גם הלילה היה פשוט זוועה להירדם.
הפעם זה לא היה בחור אלא בחורה מעאפנה שנחרה בקולי קולות ובשלב מסוים לאורך הלילה רציתי ללכת ולהעיר אותה בכוח בכדי שהנחירות יפסקו.
לפחות לא הייתי היחידי שסבל בלילה ומשיחה שעשיתי עם הזוג מגרמניה, הבנתי כי גם הם לא ישנו בגללה.
כמו אתמול, גם היום חיכיתי לאנטואן שכנראה שכח לשים שעון מעורר, אך ממש זה לא הפריע משום שיצא לי לשוחח עם כל יתר האנשים שלנו בביקתה ולהעביר עימם חוויות.
לבסוף הוא הגיע ב- 9:15 (באיחור קליל של שעה ורבע) וכולנו יצאנו לדרך (אני, קורין ואנטואן).
נק' האטרקציה הראשונה להבוקר היתה הביקתה ההיסטורית (Whihohonu Historic Hut) שנבנתה לפני יותר מ- 100 שנים וכיום שיחזרו אותה והיא משמשת מיצג היסטורי.
המשך הדרך היתה לאורך ערוץ נחל ובמשך קרוב לשעתיים חלפנו ע"פ לא מעט מטיילים שיצאו הרבה לפנינו מהביקתה. זהו אחד היתרונות של להיות בכושר טוב - אפשר לישון כמו מלך (בהנחה שלא נוחרים) עד שעה מאוחרת ועדיין להספיק להגיע הרבה לפני רוב האנשים לביקתה של היום הבא.
הגענו לנק' פיצול על הדרך - להמשיך עד סוף המסלול או לפנות למסלול צדדי המגיע לאגמי טאמה
(Tama Lakes). יצא לנו לראות מס' תרמילים שהונחו כאן וכנראה שזהו מסלול ששווה ביקור.
טיפ שימושי מס' 1
באם אתם מעוניינים לצעוד למסלול הצדדי של אגמי טאמה (עליון או תחתון), מומלץ להשאיר את התרמיל הכבד בנק' הפיצול על השביל, לקחת מים + מצלמה + מעיל רוח ולצאת לדרך. אין חשש מפני גניבות של ציוד וכן אין חשש מפני הציפור (או יותר נכון תוכי) האימתנית בשם קיה (Kea) אשר עושה "שמות" וקורעת כל ציוד שנקרא בדרכה (עוד אגיע לציפור זו בהמשך).
לאחר הפסקת צהריים קלילה של פירות יבשים, לקחנו רק מים, מצלמה ומעיל רוח ויצאנו לחקור את מסלול הצד המוביל את Tama Lakes. המסלול היה מאוד קליל ללא התרמיל הכבד ומהר מאוד הגענו לאגם התחתון המאוד יפיפה בשם: Lower Tama Lake.
לפי המסורת המאורית, אגם זה מאוד קדוש (כמו אגמי הברקת) ורק אנשים מסוימים היו יכולים להיכנס לאיזור ולחזות באגמים המרשימים הללו.
מפאת חוסר כוח, העדפנו רק להגיע ל- Lower Tama ולא לטפס במעלה בכדי לראות את Upper Tama.
יצא לנו לראות טור צפוף של מטיילים שטיפס במעלה ואמרנו לעצמנו שממש לא משתלם להתאמץ עוד יותר בשביל לראות אגם שמאוד דומה לאגם שממש כאן מול העיניים שלנו (בסוף זה השתלם ...).
חזרנו לנק' הפיצול, אספנו את התרמילים (פתאום החיים לא היו קלים עם המשקל הכבד על הגב) והמשכנו הלאה. נק' האטרקציה הבאה היתה: Taranaki Falls .
מפל זה הינו מאוד מרשים בהיקפו ובעוצמתו ואני מאוד ממליץ לכל מי שמגיע ל- Whakapapa Village לצעוד ולראות אותו (לא חייבים לצעוד את כל הטרק המעגלי).
כאבי הברכים והיבלות בכפות הרגלים כבר הופיעו אצל כולנו ורק רצינו לסיים את הטרק שנחשב לאחד הקשים כאן ב- NZ (אם מוסיפים אליו את כל מסלולי הצד וטיפוס הפסגות שעשינו).
כעבור 45 דק' הגענו בחזרה ל- Whakapapa Village ואיך שנכנסנו למשרד ה- DOC, התחיל לו מבול !
אם היינו מטפסים אל עבר Upper Tama, בטוח היינו חוזרים בגשם השוטף ! איזה מזל היה לנו.
הזמנו דרך משרד ה- DOC את הלינה לטרק הבא בשם: Whanganui Journey וכן התקשרנו לעוד חברה המשכירה קיאקים וקאנו ותיאמנו מולם את השכרת הציוד והתחבורה אל הטרק ובחזרה ממנו.
כמו בטרק ה- Tongariro Northern Circuit, גם בטרק הבא - המחיר ללינה בביקתה היה 31$ ושמתי לב כי המשרד גובה עמלה נוספת בסך 2$ לכל לילה בטרק לכל מי שלא שמזמין דרך אתר האינטרנט (עמלת פקיד).
טיפ שימושי מס' 2 (רישום לטרקים)
באם אתם מתכננים לצעוד בטרק גדול ומרובה ימים (Great Walk), יש 2 אופציות לשריון מקום הלינה:
א. הזמנה דרך האינטרנט עם שימוש בכרטיס אשראי בלבד.
ב. הזמנה דרך משרד ה- DOC שנמצא בעיר הכי קרובה אליכם וניתן להשתמש בכל אמצעי תשלום זמינים.
ג. הזמנה דרך האינטרנט מתוך משרד ה- DOC.
לכל אופציה יש יתרונות וחסרונות
א. כאשר מזמינים דרך האינטרנט, יש 2 שערי חליפין (NZD, USD, ILS) + עמלה בסך 2.5% מסך הקניה.
מצד שני, ניתן להירשם ולשנות פעם אחת תאריך (בשל תנאי מז"א) בכל שעה ובחינם.
ב. כאשר מזמינים דרך משרד ה- DOC, יש עמלת פקיד בסך 2$ לכל לילה בטרק.
מצד שני, מקבלים מידע זמין וחיוני טרם ההזמנה על הטרק כאשר עומדים מול פקח בעל ידע עצום !
ג. כאשר מזמינים דרך האינטרנט מתוך משרד ה- DOC, יש יתרונות וחסרונות כפי שפורטו לעיל.
אני מצאתי לנכון שאין שיטה אחת מנצחת. כל השיטות מאוד טובות, אך אני יכול להמליץ שכאשר מגיעים למשרד DOC בידיעה שהטרק הבא יהיה רק בעוד יומיים-שלושה, עדיף להתייעץ עם הפקח בקבלה שהוא בעל ידע נרחב על כל הסביבה, על הטרק עצמו, על ההכנות הנדרשות טרם היציאה לטרק ועוד.
לרוב, הפקחים שעובדים במשרדי ה- DOC הם מאוד חברותיים ומאוד ישמחו לעזור גם למטייל הלא מנוסה שזהו הטרק הראשון שלו אי פעם.
כאמור, לאחר שמתייעצים עם הפקח וסגורים על התאריכים המדויקים של הלינה לאורך הטרק, ניתן לגשת לאחד ממסופי המחשב שנמצאים במשרד (אינטרנט חינם) ולהזמין דרך האתר של ה- DOC את הלינה לטרק.
לאחר שכל העניינים המנהלתיים היו סגורים, אני חזרתי לרכב בעוד קורין ואנטואן החליטו להישאר עוד לילה
ב- Whakapapa Village Holiday Park.
להפתעתי, הרכב היה באותו מקום (בחניה הפרטית של אחד ה- Lodges) והוא התניע על הפעם הראשונה.
תמיד חששתי איך זה יהיה כאשר לא מתניעים את הרכב במשך מס' ימים והרכב שלי לא הכי חדש על הכביש.
ב- Tongariro National Park ירד גשם חזק ללא הפסקה, אך איך שיצאתי מהפארק - פתאום חזרה לה השמש והגשם נחלש עד כדי הפסקה.
הגעתי ל- Taupo ונכנסתי לשדה התעופה בהחלטה אינסטנקטיבית של הרגע האחרון בכדי לעשות את מה שכ"כ רציתי לעשות - צניחה חופשית (Skydive).
הגעתי ממש בדקה ה- 90 ולאחר רישום קצרצר (התשלום רק לאחר הצניחה עצמה), לבשתי סרבל מאוד מצחיק ועליתי על המטוס.
המטוס נסק במהירות כלפי מעלה וממש לא היה נורא כפי שחשבתי. אולי מידי פעם היו מערבולות רוח שגרמו למטוס לצנוח מס' מטרים מטה וכולנו הרגשנו מעט פחד אבל לא יותר מזה.
הגענו לגובה 12K רגל וצנחן ראשון יצא אל הדרך. אני כמובן שנרשמתי לצנוח מהגובה הכי גבוה של 15K רגל !
לאחר מס' דק', המטוס נסק לגובה 15K רגל וכולנו היינו מוכנים לקפיצה. דלת המטוס נפתחה לה והאנשים התחילו להתקדם לעבר היציאה. אך בסופו של דבר הגיעו ענני גשם מעאפנים אשר גרמו לנו לשהות באוויר ולחפש מקום צניחה אחר שהיה נקי מעננים.
סוף טוב לא היה כאן ולבסוף סגרו את דלת המטוס וטסנו חזרה למטה עם המטוס עד שהגענו בחזרה לשדה התעופה. על הקרקע נאמר לנו שבגלל העננים, אסור לצנוח (מפגע בטיחותי) ושנוכל לקפוץ מחר על הבוקר אם נרצה. אני כמובן שרציתי ואמרתי להם שיבואו לאסוף אותי מביתם של Ray & Robin (האיסוף וההחזרה אל שדה התעופה הוא שירות חינמי שכל מועדוני הצניחה החופשית מפעילים כאן בעיר Taupo ובכלל ב- NZ).
חזרתי לרכב ונסעתי ל- Pack&Save בכדי להצטייד במוצרי מזון לקראת הטרק הבא שלי שיחל בעוד מס' ימים.
כמו בעבר, גם כאן המגוון היה פשוט עצום ומצאתי פינה נחמדה של עשרות פירות יבשים מסוגים שונים.
טיפ שימושי מס' 3
כאשר אתם עורכים קניות בסופרמרקט ענקי כדוגמת - Pack&Save, מאוד מומלץ לקנות מס' שקיות של פירות יבשים. אומנם המחיר ל- 100g הינו בשמיים, אך הטעמים שם פשוט לא מהעולם הזה.
לא מצאתי בישראל שום סופרמרקט אשר מציע מגוון כה עצום של פירות יבשים בפרט ואוכל לטיולים בכלל.
אין דבר יותר טעים מלעשות הפסקת צהרים בטרק ולהתענג על פירות יבשים טעימים.
טיפ שימושי מס' 4
באם החלטתם לקנות פירות יבשים או כל סוג אחר של מזון לבישול, יש אפשרות לשים את כל סוגי המאכל בשקיות איטום עם פס סגירה (Zip-Lock). אני מצאתי ששקיות אלו מאוד שימושיות והצטיידתי לי בלא מעט כאלו (הן מוצעות לקהל הרחב בחינם). כמו כן, מאוד מומלץ לרשום את מס' הברקוד על השקית עצמה משום שהמוכרת בדלפק התשלום - ממש לא מכירה את כל סוגי המאכלים היבשים ולוקח לה שנה עד שהיא מבררת מה זה כל דבר ומזינה את הברקוד המדוייק.
חזרתי לביתם של Ray & Robin והם כמובן שמחו לראות אותי בפעם השניה.
ארגנתי לי את הציוד והאוכל הרב שקניתי לא מזמן ואח"כ גם התפניתי לעשות מקלחת חמימה לאחר 3 ימים של טרק ללא מקלחת וכן גם לעשות כביסה.
באיחור של יום (בגלל שלא היתה לי קליטה לאורך הטרק), שלחתי ברכות ימי הולדת לאמא ולליאנה שממש מפתיע ששתיהן חוגגות יום הולדת באותו התאריך - 20.12.
סוף יום ד' !
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
הפעם זה לא היה בחור אלא בחורה מעאפנה שנחרה בקולי קולות ובשלב מסוים לאורך הלילה רציתי ללכת ולהעיר אותה בכוח בכדי שהנחירות יפסקו.
לפחות לא הייתי היחידי שסבל בלילה ומשיחה שעשיתי עם הזוג מגרמניה, הבנתי כי גם הם לא ישנו בגללה.
כמו אתמול, גם היום חיכיתי לאנטואן שכנראה שכח לשים שעון מעורר, אך ממש זה לא הפריע משום שיצא לי לשוחח עם כל יתר האנשים שלנו בביקתה ולהעביר עימם חוויות.
לבסוף הוא הגיע ב- 9:15 (באיחור קליל של שעה ורבע) וכולנו יצאנו לדרך (אני, קורין ואנטואן).
נק' האטרקציה הראשונה להבוקר היתה הביקתה ההיסטורית (Whihohonu Historic Hut) שנבנתה לפני יותר מ- 100 שנים וכיום שיחזרו אותה והיא משמשת מיצג היסטורי.
 |
| Whihohonu Historic Hut |
הגענו לנק' פיצול על הדרך - להמשיך עד סוף המסלול או לפנות למסלול צדדי המגיע לאגמי טאמה
(Tama Lakes). יצא לנו לראות מס' תרמילים שהונחו כאן וכנראה שזהו מסלול ששווה ביקור.
טיפ שימושי מס' 1
באם אתם מעוניינים לצעוד למסלול הצדדי של אגמי טאמה (עליון או תחתון), מומלץ להשאיר את התרמיל הכבד בנק' הפיצול על השביל, לקחת מים + מצלמה + מעיל רוח ולצאת לדרך. אין חשש מפני גניבות של ציוד וכן אין חשש מפני הציפור (או יותר נכון תוכי) האימתנית בשם קיה (Kea) אשר עושה "שמות" וקורעת כל ציוד שנקרא בדרכה (עוד אגיע לציפור זו בהמשך).
 |
| Intersection sign to Tama Lakes |
לפי המסורת המאורית, אגם זה מאוד קדוש (כמו אגמי הברקת) ורק אנשים מסוימים היו יכולים להיכנס לאיזור ולחזות באגמים המרשימים הללו.
 |
| Me in front of Lower Tama Lake |
יצא לנו לראות טור צפוף של מטיילים שטיפס במעלה ואמרנו לעצמנו שממש לא משתלם להתאמץ עוד יותר בשביל לראות אגם שמאוד דומה לאגם שממש כאן מול העיניים שלנו (בסוף זה השתלם ...).
חזרנו לנק' הפיצול, אספנו את התרמילים (פתאום החיים לא היו קלים עם המשקל הכבד על הגב) והמשכנו הלאה. נק' האטרקציה הבאה היתה: Taranaki Falls .
מפל זה הינו מאוד מרשים בהיקפו ובעוצמתו ואני מאוד ממליץ לכל מי שמגיע ל- Whakapapa Village לצעוד ולראות אותו (לא חייבים לצעוד את כל הטרק המעגלי).
כאבי הברכים והיבלות בכפות הרגלים כבר הופיעו אצל כולנו ורק רצינו לסיים את הטרק שנחשב לאחד הקשים כאן ב- NZ (אם מוסיפים אליו את כל מסלולי הצד וטיפוס הפסגות שעשינו).
כעבור 45 דק' הגענו בחזרה ל- Whakapapa Village ואיך שנכנסנו למשרד ה- DOC, התחיל לו מבול !
אם היינו מטפסים אל עבר Upper Tama, בטוח היינו חוזרים בגשם השוטף ! איזה מזל היה לנו.
הזמנו דרך משרד ה- DOC את הלינה לטרק הבא בשם: Whanganui Journey וכן התקשרנו לעוד חברה המשכירה קיאקים וקאנו ותיאמנו מולם את השכרת הציוד והתחבורה אל הטרק ובחזרה ממנו.
כמו בטרק ה- Tongariro Northern Circuit, גם בטרק הבא - המחיר ללינה בביקתה היה 31$ ושמתי לב כי המשרד גובה עמלה נוספת בסך 2$ לכל לילה בטרק לכל מי שלא שמזמין דרך אתר האינטרנט (עמלת פקיד).
טיפ שימושי מס' 2 (רישום לטרקים)
באם אתם מתכננים לצעוד בטרק גדול ומרובה ימים (Great Walk), יש 2 אופציות לשריון מקום הלינה:
א. הזמנה דרך האינטרנט עם שימוש בכרטיס אשראי בלבד.
ב. הזמנה דרך משרד ה- DOC שנמצא בעיר הכי קרובה אליכם וניתן להשתמש בכל אמצעי תשלום זמינים.
ג. הזמנה דרך האינטרנט מתוך משרד ה- DOC.
לכל אופציה יש יתרונות וחסרונות
א. כאשר מזמינים דרך האינטרנט, יש 2 שערי חליפין (NZD, USD, ILS) + עמלה בסך 2.5% מסך הקניה.
מצד שני, ניתן להירשם ולשנות פעם אחת תאריך (בשל תנאי מז"א) בכל שעה ובחינם.
ב. כאשר מזמינים דרך משרד ה- DOC, יש עמלת פקיד בסך 2$ לכל לילה בטרק.
מצד שני, מקבלים מידע זמין וחיוני טרם ההזמנה על הטרק כאשר עומדים מול פקח בעל ידע עצום !
ג. כאשר מזמינים דרך האינטרנט מתוך משרד ה- DOC, יש יתרונות וחסרונות כפי שפורטו לעיל.
אני מצאתי לנכון שאין שיטה אחת מנצחת. כל השיטות מאוד טובות, אך אני יכול להמליץ שכאשר מגיעים למשרד DOC בידיעה שהטרק הבא יהיה רק בעוד יומיים-שלושה, עדיף להתייעץ עם הפקח בקבלה שהוא בעל ידע נרחב על כל הסביבה, על הטרק עצמו, על ההכנות הנדרשות טרם היציאה לטרק ועוד.
לרוב, הפקחים שעובדים במשרדי ה- DOC הם מאוד חברותיים ומאוד ישמחו לעזור גם למטייל הלא מנוסה שזהו הטרק הראשון שלו אי פעם.
כאמור, לאחר שמתייעצים עם הפקח וסגורים על התאריכים המדויקים של הלינה לאורך הטרק, ניתן לגשת לאחד ממסופי המחשב שנמצאים במשרד (אינטרנט חינם) ולהזמין דרך האתר של ה- DOC את הלינה לטרק.
לאחר שכל העניינים המנהלתיים היו סגורים, אני חזרתי לרכב בעוד קורין ואנטואן החליטו להישאר עוד לילה
ב- Whakapapa Village Holiday Park.
להפתעתי, הרכב היה באותו מקום (בחניה הפרטית של אחד ה- Lodges) והוא התניע על הפעם הראשונה.
תמיד חששתי איך זה יהיה כאשר לא מתניעים את הרכב במשך מס' ימים והרכב שלי לא הכי חדש על הכביש.
ב- Tongariro National Park ירד גשם חזק ללא הפסקה, אך איך שיצאתי מהפארק - פתאום חזרה לה השמש והגשם נחלש עד כדי הפסקה.
הגעתי ל- Taupo ונכנסתי לשדה התעופה בהחלטה אינסטנקטיבית של הרגע האחרון בכדי לעשות את מה שכ"כ רציתי לעשות - צניחה חופשית (Skydive).
הגעתי ממש בדקה ה- 90 ולאחר רישום קצרצר (התשלום רק לאחר הצניחה עצמה), לבשתי סרבל מאוד מצחיק ועליתי על המטוס.
המטוס נסק במהירות כלפי מעלה וממש לא היה נורא כפי שחשבתי. אולי מידי פעם היו מערבולות רוח שגרמו למטוס לצנוח מס' מטרים מטה וכולנו הרגשנו מעט פחד אבל לא יותר מזה.
הגענו לגובה 12K רגל וצנחן ראשון יצא אל הדרך. אני כמובן שנרשמתי לצנוח מהגובה הכי גבוה של 15K רגל !
לאחר מס' דק', המטוס נסק לגובה 15K רגל וכולנו היינו מוכנים לקפיצה. דלת המטוס נפתחה לה והאנשים התחילו להתקדם לעבר היציאה. אך בסופו של דבר הגיעו ענני גשם מעאפנים אשר גרמו לנו לשהות באוויר ולחפש מקום צניחה אחר שהיה נקי מעננים.
סוף טוב לא היה כאן ולבסוף סגרו את דלת המטוס וטסנו חזרה למטה עם המטוס עד שהגענו בחזרה לשדה התעופה. על הקרקע נאמר לנו שבגלל העננים, אסור לצנוח (מפגע בטיחותי) ושנוכל לקפוץ מחר על הבוקר אם נרצה. אני כמובן שרציתי ואמרתי להם שיבואו לאסוף אותי מביתם של Ray & Robin (האיסוף וההחזרה אל שדה התעופה הוא שירות חינמי שכל מועדוני הצניחה החופשית מפעילים כאן בעיר Taupo ובכלל ב- NZ).
חזרתי לרכב ונסעתי ל- Pack&Save בכדי להצטייד במוצרי מזון לקראת הטרק הבא שלי שיחל בעוד מס' ימים.
כמו בעבר, גם כאן המגוון היה פשוט עצום ומצאתי פינה נחמדה של עשרות פירות יבשים מסוגים שונים.
טיפ שימושי מס' 3
כאשר אתם עורכים קניות בסופרמרקט ענקי כדוגמת - Pack&Save, מאוד מומלץ לקנות מס' שקיות של פירות יבשים. אומנם המחיר ל- 100g הינו בשמיים, אך הטעמים שם פשוט לא מהעולם הזה.
לא מצאתי בישראל שום סופרמרקט אשר מציע מגוון כה עצום של פירות יבשים בפרט ואוכל לטיולים בכלל.
אין דבר יותר טעים מלעשות הפסקת צהרים בטרק ולהתענג על פירות יבשים טעימים.
טיפ שימושי מס' 4
באם החלטתם לקנות פירות יבשים או כל סוג אחר של מזון לבישול, יש אפשרות לשים את כל סוגי המאכל בשקיות איטום עם פס סגירה (Zip-Lock). אני מצאתי ששקיות אלו מאוד שימושיות והצטיידתי לי בלא מעט כאלו (הן מוצעות לקהל הרחב בחינם). כמו כן, מאוד מומלץ לרשום את מס' הברקוד על השקית עצמה משום שהמוכרת בדלפק התשלום - ממש לא מכירה את כל סוגי המאכלים היבשים ולוקח לה שנה עד שהיא מבררת מה זה כל דבר ומזינה את הברקוד המדוייק.
חזרתי לביתם של Ray & Robin והם כמובן שמחו לראות אותי בפעם השניה.
ארגנתי לי את הציוד והאוכל הרב שקניתי לא מזמן ואח"כ גם התפניתי לעשות מקלחת חמימה לאחר 3 ימים של טרק ללא מקלחת וכן גם לעשות כביסה.
באיחור של יום (בגלל שלא היתה לי קליטה לאורך הטרק), שלחתי ברכות ימי הולדת לאמא ולליאנה שממש מפתיע ששתיהן חוגגות יום הולדת באותו התאריך - 20.12.
סוף יום ד' !
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
 |
| Me in Whihohonu Hut |
 |
| Creek in Tongariro National Park |
 |
| Creek in Tongariro National Park |
 |
| Our Backpacks near Tama Lakes |
 |
| Lower Tama Lake |
 |
| Tongariro National Park |
 |
| Insect on the Track |
 |
| Taranaki Falls |
 |
| Taranaki Falls |
 |
| Me in the End of the Track |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה