הבוקר ממש לא התחיל טוב.
ראשית 2 אנשים מ-2 הצדדים בביקתה נחרו בקולי קולות ואטמי האזנים ממש לא עזרו. כמו כן, בגובה 1350 מ' מעל פני הים - הלילה היה ממש קפוא. בנוסף, כבר ב- 6:00 בבוקר אנשים התחילו לעשות רעש מאוד חזק כאשר התארגנו לפני היציאה לדרך. מה הם מטומטמים בשכל - למה לצאת לדרך ב- 6:00 בבוקר כשבחוץ עוד יש חושך ויש להם את כל היום לפניהם ולמה לעזאזל הם בכלל מרעישים כ"כ חזק ???
בסוף נשברתי והתעוררתי ב- 7:00 בבוקר. לא יכולתי לסבול את הרעש הרב של המטיילים הלא מתחשבים שישנו לצידי. שמתי לב כי בחוץ יש ערפל כבד והראות לא משהו ואמרתי לעצמי שמגיע לאותם מטיילים שיצאו מוקדם ובטח מתבעסים רצח בגלל שאין להם ראות טובה.
תוך חצי שעה התארגנתי לי ואכלתי א.ב.
יותר מאוחר גם Antwan (הבחור הצרפתי מאתמול) סיים לקפל את האוהל והתחלנו לצעוד ביחד.
טיפסנו על הדרך המפותלת של אתמול כאשר מסביב עדיין היה ערפל, אך לא לאורך זמן. בסוף הטיפוס יצאה לה השמש ומהר מאוד פיזרה את העננים שעוד נותרו באזור. סוף סוף היה מה לצלם !
חלפנו ע"פ Blue Lake וחזרנו לנק' הפיצול של אתמול (ליד Emerald Lakes).
ממש על נק' הפיצול פגשנו את קורין (שיצאה למסלול לפנינו) וביחד החלטנו לחזור חזרה ולטפס על הפסגות שעוד לא הספקנו. אני ואנטואן בחרנו לטפס על Tongariro Summit,בעוד קורין המשיכה עוד ותכננה לטפס על Mt.Doom Summit.
כמו בטיפוס אל Mt.Doom Summit עם אבני הדרדרת, גם כאן הטיפוס מ- Emerald Lakes היה זהה. כלומר מטפסים צעד אחד למעלה והדרדרת מורידה חזרה שני צעדים אחורה.
היה מאוד צפוף היום ופגשנו עשרות "מטיילי יום" שצעדו להם בניחותא את מסלול ה- Tongariro Crossing.
מנק' התצפית אל עבר ה- Red Crater, מתחיל מסלול צדדי המטפס אל Mt.Tongariro Summit.
המסלול לפיסגה ובחזרה אמור היה לקחת שעה וחצי ואנחנו עשינו זאת ב- 50 דק' לערך.
על הפיסגה היה נוף פשוט מדהים - יצא לנו לראות את כל העמק מסביב, את Mt.Doom במלוא תפארתו וכן את האגמים המפורסמים, הלא הם אגמי הברקת.
יצא לי לפגוש על פסגת הטונגרירו - מטיילת שטיילה לבדה ומשהו בלבוש שלה היה נראה לי מאוד מוכר.
החלפתי עימה שיחה קצרה ואח"כ היא המשיכה בחזרה למסלול. בינתיים אני ואנטואן עשינו במקום הפסקה קלילה והתפעלנו מהנוף הנפלא.
לאחר ההפסקה, חזרנו למסלול והגענו דיי מהר לנק' הפיצול ב- Red Crater. שם יצא לי לפגוש את אותה המטיילת שראיתי מס' דק' קודם לכן בפסגת הר הטונגרירו ושמתי לב שהיא הצטרפה לעוד מטיילת ושהן מדברות עברית ! אמרתי לעצמי כמובן ... איך יכולתי לפספס שהיא מישראל.
ניגשתי אליהן והתחלתי לדבר בעברית. מה אני אגיד ? הן היו פשוט בשוק ולא חשבו אפילו בכיוון שאני מטייל מישראל. כל הזמן שמעתי שממש אין לי מבטא של ישראלי, שאני בכלל לא עם חזות ישראלית טיפוסית ושאני ממש מתלבש אחרת לגמרי מכל ישראלי ממוצע ששם כף רגלו כאן ב- NZ והיום היה פשוט השיא.
היה מאוד נחמד לדבר עימן ומי יודע, אולי ניפגש עוד בהמשך הדרך.
מפסגת ה- Red Crater התחיל השלב הכיפי של היום. גם כאן (כמו במדרון של Mt.Doom) - יצא לי לעשות
"סקי חולות" ומהר מאוד טסתי למטה במדרון ואפילו לא האמנתי שעל הדרך אני (עם תרמיל ענק וכבד) עוקף מטייל עם "תיק יום" קליל שהחליט לעשות כמוני ולהתחרות איתי.
הסקי במדרון יזכר אצלי כאחד החוויות המאוד מוצלחות בטיול זה ומאוד מומלץ לכ"א להתנסות בו ב- NZ.
השמש בשמים היתה מאוד חמימה ומאוד מומלץ וכיף היה לעשות את עצירת הביניים למנוחה על שפת אחד מאגמי הברקת. המים הצלולים בצבע הטורקיז העז - נראו ממש יפים מקרוב ומאוד היה כיף פשוט לחלוץ את הנעלים ולהתבונן אל עבר האגם המופלא.
אחרי המנוחה הקלה, המשכנו לצעוד באחד המקומות המפורסמים מהסרט "שר הטבעות".
למקום קוראים Murdor Valley (עמק מורדור) וממש הרגשתי בתוך הסרט (כמו סאם ופרודו בדרכם להשמיד את הטבעת) כאשר צעדתי לי בתוך עמק מלא בסלעים וולקניים.
הגענו לאחר זמן לא רב ל- Oturere Hut ועשינו במקום הפסקת צהריים ארוכה. העייפות של היום הקשה כבר התחילה להופיע והיינו צריכים לנוח מעט, טרם המקטע האחרון של היום שיקח אותנו לנק' הסיום
ב- Waihohonu Hut.
מנק' זו התחיל מסלול חביב וקצת ארוך (3 שעות צעידה) אשר עבר דרך עמקים, סלעים , נחלים ובסוף בתוך היער והבוש המפורסם של NZ.
בשלב מסוים התחיל לטפטף אך לא ברמה חזקה ואנו המשכנו לצעוד כרגיל. היה קטע של טיפוס בתוך הבוש ולי זה כבר היה יותר מידי לאחר יום עמוס בצעידה. מה עוד שבסוף העלייה התחיל מבול של ממש ומצאנו את עצמנו טסים בקצב מסחרר עד שהגענו לביקתה.
הביקתה האחרונה בטרק המעגלי (Waihohonu Hut) היא פשוט "בית מלון 5 כוכבים".
יש כאן שירותים עם נייר טואלט, תאורה, חדר אוכל + מטבח ענקיים, יש אינספור כירות גז ו-2 חדרים למגורים. מה שבטוח שצפיפות לא תהיה כאן הלילה. אין ספק שביקתה זו הכי פופולארית במסלול.
יצא לי לפגוש את רוב + אלן ששיחקתי מולם קלפים בלילה הקודם, וכן בעוד מטיילת מהמזרח הרחוק (שבפועל מתגוררת באוסטרליה) ששמתי לב שעוד מאתמול - היא שמה עלי עין.
יצא לי לפגוש כאן עוד מטיילים רבים (זוג מפולין, זוג מגרמניה שאותם עוד אפגוש בהמשך הדרך ועוד).
למדתי שהמקום הכי טוב להכיר אנשים טובים זה על המסלולים ובביקתות בסוף היום.
החלפתי שיחה קצרה עם הבחורה מאוסטרליה ואח"כ הלכתי לישון.
סוף יום ג' !
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
ראשית 2 אנשים מ-2 הצדדים בביקתה נחרו בקולי קולות ואטמי האזנים ממש לא עזרו. כמו כן, בגובה 1350 מ' מעל פני הים - הלילה היה ממש קפוא. בנוסף, כבר ב- 6:00 בבוקר אנשים התחילו לעשות רעש מאוד חזק כאשר התארגנו לפני היציאה לדרך. מה הם מטומטמים בשכל - למה לצאת לדרך ב- 6:00 בבוקר כשבחוץ עוד יש חושך ויש להם את כל היום לפניהם ולמה לעזאזל הם בכלל מרעישים כ"כ חזק ???
בסוף נשברתי והתעוררתי ב- 7:00 בבוקר. לא יכולתי לסבול את הרעש הרב של המטיילים הלא מתחשבים שישנו לצידי. שמתי לב כי בחוץ יש ערפל כבד והראות לא משהו ואמרתי לעצמי שמגיע לאותם מטיילים שיצאו מוקדם ובטח מתבעסים רצח בגלל שאין להם ראות טובה.
תוך חצי שעה התארגנתי לי ואכלתי א.ב.
יותר מאוחר גם Antwan (הבחור הצרפתי מאתמול) סיים לקפל את האוהל והתחלנו לצעוד ביחד.
טיפסנו על הדרך המפותלת של אתמול כאשר מסביב עדיין היה ערפל, אך לא לאורך זמן. בסוף הטיפוס יצאה לה השמש ומהר מאוד פיזרה את העננים שעוד נותרו באזור. סוף סוף היה מה לצלם !
חלפנו ע"פ Blue Lake וחזרנו לנק' הפיצול של אתמול (ליד Emerald Lakes).
 |
| Blue Lake |
כמו בטיפוס אל Mt.Doom Summit עם אבני הדרדרת, גם כאן הטיפוס מ- Emerald Lakes היה זהה. כלומר מטפסים צעד אחד למעלה והדרדרת מורידה חזרה שני צעדים אחורה.
היה מאוד צפוף היום ופגשנו עשרות "מטיילי יום" שצעדו להם בניחותא את מסלול ה- Tongariro Crossing.
מנק' התצפית אל עבר ה- Red Crater, מתחיל מסלול צדדי המטפס אל Mt.Tongariro Summit.
המסלול לפיסגה ובחזרה אמור היה לקחת שעה וחצי ואנחנו עשינו זאת ב- 50 דק' לערך.
על הפיסגה היה נוף פשוט מדהים - יצא לנו לראות את כל העמק מסביב, את Mt.Doom במלוא תפארתו וכן את האגמים המפורסמים, הלא הם אגמי הברקת.
יצא לי לפגוש על פסגת הטונגרירו - מטיילת שטיילה לבדה ומשהו בלבוש שלה היה נראה לי מאוד מוכר.
החלפתי עימה שיחה קצרה ואח"כ היא המשיכה בחזרה למסלול. בינתיים אני ואנטואן עשינו במקום הפסקה קלילה והתפעלנו מהנוף הנפלא.
 |
| Me on Mt.Tongariro Summit |
ניגשתי אליהן והתחלתי לדבר בעברית. מה אני אגיד ? הן היו פשוט בשוק ולא חשבו אפילו בכיוון שאני מטייל מישראל. כל הזמן שמעתי שממש אין לי מבטא של ישראלי, שאני בכלל לא עם חזות ישראלית טיפוסית ושאני ממש מתלבש אחרת לגמרי מכל ישראלי ממוצע ששם כף רגלו כאן ב- NZ והיום היה פשוט השיא.
היה מאוד נחמד לדבר עימן ומי יודע, אולי ניפגש עוד בהמשך הדרך.
מפסגת ה- Red Crater התחיל השלב הכיפי של היום. גם כאן (כמו במדרון של Mt.Doom) - יצא לי לעשות
"סקי חולות" ומהר מאוד טסתי למטה במדרון ואפילו לא האמנתי שעל הדרך אני (עם תרמיל ענק וכבד) עוקף מטייל עם "תיק יום" קליל שהחליט לעשות כמוני ולהתחרות איתי.
הסקי במדרון יזכר אצלי כאחד החוויות המאוד מוצלחות בטיול זה ומאוד מומלץ לכ"א להתנסות בו ב- NZ.
השמש בשמים היתה מאוד חמימה ומאוד מומלץ וכיף היה לעשות את עצירת הביניים למנוחה על שפת אחד מאגמי הברקת. המים הצלולים בצבע הטורקיז העז - נראו ממש יפים מקרוב ומאוד היה כיף פשוט לחלוץ את הנעלים ולהתבונן אל עבר האגם המופלא.
 |
| Emerald Lakes |
למקום קוראים Murdor Valley (עמק מורדור) וממש הרגשתי בתוך הסרט (כמו סאם ופרודו בדרכם להשמיד את הטבעת) כאשר צעדתי לי בתוך עמק מלא בסלעים וולקניים.
הגענו לאחר זמן לא רב ל- Oturere Hut ועשינו במקום הפסקת צהריים ארוכה. העייפות של היום הקשה כבר התחילה להופיע והיינו צריכים לנוח מעט, טרם המקטע האחרון של היום שיקח אותנו לנק' הסיום
ב- Waihohonu Hut.
מנק' זו התחיל מסלול חביב וקצת ארוך (3 שעות צעידה) אשר עבר דרך עמקים, סלעים , נחלים ובסוף בתוך היער והבוש המפורסם של NZ.
בשלב מסוים התחיל לטפטף אך לא ברמה חזקה ואנו המשכנו לצעוד כרגיל. היה קטע של טיפוס בתוך הבוש ולי זה כבר היה יותר מידי לאחר יום עמוס בצעידה. מה עוד שבסוף העלייה התחיל מבול של ממש ומצאנו את עצמנו טסים בקצב מסחרר עד שהגענו לביקתה.
הביקתה האחרונה בטרק המעגלי (Waihohonu Hut) היא פשוט "בית מלון 5 כוכבים".
יש כאן שירותים עם נייר טואלט, תאורה, חדר אוכל + מטבח ענקיים, יש אינספור כירות גז ו-2 חדרים למגורים. מה שבטוח שצפיפות לא תהיה כאן הלילה. אין ספק שביקתה זו הכי פופולארית במסלול.
יצא לי לפגוש את רוב + אלן ששיחקתי מולם קלפים בלילה הקודם, וכן בעוד מטיילת מהמזרח הרחוק (שבפועל מתגוררת באוסטרליה) ששמתי לב שעוד מאתמול - היא שמה עלי עין.
יצא לי לפגוש כאן עוד מטיילים רבים (זוג מפולין, זוג מגרמניה שאותם עוד אפגוש בהמשך הדרך ועוד).
למדתי שהמקום הכי טוב להכיר אנשים טובים זה על המסלולים ובביקתות בסוף היום.
החלפתי שיחה קצרה עם הבחורה מאוסטרליה ואח"כ הלכתי לישון.
סוף יום ג' !
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
 |
| Snow on the Track |
 |
| Alpine Flower |
 |
| Me in front of Blue Lake |
 |
| Red Crater |
 |
| View From Mt.Tongariro |
 |
| View From Mt.Tongariro |
 |
| Emerald Lake |
 |
| Murdor Valley |
 |
| Mt.Doom & Murdor Valley |
 |
| NZ Bush |
 |
| Me near Waihohonu Hut |
 |
| Mt. Ruapehu |
 |
| Dawn in Mt.Doom |
 |
| Dawn in Tongariro National Park |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה