הבוקר התחיל ממש לא משהו. היום אני אמור לטפס על אחת הפסגות המאוד גבוהות ב- NZ ובחוץ התחיל מבול חזק עוד בלילה. קצת לא נעים, אבל שמרתי על אופטימיות שאולי בהמשך הגשם יחלש.
הכנתי לי א.ב + סנדוויצ'ים לדרך (יום מאוד עמוס) ולאחר שיחה קצרה עם Ricky יצאתי לדרכי.
הבוקר המפוזר נמשך כשגיליתי באמצע הנסיעה כי שכחתי את המצלמה בביתם של Ricky & Esther.
נו טוב ... עשיתי אחורה פנה וחזרתי לקחת את המצלמה.
הייתי בטוח שסיימתי עם הפשלות להיום, אך ממש לא !
מסתבר שבכדי להגיע למסלול הטיפוס אל Taranaki summit נדרש להיכנס ל- North Egmont
ולא אל East Egmont, וממש אין כביש המחבר בין שני הפארקים הללו !
הטעות הזאת עלתה לי בשעה של ברברת מיותרת וממש הצטערתי שלא ביררתי איך להגיע לכאן יום קודם לכן.
טיפ שימושי מס' 1
בדרככם לטרק באזור שממש אתם לא מכירים, תמיד כדאי לברר איך להגיע לשם בעזרת - Google Maps או מפה עדכנית.
ניתן גם לצייר על דף נייר את המסלול מנק' ההתחלה (בדר"כ האכסניה או המארחים ששם אתם לנים) ועד לחניון הרכבים של הטרק, כמו שרוב הזמן אני עשיתי. זה יכול לחסוך המון כאב ראש !
חזרתי חזרה לעיירה Inglewood ומשם ל- Egmont Village (מקום חביב ללינה לפני הטרקים בפארק הלאומי שכאן).
מכאן מתחיל כביש צדדי וצר המגיע עד ל- North Egmont National Park.
הגעתי לבסוף למרכז המבקרים ונוכחתי לראות כי גם כאן יש גשם חזק והשמים מאוד אפרוריים.
הבחורות הנחמדות שעבדו ב- DOC אמרו לי כי ניתן לטפס על ההר גם אם יורד גשם ורק אם יש ערפל כבד בטיפוס לפסגה, אז להפסיק את הטיפוס ולחזור חזרה למטה. בקטע של בטיחות, ה- NZ מאוד מצטיינים.
לבשתי את מעיל הגשם החדש שקניתי בחנות Katmandu ב- Taupo ויצאתי לטרק שנקרא:
Taranaki Summit Routh.
הקטע הראשון של הטרק התחיל ממרכז המבקרים של North Egmont וטיפס מעלה עד ל- Tahurangi Lodge
(שעה וחצי של טיפוס שאני סיימתי כעבור פחות משעה).
מה אני אגיד ? פשוט זה לא היה וגם מז"א היה מאוד מחורבן בגלל הערפל שכיסה את כל הנוף ולא ניתן היה לצלם.
חדשות משמחות היו ככל שטיפסתי מעלה ומעלה - הערפל התחיל להתפזר וממש ליד ה- Lodge כבר יכולתי לראות את הנוף מסביב. נק' ציון מאוד בולטת על הדרך היתה - מגדל התקשורת עם האנטנות הרחבות שרואים אותן גם מרחוק.
עשיתי במקום עצירה לארוחה עשר קלילה ולייבוש הבגדים שכבר היו ספוגי זיעה מהטיפוס הארוך לכאן.
על הדרך פגשתי מטייל מצ'כיה שזה עתה סיים את הטיפוס ובדרכו חזרה למרכז המבקרים. הוא אמר לי כי למעלה אין כמעט עננים ושמז"א פשוט מצוין. מאוד שמחתי לשמוע זאת.
קצת היה לי חבל שבשלב מסוים נאלצתי לקטוע אותו מהחפירות האינסופיות (יש לי עוד יום ארוך לפני ואין לי זמן להתברבר כאן יותר מידי). אמרנו שלום אחד לשני ונפרדנו כידידים.
המקטע השני של הטרק התחיל מ- Tahurangi Lodge וטיפס מעלה בחדות עד ל- Taranaki Summit.
לא סתם מגדירים קטע זה כ- Route ולי יצא סוף סוף לחוות צעידה באחד מהמסלולים היותר קשים של NZ.
תחילת המסלול היה ע"ג מדרגות עץ ובהמשך התחיל שלב "הדרדרת" המפורסמת. אני לא אשכח איך שוב פעם טיפסתי וטיפסתי וכל הזמן מצאתי את עצמי גולש אחורה בגלל הסלעים הטובעניים והמתדרדרים. לפחות הייתי במצב טוב יותר לעומת מטיילים אחרים שבכלל היו מתוסכלים עקב קצב הטיפוס האיטי שלהם.
בשלב מסוים, אבני הדרדרת התחלפו בטיפוס אנכי על "סלעי סקוריה" (Scoria Rocks).
ממש הרגשתי כמו בקיר טיפוס שנדרש לתכנן בחוכמה כל צעד וצעד לאורכו ואני חייב לציין כי בטיפוסים
כאלו - מאוד מקל על החיים אם יש לכם רגליים ארוכות וגמישות (כמו שלי יש).
לקח לי קצת זמן אבל הצלחתי לבסוף לכבוש את פסגת ה- Taranaki (גובה של 2518 מ' מעל פני הים).
הדרך לפסגה היתה פשוט מדהימה - השביל עובר בתוך השלג ובלא מעט מקומות יצא לי פשוט לשקוע בתוך השלג הרב והעמוק שהיה שם. למזלי היו לי נעלים אטומות למים (Gore-Tex) ויצאתי יבש לחלוטין בסוף היום.
טיפ שימושי מס' 2
מאוד מומלץ להביא מעיל רוח טוב עם כיסוי לראש, כפפות ואולי גם חם-צוואר כי על פסגת ה- Taranaki
פשוט קור אימים.
לא רק שהמקום מאוד גבוה ומכיל שלג כל ימות השנה, יש גם רוח עזה ומקפיאה שלא תשאיר אף אחד אדיש.
מצאתי לעצמי נקיק מוגן מפני הרוחות העזות ועשיתי שם הפסקת צהרים.
נוף מדהים יותר מזה לא יכולתי לבקש - אני הייתי מעל קו העננים והראות היתה פשוט מושלמת.
מה שנקרא: I'm on the top of the World.
הירידה מהפסגה היתה עוד יותר קשה מהעליה כאשר מדובר בסלעי הסקוריה. נדרש היה להשתמש
ב- 2 הידיים (בנוסף ל- 2 הרגלים !)
אולם לא כל הירידה היתה כזו קשה. בשלב "סלעי הדרדרת" התחיל הכיף האמיתי שאותו אני לא אשכח לעוד הרבה מאוד זמן. כמו במדרון של Mt.Doom באיזור ה- Tongariro, גם כאן ניצלתי את העובדה שאני עם תיק טיולים יומי וקליל וטסתי לי במדרון כאשר על הדרך אני חולף ע"פ מס' רב של מטיילים שהתחילו הרבה זמן לפני.
קראתי לקטע זה: "סקי דרדרת" כי באמת נוצר הרושם שגולשים בזיגזגים במדרון ההר כמו בסקי
(רק ללא שלג, אך זה ממש לא משנה).
ב- Tahurangi Lodge פגשתי שלושה מטיילים ישראלים (ממש לא קשה לזהות) והחלפתי עימם שיחה קצרצרה.
כמובן שהם גילו שאני ישראלי רק לאחר שאמרתי להם זאת ודיי היו בשוק מכך (מה חדש ?)
הם אומנם לא טיפסו עד לפיסגה, אך יצא לי לחזור איתם בחזרה למטה עד למרכז המבקרים. קצת היה חבל לי על הבחור (גיא) שטייל עם חברה שלו ועוד עלוקה שהצטרפה אליהם לרכב, והבנות מאוד עיכבו אותו לאורך הטרקים.
כלקח מהיום בבוקר, נכנסתי למרכז המבקרים של ה- DOC וקניתי לי עלוני מידע ומפות של כל הטרקים שבסביבה כי גם מחר אני מתכנן לטייל באזור וממש אני לא רוצה שמקרה הבוקר יחזור על עצמו שנית.
עד שהבנות הגיעו חזרה, יצא לי לשוחח עם גיא על כוס תה. הם קנו "ואן" והבנתי ממנו כי רוב הרכבים מהסוג הזה שנמכרים בירידי המכוניות - כבר מגיעים עם ציוד טיולים בתוך האוטו (מה שנקרא - חשבו כאן על הכל).
סה"כ היה מסלול מאוד מאתגר ומאוד כיפי עם נוף מדהים בפיסגה.
משך המסלול שהתחיל ממרכז המבקרים ב- North Egmont, טיפס לפיסגה ואז חזר חזרה - אמור לקחת למטייל ממוצע בין 8-10 שעות (לא כולל הפסקות לצילומים ומנוחה), אולם אני תזמנתי זאת בזמן שיא של 4.5 שעות בלבד ונראה לי שזהו התזמון הכי טוב שיצא לי לעשות לאורך כל הטרקים שעשיתי ב- NZ !!!
בגלל שסיימתי יחסית מוקדם את היום, המשכתי בדרכי ועצרתי למסלול חביב הנקרא:
Lake Mangamahoe Track. המקום פשוט סוף הדרך - אגם מדהים ביופיו, ברווזים, ברבורים ועוד שלל עופות מים שעוצרים לנוח כאן. כמו כן, יש במקום צמחיה עבותה ומס' לא קטן של שולחנות פיקניק לאורך כל האגם (מצויין עבור אלו שרוצים פינה שקטה להפסקת הצהריים).
קצת מצחיק היה לקרוא על שלט המידע של הטרק שהמסלול מיועד למיטיבי לכת ושהוא בדרגת קושי
בינונית (Tramp).
מה אני אגיד ? אחרי הטיפוס הקשה עד לפסגת ה- Taranaki ובחזרה, מסלול זה היה משחק ילדים והייתי מגדיר אותו יותר כ- Easy Walkway (מסלול משפחתי). יעיד על כך התזמון שיצא לי - מסלול מעגלי
שהוערך ב- 2.5 שעות, יצא לי לצעוד בצעידה מאוד נינוחה ורגועה ב- 55 דק' בלבד.
מכאן המשכתי חזרה למארחים שלי ב- Waitara.
בדיעבד הייתי צריך לאכול המון אוכל בכדי לפצות על אובדן הקלוריות הרב ששרפתי במסלולים הארוכים והקשים של היום, כי יום למחרת הרגשתי תחושה חזקה של עייפות ותשישות.
מאוד רציתי לישון מוקדם לקראת היום העמוס שציפה לי מחר, אך משום מה דווקא עכשיו Esther ביקשה שאני אלמד אותה על עניין ה- YouTube ומצאתי את עצמי ער עד אחרי 23:00 בלילה. ממש לא כיף אחרי יום כזה קשה !
סוף יום ג' !
מבחר תמונות מיום מאתגר זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
הכנתי לי א.ב + סנדוויצ'ים לדרך (יום מאוד עמוס) ולאחר שיחה קצרה עם Ricky יצאתי לדרכי.
הבוקר המפוזר נמשך כשגיליתי באמצע הנסיעה כי שכחתי את המצלמה בביתם של Ricky & Esther.
נו טוב ... עשיתי אחורה פנה וחזרתי לקחת את המצלמה.
הייתי בטוח שסיימתי עם הפשלות להיום, אך ממש לא !
מסתבר שבכדי להגיע למסלול הטיפוס אל Taranaki summit נדרש להיכנס ל- North Egmont
ולא אל East Egmont, וממש אין כביש המחבר בין שני הפארקים הללו !
הטעות הזאת עלתה לי בשעה של ברברת מיותרת וממש הצטערתי שלא ביררתי איך להגיע לכאן יום קודם לכן.
טיפ שימושי מס' 1
בדרככם לטרק באזור שממש אתם לא מכירים, תמיד כדאי לברר איך להגיע לשם בעזרת - Google Maps או מפה עדכנית.
ניתן גם לצייר על דף נייר את המסלול מנק' ההתחלה (בדר"כ האכסניה או המארחים ששם אתם לנים) ועד לחניון הרכבים של הטרק, כמו שרוב הזמן אני עשיתי. זה יכול לחסוך המון כאב ראש !
חזרתי חזרה לעיירה Inglewood ומשם ל- Egmont Village (מקום חביב ללינה לפני הטרקים בפארק הלאומי שכאן).
מכאן מתחיל כביש צדדי וצר המגיע עד ל- North Egmont National Park.
הגעתי לבסוף למרכז המבקרים ונוכחתי לראות כי גם כאן יש גשם חזק והשמים מאוד אפרוריים.
הבחורות הנחמדות שעבדו ב- DOC אמרו לי כי ניתן לטפס על ההר גם אם יורד גשם ורק אם יש ערפל כבד בטיפוס לפסגה, אז להפסיק את הטיפוס ולחזור חזרה למטה. בקטע של בטיחות, ה- NZ מאוד מצטיינים.
לבשתי את מעיל הגשם החדש שקניתי בחנות Katmandu ב- Taupo ויצאתי לטרק שנקרא:
Taranaki Summit Routh.
הקטע הראשון של הטרק התחיל ממרכז המבקרים של North Egmont וטיפס מעלה עד ל- Tahurangi Lodge
(שעה וחצי של טיפוס שאני סיימתי כעבור פחות משעה).
מה אני אגיד ? פשוט זה לא היה וגם מז"א היה מאוד מחורבן בגלל הערפל שכיסה את כל הנוף ולא ניתן היה לצלם.
חדשות משמחות היו ככל שטיפסתי מעלה ומעלה - הערפל התחיל להתפזר וממש ליד ה- Lodge כבר יכולתי לראות את הנוף מסביב. נק' ציון מאוד בולטת על הדרך היתה - מגדל התקשורת עם האנטנות הרחבות שרואים אותן גם מרחוק.
 |
| Tahurangi Lodge |
על הדרך פגשתי מטייל מצ'כיה שזה עתה סיים את הטיפוס ובדרכו חזרה למרכז המבקרים. הוא אמר לי כי למעלה אין כמעט עננים ושמז"א פשוט מצוין. מאוד שמחתי לשמוע זאת.
קצת היה לי חבל שבשלב מסוים נאלצתי לקטוע אותו מהחפירות האינסופיות (יש לי עוד יום ארוך לפני ואין לי זמן להתברבר כאן יותר מידי). אמרנו שלום אחד לשני ונפרדנו כידידים.
המקטע השני של הטרק התחיל מ- Tahurangi Lodge וטיפס מעלה בחדות עד ל- Taranaki Summit.
לא סתם מגדירים קטע זה כ- Route ולי יצא סוף סוף לחוות צעידה באחד מהמסלולים היותר קשים של NZ.
תחילת המסלול היה ע"ג מדרגות עץ ובהמשך התחיל שלב "הדרדרת" המפורסמת. אני לא אשכח איך שוב פעם טיפסתי וטיפסתי וכל הזמן מצאתי את עצמי גולש אחורה בגלל הסלעים הטובעניים והמתדרדרים. לפחות הייתי במצב טוב יותר לעומת מטיילים אחרים שבכלל היו מתוסכלים עקב קצב הטיפוס האיטי שלהם.
 |
| Climbing Mt.Taranaki |
ממש הרגשתי כמו בקיר טיפוס שנדרש לתכנן בחוכמה כל צעד וצעד לאורכו ואני חייב לציין כי בטיפוסים
כאלו - מאוד מקל על החיים אם יש לכם רגליים ארוכות וגמישות (כמו שלי יש).
לקח לי קצת זמן אבל הצלחתי לבסוף לכבוש את פסגת ה- Taranaki (גובה של 2518 מ' מעל פני הים).
הדרך לפסגה היתה פשוט מדהימה - השביל עובר בתוך השלג ובלא מעט מקומות יצא לי פשוט לשקוע בתוך השלג הרב והעמוק שהיה שם. למזלי היו לי נעלים אטומות למים (Gore-Tex) ויצאתי יבש לחלוטין בסוף היום.
טיפ שימושי מס' 2
מאוד מומלץ להביא מעיל רוח טוב עם כיסוי לראש, כפפות ואולי גם חם-צוואר כי על פסגת ה- Taranaki
פשוט קור אימים.
לא רק שהמקום מאוד גבוה ומכיל שלג כל ימות השנה, יש גם רוח עזה ומקפיאה שלא תשאיר אף אחד אדיש.
מצאתי לעצמי נקיק מוגן מפני הרוחות העזות ועשיתי שם הפסקת צהרים.
נוף מדהים יותר מזה לא יכולתי לבקש - אני הייתי מעל קו העננים והראות היתה פשוט מושלמת.
מה שנקרא: I'm on the top of the World.
 |
| Me on My.Taranaki Summit |
ב- 2 הידיים (בנוסף ל- 2 הרגלים !)
אולם לא כל הירידה היתה כזו קשה. בשלב "סלעי הדרדרת" התחיל הכיף האמיתי שאותו אני לא אשכח לעוד הרבה מאוד זמן. כמו במדרון של Mt.Doom באיזור ה- Tongariro, גם כאן ניצלתי את העובדה שאני עם תיק טיולים יומי וקליל וטסתי לי במדרון כאשר על הדרך אני חולף ע"פ מס' רב של מטיילים שהתחילו הרבה זמן לפני.
קראתי לקטע זה: "סקי דרדרת" כי באמת נוצר הרושם שגולשים בזיגזגים במדרון ההר כמו בסקי
(רק ללא שלג, אך זה ממש לא משנה).
ב- Tahurangi Lodge פגשתי שלושה מטיילים ישראלים (ממש לא קשה לזהות) והחלפתי עימם שיחה קצרצרה.
כמובן שהם גילו שאני ישראלי רק לאחר שאמרתי להם זאת ודיי היו בשוק מכך (מה חדש ?)
הם אומנם לא טיפסו עד לפיסגה, אך יצא לי לחזור איתם בחזרה למטה עד למרכז המבקרים. קצת היה חבל לי על הבחור (גיא) שטייל עם חברה שלו ועוד עלוקה שהצטרפה אליהם לרכב, והבנות מאוד עיכבו אותו לאורך הטרקים.
כלקח מהיום בבוקר, נכנסתי למרכז המבקרים של ה- DOC וקניתי לי עלוני מידע ומפות של כל הטרקים שבסביבה כי גם מחר אני מתכנן לטייל באזור וממש אני לא רוצה שמקרה הבוקר יחזור על עצמו שנית.
עד שהבנות הגיעו חזרה, יצא לי לשוחח עם גיא על כוס תה. הם קנו "ואן" והבנתי ממנו כי רוב הרכבים מהסוג הזה שנמכרים בירידי המכוניות - כבר מגיעים עם ציוד טיולים בתוך האוטו (מה שנקרא - חשבו כאן על הכל).
סה"כ היה מסלול מאוד מאתגר ומאוד כיפי עם נוף מדהים בפיסגה.
משך המסלול שהתחיל ממרכז המבקרים ב- North Egmont, טיפס לפיסגה ואז חזר חזרה - אמור לקחת למטייל ממוצע בין 8-10 שעות (לא כולל הפסקות לצילומים ומנוחה), אולם אני תזמנתי זאת בזמן שיא של 4.5 שעות בלבד ונראה לי שזהו התזמון הכי טוב שיצא לי לעשות לאורך כל הטרקים שעשיתי ב- NZ !!!
בגלל שסיימתי יחסית מוקדם את היום, המשכתי בדרכי ועצרתי למסלול חביב הנקרא:
Lake Mangamahoe Track. המקום פשוט סוף הדרך - אגם מדהים ביופיו, ברווזים, ברבורים ועוד שלל עופות מים שעוצרים לנוח כאן. כמו כן, יש במקום צמחיה עבותה ומס' לא קטן של שולחנות פיקניק לאורך כל האגם (מצויין עבור אלו שרוצים פינה שקטה להפסקת הצהריים).
קצת מצחיק היה לקרוא על שלט המידע של הטרק שהמסלול מיועד למיטיבי לכת ושהוא בדרגת קושי
בינונית (Tramp).
מה אני אגיד ? אחרי הטיפוס הקשה עד לפסגת ה- Taranaki ובחזרה, מסלול זה היה משחק ילדים והייתי מגדיר אותו יותר כ- Easy Walkway (מסלול משפחתי). יעיד על כך התזמון שיצא לי - מסלול מעגלי
שהוערך ב- 2.5 שעות, יצא לי לצעוד בצעידה מאוד נינוחה ורגועה ב- 55 דק' בלבד.
 |
| Lake Mangamahoe |
בדיעבד הייתי צריך לאכול המון אוכל בכדי לפצות על אובדן הקלוריות הרב ששרפתי במסלולים הארוכים והקשים של היום, כי יום למחרת הרגשתי תחושה חזקה של עייפות ותשישות.
מאוד רציתי לישון מוקדם לקראת היום העמוס שציפה לי מחר, אך משום מה דווקא עכשיו Esther ביקשה שאני אלמד אותה על עניין ה- YouTube ומצאתי את עצמי ער עד אחרי 23:00 בלילה. ממש לא כיף אחרי יום כזה קשה !
סוף יום ג' !
מבחר תמונות מיום מאתגר זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
 |
| Climbing Taranaki Summit |
 |
| Athena near Tahurangi Lodge |
 |
| Taranaki Route |
 |
| Climbing Taranaki Summit |
 |
| Snow on Taranaki Summit |
 |
| Taranaki Summit |
 |
| Taranaki Summit |
 |
| View Above the clouds |
 |
| Relax moment in Taranaki Summit |
 |
| Stunning view from Taranaki Summit |
 |
| Walkway to Tahurangi Lodge |
 |
| Nice Bush near Lake Mangamahoe |
 |
| Tree lines |
 |
| Swans in Lake Mangamahoe |
 |
| walkway in Lake Mangamahoe |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה