה, על האיזור בשנים הקדומות, על הקיווים והסכנות הרבות שציפורים אלו חוות (בעיקר ע"י Possum, Stoat, Quarrel).
בחרתי לעשות את ארוחת הצהרים שלי על המדשאות הירוקות מחוץ למרכז המבקרים ושמתי לב כי לא הייתי היחידי שם.
Maori Statue near Dawson Falls
חזרתי לדרך והמשכתי למסלול שמוביל למפלים מאוד נחמדים.
המשך המסלול הפך למאתגר יותר בשל העובדה כי הוא הפך לבוצי וכלל מס' חציות של נחלים.
עשיתי את כל ההקפה חזרה ויכולתי לממש חלום שכל הזמן חשבתי עליו לאורך המסלול של היום - לאכול ארוחת גורמה בבית הקפה שהיה ממש בתחילת הטרק. לאחר שאתמול בערב לא אכלתי כמו שצריך, היום הייתי מאוד מותש ומאוד מורעב לאורך כל המסע, ואמרתי לעצמי שמגיע לי להתפנק בארוחת שחיתות אחרי יומיים מפרכים אלו.
שמתי לב כי בטיפוס אל Taranaki Summit שהיה אתמול בערב, הספקתי להשיל 2 ק"ג ממשקל גופי והייתי חייב לאכול כמה שיותר היום בכדי לחזור למשקל גוף סביר. הזמנתי לי פיצה משפחתית ענקית וכוס של מיץ אוכמניות טבעי.
היה מאוד שווה לסיים כך את הטרק והלוואי שכל מסלול יסתיים כך !
התקשרתי ל- Hadleigh מארגון "חיבורים" וסיכמתי שאבוא להתארח אצלו בעיירה Whanganuiהיום בערב.
בדרך דרומה, עצרתי לטיול חביב בעיירה בשם Hawera(לפני היציאה מאזור Taranaki והכניסה לאזור Whanganui).
במקום היה פארק עם אגמון חביב ומלא בברבורים. מאוד אהבתי את גן הוורדים שהיה במקום והניחוח של כל ורד פשוט היה לא מהעולם הזה. הלוואי שבישראל היו לנו ורדים עם ניחוחות כאלו חזקים ...
הגעתי לאחר זמן לא רב ל- Hadleigh אשר מתגורר ברח' שממש קרוב למרכז העיר (Hukworth 4).
בחצר אצלו רבצו להם שני כלבי Greyhound חביבים שמאוד שמחו לראות אותי.
להפתעתי, ראיתי ש- Hadleigh הוא לא עוד מארח מבוגר אלא בחור צעיר (30+) אשר "חי את החיים". יש לו כאן וילה פרטית, רכב ספורטיבי (מאוד דומה לפורשה) וכן יחידת דיור נפרדת עם מקלחת+שירותים, מיטה זוגית ועוד, ובה אני לנתי את הלילה.
באותו הערב, הגיעו לבקר אותו חברים והצטרפתי אליהם לארוחת BBQ מפוארת. היה ממש במקום לאכול את הבשר הטעים לאחר מס' ימים בטרקים ללא אוכל של ממש.
יצא לי לפגוש שם בחורות קיוויות שנראו סוף הדרך (Sarah, Anya & Jane). מסתבר שהן לא רק יפות אלא גם מאוד מעניינות ויצא לי לדבר עם אחת מהן במשך כל הלילה.
יותר מאוחר, התקבצנו כולנו בסינמה הפרטית שיש ל- Hadleigh וראינו את הסרט "Skyline" על מסך LCD מפלצתי של 55 אינצ' ...
אני הלכתי לישון שמח ומאושר שהגעתי למקום נפלא זה ובלילה אירחה לי חברה Rosie,
כלבת ה- Greyhound בת השנה של Hadleig שישנה לצד המיטה שלי.
סוף יום ד' !
מבחר סרטונים מיום זה:
מבחר תמונות מיום נפלא זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה